$
המזרח התיכון

לא רק טנקים: הכירו את השליט החדש של הכלכלה המצרית

הצבא המצרי, שמאז שלשום מנהל את המדינה במקום הנשיא מובארק, הוא תאגיד עסקי אדיר בעל אינטרסים רבים. השאלה המרכזית היא האם הוא ימשיך לעמוד בדרכה של רפורמה במשק

דורון פסקין 06:5913.02.11

הצבא המצרי, שמשלשום מנהל למעשה את מצרים במקום הנשיא מובארק, אינו ממלא רק תפקידים בתחומים הצבאי והפוליטי. הצבא המצרי כיום הוא קונגלומרט עסקי אדיר בעל אינטרסים רבים ומגוונים ובעל תרומה כלכלית לא מבוטלת. קשה לאמוד במדויק את ממדיו העסקיים של הצבא. ישנם הטוענים כי זרועותיו הארוכות של הממסד הצבאי שולטות בכ־40% מהמשק המצרי. הערכות אחרות - וכנראה מציאותיות יותר - מדברות על שליטה ב־10%–15% מהפעילות הכלכלית במדינה.

 

הציבור המצרי יודע מעט מאוד על האינטרסים הכלכליים האדירים של הצבא, מאחר שנושא זה לא הותר לדיווח על ידי העיתונות המקומית. ספק אם מצב זה ישתנה בקרוב. אפילו מידע בסיסי כמו תקציבו השנתי של הצבא המצרי לא פורסם מעולם והוערך על ידי גופים בינלאומיים, כמו המגזין ג'יינס המתמחה בענייני צבא וביטחון, ב־5 מיליארד דולר בשנה. חלק מתקציב זה התבסס על הסיוע האמריקאי בגובה של 1.3 מיליארד דולר בשנה.

 

הסכם השלום - נקודת המפנה

 

הצבא המצרי כיום הוא בעל שורה ארוכה של חברות בתחומים מגוונים של תעשייה ושירותים. חברות אלה מנוהלות בדרך כלל על ידי קציני צבא בכירים שפרשו מהשירות הסדיר. תחילת המעורבות הכלכלית של הצבא המצרי חוזרת לשנים הראשונות של המאה ה־19, אז החל הצבא המצרי לייצר תחמושת ומדים. פעילות הייצור התרחבה מאז תחילת שנות החמישים של המאה הקודמת לאחר "מהפכת הקצינים", אך היא התמקדה בענפים הצבאיים.

 

מפגינים מצרים בכיכר תחריר, אתמול מפגינים מצרים בכיכר תחריר, אתמול צילום: אי פי

 

נקודת מפנה משמעותית עבור הצבא מבחינה כלכלית היתה הסכם השלום עם ישראל ב־1979 שבעצם הוביל את הצבא לקיצוץ בכוח האדם. במקום לקצץ את כוח האדם, החל הצבא להרחיב את פעילותו העסקית ולהפנות לשם את אנשיו. החשיבות שמיוחסת לתעשייה הצבאית באה לידי ביטוי גם בתיק ממשלתי. בממשלה האחרונה שימש שר ההגנה טנטאווי גם בתפקיד זה.

 

מבחינה כלכלית, הצבא נחשב במשך שנים לכוח שמעכב את מגמת הרפורמות המשקיות הליברליות. בעבר דווח כי ראשי הצבא התנגדו למדיניות נרחבת של הפרטה מאחר שראו בכך איום על המעמד הכלכלי של הארגון שבראשו עמדו. ראשי הצבא הבינו כי ההפרטה תחייב אותם לשפר את איכות המוצרים והשירותים מול המתחרים מהמגזר הפרטי.

 

הוויכוח על ההפרטה יצר בעיקר בשנים האחרונות מתח בין האליטה העסקית לבין הצבא. זו גם הסיבה שהצבא המצרי התנגד למועמדותו של גמאל מובארק לתפקיד הנשיא לאחר אביו, מאחר שחשש כי ינהיג מדיניות כלכלית חופשית בנוסח המערב. הדבר נתפס בצבא כאיום אפשרי על האינטרסים הכלכליים שלו.

 

כדי להמחיש את המתיחויות האחרונות, אציין כי ראשי הצבא זעמו על העובדה שבכיר המפלגה השלטת אחמד עז, מקורבו של גמאל, רכש מהמדינה את מפעלי הפלדה שלה במסגרת תהליך ההפרטה. בכך הפך עז לשחקן הראשי בשוק הפלדה המקומי. הצבא עצמו היה מעוניין במפעלים אלה, וכקניין גדול של פלדה לא רצה שהמחירים יהיו נתונים למצב הרוח של עז.

ישנן טענות כי הצבא הזהיר את הנשיא המודח חוסני מובארק מפני המשך המדיניות הכלכלית של בנו גמאל. לפי מקורות במצרים, במהלך השביתות הגדולות במפעלי הטקסטיל של המדינה, הבהירו ראשי הצבא למובארק כי הן מהוות "סיכון לביטחון הלאומי". הממשלה בזמנו מיהרה להיענות לתביעות השובתים וכיסתה את חובות המפעלים.

 

מפגין וחייל מצרי בכיכר תחריר בקהיר, אתמול מפגין וחייל מצרי בכיכר תחריר בקהיר, אתמול צילום: רויטרס
העם פיתח תלות בצבא

 

אי־הבהירות הפוליטית השוררת במדינה כעת צפויה להשליך גם על המצב הכלכלי, שגם כך מסובך בוודאי לאחר 18 ימי הפגנות ובהם כמעט שיתוק מוחלט. סביר כי בטווח הקצר תתחזק מעורבות המדינה בפעילות הכלכלית, ובכלל זה תעלה קרנם של מפעלי הצבא. אין ספק כי הכאוס שהשתרר במדינה לא שירת את האינטרסים של הצבא, אולם עתה לפחות בתקופה הקרובה נראה כי הצבא יוכל לשמר את האינטרסים הכלכליים־עסקיים שלו.

 

נכון להיום התעשייה הצבאית המצרית כוללת עשרות חברות ומפעלים העוסקים, מלבד ייצור מערכות הנשק, גם בייצור מוצרים למגזר האזרחי, ובכלל זה מוצרי פלדה, מוצרים כימיים, רכיבים אלקטרוניים ומוצרים השייכים לתעשיות ההנדסה. כנגד מפעלי הצבא הושמעה לא אחת הביקורת כי איכות המוצרים נמוכה בהשוואה ליצרנים מהמגזר הפרטי. בשנת 2008 הוערך שווי הייצור של מפעלי התעשייה הצבאית ב־4 מיליארד לירות (יותר מ־700 מיליון דולר), כש־1.8 מיליארד לירות היו של מוצרים למגזר האזרחי. באותה השנה הועסקו במפעלי התעשייה הצבאית המצרית כ־40 אלף עובדים.

 

חוץ מהתעשיות הביטחוניות והתעשיות המשיקות, הצבא המצרי הוא בעל חברות גם בתחום ייצור המלט, שמן הזית, מערכות המים והביוב ואף המחלבות. מגוון זה של תחומים הרחוקים מהתחום הצבאי הביא לכך שחלק לא מבוטל בחברה המצרית, ובעיקר זו הנחשלת, הפך תלוי בצבא כדי להשיג את צרכיו החל בגז וכלה בלחם ובירקות. הצידוק של הצבא לעסוק בענפים אלה היה להבטיח לאזרח המצרי מוצרים "במחירים שתואמים את תנאי השוק המקומי".

 

חברות ההנדסה והבנייה של הצבא מעורבות בפרויקטי תשתית רבים במדינה. כך למשל על פי מסמכי ויקיליקס הצבא המצרי היה אחראי על בניית הכביש המהיר לעין סוחנה שלחופי הים האדום וכן לבניית אגף חדש באוניברסיטת קהיר. אלה רק שני פרויקטים מתוך מספר גדול של פרויקטי תשתית.

 

לאור הפופולריות הגואה של הכדורגל במצרים אף הוקם מועדון כדורגל בשם "התעשייה הצבאית", שפילס דרכו במהרה לליגה העליונה. הניהול של המועדון מופקד בידי קציני צבא לשעבר.

 

השלטון קנה את הנאמנות

 

מאז 1952 מהווה הצבא לא רק משענת למשטר אלא חלק אינטגרלי ממנו. כחלק מהניסיון להבטיח את נאמנותם של קציני הצבא הבכירים לפוליטיקאים הועברו במשך השנים שטחים רבים לבעלות הצבא, בין השאר בדלתא ובחופי ים סוף. שטחים אלה תורגמו בחופי ים סוף לפרויקטי תיירות שהכניסו לצבא מיליונים רבים.

 

באמצעות הפעילות העסקית הענפה שלו ייצב הצבא המצרי את המשטר במשך שנים. אחת המשימות החשובות שהופקדו בידיו היתה ניהול המאפיות הממשלתיות. הלחם נחשב במצרים מוצר בסיסי, וכחלק מלקחי מהומות הלחם בשנת 1977 הבינו השלטונות כי עליהם לספק לחם בכמויות הנדרשות במחירים נמוכים. המשימה הופקדה בידי הצבא שבנה את המאפיות ומתפעל אותן. בזמן משברים בעבר וגם במשבר הנוכחי דאגו מאפיות אלה להגביר את התפוקה.

 

הצבא זכה במשך השנים האחרונות ליחס מועדף כמעט מכל שדרות העשייה הפוליטית־כלכלית במצברים, ללא מחסומים בירוקרטיים, ומה שיותר חשוב: פטור ממסים. התנאים המועדפים הללו וההכנסות אפשרו לו להעניק לבכיריו הפורשים רמת חיים גבוהה עם פינוקים (כולל מועדוני קצינים מפוארים). כעת נותר רק לראות כיצד תשפיע היסטוריה צבאית זו על מצרים: בזירה הצבאית, הכלכלית והפוליטית גם יחד.

 

הכותב הוא מנהל מחלקת המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)

www.infoprod.co.il

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x