$
עולם

22 שנה לאסון צ'רנוביל: העולם לא מוותר על אנרגיה גרעינית

יותר משני עשורים אחרי התאונה בכור העולם רואה באנרגיה גרעינית את טכנולוגיית העתיד, בעיקר לנוכח הזינוק במחירי הנפט והעיסוק הגובר בהתחממות הגלובלית

אולגה ויניאר 09:4428.04.08

השבוע מציינים בעולם כולו, ובעיקר ברוסיה, באוקראינה ובבלרוס, 22 שנה לאסון צ'רנוביל - התאונה בתחנת הכוח הגרעינית שהתרחשה ב-26 באפריל 1986. לאחר הפיצוץ התפזרה נשורת גרעינית ב-19 מחוזות ברוסיה, והגיעה גם הרחק מעבר לגבולותיה. אזור נרחב של 60 אלף קמ"ר שבו התגוררו 2.6 מיליון

איש הוכרז כמוכה אסון, ורבים מתושביו נאלצו לפנות את בתיהם, שנותרו נטושים עד היום.

 

את נזקי צ'רנוביל קשה לאמוד עד היום. לפי דיווחים רשמיים, רוסיה הוציאה כ-10 מיליארד דולר על עבודות ניקוי, פינוי תושבים, שירותים רפואיים, פיצויים ועוד. הפרשה תגיע לסיום בשנים הקרובות, לאחר שהחברות נובארקה הצרפתית ובכטל האמריקאית, בסיוע בנק הפיתוח האירופי, ישלימו את בנייתו של "סרקופג" בעלות של 600 מיליון דולר סביב מה שנותר מהכור. הבנייה החלה ב־2007 ואמורה להסתיים ב־2010.

 

יותר משני עשורים אחרי האסון, העולם לא מוותר על אנרגיה גרעינית, ואף רואה בה את טכנולוגיית העתיד, בעיקר לנוכח הזינוק במחירי הנפט בשנים האחרונות והעיסוק הגובר בהתחממות הגלובלית. אחד התומכים הנלהבים בהקמת תחנות כוח גרעיניות הוא פטריק מור, ממקימי ארגון גרינפיס. לדבריו, כורים מסוג זה הם הדרך היחידה להתמודד עם זיהום האוויר ופליטות גזי החממה שנוצרים כתוצאה משריפת דלק. מור מזכיר כי מקורות האנרגיה החלופית האחרים, כגון מים, רוח או שמש, אינם מסוגלים לספק את הביקוש הגדל לחשמל.

 

הארגון שייסד דווקא חולק עליו, ומנהל מאבק עיקש וכלל־עולמי נגד האנרגיה האטומית. לטענת גרינפיס, אנרגיה גרעינית היא "סיכון בלתי מתקבל על הדעת לסביבה ולאנושות". ויש צדק מסוים בדבריהם, מאחר שלא מדובר עדיין בטכנולוגיית ייצור חשמל ידידותית לחלוטין לסביבה. עדיין אין פתרון הולם לסילוק פסולת גרעינית, והובלת הפסולת ממקום למקום היא פעולה מסוכנת ביותר. גם סכנת התאונה עדיין מרחפת מעל הכורים הפעילים היום, למרות ההתקדמות הטכנולוגית הניכרת שחלה בשנים האחרונות. פרט לכך, כריית האורניום - חומר הגלם של האנרגיה הגרעינית - גורמת נזקים סביבתיים ועלולה לזהם את הקרקעות באזורי המכרות. וזאת לפני שמדברים על שימוש בטכנולוגיה הגרעינית לייצור של פצצות אטום.

 

איראן היא דוגמה מצוינת: המדינה טוענת כי היא עובדת על בניית כורים להפקת אנרגיה גרעינית, טיעון הגיוני לנוכח הירידה בתפוקת הנפט האיראנית בשנים האחרונות. באיראן טוענים כי הקמת תחנות כוח גרעיניות זולה משמעותית מהשקעה בחיפוש והפקת נפט. עלות הקמת הכור בבושר נאמדת ב־1.2 מיליארד דולר, ואילו השקעה ארוכת טווח במגזר הנפט מוערכת בעשרות מיליארדי דולרים. למרות הנימוק הכלכלי המשכנע, אף אחד לא יכול לערוב שלצד החשמל לא תייצר איראן גם פצצה גרעינית.

 

מנתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיית האטום, כיום פועלים בעולם 442 כורים גרעיניים לייצור חשמל ב-31 מדינות. הכור הגרעיני הראשון שהפיק חשמל הוקם ב-1951 בשיפינגפורט שבארצות הברית, אך ההספק שלו היה קטן ביותר, והצליח להפעיל רק ארבע נורות רגילות. 11 שנה לאחר מכן הושק בארה"ב הכור הראשון שייצר חשמל בכמויות מסחריות. ברוסיה חשבו קצת יותר בגדול, ועסקו בהקמת תחנות כוח גרעיניות שלמות, ולא רק כורים. הראשונה, שייצרה חמישה מגה-ואט לשעה, החלה לפעול כבר ב-1954 בעיר אובנינסק, לא רחוק ממוסקבה. שנתיים לאחר מכן הוקמה תחנה דומה בבריטניה, ורק ב-1964 נבנתה תחנת כוח גרעינית ראשונה בארה"ב. תחנת הכוח הגרעינית הגדולה בעולם נמצאת בעיר קאסיבאדזאקי שביפן.

 

ארה"ב מובילה היום בתפוקת האנרגיה הגרעינית (788.6 מיליארד קוט"ש), אחריה צרפת (426.8 מיליארד קוט"ש), יפן (273.8 מיליארד קוט"ש), גרמניה (158.4 מיליארד קוט"ש) ורוסיה (מיליארד קוט"ש).

 

צרפת היא מעצמת האנרגיה הגרעינית של אירופה. כבר בשנות השבעים החליטה המדינה לצמצם את תלותה בנפט ולהשקיע באנרגיה אטומית. החברה הממשלתית הצרפתית אריבה נחשבת למובילה בעולם בבניית כורים גרעיניים, ושווייה מוערך ב־50 מיליארד דולר. לאחרונה סיכמה אריבה על בניית שני כורים גרעיניים בסין בהיקף של 8 מיליארד דולר.

 

בריטניה נמצאת גם היא בתחרות, ומייעדת לאנרגיה גרעינית מקום מיוחד, כ"קטר של הצמיחה בשנים הקרובות", כהגדרת הממשלה. לפי גורמים רשמיים, פיתוח התחום עתיד להכניס לכלכלה הבריטית 20 מיליארד ליש"ט בשנה, ולייצר כמאה אלף מקומות תעסוקה חדשים. לדברי כלכלנים בריטים, פיתוח האנרגיה הגרעינית משתווה בערכו לגילוי שדה נפט עשיר בים הצפוני, שממנו מפיקה בריטניה את הנפט שלה. הממשלה הבריטית אישרה בינואר השנה תוכניות למודרניזציה של כורים מיושנים ובניית תחנות כוח חדשות. בסופו של דבר אמורים הכורים החדשים לספק כ-20% מצריכת החשמל של המדינה.

 

תוכנית זו עולה בקנה אחד עם דרישות האיחוד האירופי להגדיל את נתח האנרגיה הגרעינית בתמהיל האנרגיה הכללי. נכון להיום האנרגיה האטומית היא 30% מכלל החשמל הנצרך באירופה, וכורים גרעיניים פזורים ב־16 מדינות. אבל ההחלטה הסופית בעניין נתונה בידי הממשלות, וחלקן לא שוכחות את לקחי צ'רנוביל, ולא ממהרות לקפוץ על העגלה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x