העולם לא צריך את רומני
לאזרחי העולם יש מה להרוויח או להפסיד מהבחירות בארה״ב אך נבצר מהם להשפיע על התוצאה. העובדה שמדיניותו של רומני תעמיק את הפערים בארה"ב לא תורגש מחוצה לה, אולם מדינות נוהגות לחקות את הפרקטיקה האמריקאית
אנשים רבים ברחבי העולם לא יוכלו להצביע בבחירות השבוע לנשיאות ארה״ב, אף על פי שיש לתוצאות משמעויות כבדות משקל עבורם. באופן מפתיע למדי, אזרחים שאינם אמריקאים מעדיפים את ברק אובמה על פני יריבו הרפובליקני מיט רומני. ויש להם סיבות טובות מאוד לכך.
מבחינה כלכלית, העובדה שמדיניותו של רומני תסייע בהעמקת הפערים ובהרחבת חוסר השוויון החברתי לא תורגש במיוחד מחוץ לגבולות ארה״ב. אולם בעבר, לטוב ולרע, העתיקו מדינות ברחבי העולם את הפרקטיקות שהן ראו מיושמות על ידי הממשל האמריקאי. דוגמה בולטת לכך היא העובדה שבשנות השמונים אימצו ממשלות העולם את המנטרה של רונלד רייגן לגבי הסרת הרגולציה מהשווקים, מה שהמיט על העולם את המיתון החריף ביותר שידע מאז שנות השלושים של המאה הקודמת. מדינות שהעתיקו את השיטה האמריקאית חוו מידה גדלה של חוסר שוויון: יותר כסף התרכז בצמרת, העוני בשכבות התחתונות העמיק ומעמד הביניים נחלש.
המדיניות המכווצת של רומני - זו הקוראת להקטנת הגירעון הממשלתי בזמן שההתאוששות האמריקאית עדיין שברירית - כמעט בוודאות תפגע בתהליך האטי גם כך של יציאת ארה״ב מהמשבר. יתרה מזאת, אם המשבר באירופה יחריף, יגרום הדבר להיווצרותו של מיתון נוסף. וכך, אם הביקושים בארה״ב ייחלשו, ומיתון חדש ינחת על כלכלת המערב, זה יהיה הרגע שבו העולם ירגיש ביתר שאת את השלכות היבחרו של רומני לתפקיד הנשיא.
הקפיטליזם בגרסתו האמריקאית הוכח כבלתי יעיל וכלא יציב. כאשר משכורותיהם של רוב האמריקאים קפאו בעשורים האחרונים, ניכר שעבור רובם המכריע הכלכלה אינה מספקת את הסחורה, בטח לא כפי שנתוני הצמיחה בתמ״ג לבדם ביקשו להציג. לראיה, העובדה הפשוטה שהמודל הזה התפוצץ עוד לפני שהנשיא ג׳ורג׳ בוש עזב את הבית הלבן. בשילוב עם הפרת זכויות אדם בקנה מידה נרחב שאפיינה את תקופת כהונתו, גרם המיתון הגדול — התוצאה הצפויה של מדיניותו הכלכלית - להחלשת כוחה הלא צבאי של ארה״ב, בדיוק כפי שהמלחמות בעיראק ובאפגניסטן הביאו להחלשת האמינות שלה בכל הנוגע לכוחה הצבאי.
קיצוצים דרסטיים
אולם גם בתחום הערכים המצב בארה״ב עגום. דוגמה בולטת לכך היא העובדה שכמעט כל מדינה מתקדמת ברחבי העולם הכירה בזכות הבסיסית כל כך של ביטוח בריאות בר־השגה לכל האזרחים. רפורמת הבריאות שהעביר אובמה במהלך כהונתו היא ביטוי להכרה הזאת גם בארה״ב. אולם רומני ביקר בחריפות את הרפורמה הזאת מבלי שהציע שום פתרון אחר מתקבל על הדעת.
נכון להיום, ניתן למנות את ארה״ב בין המדינות המתקדמות המציעות לאזרחיהן את המידה הפחותה ביותר של שוויון הזדמנויות. הקיצוצים הדרסטיים שקורא רומני לבצע בתקציב הפדרלי, המכוונים ישירות נגד העניים והמעמד הבינוני, יביאו רק להקטנה נוספת של הניידות הסוציו־אקונומית. נוסף על כך, רומני יביא להגדלת ההוצאות הצבאיות על כלי נשק בלתי יעילים שנועדו למגר אויבים שאינם קיימים, תוך שהוא מנפח את כיסיהם של תאגידים צבאיים פרטיים כמו הליברטון על חשבונם של מיליוני אזרחים הזקוקים בדחיפות להשקעות בתחומים אזרחיים כמו תשתיות וחינוך.
אף כי בוש אינו מתמודד עתה לנשיאות, רומני לא עשה דבר במהלך הקמפיין שלו כדי להבדיל את עצמו ממנו. למעשה, היועצים הם אותם יועצים, ההתחייבות להגדלת תקציב הביטחון זהה לזו של בוש, האמונה שרק קיצוץ במסי העשירים תפתור את הבעיות בכלכלה נותרה על כנה, וגם רומני לוקה באותם ערפול ועמימות בכל הנוגע להבנה ולהתבטאויות שלו בנושא התקציב.
קחו לדוגמה את שלושת הנושאים הנמצאים כיום במרכז סדר היום הגלובלי: שינויי אקלים, רגולציה פיננסית ומסחר. רומני נקט דממת אלחוט לגבי דעתו בסוגיה הראשונה, ומרבית חברי סיעתו נחשבים ל״מכחישי אקלים״ המתנגדים לתיאוריות שלפיהן בני האדם משפיעים על שינויי האקלים. אין מה לצפות למנהיגות אמיתית מצד רומני בנושא הזה.
הסכמים חמקמקים
אשר לנושאי הרגולציה הפיננסית, העולם כולו הכיר בצורך להקשחת החוקים בתחום. אולם מי שחושב שההסכמים שממשל אובמה השיג בעניין זה היו חמקמקים ומעורפלים משום שהממשל ״קרוב מדי לוול סטריט״, צפוי להיווכח שבמקרה של רומני יהיו הדברים חמורים בהרבה. הסיבה לכך היא כמובן שרומני הוא באופן מטפורי בשר מבשרה של וול סטריט.
בכל הנוגע לסוגיות מסחר, רומני הבטיח להכריז מלחמת סחר על סין ולהכריז עליה כמניפולטורית מט״ח מיומו הראשון בתפקיד - הבטחה שתקנה לו מעט מאוד מרחב תמרון אם אכן ייכנס לתפקיד. רומני מסרב להכיר בעובדה, שאף כי הצמדת היואן הסיני לדולר האמריקאי פוגעת בגירעון המסחרי הדו־צדדי בין שתי המדינות, מה שבאמת חשוב לאמריקה הוא הגירעון המסחרי שלה עם שאר העולם. יואן חזק יותר פירושו עבור אמריקה בסך הכל מעבר שיהיה עליה לבצע למדינות אחרות שיספקו לה טקסטיל ומוצרי צריכה אחרים במחירים נמוכים.
האירוניה, שחומקת מעיניו של רומני, היא שמדינות ברחבי העולם מאשימות דווקא את ארה״ב בביצוע מניפולציה במטבע. אחרי הכל, אחת התועלות הבולטות של הפדרל ריזרב במדיניות ההקלה הכמותית שלו - אולי הערוץ היחיד בעל השפעה ממשית על הכלכלה - נובעת מהפיחות שהדבר גורם בשערו של הדולר.
יש לאזרחי העולם הרבה מה להרוויח או להפסיד מתוצאות הבחירות בארה״ב. למרבה הצער, המצב הוא כזה שכל אותם המוני אזרחים, רוב העולם למעשה, כלל לא יכולים להשפיע על התוצאה הסופית של הבחירות הללו.
הכותב הוא חתן פרס נובל בכלכלה ומרצה באוניברסיטת קולומביה. פרוג׳קט סינדיקט 2012, מיוחד ל"כלכליסט"
