ג'ורג' סורוס: "עוד לא הגענו למחצית הדרך למטה"
מיוחד ל"כלכליסט": המשקיע המיליארדר אומר בראיון ל"ניוזוויק" שהרשויות חייבות להתערב כדי למנוע יצירה של בועות. לדבריו, "אנחנו נמצאים במצב של 'סופר־בועה' מאז סוף מלחמת העולם השנייה", והמשבר הנוכחי מסמן את סוף העידן הזה
המיליארדר והפילנתרופ ג'ורג' סורוס טוען כבר עשרות שנים שאדם סמית' טעה - השווקים אינם רציונליים ואינם מסדירים את עצמם, אלא פגומים, נוטים ליצירת בועות וזקוקים לפיקוח של הרשויות. היום הוא מאמין שצדקתו הוכחה.
בספרו החדש, "הפרדיגמה החדשה של השווקים הפיננסיים", סורוס מחבר את המשבר הפיננסי העכשווי ל"תיאוריית הרפלקטיביות" שלו, שמסבירה בועות. בשיחה עם ראנה פורוהאר מ"ניוזוויק" הוא מסביר את עיקרי הדברים.
אתה אומר כבר שנים שעמדת ה"לסה פר", שאותה מייצג בין השאר אלן גרינספאן (יו"ר הבנק המרכזי של ארצות הברית לשעבר), לגבי השווקים הפיננסיים היא שגויה. האם אתה מרגיש עכשיו שצדקת?
"החזקתי בעמדה שונה לגבי השווקים במשך 20 שנה, וכל מה שקרה בזמן הזה תמך בה. מאז סוף מלחמת העולם השנייה ועד היום היינו במעין 'סופר־בועה', שהתאפיינה בהתרחבות האשראי, שהתבססה על הדולר כמטבע הרזרבות הבינלאומי. המשבר הנוכחי מסמן את סוף העידן הזה. ארה'ב עומדת גם בפני מיתון וגם בפני בריחה מהדולר. הסימנים היו ברורים מאוד למי שבחר לראות אותם. לרוע המזל, רבים לא בחרו בכך".
מה היו המאפיינים של הבועה הזאת?
"לכל בועה יש שני מרכיבים - מגמה שנוכחת במציאות, ואז פירוש שגוי של המגמה הזאת. שני המאפיינים מצטלבים בסופו של דבר, ויוצרים בועה. המגמה בעשורים האחרונים היא שהאשראי גדל בקצב מהיר מקצב צמיחת התל'ג, בארה'ב ובשאר העולם. אם אתה בוחן את שניהם ביחד, אפשר לראות עקומה פרבולית", מסביר סורוס.
"התפיסה השגויה שהזינה את המגמה הזאת היא שהשווקים יכולים לתקן את ההגזמה הזאת. התפיסה הזאת הובילה למחזור של דה רגולציה וליברליזציה. דה רגולציה חיזקה גם את הגידול באשראי וגם את האמונה שהשווקים מתקנים את עצמם. אבל במציאות, היה לנו מספר גדול של משברים פיננסיים בשני העשורים האחרונים, ובכל פעם הרשויות נאלצו להתערב כדי לתקן את המצב".
אז איך צריך הקפיטליזם להתפתח מכאן?
"אנחנו צריכים להכיר בכך שהשווקים נוטים להגזמה. הרשויות מחלצות את המערכת, ודבר זה יוצר בעיה של 'סיכון מוסרי'. במקום זה הרשויות צריכות למנוע את התרחשותן של בועות נכסים. במונחי רגולציה, למשל, לא מספיק לשלוט באספקת הכסף, צריך גם לשלוט בכמות האשראי הזמינה".

היכן הרווחת את הכסף שלך בשנה שעברה?
"בשווקים המתפתחים. הימרתי על סין והודו, ונגד העולם המפותח. שמרתי מרחק משוק משכנתאות הסאב־פריים. הייתי מחוץ לשוק הזה כל כך הרבה זמן, ואני לא מכיר את המכשירים האלו".
באיזה שלב של המשבר הנוכחי אנחנו נמצאים? האם עוד ייגרם סבל רב?
סורוס מזהיר: "החלק הגרוע של משבר הנזילות מאחורינו, אבל רוב הנשורת בכלכלה האמיתית טרם הורגשה. אני חושב שתהיה ירידה משמעותית במחירי הבתים בארה'ב. אנחנו כנראה לא נמצאים אפילו במחצית הדרך למטה. נוסף על כך, הצריכה הפרטית בארה'ב עומדת לרדת באופן ניכר".
"כמו כן, הפעילות העסקית תסבול ממגבלות אשראי. מיתון בארה'ב הוא בלתי נמנע, והתפיסה שהוא יסתיים עד סוף השנה הנוכחית היא בלתי סבירה. לא ניתן לבצע תחזיות פיננסיות, אבל אני מצפה למיתון ממושך יותר".
באיזו מידה יכולים השווקים המתפתחים לשמש כבלם זעזועים כנגד הנשורת הגלובלית מהמשבר הפיננסי ולהמשיך ולהזרים נזילות למערכת באמצעות קרנות הון ממשלתיות?
"פריחת שוק הסחורות המתרחשת בשנים האחרונות מסייעת לחלק מהשווקים המתפתחים, אבל לא לכולם. זה מפצה במידה מסוימת, אבל השווקים המתפתחים מייצגים רק כ־30% מכלכלת העולם, והשווקים המפותחים מייצגים 70% ממנה, ולכן זה לא פיצוי מלא".
סורוס ממשיך ומונה בעיה נוספת: "הלחצים האינפלציוניים - שמובילים לעליית מחיר המזון והדלק, זו אחת הסיבות שהרשויות בעולם יתקשו להתמודד עם המשבר הנוכחי - יש גם האטה כלכלית וגם לחצים אינפלציוניים. ויש רשויות שונות שמגיבות בצורות שונות - הגישה האמריקאית שונה מהגישה האירופית וכדומה".
עבור מישהו שמאמין שאי אפשר לבצע תחזיות בשווקים, עשית עבודה די טובה בביצוע של תחזיות כאלו. מה העצה הטובה ביותר שאתה יכול להעניק למשקיעים בשוק הנוכחי?
"זו תקופה שבה צריך לדאוג לשימור ההון. אנחנו נמצאים בתקופה של הרס גדול של הון, ולכן צריך להיות שמרן מאוד, או חד מאוד, כדי לשרוד".


