$
המזרח התיכון

תמורת נפט זול מדאעש, טורקיה סיכנה את עתידה הכלכלי

ארדואן נזכר מאוחר מדי להתנתק מארגוני הג'יהאד, אחרי שהתיר להם להפוך את טורקיה לבסיס פעילות. התוצאה היא טרור משתולל שמאיים על התיירות, יחסים מתוחים עם רוסיה שפגעו בסחר החוץ, בריחת משקיעים והתכווצות היצוא. דווקא הפליטים מסוריה והסחר עם איראן עשויים להציל את הכלכלה

דורון פסקין 08:2421.03.16

הפיגוע במרכז איסטנבול בשבת, שבו נהרגו שלושה ישראלים, ממשיך את גל הפיגועים ששוטף את טורקיה מאז שלהי השנה שעברה. בפיגועים האלה, שמתמקדים במרכזי תיירות ובמוסדות שלטון, נהרגו ונפצעו מאות אנשים. רק בשבועות האחרונים התרחשו שלושה אירועים גדולים - מוקדם יותר החודש נהרגו עשרות בני אדם בשני פיגועים באנקרה, ובינואר פוצץ עצמו מחבל מתאבד בכיכר אחמד סולטאן באיסטנבול והרג 12 תיירים גרמנים.

העובדה שחלק מהפיגועים האחרונים בוצעו על ידי אנשי דאעש וחלק על ידי המחתרת הכורדית מעידה יותר מכל על התסבוכת שבה מצויה טורקיה בימים אלה - תסבוכת שנוצרה במידה רבה כתוצאה מהשינויים הגיאופוליטיים אצל שכנותיה, אך גם כתוצאה מהשגיאות המדיניות הקשות של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ביחס לשינויים אלה, ובראשן הסיוע לארגוני הג'יהאד במלחמתם נגד שלטון אסד בסוריה.

 

לכך יש להוסיף את העובדה שטורקיה הפכה למקלטם של קרוב ל־3 מיליון פליטים סורים, לכך שהצבא הטורקי מצוי במלחמה של ממש בדרום מזרח המדינה נגד הכורדים בעקבות קריסת תהליך השלום ביולי שעבר, וזה עוד לפני שהוזכרו המתחים הפוליטיים הפנימיים וניסיונותיו של ארדואן להשליט מרותו על התקשורת ועל אנשי העסקים.

 

טורקיה קוטפת כיום את הפירות הבאושים של מדיניותה כלפי מלחמת האזרחים בסוריה, ובאופן ספציפי של הסיוע שהעניקה לארגוני הג'יהאד בשטחה כדי להביא להפלת ידידו לשעבר של ארדואן בשאר אסד. מהימים הראשונים של העימות בסוריה אימץ הנשיא הטורקי - אסלאמיסט סוני - קו תקיף ונחרץ, שהבהיר שלא יסתפק בפחות מסילוקו של הנשיא הסורי מכיסאו.

ארדואן. היה מוכן לחתום כבר עכשיו על צמיחה שנתית צנועה של 3%-4% ארדואן. היה מוכן לחתום כבר עכשיו על צמיחה שנתית צנועה של 3%-4% צילום: בלומברג

 

במסגרת זו הפך הגבול הטורקי עם סוריה לתחנת מעבר עבור כל אנשי הג'יהאד שהגיעו מכל העולם כדי להצטרף לארגונים הג'יהאדיסטיים, ובראשם דאעש וג'בהת אלנוסרה, וטורקיה הפכה לבסיס הלוגיסטי של הארגונים האלה. לפי מקורות שונים, בשטחי הגבול שלה עם סוריה הוקמו מחנות אימונים מאולתרים ואף בתי חולים שדה שטיפלו בפצועים של הארגונים החמושים במהלך מלחמתם בכוחות התומכים באסד. וכל זה באישור ארדואן ובכירי שלטונו.

 

במשך השנים הפכה טורקיה גם למקור חשוב להעברת כספים עבור דאעש. פעילי דאעש אספו כספים שהועברו מחו"ל לחשבונות בנקים בטורקיה במזומן, ללא הפרעה וללא פיקוח ממשלתי, ועברו את הגבול לסוריה כדי לממן את מכונת הרצח של ארגון הטרור. במקביל דווח כי באנקרה ובאיסטנבול פעלו "משרדים" בלתי רשמיים של דאעש, שהסדירו עבור הפעילים שהגיעו מחו"ל את מסמכי המעבר. במדינה כמו טורקיה פעילות שכזו לא יכולה להתקיים ללא עצימת עין מכוונת של השלטונות.

 

לכאוס האזורי יש מחיר

 

האינטרס הכלכלי היה מה שתחזק במידה רבה את הקשר בין אנקרה לדאעש. עם התפשטות דאעש בסוריה ובעיראק, החל מקיץ 2014, הפך השוק הטורקי ליעד מרכזי למכירת הנפט מהשדות שבשליטת חמושי הארגון. עבור הסוחרים הטורקים היתה זו הזדמנות של ממש, שכן הנפט של דאעש נמכר במחיר של 25-30 דולר לחבית בזמן שהמחירים בשוק העולמי נעו סביב 100 דולר לחבית. ירח הדבש הזה הסתיים כשהטורקים הודיעו שיאפשרו לאמריקאים להשתמש בשדה התעופה אינצ'רליק להפצצת מטרות של דאעש בעיראק. זה היה האות מבחינת פעילי דאעש להתחיל במסע נקם ברחובות טורקיה, שהאחרון שבהם התרחש בשבת. לדאעש תשתית משמעותית בטורקיה - מה שמבטיח המשך ניסיונות פיגוע גם בעתיד.

 צילומים: איי פי

 

לגל הטרור והכאוס האזורי יש מחיר, שבשלב זה עוד קשה לאמוד במדויק. מגמת ההאטה בהשקעות במשק הטורקי אובחנה עוד במהלך 2015, אך הדבר יוחס אז בעיקר להמתנה ולציפייה לתוצאות הבחירות שנערכו בנובמבר. במהלך 2015, משכו משקיעים זרים משוק המניות והאג"ח הטורקי כ־15 מיליארד דולר. מגמה זו אפיינה את כל השווקים המתפתחים בעולם, אך גורמת כאב ראש לא קטן לפרנסי הכלכלה הטורקית.

 

במגזר התיירות הדברים ברורים יותר. מגזר זה, שבשנת 2014 הכניס לקופת המדינה הטורקית כ־35 מיליארד דולר, הוא בעל חשיבות גדולה למשק גם מבחינת זרם ההכנסות וגם בכך שהוא מעסיק מיליוני טורקים. במדינה שבה האבטלה נושקת ל־11%, מדובר במקור תעסוקה חשוב. הפגיעה בגרמנים מוקדם יותר השנה והחרם שהטיל הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין על מגזר התיירות הטורקי צפויים להפחית באופן משמעותי את ההכנסות הטורקיות מתיירות השנה, שכן שתי המדינות - גרמניה ורוסיה - הן המובילות מבחינת מספר התיירים בטורקיה. בחודש ינואר נרשמה ירידה של 6.4% במספר התיירים הנכנסים, לפי נתונים רשמיים. לירידה בזרם התיירות ישנן השלכות גם על עסקים הקשורים ישירות למגזר כמו בתי מלון וחנויות מזכרות, וגם על עסקים נלווים כמו מסעדות, חברות תחבורה וכדומה.

 

פוטין מצמצם את הצמיחה

 

החרם הכלכלי שהטילה רוסיה על טורקיה בעקבות הפלת המטוס באוקטובר 2015 הוא מכה לארדואן. ההערכות נעות בין נזק של 4-12 מיליארד דולר למשק הטורקי השנה כתוצאה מהצעדים הרוסיים, אם לא תירשם הפשרה מסוימת ביחסים. ארגון בעלי העסקים בטורקיה מעריך שאם השוק הרוסי יישאר סגור בפני היצואנים הטורקים ואנטליה תישאר מחוץ למפת התייר הרוסי, המשק הטורקי יאבד 0.3% משיעור הצמיחה שלו בשנת 2016.

 צילומים: אי.אף.פי, אי.פי, רויטרס

 

גם ללא אפקט החרם הרוסי, נתוני סחר החוץ של טורקיה לשנת 2015 מעוררים דאגה במגזר העסקי המקומי. בשנה שעברה הסתכם היצוא הטורקי בכ־144 מיליארד דולר לעומת כ־158 מיליארד דולר בשנת 2014. הטורקים יכולים להתנחם בכך שסגרו את 2015 עם גירעון מסחרי של כ־63 מיליארד דולר לעומת גירעון של כ־85 מיליארד דולר בשנת 2014, וזאת בעיקר בשל הירידה במחירי הנפט. נכון לעכשיו תגובת השווקים למתרחש ברחובות אנקרה ואיסטנבול מתונה יחסית, מה שמשקף את היציבות של השנים האחרונות ואת ההכרה של קהילת העסקים הבינלאומית בכברת הדרך הכלכלית שעשתה טורקיה מאז עליית ארדואן לשלטון.

 

אלה חדשות טובות מבחינת הנשיא, אך גם הוא יודע שלא יוכל לשחזר את ההישגים הכלכליים הנאים שביצרו את מעמדו בעשור הראשון לשלטונו (עד 2012). בשנים הקרובות, שבהן צפויה המתיחות הפנימית והחיצונית להישמר, תשאף טורקיה להשגת צמיחה כלכלית שנתית צנועה יחסית של 3%-4%, לעומת כ־6% בשנה בשנים 2002-2012. בתנאים אלה של שסעים פנימיים, הגבלת התקשורת ואי יציבות ביטחונית, רצון המשקיעים לקחת סיכון בשוק הטורקי יפחת ולכן שיעורי צמיחה בסדר גודל כזה ייחשבו להישג שעליו ארדואן היה מוכן לחתום כבר עכשיו.

 

באופן אירוני, מי שאחראים על הצמיחה של המשק הטורקי הם הפליטים מסוריה. להימצאותם של מיליוני הפליטים בשטחי טורקיה ישנן השלכות כלכליות שליליות על רמות השכר ועל המחירים בשוק הטורקי - האינפלציה השנתית מוערכת בכ־8%, אם כי באזורי הגבול עם סוריה עליית המחירים מהירה יותר - וגם השלכות חברתיות קשות. אך עם זאת, כלכלנים מקומיים טוענים כי הם גם אלה שאחראים על הצמיחה, בזכות העלייה בצריכה הפנימית.

 

עד כה תעסוקת הפליטים היתה בלתי חוקית ולכן התרכזה בעיקר בכלכלה הבלתי רשמית, כולל עסקים בלתי חוקיים שהקימו הפליטים עצמם. מגמה זו דחקה עשרות אלפי טורקים אל מחוץ למעגל העבודה, מה שגרר לא מעט תסכול ומחאות בקרב אלה שאיבדו את מטה לחמם. אבל השינוי כבר נראה באופק - בתחילת השנה חוקק חוק השואף להסדיר את מעמדם התעסוקתי של הפליטים, וזאת בכפוף לכמה מגבלות (כמו תחומי העיסוק או חלקם בכלל המועסקים בחברה). בטורקיה סבורים כי חוק זה יוביל לירידת עלויות הייצור ולכן יעודד בסופו של דבר את הביקוש לעובדים טורקים. סוגיית הפליטים היוותה קלף מיקוח חשוב של אנקרה במו"מ שהסתיים ביום שישי בהסכם עם האיחוד האירופי, שלפיו הטורקים יקבלו עבור הטיפול בפליטים 6 מיליארד יורו והטבות פוליטיות נוספות. עד כה הם השקיעו בטיפול בפליטים כ־10 מיליארד דולר, שחלקם גם חוזרים למשק כצריכה פרטית ותורמים כך להגברת הצמיחה.

 

עסקים עם איראן וישראל

 

העובדה שבפיגוע בשבת נהרג לצד שלושת האזרחים הישראלים גם אזרח איראני ממחישה את מורכבות התמונה בטורקיה. ביום הפיגוע נועד שר החוץ האיראני זריף עם ארדואן באנקרה. שתי היריבות ההיסטוריות חלוקות קשות בסוגיה הסורית, אך לשתיהן גם מכנה משותף נרחב כמו המלחמה בדאעש והרחבת היחסים הכלכליים. שתי המדינות שואפות עתה, לאחר הסרת הסנקציות מעל טהראן, להרחיב את הסחר הדו־צדדי ביניהן ל־30 מיליארד דולר בשנה בתוך כשנתיים. נושא זה נדון גם בעת ביקור ראש הממשלה הטורקי בבירה האיראנית לפני כשבועיים.

 

מהדוגמה האיראנית ניתן ללמוד על הדפוס העסקי בטורקיה - יחסים פוליטיים עכורים מעולם לא הפריעו למגזר העסקי שם לשתף פעולה, וזה נכון גם בנוגע ליחסים עם ישראל. בשנים 2010-2014, למרות הנתק הפוליטי בין המדינות עקב משט המרמרה, הסחר הדו־צדדי בין המדינות הוכפל וכמעט הגיע ל־6 מיליארד יורו. גם אם שיחות הפיוס בין ירושלים לבין אנקרה לא הבשילו עדיין, זה לא מונע מהתקשורת הטורקית (וידוע מי שולט בה) לפרסם מדי פעם בפעם כתבות אוהדות המסבירות מדוע טורקיה היא השותפה האידיאלית של ישראל בתחום הגז.

 

הכותב הוא מומחה לכלכלות המזה"ת

בטל שלח
    לכל התגובות
    x