"התרגלתי לשאלה 'מה קורה כשיורד גשם'"

אמארא, בסך הכל בן 30, פעיל בתחום הבנייה בבוץ כבר כשמונה שנים. לדבריו, הוא רגיל לענות ללא מעט תהיות של סקרנים - הגם שאלו הולכות ופוחתות ככל שהענף צובר מודעות. "היום אני פחות ופחות נתקל בשאלות כמו 'מה קורה לקירות כשיורד גשם'", הוא אומר.

הבנייה מבוץ היא חדשה בישראל, וצוברת תאוצה בשנים האחרונות בעיקר בבנייה פרטית בשיטת בנה ביתך. בעולם כבר מדובר בשיטה מקובלת ומפותחת. "יש בתים שנבנו מאדמה ועומדים כבר מאות שנים", מסביר אמארא. "בארצות הברית מפותחת הבנייה בחבילות קש, וגם באירופה ובאוסטרליה יש שיטות דומות. בארץ בונים את הקירות בכמה שיטות, עם חבילות קש וגם עם תערובת שנקראת קש־קל. יש גם שיטת בנייה עם לבני אדמה".

אמארא: "אנחנו מנסים לפתח חומרים טובים וזולים יותר כדי שהבנייה בבוץ תהיה זמינה לכולם" צילום: אלעד גרשגורן

למה לבנות בשיטה הזו?

"בבנייה רגילה יש לא מעט חומרים רעילים. כשאתה פותח מכסה של דלי עם צבע אתה נושם אדי רעל וכמעט נחנק, ובסיום הבנייה החומרים האלה ממשיכים להשתחרר לחלל הבית. בבנייה בבוץ החומרים הם טבעיים, ואנחנו מתייחסים לבית כאל חלק מהגוף שלנו. הקירות נושמים ולא אטומים, וזה משפיע על שיעור הלחות בחלל הבית. זה כמו ההבדל שבין לבישת חולצה מנדפת לעומת חולצת ניילון אטומה".

אמארא, תושב קציר, הגיע לתחום הבנייה בבוץ אחרי שטייל בעולם וחיפש את עצמו. "במהלך החיפושים הגעתי לקיבוץ לוטן, והצטרפתי לחבר שעבד שם בבנייה של מבני צפרות מאדמה. נהניתי מהעבודה ומהמגע עם החומרים, ואחרי שעשינו עוד פרויקטים הרגשתי שהתחום מעניין אותי והלכתי ללמוד לתואר הנדסאי בניין. רציתי שיהיו לי יסודות רחבים יותר, שאוכל להבין איך אני מחבר את הקונסטרוקציה של הבית עם המערכת הטבעית והופך את הבנייה בבוץ למקצועית יותר".

לפני ארבע שנים הוא ייסד עם ארבעה חברים חברה בשם בוץ. "לכל אחד מהשותפים ישנו המקום שלו. אני במשבצת של ניהול הפרויקטים, מוביל את הביצוע, אחראי על הקשר עם הלקוחות בהיבטים טכניים, ובשטח בודק שהפרויקטים מתבצעים בהתאם לתוכניות".

יש מספיק עבודה בתחום?

"בהתחלה לא היתה, אבל ניצלנו את הזמן הזה כדי לעסוק בפיתוח ובשיפור של המערכות והבנייה. יש מוצרי מדף, אבל אנחנו כל הזמן עוסקים בלשפר אותם. למשל, טיח אדמה הוא מוצר גמור ומעולה, אבל אנחנו מגלים עוד סוגים של טייחים וסוגי אדמה. גם בנושא של טכניקות לבניית קירות אנחנו פועלים להוזלת חומרים ולמיכון של חלק מהתהליכים. אנחנו רוצים שהבנייה הזו תהיה זמינה ואפשרית לכל מי שמתכנן לבנות. כיום אנחנו מעורבים בכעשרה פרויקטים בשנה".

אפשר להתפרנס מזה?

"כן. כרגע אנחנו עסוקים בהשקעה בחברה, בפיתוח מוצרים וגם בשיווק. אנחנו מושכים משכורות, אבל להערכתי בשנה־שנתיים הקרובות נצטרך להזרים תקציבים לחברה. אנחנו לא נעזרים במימון וזה מעכב אותנו, אבל מצד שני יש משהו נכון בזה. קצב התפתחות הוא נכון; יש כאן עניין של תהליך, ואנחנו במקום טוב".

איך נראה יום עבודה שגרתי של בונה מבוץ?

"נפגשים באתר ב־7:30, שותים כוס קפה ומתחילים לעבוד. ב־10:00 אוכלים ארוחת בוקר בריאותית של דייסת קוואקר עם תפוחי עץ וטחינה. זה מחזיק אותנו עד 13:00, כשאוכלים ארוחת צהריים. אנחנו עוף מוזר באתר הבנייה: מביאים גזייה, מכינים ביצים, חותכים ירקות. אנחנו עובדים בדרך כלל כתשע שעות, אבל העבודה שלי לא נגמרת באתר: בבית אני עובד על המחשב, עובר על תוכניות. לפני כמה חודשים החלטנו שאת ימי חמישי נפנה לטובת פגישות צוות ופיתוח מוצרים. זה קצת פוגע בעבודה, אבל זה מאפשר לנו להתפתח".

תגיד, מה באמת קורה כשיורד גשם?

"יש פתרונות של טיח אדמה בפנים, ושל טיח סיד שאינו רגיש למים מבחוץ. יש פתרונות משולבים בתכנון, כמו הפרדה של הקיר מהקרקע, ופתרונות במערכת הגג, כמו גג רחב למשל. בשורה התחתונה, הבית נשאר יבש".