• תפריט
חברה וסביבה

קמפיין MeToo לא הצליח לעבור את החומה הסינית

הקמפיין ההמוני נגד הטרדות מיניות זכה לחשיפה מועטה בלבד בסין; אולם עיתונאית סינית שחשפה את התקיפה המינית שעברה, הוצפה בפניות מנשים שחוו חוויה דומה

אופיר דור, בייג‘ינג 08:0709.12.17

ב-2011 עבדה סופיה חואנג שוואה צ‘ין כעיתונאית צעירה בסוכנות ידיעות בעיר גוואנג ג‘ואו בדרום סין. היא הוזמנה לראיין דיפלומט זר בעיר סמוכה ולאחר הראיון המדריך שלה, עיתונאי בכיר בארגון, הגיע לחדר המלון בו לנה לכאורה כדי לסיים את כתיבת המאמר. במקום הוא תקף אותה מינית והיא בעטה בו במפשעה כדי להימלט בריצה החוצה.

 

חואנג לא התלוננה על המקרה בזמן אמת ובמקום זאת התפטרה מעבודתה בארגון. בעקבות מקרה אונס מתוקשר של עיתונאית צעירה אחרת בשנה שעברה ובהשראת קמפיין MeToo העולמי, החליטה חואנג, כיום עיתונאית פרילנסרית בת 29, לפתוח חשבון בשם ATHS ברשת החברתית הסינית וויצ‘אט בו חשפה את סיפורה האישי והזמינה עיתונאיות אחרות לפנות ולספר על הטרדות מיניות שעברו.

"לא פתחתי את החשבון כדי לזכות לאמפטיה אלא כדי ליצור פלטפורמה עבור קורבנות לשתף את סיפוריהן ולקבל טיפים וייעוץ, כמו גם כדי להגביר מודעות להטרדות מיניות ולהילחם למען זכויות שוות", היא מספרת בהתכתבות עם "כלכליסט". לדברי חואנג, עד היום פנו אליה 63 עיתונאיות בעבר ובהווה וסיפרו לה על חוויות של הטרדה ותקיפה מינית שחוו בעבודתן. הן הרשו לה לכתוב את סיפוריהן בתנאי ששמן לא יפורסם.

סופיה חואנג שוואה צ‘ין. 84% מהעיתונאיות הצהירו כי הוטרדו או הותקפו מינית סופיה חואנג שוואה צ‘ין. 84% מהעיתונאיות הצהירו כי הוטרדו או הותקפו מינית

 

אלא שהחשבון שייסדה חואנג הוא כמעט יחיד במינו בסין. בעוד אלפי נשים ברחבי העולם שיתפו במסגרת קמפיין MeToo את מקרי ההטרדות והתקיפות המיניות שעברו, בסין הנושא זכה לחשיפה מועטה למדי בתקשורת וברשתות החברתיות. לדעת חואנג יש לא מעט סיבות מדוע קמפיין MeToo לא הגיע לסין, החל מנטייה חזקה בסין להאשים את המתלוננות, כאשר ברשתות החברתיות הן מותקפות על האופן בו התלבשו או התנהגו, דרך פחד מתגובה מדמויות סמכות ועד הגדרות חוקיות מעורפלות בנוגע למהי הטרדה מינית ומודעות כללית נמוכה לנושא.

 

המאמר שנמחק

 

בחודש אוקטובר כאשר העדויות נגד המפיק ההוליוודי הארווי ויינשטיין הלכו והצטברו בארה"ב, פרסם העיתון הממשלתי הסיני באנגלית ”צ‘ינה דיילי“ מאמר דעה לפיו שכיחות ההטרדות המיניות בסין נמוכה מאשר במערב ומקרה כמו של ויינשטיין לא יקרה בסין. ”גברים סינים מגוננים על נשים והתנהגות לא ראויה כלפי נשים, כולל הטרדתן המינית, סותרת את הערכים והמנהגים הסינים המסורתיים“, נטען במאמר שנכתב על ידי סופר ומורה קנדי-מצרי המתגורר ומלמד בסין שנים רבות.

 

העיתונות הסינית הממשלתית נהנית לא פעם להבליט את הבעיות במערב ולהציבן מול המציאות ההרמונית לכאורה בסין, אך הפעם גם בצ‘יינה דיילי הלכו רחוק מידי. בתוך פחות מ-48 שעות ולאחר גל של ביקורות ותגובות עוקצניות מהעולם הוסר המאמר מאתר האינטרנט.

 

ואכן כל הסקרים שנעשו עד היום מצביעים על כך שתופעת ההטרדות המיניות שכיחה בסין לפחות כמו במערב ומתרחשת בכל הרמות, החל מהטרדות בתחבורה הציבורית ועד לאלימות במקום העבודה. מחקר מ-2009 מצא כי 80% מהנשים העובדות בסין חוו הטרדה מינית ברמה כלשהי. בדומה סקר מ-2013 דיווח כי 70% מעובדות מפעלים בגוואנג ג‘ואו הוטרדו מינית. חואנג עצמה ערכה סקר עצמאי בקרב 230 עיתונאיות ובו 84% הצהירו כי הוטרדו או הותקפו מינית לפחות פעם אחת בעבודה. פחות מ-4% מהמשיבות פנו למשטרה או למשאבי האנוש בארגון.

 

מקרים ספציפיים של אלימות מינית נגד נשים אמנם מדווחים באופן שוטף בעיתונות הסינית, אך הדרך לקמפיין כמו MeToo עוד ארוכה. להערכת הסופרת וחוקרת סין לטה הונג פינצ‘ר, גופי החדשות בסין מבינים כי לא יוכלו לפרסם סיפור גדול מידי, כזה שיעסוק באנשים בעלי כוח רב או ייצור אפקט כדור שלג. על כן אף גוף חדשות סיני לא ינסה להרים תחקיר כמו שערך הניו יורק טיימס על ויינשטיין. גם קמפיין המוני ברשתות החברתיות נגד הטרדות מיניות עשוי להיתקל בצנזורה הסינית.

 

לטה הונג פינצ‘ר. אף גוף חדשות סיני לא ינסה להרים תחקיר על הטרדות מיניות לטה הונג פינצ‘ר. אף גוף חדשות סיני לא ינסה להרים תחקיר על הטרדות מיניות

 

הצנזורה על התקשורת והאינטרנט בסין אינה מוגבלת רק לביקורת על השלטון. למעשה כל נושא בעל פוטנציאל לערער את הסטטוס קוו והסדר החברתי, ליצור התאגדות רחבה שעשויה לגלוש למחאה, צפוי להיות מצונזר בכבדות. בשבועות האחרונים למשל אחד מהסיפורים המרכזיים בסין עוסק בחשדות להטרדה מינית של ילדים בגן בבייג‘ינג. גם נושא זה שמעורר הרבה זעם ציבורי מצנוזר בכבדות. בדומה קמפיין נגד הטרדה מינית עשוי להיתפס כנושא בעייתי.

 

הפמיניזם כאופוזיציה למפלגה

 

בראיון שנתנה לפודקסט Sinica בשבוע שעבר הצביעה הונג פינצ‘ר, מחברת הספר ”נשים עודפות: חזרת אי השוויון המגדרי בסין“, על כך שבעוד שיותר נשים עירוניות משכילות בסין מאמצות עמדות פמיניסטיות, הפמיניזם הולך ונתפס כאיום גדול יותר על השלטון. לדבריה, הפמיניסטיות הסיניות הן מארגנות טובות, בעלות יכולת לסחוף אוכלוסיה גדולה ולכן נתפסות כאופוזיציה ואיום למפלגה השולטת. בנוסף הפמיניזם חותר תחת האידאולוגיה הממשלתית לפיה נשים משכילות צריכות להינשא ולהביא ילדים כדי לתרום להשבחת האוכלוסיה הסינית, חיזוק הכלכלה ושמירת היציבות החברתית.

 

באווירה כזו, אומרת הונג פינצ‘ר, ”להתחיל קמפיין גדול נגד הטרדות מיניות כמו Metoo זהו צעד רגיש מאוד פוליטית ומי שניסו להתחיל קמפיין כזה בעבר קיבלו ביקורים מהמשטרה או שהחשבון שלהם בוויבו (המקבילה הסינית לטוויטר) נסגר“.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x