רשמית: ישראל חלק מאירופה
טוב, אולי לא לגמרי, אבל בעקבות פרסום הדו"ח המטריד של המשרד לאיכות הסביבה על המפעלים המזהמים בארץ, בחן "כלכליסט" את המצב בחמש מדינות אירופיות. התוצאות אינן מעודדות יותר
כפי שעולה מהדו"ח של המשרד להגנת הסביבה, שפורסם אתמול, במחצית מ־42 המפעלים שנבדקו במהלך 2008 נמצאו חריגות גדולות בפליטות מזהמים לאוויר. בין המפעלים המזהמים ביותר אפשר למצוא את חברת מכתשים (חריגה של 135% בפחמן טטראכלורי).
המפעל התחייב עד סוף יולי 2009 להקים מערכת טיפול חלופית. בחברת כרמל אולפינים נמצאו חריגות של 69% בחלקיקים ו־50% בתחמוצות חנקן. בבתי הזיקוק בחיפה נמצאו חריגות של 66% בחלקיקים, ו־128% בניקל. בחיפה כימיקלים נמצאו חריגות של 209% בחלקיקים וחריגה של 39% בתחמוצות חנקן. בגדיב נמצאו חריגות של 211% בחלקיקים ו־68% בתחמוצות חנקן.
מ"מ ראש אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה, אבי מושל, והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן מנסים לפעול לשיפור האוויר ולהרחבת מספר בדיקות הפתע במפעלים, אבל גם הם יודעים שעד כניסתו של החוק לאוויר נקי בעוד כשנה, הם יתקשו לנהוג ביד קשה יותר כלפי המזהמים.
תלמדו מהצרפתים
מי שנוטה לחשוב שישראל נמצאת במרחק שנות אור מהמאבק שמנהלות מדינות אירופה במזהמות שלה, טועה, אבל לא לגמרי. בעוד שבמערב אירופה נאבקים בבעיות התחממות גלובלית ומגבשים תקנים והאמנות שיגבילו את פליטת גזי החממה, במזרח היבשת עוד לא הפנימו את חשיבות הנושא הסביבתי. מאחורי המהלך המרכזי להגבלת הפליטות והגדלת השימוש במקורות אנרגיה מתחדשים וצמצום שימוש בחשמל עומדת צרפת.
ממולה ניצבת בעיקר פולין, אשר אינה מוכנה לרפורמות כאלה. בנציבות האיחוד האירופי מתכננים להשיק החל בשנת 2013 את בורסת פליטות פחמן דו־חמצני, הגוף שיתמרץ את המפעלים המקומיים להימנע מזיהום סביבתי. בפולין דורשים לדחות את ההחלטה מאחר שייצור החשמל במדינה מתבסס ברובו (94%) על פחם.
למרות הנכונות של נציבות האיחוד האירופי ללכת לקראת מדינות הגוש הסובייטי לשעבר ולאפשר להן הארכה של עוד שלוש שנים, במזרח אירופה טוענים שלפני שנת 2019 אין על מה לדבר. ואם התקנים המחמירים ייכנסו לתוקף, הרי שהתוצאה עשויה להסתכם בקריסה כלכלית ברוב המדינות באזור.
בולגריה: מכוניות ישנות
בולגריה היא המדינה שבה רמת זיהום האוויר ומקורות המים הגבוהה ביותר באיחוד האירופי. רמת האבק באוויר הבולגרי מגיעה ל־55 מיקרוגרם לכל מ"ק (בממוצע), זאת למרות התקן המקומי המתיר רק 40 מיקרוגרם או התקן האירופי המתיר 30 מיקרוגרם בלבד. שיאנית הזיהום במדינה היא העיר פרניק, שבה ממוקמים מפעלי מתכות רבים.
כמות האבק באוויר העיר מגיעה ל־92 מיקרוגרם למ"ק. אבל מומחי איכות הסביבה מדגישים שהסיבה העיקרית לאוויר המזוהם אינה נעוצה דווקא במפעלים הפולטים גזים רעילים, אלא בכלי הרכב המיושנים שאינם עומדים בתקנים אירופיים. גם המנהג לייבא מכוניות יד שנייה מוזלות ממערב אירופה אינו תורם לצמצום רמת הזיהום.
גרמניה: תעשייה ותחבורה
אבל גם במערב אירופה יש אזורים שיכולים בקלות להתחרות בבולגרים. גרמניה, למרות תקניה המחמירים והמודעות הגבוהה של אזרחיה לשמירה על איכות הסביבה, נחשבת המדינה המזוהמת ביותר במערב אירופה. המצב חמור במיוחד באזור פרנקפורט, שבו מרוכזת תעשיית המתכות והפחם במדינה, וכמויות הפחמן הדו־חמצני והחד־חמצני הנפלטות לאטמוספרה גבוהות במיוחד.
אבל בגרמניה טוענים שלא התעשייה היא התורמת העיקרית להתחממות הגלובלית, אלא כלי הרכב הרבים בכבישים ובייחוד המכוניות המיושנות שאינן עומדות בתקנים המודרניים. כדי לשנות את המצב, מושקעים במדינה סכומים גבוהים במיוחד בפיתוח התחבורה הציבורית ולאחרונה אף הוחלט על מענק בסכום של 2,500 יורו לכל מי שיחליף את רכבו הישן במכונית חדישה יותר.
איטליה: תעשיית הרכב
בטורינו ובמילאנו, שבהן מרוכזת תעשיית הרכב, ובראשה חברת פיאט, נמדדו רמות פליטות פחמן דו־חמצני ודו־תחמוצת החנקן גבוהות במיוחד, שחורגות לא פעם מהתקנים המקובלים. הרופאים המקומיים מדווחים על עלייה של כ־40% במחלות אונקולוגיות בשני העשורים האחרונים, בייחוד בקרב ילדים. הגורמים המזהמים העיקריים הם חלקיקי מתכות שפולטים לאטמוספרה מפעלים ומכוניות.
צרפת: אין די כורים
המדינה המובילה במאבק למען הגבלת פליטת גזי החממה והחיסכון בחשמל היא דוגמה אישית לא רעה. תחנות הכוח במדינה - שהן בדרך כלל אחד הגורמים המזהמים המרכזיים בעולם - הן ברובן גרעיניות. 78% מכלל החשמל במדינה מופק בכורים ועל פניו זה הפתרון האולטימטיבי לאיחוד האירופי, המחפש נואשות דרכים להגביל את פליטת הפחמן הדו־חמצני.
אבל לא הכל ירוק בצרפת. ברחבי המדינה, ובייחוד באזור פריז, פזורים עשרות מפעלים מזהמים, למשל אלו של פיז'ו־סיטרואן ורנו. גם התנועה הצפופה בפריז רבתי אינה תורמת למצב.
בריטניה: בתי הזיקוק
גם בבריטניה - למרות המודעות לשמירה על איכות הסביבה - חלה בעשור האחרון הרעה במצב הכללי, באזורים העירוניים והכפריים כאחד. למרות התקנים המחמירים הדורשים מסננים וביקורת על פליטות פחמן דו־חמצני טוענים שומרי איכות הסביבה בממלכה כי האכיפה אינה מספקת והממשלה אינה עושה די.
המזהמים הגדולים ביותר, בתי הזיקוק לנפט, מעדיפים כיום לשלם קנסות כדי לא לערוך שדרוגים יקרים במפעלים. רוב המפעלים המזהמים מרוכזים באזור לונדון, בדרום וויילס ובמערב יורקשייר. עם המזהמות הכבדות נמנות החברות יוניליוור, בריטיש ליילנד, ג'נרל אלקטריק ואימפריאל כמיקל אינדסטריז. חברות דוגמת BP פרמייר אויל מזהמות גם את מקורות המים הרבה יותר מהמותר לפי האיחוד האירופי.
השתתפה בהכנת הכתבה: גלית שפיר
