שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
המשבר ביוון

המשבר ביוון

חתן פרס נובל, ג'וזף שטיגליץ: "הצעת הנושים ליוון היא עינוי חסר צדק והיגיון"

בטור מיוחד ל"כלכליסט" קורא כלכלן העל ליוונים להצביע נגד הסדר הנושים במשאל העם שייערך ביום ראשון. לטענתו, מדינות גוש היורו אשמות במצבה הקטסטרופלי של יוון, שכן רוב כספי החילוץ שהלוו לה שימשו להחזר חובות לבנקים בצרפת וגרמניה

ג'וזף שטיגליץ 06:5830.06.15
קרשנדו ההתנצחויות ההדדיות באירופה עשוי להיראות כתולדה בלתי נמנעת של השלבים האחרונים והמרים במשחק המתנהל בין יוון לנושיה. אך למעשה, מנהיגי אירופה מתחילים סוף סוף לחשוף את טבעה האמיתי של המחלוקת סביב החוב של יוון, והוא לא נעים כלל ועיקר: מדובר במאבק על כוח ודמוקרטיה יותר ממאבק על כסף וכלכלה.

 

החשיבה הכלכלית המזעזעת שהנחתה את התוכנית שנכפתה על יוון לפני חמש שנים, ושלא בתום לב, על ידי הטרויקה - הנציבות האירופית, הבנק המרכזי של אירופה וקרן המטבע הבינלאומית  חתכה את התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) של יוון ב־25%. איני מסוגל להיזכר במיתון שנגרם בכוונת מכוון ושהביא עמו תוצאות קטסטרופליות כמו זה של יוון: שיעור האבטלה בקרב הצעירים במדינה, למשל, הרקיע שחקים ועומד על יותר מ־60%.

 

המדהים הוא שהטרויקה מסרבת להכיר באחריותה למתרחש או להודות עד כמה רעים היו התחזיות והמודלים שלה. מה שעוד יותר מפתיע הוא עצם העובדה שמנהיגי אירופה לא למדו דבר מכך, והם ממשיכים לדרוש מיוון לעמוד ביעד גירעון ראשוני (כלומר גירעון לפני תשלומי ריבית) בשיעור של 3.5% מהתוצר עד 2018.

 

כלכלנים ברחבי העולם מתחו ביקורת על יעד זה, שאותו הם תפסו כצעד ענישתי, שכן כל ניסיון מצד יוון לעמוד בו יעמיק את המיתון.

 

ואכן, גם אם חובותיה של יוון יאורגנו מחדש, הצבעה של האזרחים בעד הצעת הטרויקה במשאל העם בשבוע הבא תשאיר את המדינה במיתון.

 

פנסיונרים מתגודדים מול סניף בנק סגור כדי לקבל קצבה, אתמול בסלוניקי פנסיונרים מתגודדים מול סניף בנק סגור כדי לקבל קצבה, אתמול בסלוניקי צילום: איי אף פי

 

יוון עשתה מאמצים רבים בשנים האחרונות

 

ככל שמדובר בהפיכת גירעון ראשוני עמוק לעודף תקציבי - מעט מדינות הצליחו להשיג את מה שיוון השיגה בחמש השנים האחרונות: בהצעותיה האחרונות, ממשלת יוון עשתה התקדמות משמעותית לעבר קבלת דרישות הנושים, וזאת חרף הסבל הכבד שעשוי היה להיגרם לאזרחים.

 

דבר אחד חייבים להבהיר - רק נתח מזערי מתוך סכומי העתק שהועברו כהלוואה ליוון אכן הגיעו ליעד. רובם הועברו לנושים מהסקטור הפרטי ובהם בנקים מגרמניה ומצרפת. יוון זכתה לראות רק קמצוץ מהכסף, אך שילמה מחיר גבוה כדי לשמר את המגזר הבנקאי של המדינות האלו.

 

קרן המטבע הבינלאומית ונושים "רשמיים" נוספים לא זקוקים לכסף שהם דורשים מיוון. בתרחיש של "עסקים כרגיל", יש להניח כי הכסף שהם יקבלו מיוון בלאו הכי יושב לה כהלוואה נוספת.

 

אלא שלא הכסף הוא העניין כאן. הנושים משתמשים ב"תאריכי יעד" כתירוץ לכופף את יוון ולהבטיח כי תקבל עליה את הלא מקובל בעליל - לא רק צעדי צנע, אלא גם צעדים רגרסיביים וענישתיים אחרים.

 

פרופ' ג'וזף שטיגליץ. כל האפשרויות גרועות פרופ' ג'וזף שטיגליץ. כל האפשרויות גרועות צילום: בלומברג

 

גוש היורו הוא לא בדיוק דמוקרטיה

 

מדוע אירופה נוהגת כך? מדוע מנהיגי האיחוד האירופי מתנגדים למשאל העם, ומתנגדים לדחות בימים ספורים בלבד את תאריך היעד לפירעון החוב של יוון לקרן המטבע הבינלאומית ב־30 ביוני? האם אירופה לא מבוססת על דמוקרטיה?

 

בינואר בחרו אזרחיה של יוון ממשלה שהתחייבה להביא את הצנע אל סופו. לו היתה הממשלה מסתפקת בעמידה בהבטחותיה ממסע הבחירות, היא היתה דוחה את הצעות הנושים כבר מזמן. אולם היא ביקשה להקנות ליוונים את האפשרות לשקול את ההצעה, שכה קריטית לרווחתה העתידית של מדינתם.

 

החשיבות שמקנה יוון לקול ההמון נוגדת את הפוליטיקה של גוש היורו, שמעולם לא היה ישות דמוקרטית במיוחד. ממשלותיהן של רוב חברות הגוש לא ביקשו את אישור אזרחיהן לשם העברת הריבונות המוניטרית שלהם לידי הבנק המרכזי של אירופה. כאשר שאלה שבדיה את אזרחיה לדעתם, הם אמרו "לא". השבדים הבינו שהאבטלה תאמיר אם המדיניות המוניטרית תותווה בידי בנק מרכזי שכל מעייניו נתונים לאינפלציה (ושלא יקדיש די תשומת לב לנושא היציבות הפיננסית של המדינה). הם הבינו שכלכלתם תסבול משום שמודל המדיניות הכלכלית של גוש היורו מבוסס על יחסי כוח השוללים את זכויות העובד.

 

וכצפוי, מה שאנו רואים כעת הוא שכיום, 16 שנה לאחר שגוש היורו מיסד את יחסי הכוחות האלו, הוא אנטיתזה לדמוקרטיה. רבים מבין מנהיגי אירופה מקווים לראות את קצה של ממשלת השמאל של אלכסיס ציפרס. ככלות הכל, מאד לא נוח לאיחוד להתמודד עם ממשלה יוונית שמגלה התנגדות למדיניות שתרמה הרבה כל כך להגדלת הפערים במדינות רבות, ושכה מחויבת לריסון כוחו הבלתי מוגבל של ההון. נראה כי הם סבורים שיוכלו להפיל את ממשלתה של יוון באמצעות כפיית הסכם הנוגד את המנדט שלה.

 

קשה לייעץ לאזרחי יוון כיצד עליהם להצביע ב־5 ביולי. אף לא אחת מהאפשרויות - אישור או דחייה של תנאי הטרויקה - היא קלה, ושתיהן טומנות בחובן סיכונים אדירים. הצבעה בעד תנאים אלו משמעותה מיתון ללא סוף נראה לעין. ייתכן שרק מדינה מדוללת משאבים שמכרה את כל נכסיה ושצעיריה הכישרוניים היגרו ממנה תוכל לזכות לחנינה מנושיה. אולי רק לאחר שתצטמק יוון לכלכלה עם רמת הכנסה בינונית, היא תוכל לזכות לסיוע מהבנק העולמי. כל הדברים האלו עשויים להתרחש בעשור הקרוב או בזה שאחריו.

 

לעומת זאת, הצבעה נגד תאפשר ליוון, בעלת המסורת הדמוקרטית העמוקה, לקבוע את גורלה במו ידיה. היא אולי אף תזכה להזדמנות לעצב עתיד שאולי לא ישיב את שגשוג העבר, אבל לפחות יביא עמו יותר תקווה מאשר העינוי חסר הצדק וההיגיון של ההווה. אני יודע כיצד אני הייתי מצביע.

 

הכותב הוא חתן פרס נובל לכלכלה ומרצה באוניברסיטת קולומביה. פרוג'קט סינדיקט, 2015. מיוחד לכלכליסט

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x