סגור
מימין: הממונה על התחרות מיכל כהן ומנכ"ל טמבור מיכה שרייר
הממונה על התחרות מיכל כהן ומנכ"ל טמבור מיכה שרייר. תנאים לעסקה (צילומים: אביגיל פפרנו-באר, דור מנואל)

בלעדי
רשות התחרות פסלה עסקה של טמבור

בוטלה עסקה של חברת הצבעים לרכישת אפולק, יצרנית צבעים וציפויים, ב־40 מיליון שקל. במקום, טמבור מנהלת מגעים לרכישת חברה איטלקית

חברת הצבעים טמבור חתמה על רכישה של חברת צבעים מהצפון, אבל לא קיבלה את אישור רשות התחרות לעסקה, והיא נפלה. ל"כלכליסט" נודע כי טמבור חתמה על עסקה לרכישת אפולק, יצרנית מוצרי צבע, ציפויים והגנה על מוצרים, הפועלת מציפורית שבצפון. היקף העסקה עמד על כ־40 מיליון שקל, וטמבור היתה אמורה לרכוש את מלוא הפעילות של אפולק כשהמנכ"ל ובן משפחת המייסדים אורי זמלר היה אמור להישאר ולהמשיך לנהל את החברה.
לאחר דיון שארך חודשים החליטה רשות התחרות, המנוהלת בידי מיכל כהן, להעמיד שורה של סייגים ותנאים לעסקה, לאור חשש מנתח השוק המשותף של טמבור ואפולק בתחום מעכבי הבעירה והציפויים שהיה אמור להתקרב ל־65%—70% מהשוק. טמבור החליטה למשוך את הבקשה למיזוג.
עוד נודע ל"כלכליסט" כי בעקבות ביטול העסקה ואי־השלמתה מנהלת טמבור מגעים לרכישה של חברה איטלקית נוספת, לאחר שב־2019 ביצעה רכישה ראשונה באיטליה של חברת הצבע Zetagi Colorficio תמורת 7 מיליון יורו.
טמבור עברה ב־2014 מידי קבוצת עזריאלי לחברת קוסטו (Kusto) הסינגפורית שבעליה הם אנשי עסקים מקזחסטן תמורת 500 מיליון שקל. היא מינתה כיו"ר ומנכ"ל את מקס סרטייב והחל מ־2019 מכהן בתפקיד המנכ"ל מיכה שרייר, שהצטרף לקבוצה ב־1997 וצמח בה מלמטה. הכנסות טמבור עמדו על 1.3 מיליארד שקל ב־2022 והיא חברת הצבעים הגדולה בארץ לצד נירלט. החברה מעסיקה 820 עובדים בישראל במפעלים באשקלון ו־40 עובדים באיטליה.
אפולק הוותיקה הוקמה ב־1974 כחברה משפחתית, והיא פעילה בעיקר בתחום הציפויים הפולימריים, הצבעים וחומרי האיטום וצבעים העמידים במים לתעשיית הספינות. החברה מייצרת עבור תחומי הבנייה, התעשייה (תעשיית העץ והתעשייה הכבדה) והאיטום. מוצרי הדגל שלה הם ציפויים חכמים ועמידים שאותם פיתחה בעצמה. עם לקוחות החברה נמנים מפעלי ים המלח, התעשייה האווירית, רפאל, חברת החשמל, נובל אנרג'י ועוד, ובין הפרויקטים שבבנייתם נטלה חלק בולט הוולודרום (זירה למרוצי אופני מסלול) ע"ש סילבן אדמס בתל אביב.
במקביל לטמבור, בנובמבר נחתמה עסקה אחרת בתחום שבה רכשה נירלט המתחרה את פעילות דקוליין תמורת 63 מיליון שקל. במתכונת כמעט זהה, נירלט חתמה על רכישה של הציוד, הרכוש הקבוע, המלאי והמותג של דקוליין, שמתקני הייצור שלה מתאימים גם לייצור מוצרי נירלט. אלא שרשות התחרות הטילה תנאים מכבידים ומגבלות על העסקה שהורידו את כדאיותה והיא בוטלה. נירלט היתה זקוקה לעסקה כדי להתגבר על שריפת המפעל בניר עוז באירועי 7 באוקטובר. לא מן הנמנע ששתי העסקאות שלא יצאו לפועל ייתנו את האות לניסיונות מיזוג של שחקנים קטנים יותר בתחום הצבעים.