אמריקה התאגידית מעדיפה את קלינטון

החברות האמריקאיות אינן מרוצות לא מהילרי קלינטון ולא מדונלד טראמפ, שלדעתן מתעלמים מהצרכים של אמריקה התאגידית. אולם בלית ברירה יעדיפו בכל זאת לראות את קלינטון הדמוקרטית נבחרת לבית הלבן, כך עולה מסקר שערכו בפייננשל טיימס בהשתתפות 18 איגודי תעשייה ומסחר, שבסיסם בוושינגטון ומייצגים 37 אלף חברות עם הכנסות שנתיות מצרפיות של מעל 8 טריליון דולר. ההתקפות הפופוליסטיות של המועמדים נגד התרבות התאגידית אכזבו את ארגוני המסחר והתעשייה בארה"ב, שאף חוששים מהגוון הצהבהב שאפיין את קמפיין הבחירות.

על פי ממצאי הסקר, קלינטון בכל זאת מועדפת על אנשי העסקים לעומת טראמפ ביחס של שניים לאחד, יחס זהה לזו שבו החזיקה בסקר הקודם שערך העיתון במאי. עם זאת, אחוז גדול יותר מהנשאלים - 45% - הודו כי אינם שבעי רצון מאף אחד מהמועמדים לנשיאות או שאינם יכולים לבחור ביניהם. פירוש הדבר כי צפויה לחברות תקופה לא יציבה לאחר הבחירות, לא משנה מי ייבחר מחר. בעוד שניצחון אפשרי של טראמפ מעורר חשש לפתיחתה של מלחמת סחר, האפשרות שקלינטון תיכנס לבית הלבן טומנת בחובה את האיום הפוטנציאלי שתפצח בהתקפה על החברות הגדולות. "אף אחד מהם אינו אידיאלי, לא קרוב לרמת המועמדים במערכות בחירות קודמות", אמר גארי שפירו, נשיא איגוד יצרניות מוצרי הטכנולוגיה, שמייצג חברות כמו אפל, אובר ובסט ביי. "זוהי מערכת בחירות בין שתי אפשרויות לא טובות, שבה צריך להחליט מי האפשרות הגרועה יותר".

עוד עולה מהסקר כי מתגבר החשש לחוסר יציבות חברתי או פוליטי במקרה שתוצאות הבחירות יהיו צמודות או שיעמדו במרכז ערעורים משפטיים. חשש נוסף קשור לחוסר היכולת הנתפס של המועמדים להפחית את החוב הלאומי הגבוה של ארה"ב.

ראש חברת שתדלנות המייצגת חברות בינלאומיות גדולות אמר לעיתון כי מרביתן "לא ממש נלהבות מהילרי קלינטון", בין השאר מכיוון שיצאה נגד הסכם הסחר הטרנס פסיפי, אף שתמכה בו בעבר. אולם הוא הוסיף כי הם עדיין ירגישו יותר בנוח עם בחירתה של קלינטון מאשר טראמפ. "הם היו מעדיפים מועמד קונבנציונלי יותר התומך בעסקים ובמסחר", הוסיף. "הם בהחלט מודעים לכך שזו מערכת הבחירות הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שבה שני המועמדים לא תומכים בליברליזציה של המסחר".

קלינטון - התגלמות המוכר

טראמפ אמנם אוהב להדגיש את היותו איש עסקים, אך הכרזתו כי יבטל את הסכמי הסחר הצליחה לפגוע בקשרים בין המפלגה הרפובליקנית, אותה הוא מייצג, ובנות בריתה במגזר העסקי. הוא גם העביר ביקורת על אפל, פורד וחברות גדולות נוספות על כך שפעילות הייצור שלהן נמצאת מחוץ לארה"ב, והשתלח בהשפעה של הלוביסטים.

הילארי קלינטון ודונלד טראמפ צילום: גטי אימג'ס

17% בלבד מהמשתתפים בסקר מאמינים כי הוא הבחירה הטובה ביותר לתפקיד, זאת בשל הבטחותיו להפחית ברגולציה ולקצץ מסים. טראמפ התחייב במהלך הקמפיין להוריד את המדרגה הגבוהה ביותר של מס החברות מ־35% ל־15%. קלינטון לעומתו לא ציינה אם בכוונתה לשנות את שיעור המס. עם זאת, גם התומכים בטראמפ מפקפקים ביכולותיו. "אני בספק אם יש לו את הכישורים הפוליטיים ליישם צעדים שייטיבו איתנו", ענה אחד הנשאלים שאמר שיצביע לו.

שפירו מאיגוד יצרניות הטכנולוגיה הוסיף: "מרבית המנהלים הבכירים בארה"ב לא היו מעסיקים את טראמפ. האגו הגדול, היעדר האתיקה, התביעות נגדו, ההערכה העצמית המוגזמת. הוא לא שחקן קבוצתי".

מנגד, קלינטון לא התביישה לנקוב בשמן של החברות אותן תקפה, ביניהן הבנק וולס פארגו על שפתח חשבונות פיקטיביים ללקוחות, חברת התרופות מיילן שהעלתה את מחיר מזרק האפיפן ופייזר, שניסתה להוריד את נטל המס שלה על ידי רכישת חברה זרה. עדיין, 39% מהנשאלים בחרו בה, בעיקר בשל כך שהיא מייצגת יציבות וניסיון. "טראמפ אינו צפוי ברמות שלא נראו עד כה בפוליטיקה האמריקאית, בעוד שקלינטון היא התגלמות המוכר", אמר אחד הנשאלים. עם זאת, היו שהביעו חשש מקו המדיניות בו תנקוט, בטענה שהושפעה מברני סנדרס, יריבה בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, שמשך אותה שמאלה בנושאים כמו מסחר, פיקוח על הבנקים ודמי לימוד.

אחד הנשאלים ציין כי באחד המיילים של קלינטון שהדליפו בוויקיליקס בחודש שעבר היא כתבה ש"צריך להחזיק בעמדה פרטית ובעמדה ציבורית" בנושאים שונים. "אני לא בטוח אם קלינטון כנה בכל מה שהיא אומרת, אבל מי יודע", אמר. "האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית בטח יחייב את קלינטון לדבוק בעמדות הציבוריות שלה".

חוששים מחוסר הוודאות

מרבית הנשאלים אינם מאמינים שהבחירות יגרמו למהומות שיפגעו בחברות, אף ש־30% חוששים במידה מסוימת ו־10% חוששים ביותר. "אני חושב שאנחנו יכולים להתמודד עם תקריות אלימות אם יהיו כאלה, אבל הבעיה העיקרית היא דווקא חוסר הוודאות", הוסיף שפירו. לדבריו, היה זה אל גור שקרא בסופו של דבר לתומכים שלו לקבל את תוצאות הבחירות ב־2000. "אם טראמפ לא יכיר בתוצאות הבחירות, זה בוודאי יפגע בארה"ב בדרכים שונות". למעשה, 89% מאיגודי המסחר והלובינג טענו כי הבחירות כבר פגעו במוניטין של ארה"ב בעיני שאר העולם.

בעוד שהמנהיגים העסקיים מאמינים שהחוב הלאומי הגבוה של ארה"ב, שעומד על 15 טריליון דולר הוא האיום ארוך הטווח הגדול ביותר לצמיחה הכלכלית, הם לא חושבים שטראמפ או קלינטון ידעו לטפל בו. שני־שלישים מהנשאלים לא חשבו שיש למועמדים אסטרטגיה לטיפול בבעיה. "אף אחד מהמועמדים לא יסכים לקבל את ההחלטה הקשה הנחוצה כדי להפחית את החוב", סיכם אחד מהם.