שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
המזרח התיכון

ירדן עלולה להיות התחנה הבאה באינתיפאדת הלחם

קיצוץ חד בסובסידיות ללחם עורר בירדן מחאה מקוונת ועימותים עם כוחות הביטחון. הממלכה עלולה ללכת בדרכן של איראן, סודן ותוניסיה, שם פרצו לאחרונה מהומות בשל מחסור במזון. החוב, צמצום התמיכה הסעודית ונטל הפליטים מקשים על מציאת פתרון

דורון פסקין 20:0001.02.18

סימנים ראשונים של מחאה בירדן מעוררים חשש שהממלכה תיסחף בעל כורחה בגל המהומות ששוטף מסוף 2017 את כיכרות המזרח התיכון, וזכה לכינוי "אינתיפאדת הלחם". באיראן, תוניסיה וסודן כבר פרצו הפגנות עממיות במחאה על העלייה במחיר מוצרי יסוד. אף שהגל הנוכחי לא הגיע לממדים של מהומות 2009 באיראן או האביב הערבי של סוף 2010, נראה שעדיין לא נאמה המילה האחרונה. הקיצוץ הדרסטי בסובסידיות על הלחם בירדן מאיים להפוך אותה לתחנה הבאה.

 

התסיסה הציבורית בירדן התבטאה עד כה בעיקר בהוצאת קיטור ברשתות החברתיות, אבל בסוף השבוע האחרון כבר נראו ניצני הפגנות בעיר ד'יבאן, 70 ק"מ דרומית לבירה עמאן. מפגינים מקומיים התעמתו עם כוחות הביטחון, האשימו את הממשלה והפרלמנט ב"ניתוק מהעם" ודרשו את פיטוריהם. ברשתות החברתיות מופצת קריאה להרחיב את פעילות "תנועת ד'יבאן" לשאר הממלכה כבר ביום שישי אחר הצהריים.

 

המניע הישיר למהומות היה הכרזת הממשלה הירדנית על קיצוץ דרסטי בסובסידיות והכבדה בנטל המסים, על רקע מצוקה תקציבית ורצון לעמוד בתנאים לקבלת הלוואה מקרן המטבע הבינלאומית. צמצום הסובסידיות מוביל לעלייה דרמטית של 60% עד 100% במחיר הלחם, במדינה שבה רוב התושבים חשים היטב עלייה של גרושים בודדים במחיר מוצר בסיסי ויומיומי.

 

הפגנות בתוניס בתחילת החודש נגד חוק התקציב ועליית מחיר המזון הפגנות בתוניס בתחילת החודש נגד חוק התקציב ועליית מחיר המזון צילום: רויטרס

 

קשיי המשק הירדני החריפו בשנה האחרונה, שלא היטיבה עם מעמדה האזורי של ירדן. הממלכה נאלצה מאז ומתמיד להתמודד עם מצוקה בשל מחסור במשאבים, והיתה תלויה מאוד בהתפתחויות האזוריות. אבל לאחרונה חלה התקררות ביחסים בין הארמון בעמאן לבין סעודיה, שהביאה בין השאר לצמצום הסיוע הכלכלי לירדן.

 

מי שפעל לצינון היחסים עם המלך הירדני עבדאללה הוא יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. הצהרת הנשיא דונלד טראמפ בדבר ירושלים כבירת ישראל חשפה את המחלוקות בין עמאן לבין ריאד. גם הפלרטוט שירדן ניהלה לאחרונה עם איראן, במגמה להגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות, היה לזרא בעיני הסעודים.

הסיוע הכלכלי הנדיב שנתנה סעודיה לירדן צומצם, בין השאר, בשל התנגדות ציבורית בסעודיה להזרמת כספים למדינות ערביות הנחשבות כושלות "ולא נאמנות".

 

כשהסעודים נאלצו באחרונה להיחלץ לעזרת מדינה ערבית אחרת, תימן, הם הזרימו 2 מיליארד דולר לבנק המרכזי שלה ‑ דבר שמלמד על סדר העדיפות הסעודי הנוכחי.

מכה נוספת לירדן היתה כניסתו לבית הלבן של טראמפ, שהעניין שלו בירדן ובמצוקותיה מינורי. זאת בניגוד לנשיאים האמריקאים הקודמים שקיימו בדרך כלל יחסים קרובים עם המלך הירדני. לכך יש להוסיף את הפגיעה בהכנסות הממלכה בשל סגירת השוק העיראקי ליצוא מירדן, כתוצאה מהלחימה נגד דאעש.

 

 

מאשימים את הפליטים

אבל אתגר גדול לא פחות הוא זרם הפליטים האדיר מסוריה לירדן ‑ כ־1.3 מיליון בני אדם, לפי נתוני הממשלה, שחייבו הוצאות של יותר מ־10 מיליארד דולר. הממשלה אף ניסתה להדוף את הטענות נגד עליית מחיר הלחם בטענה שחלק ניכר מהסובסידיות של 300 מיליון דולר מסבסד לחם ל"ללא ירדנים", כלומר פליטים.

 

הקיצוץ בסובסידיה על הלחם הוא צעד שארמון המלוכה היה מעדיף להימנע ממנו, שכן הוא כרוך בסיכונים חברתיים ופוליטיים גדולים. העלייה האחרונה במחירי הלחם, לפני 22 שנה, הציתה גל מהומות שהתרכזו בעיקר בדרום העני. בסיומן של המהומות פיטר המלך חוסיין את ראש הממשלה. אבל הממשלה הנוכחית טוענת שהמצב הכלכלי אינו מותיר לה ברירה. יחס החוב־תוצר של ירדן מגיע היום ל־95% לעומת כ־70% בראשית העשור, והחוב הכולל מוערך ביותר מ־35 מיליארד דולר. ב־2017 עמד שיעור האבטלה על כ־19% (כ־23% בקרב בוגרי האוניברסיטאות), ושיעור העוני על כ־25%.

 

חרף המצב, חברי פרלמנט וכלכלנים מטעם האופוזיציה טוענים כי הממשלה, בניסיון לעמוד בתנאי קרן המטבע, בחרה בדרך הקלה: כיסוי הגירעון מכיסו של האזרח. לטענתם, הפתרון לטווח הארוך מחייב ראייה כוללת של יצירת צמיחה, בייחוד הגברת ההשקעות ולחימה בשחיתות.

 

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com  

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x