• תפריט
בשולי החדשות

הטרנד החדש: הסינים מגלים את אלוהים

עשרות מיליוני סינים פונים אל הדת בחיפוש אחר הערכים המוסרים שננטשו. "קודם חשבנו שאנחנו לא מאושרים כי אנחנו עניים, אבל היום רבים מאיתנו כבר לא עניים ועדיין איננו מאושרים". המשטר לא עוצר את התופעה כל עוד היא לא מאיימת עליו

אופיר דור, בייג'ינג 14:0001.07.17

ג'אנג (28), מתורגמן המתגורר בבייג'ינג, ביקר לראשונה בחייו בכנסייה בשנה השלישית באוניברסיטה. "חבר ללימודים שאימץ את הנצרות הזמין אותי לבוא לכנסייה שבה התפללו כ-20-30 סטודנטים", הוא מספר. "בהתחלה לא השתכנעתי מהמסרים, אבל אהבתי מאוד את האווירה. פגשתי שם אנשים טובים שהיו כולם כמו משפחה אחת. כולנו הכנו ואכלנו ביחד ארוחת ערב בכל יום ראשון".

 

אחרי מספר שנים, ג'אנג הפסיק ללכת לכנסייה לתקופה מסוימת. הוא הגיש מועמדות למשרה ממשלתית רגישה שדרשה בדיקת רקע מקיפה, וחשש שהשיוך לנצרות עשוי להזיק לסיכויים שלו להתקבל ולסבך אותו, כיוון שהוא חבר במפלגה הקומוניסטית. בהמשך, כשמצא עבודה אחרת, חזר לכנסייה ולפני שנתיים אפילו הוטבל לנצרות.

 

"יש בסין תחושה של משבר מוסרי", אומר ג'אנג. "לאנשים היום אכפת רק מכסף, והם יעשו הכל בשביל כסף. בעבר זה לא היה ככה. כשהיינו ילדים למדנו מההורים מה נכון ומה לא נכון, אבל כשהתבגרנו ויצאנו לעולם האמיתי גילינו שיש הרבה שחיתות מסביב וקשה לשמור על העקרונות האלו. הנצרות מחדירה בך מחדש את העקרונות של מה נכון ומה לא".

 

נוצרי סיני מתפלל בביתו נוצרי סיני מתפלל בביתו צילום: רויטרס

 

 

100 שנות רדיפה

 

ב-100 השנה האחרונות, הדת בסין הותקפה שוב ושוב על ידי מהפכנים מכל הסוגים, שראו בה את הסיבה לפיגור של סין ביחס למערב. עבור האליטה הסינית, הדת נתפסה כתופעה חברתית מזיקה לא פחות מהימורים, זנות או התמכרות לאופיום. הרדיפה האלימה נגד הדת הגיעה לשיאה בימי הקומוניזם של מאו דזה דונג ששאף להפוך את סין למדינה חילונית לגמרי. אולם בתהליך מרתק שמתרחש בעשורים האחרונים, דתות מכל הסוגים - החל מהדתות המוגדרות מקומיות כמו בודהיזם, קונפוציאניזם וטאואיזם, ועד דתות מהמערב כמו נצרות - הולכות ומתחזקות בסין. לפי הערכה, יותר מ-300 מיליון סינים מאמצים כיום דת כזו או אחרת.

 

הנצרות, שדורות שלמים של מיסיונרים זרים לא הצליחו להחדיר לסין ושנתפסה תמיד כמנוגדת למסורת הסינית, היא היום הדת הצומחת ביותר במדינה. בעוד בשנת 1949, כשהמפלגה הקומוניסטית עלתה לשלטון, היו בסין כ-4 מיליון נוצרים בלבד, בשנות ה-90 עלה המספר ל-25 מיליון וכיום ההערכה היא שיש במדינה כ-70 מיליון נוצרים, רובם פרוטסטנטים. בקצב הצמיחה הנוכחי, בקרוב יעלה מספר הנוצרים על מספר חברי המפלגה הקומוניסטית (כ-88 מיליון).

 

מי שיסייר ברחובות סין יתקשה למצוא סימנים לפריחה הדתית הזאת, במיוחד בכל הנוגע לנצרות. מרבית הכנסיות בסין הן כנסיות בלתי רשמיות המתכנסות בחדרי ישיבות בבנייני משרדים רגילים, בלי סימני צלב שיעידו על מה שמתרחש בפנים. קוראים להן "כנסיות ביתיות" אבל השם קצת מטעה, כיוון שחלקן מאכלסות אפילו מאות בני אדם מידי יום ראשון.

 

הסופר והעיתונאי זוכה פרס פוליצר איאן ג'ונסון, לשעבר כתב הוול סטריט ג'ורנל בבייג'ינג, יצא בשנים האחרונות למסע בעקבות ההתעוררות הדתית בסין אותו הוא מסכם בספר "The Souls of China: The Return of Religion After Mao" שיצא לאור באפריל. באחד הציטוטים המעניינים בספר אומר לו מרואיין סיני כי "קודם חשבנו שאנחנו לא מאושרים כי אנחנו עניים, אבל היום רבים מאיתנו כבר לא עניים ועדיין איננו מאושרים, לכן הבנו שמשהו חסר לנו וזה חיים רוחניים".

 

איאן ג'ונסון. "בסין יש הרבה אנשים עשירים ומצליחים שמאמצים את הדת" איאן ג'ונסון. "בסין יש הרבה אנשים עשירים ומצליחים שמאמצים את הדת" צילום: Sim Chi Yin/VII

 

 

"יש נטייה לחשוב שהדת מושכת בעיקר אנשים עניים, לא משכילים ואומללים, אבל בסין יש הרבה אנשים עשירים ומצליחים שמאמצים את הדת", אומר ג'ונסון בראיון ל"כלכליסט". "בקרב היאפים מבייג'ינג מאוד אופנתי שיש לך גורו או מאסטר אישי. תראה אותם לובשים צמידים ומחרוזות בודהיסטיות יקרות שהמאסטר קנה להם. גם הנצרות הייתה פעם נפוצה יותר באזורים כפריים, אבל התפשטה לאנשי צווארון לבן עירוניים, אותם האנשים שהממשלה רוצה שיהפכו את סין למודרנית. הם מומרים בדרך כלל בזמן הלימודים באוניברסיטאות ורבים מהם עובדים בחברות בינלאומיות גדולות כמו ארתור אנדרסן, מקינזי או מיקרוסופט. רבים מהאנשים הללו שמרו בראש את התפיסה שהדתות המסורתיות של סין מפגרות והנצרות היא דת מודרנית כי היא מגיעה ממדינות המערב המפותחות".

 

החזרה לדת בסין, אומר ג'ונסון, קשורה לכמיהה כללית לחזור לחלק מהערכים המסורתיים של סין שנופצו לרסיסים בימי מאו. סין הייתה לאורך הדורות תרבות שעסקה רבות בשאלות פילוסופיות כמו איך לחיות חיים טובים ונכונים, ושאלות כאלה שבות ועולות בשנים האחרונות - לאחר שרוב הסינים כבר הבינו שקומוניזם אינו מספק את התשובות.

 

"יש מונח בסינית שנקרא 'די שיאן', אפשר לתרגם אותו כערכים המוסריים המינימליים. הוא בעצם מתייחס לדברים שלא תעשה כדי להתקדם. האם מותר לי לקחת תה פשוט ולומר שהוא תה יוקרתי, האם זה לא נורא אם אשים תחליף כימי באבקת חלב? יש שיגידו שהמקרים האלו של נוכלויות בסין קשורים לצורך ביותר רגולציה, יותר תקשורת חופשית ויותר פתיחות פוליטית, אבל יש שיגידו שמה שצריך זה מצפון מוסרי", אומר ג'ונסון.

 

"הרבה סינים חושבים שבחברה המסורתית היו יותר הגבלות מוסריות", הוא מספר. "אני קורא עכשיו את האוטוביוגרפיה של שו ג'ה-יונג, עו"ד לזכויות אדם שיושב בכלא הסיני, והוא מתאר איך כשגדל בשנות ה-50 וה-60 ראה את ערכי המוסר המסורתיים קורסים. אנשים התחילו לגנוב מאסם התבואה שהממשלה מנהלת, ופקידי ממשל מהלו חומץ במים ומכרו אותו במחיר זהה. אני לא חושב שהחברה העתיקה הייתה אוטופיה, אבל הרבה אנשים חושבים שהמצב היה עדיף".

כנסייה סודית בטיאנג'ין, סין כנסייה סודית בטיאנג'ין, סין צילום: רויטרס

 

טרנד חיובי בטווח הקצר

 

לג'ונסון יש הרבה סיבות להלין על היעדר חופש דת בסין. הספר שלו נאסר למכירה בסין ובבוקר הראיון שלנו הרצאה שלו בפני נוצרים צעירים בבייג'ינג בוטלה בהוראת המשטרה. ג'ונסון גם זכה בפרס הפוליצר על סיקור הרדיפה האלימה של המשטר הסיני אחרי קבוצת מתרגלי הפאלון גונג. בכל זאת הוא חושב שהמצב בשטח הרבה יותר טוב ממה שאפשר למצוא בדו"חות ביקורת בינלאומיים והממשלה הסינית נוקטת בגישה פרגמטית כלפי הדת, לפחות כל עוד הקבוצות הדתיות עוסקות בפעילות רוחנית ולא מאיימות על כוחה או מציאות אג'נדה חלופית.

 

"כשביקרתי בכנסייה לא רשומה שפועלת בצ'אנגדו בדרום-מערב סין תהיתי מדוע המשטרה לא עושה כלום לגביהם", מספר ג'ונסון. "אחד האנשים הסביר לי שגם אם, נניח, מישהו שומע קולות פסנתר ושירה ומתקשר למשטרה, השוטרים צריכים לעבוד שעות נוספות ולבוא לבדוק את התלונה, אחר כך להתקשר למשרד הדתות בבייג׳ינג או לכתוב דו"ח למנגנון הביטחון וכל זה בשביל כמה נוצרים ששרים. כמזכיר מפלגה אזורי יש לך כל כך הרבה בעיות אמיתיות לטפל בהן, והקבוצות הדתיות הן לא בעדיפות העליונה. חוץ מזה שהאנשים האלו לא מזיקים והם אפילו אזרחים טובים. כתבתי בעבר על פאלון גונג ועל הדיכוי והבעיות עם הבודהיזם הטיבטי או האיסלאם בשינג'יאנג, אני לא מתעלם מזה, אבל אם מסתכלים באופן כללי על התמונה הרחבה של 30 השנה האחרונות, זאת תמונה של צמיחה".

 

כנסייה בסין כנסייה בסין צילום: gospelherald

 

 

האם הפריחה הדתית הזאת היא תופעה חיובית, אני שואל. "היום זה טרנד חיובי לדעתי. זה נותן לאנשים מסגרת ומערכת מוסרית שהיא גבוהה יותר מזו שמוכתבת על ידי הממשלה", ג׳ונסון אומר. "אבל אם אנחנו מסתכלים דור או שניים קדימה, וזאת כמובן רק ספולקציה, אז אני חושב שמה שחסר בסין זה דיאלוג וכבוד בין דתי. אתה יכול לראות אנשים שמזלזלים בדתות אחרות והחשש שלי שבעתיד אם המשטר הנוכחי ישתנה זה יגמר במצב כמו בהודו עם מפלגות דתיות קיצוניות".

 

לכל הפריחה הדתית הזאת יש גם קשר לישראל. רבים מהנוצרים החדשים באים לבקר בישראל ואפילו לומדים את השפה העברית.

 

עמית אלעזר, ישראלי החי בבייג'ינג, מנהל חשבון בסינית ברשת החברתית המובילה בסין, וויצ'אט, העוסק בתרבות יהודית. לחשבון יש מעל 10,000 עוקבים, רובם נוצרים. "בסין באופן כללי יש דעות קדומות חיוביות על יהודים, גם הנצרות בסין לא מביאה איתה את הרקע האנטישמי שהיה באירופה. התפיסה בקרב סינים רבים היא שהתלמוד הוא סוד החוכמה היהודית והבנתו יכולה בין השאר לסייע להרוויח כסף", מסביר אלעזר. "בקרב הנוצרים הסינים קיימת אמונה שהיהודים הם העם הנבחר שאלוהים בירך אותו, ולכן צריך לדאוג ולסייע להם. זה דומה לתפיסה שיש לנוצרים אוונגליסטים בארה"ב".

  

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות