כשהכלכלה העולמית סוערת, העשירים יוצאים לשיט

מחירי הדלק הגואים והמשבר הגלובלי בשווקים הפיננסיים לא ממש מעוררים גלים בקרב העשירים באמת. רבים מהם מוכנים למרות הכל ועל אף הסערה המתחוללת בכלכלה העולמית לשלם עשרות מיליוני דולרים עבור יאכטות ענק, או "סופר יאכטות".

הביקוש ליאכטות אלו - בתי פאר צפים לכל דבר - נמצא במגמת עלייה בייחוד בקרב המתעשרים החדשים מכלכלותיהן המתעוררות של רוסיה ודרום אמריקה. גם עשירי המפרץ הפרסי אינם טומנים ידם בצלחת.

"מתעשרים חדשים רבים מחפשים דרך להירגע וליהנות", מספר ג'ון דיין, נשיא חברת טריניטי, החברה הפרטית הגדולה ביותר בארצות הברית לבניית יאכטות. דיין מציין כי הבעיה הגדולה ביותר העומדת כיום לפני טריניטי היא מחסור בכוח אדם, שעשוי למנוע מהחברה לסיים במועדן את 24 ההזמנות הרשומות כיום בספרי החברה.

חברה נוספת, YCO Deuxil PLC הבריטית, עוסקת כיום בבנייתן של תשע יאכטות - מספר כפול מהמספר שבנתה בשנה שעברה.

"אף אחד אינו רוכש יאכטה מתוך צורך ממשי", אומר וויליאם סמית', סגן נשיא טריניטי. "יאכטות נרכשות כי קונים פשוט רוצים אחת משלהם".

על פי נתוני קאמפר אנד ניקולסונס, חברה למכירת והחכרת יאכטות, ברחבי העולם קיימות כ־3,800 סופר יאכטות באורך של יותר מ־25 מטר ו־1,800 מתוכן נבנו לאחר שנת 2000. לטענת החברה, עד סוף העשור ישייטו במימי האוקיינוסים 5,000 יאכטות מסוג זה.

"ההיצע אינו מספיק", אומר אד סלאק, עורך מגזין המסקר את תעשיית היאכטות. "משך בנייתן של כמה מהיאכטות אורך כשנתיים, ועובדה זו לא גרמה לירידה בביקוש".

יאכטה במרינה היוקרתית בולנסיה, ספרד צילום: בלומברג

טריניטי למשל סיימה לאחרונה את בנייתה של יאכטה באורך 60 מטר שלה הוצמד תג מחיר של 60־65 מיליון דולר. כמו כן בונה החברה יאכטה באורך 80 מטר, שעבורה ישלם בעליה העתידי 90 מיליון דולר.

לעומת זאת, החברה ההולנדית Feadship תגבה עבור יאכטה באורך 43 מטר 40 מיליון דולר בלבד, ואף מציעה יאכטה ענקית באורך 100 מטר במחיר מציאה של 150 מיליון דולר.

פרנסואה ואן וול, מנכ"ל החטיבה האמריקאית של Feadship, אומר ש־50% מההזמנות אמנם מגיעות מארצות הברית, אולם מספר ההזמנות מלקוחות בינלאומיים גדל בהדרגה. "רוב לקוחותינו עשו את הונם בעצמם, לא מדובר ביורשים". במהלך מפגש של בעלי יאכטות שהתקיים בנובמבר שעבר באמסטרדם ציין סטיבן ראטנר, מנהל ב־DLJ rchant Banking Partners, כי בעולם כיום ישנן 90 אלף משפחות שבבעלות כל אחת הון העולה על 360 מיליון דולר, וכי מספרן צפוי לגדול בשיעור של 10% בשלוש השנים הבאות.

מאחר שרוב רוכשי היאכטות בעת האחרונה הם אנשי עסקים פעילים, הזמן העומד לרשותם מוגבל למדי, ומתחלק בין היאכטות לבתי הנופש שרבים מהם מחזיקים. הפתרון לכך הוא שכירת יאכטה, וכתוצאה מכך גם עסקי החכרת היאכטות פורחים בעת האחרונה. עלות השכרתה השבועית של יאכטה באורך 55 מטר עשוי להגיע ל־350 אלף דולר. "החכרת יאכטות מצמצמת את עלויות התפעול של הבעלים ומאפשרת להם לרכוש יאכטות מעט גדולות יותר מכפי שתכננו. זהו מקור הכנסה שלעתים אינו מובא בחשבון על ידי הרוכשים", אומר דיין ומציין כי הבעלים המקורי של כל יאכטה שנבנתה על ידי טריניטי הרוויח ממכירתה הלאה וקיזז את עלויותיו.

לדבריו, כמה מהיאכטות נמכרו בשנית עוד לפני שנמסרו לרוכש. "אחד מלקוחותינו רכש לאחרונה את היאכטה הרביעית שלו, אך מעולם לא קיבל אותה לידיו משום שמכר את כולן. בעלי הון מוכנים לשלם סכום כסף נוסף לרוכשים כמוהם, ובלבד שלא ייאלצו להמתין זמן רב עד למסירה".

לטריניטי 900 עובדים בשתי מספנות בגולף־פורט מיסיסיפי ובניו אורלינס, שם בנתה החברה בתקופת מלחמת העולם השנייה ספינות מלחמה שהשתתפו בקרבות. ל־Feadship, הבונה חמש יאכטות בשנה, 1,200 עובדים בשלושה אתרים באירופה.

דיין אומר כי הוא משווע לעוד ידיים עובדות נוספות כדי לעמוד בקצב ההזמנות. לדבריו, כאשר מישהו מעוניין לרכוש יאכטה, עיכוב ארוך במשך הבנייה עשוי לגרום לו "לחפש מספנה אחרת".