ארה"ב: הלקוחות נכנסים למינוס - והבנקים מתעשרים
הבנקים העלו את העמלה מבעלי חשבונות שרשמו חריגה ממסגרת האשראי - ועתידים לגרוף השנה 38.5 מיליארד דולר
הבנקים בארצות הברית עתידים לגרוף השנה 38.5 מיליארד דולר מלקוחות שבחשבונותיהם נרשמה משיכת יתר. כך דיווח אתמול "הפייננשל טיימס". מירב הסכום, ששיעורו השנה יהיה כמעט פי שניים בהשוואה לשנת 2000, ייגבה מבעלי חשבונות הסובלים ממצוקה כלכלית לנוכח המיתון החמור שבו שרויה הכלכלה האמריקאית.
הנתונים פורסמו בדו"ח של חברת המחקר מואבס, שגילה שבחודשים האחרונים העלו בנקים רבים את העמלות החלות על משיכות יתר והשימוש בכרטיסי אשראי כדי להקטין את הפגיעה בהכנסותיהם לנוכח המשבר. הדו"ח מוסיף כי לראשונה זה יותר מ-40 שנה נרשמה במהלך המיתון עלייה בעמלת משיכת היתר, ששיעורה החציוני עלה מ-25 ל-26 דולר.
"הבנקים שבים למודל רווחים המבוסס על עמלות, ומשיכות היתר הן מכרה הזהב", אמר ל"פייננשל טיימס" מייסד חברת המחקר מייק מואבס. לדבריו, המרוויחים העיקריים יהיו הבנקים הגדולים, כגון סיטיגרופ, בנק אוף אמריקה, וולס פארגו וג'יי.פי מורגן צ'ייס - ששיעור העמלה החציוני שלהם עומד על 33 דולר.
הבנקים טוענים, עם זאת, שהעמלות הגבוהות הן הכרח הנובע מנכונותם להעמיד אשראי ללקוחות בעייתיים. "הסיבה לגביית העמלות היא הסיכון הגדול שאנו לוקחים על עצמנו", אמר גורם בכיר באחד הבנקים, "זה למעשה שירות שהלקוח מעוניינים בו". לדברי נסה פדיס, המשמש יועץ לאיגוד הבנקאים האמריקאי, הבנקים הגדולים מחייבים את לקוחותיהם בעמלות גבוהות מהמקובל מאחר שבניגוד לבנקים אזוריים, הם אינם מכירים את לקוחותיהם היטב ולכן הסיכון שלהם גבוה יותר.

לטענת איגודי צרכנים, משיכת יתר היא הקצאת האשראי בעלת הסיכון הנמוך ביותר עבור המוסדות הפיננסיים, אך היקרה ביותר ללקוחות. עוד הם מציינים שהבנקים כמעט ואינם רושמים הפסדים על אשראי שהוקצה עבור משיכות יתר.
המחקר מציין כי 90% מההכנסות עתידות להגיע מ-10% בלבד מקרב 130 מיליון בעלי חשבונות העו"ש בארה"ב. מדובר בלקוחות בעלי היסטוריית אשראי בעייתית הנוטים להשתמש לעתים תכופות בזכות למשיכת יתר.
מתחילת השנה התקבלו במשרדי הבנק המרכזי של ארה"ב יותר מ-5,000 תלונות הנוגעות להעלאת שיעור העמלות. עד סוף השנה אמור הבנק לסיים את גיבושם של חוקים חדשים שיהדקו את הפיקוח הממשלתי על האופן שבו הבנקים גובים את העמלות. אחד התומכים הגדולים ביותר ברפורמה הוא הנשיא ברק אובמה בעצמו, המעוניין להעביר את הפיקוח על הנושא לסוכנות ממשלתית להגנה על הצרכנים שהוא מעוניין להקים.


