שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף נדל"ן ינואר 2012

לחשוב מחוץ לקופסה, ואז לבנות אותה

איך הופכים דירת 40 מ"ר קטנה לאטרקציה תל־אביבית? יוצרים במרכזה קובייה פונקציונלית שהופכת את החלל למואר ומאוורר. עכשיו כבר לא צריך לעבור לגבעתיים כדי לחוש קצת ספייס

רוני דורי 10:4725.01.12

1. נתוני פתיחה

 

הלקוחה: עדי בכר (36), מנהלת פרויקטים בתחום ההדרכה בארגון ציבורי ומתרגלת לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני במכללה למינהל.

 

הנכס: דירת שני חדרים בשטח של 40 מ"ר בבניין משנות החמישים במרכז תל אביב.

תוכנית הדירה תוכנית הדירה

 

אנשי המקצוע: אדריכלים ניר רותם ובשמת צפדיה־וולף למשרד האדריכלות הצעיר "Sfaro".

 

המטרה (1): "מטמורפוזה" (בכר). חלוקה מחדש של החללים לפי צרכיה ורצונותיה של הדיירת ומקסום השטח באמצעות קובייה הניצבת במרכז הדירה ובה מקלחת, שירותים ותשתיות (מיזוג אוויר, אינסטלציה ועוד). כמו כן הוחלפו תשתיות, נרכשו פריטי ריהוט חדשים והותקנה רצפת פרקט. "אין בדירה הזאת ולו קיר אחד שהיה בה לפני כן, למעט הקירות החיצוניים כמובן", מסכמת בכר.

 

המטרה (2): להישאר בתל אביב בלי לוותר על דירה מרווחת - "על כל מרכיביה" (רותם).

 

המסגרת: ארבעה חודשי עבודה ותקציב של 200 אלף שקל. השיפוץ הושלם לפני שחלפו ארבעה חודשים, לשביעות רצונם של הצדדים. קשה שלא להתרשם מהתוצר הסופי, ממלאכת המחשבת שהיתה כרוכה בתכנונו ומההקפדה על כל פרט. בכר מונה כמה מטלות שטרם הושלמו, כגון רכישת שולחן, התקנת תריסים חשמליים בסלון והעמדת פינת עבודה בנישה הממתינה לה.

 

לא היתה חריגה בתקציב, והודות לתכנון הכספי המדוקדק, נחסך מבכר המראה השכיח של דירות מעונבות עם נורות תלויות על סטנסילים, וגם חיפויי התאורה הם לעילא ולעילא.

 

רקע: בכר מתגוררת בדירה מאז רכשה אותה ב־2004. "באיזשהו שלב חייתי שנה בשכירות כי הדירה נעשתה צפופה", היא מספרת, "רציתי למכור אותה ולרכוש דירה מרווחת יותר. אופציה אחת היתה לצאת לפרברי תל אביב, רמת גן וגבעתיים רחמנא ליצלן; האופציה השנייה היתה לגור באזור השרון, משם אני במקור. מבחינת ערך כספי, מצאתי דירות גדולות מזו באותו המחיר, אבל הבניינים בגבעתיים - לפחות אלו שאני ראיתי - לא היו במצב טוב. נוסף על כך, שיפוץ שמישהו אחר עשה הוא בדרך כלל לא לטעמך, ושיפוץ נוסף תמיד גורר עוד הוצאות. גם הדירה הזו היתה משופצת כשרכשתי אותה. מצד אחד החיפוש אחר דירה גרם לי עצב רב, ומצד שני לא האמנתי שאפשר יהיה לעשות משהו מהדירה הזו".

 

המקלחת ובתוכה מכונת כביסה ומייבש המקלחת ובתוכה מכונת כביסה ומייבש צילום: תומי הרפז

 

2. עקרונות מנחים

 

הקובייה: האדריכלים רותם וצפדיה־וולף ניסו לפתור את מצוקת המקום בדמות קובייה הניצבת במרכז הדירה ומשרתת כמה עקרונות מנחים: מקסום שטח הרצפה, חלוקת החללים כך שאפשר יהיה ליצור ביניהם הפרדה מלאה במידת הצורך, ומעבר יעיל של אור ואוויר.

 

מקור ההשראה: בית פארנסוורת' של האדריכל הגרמני־אמריקאי מיס ון דר רוהה. מדובר בבית שבו חלוקת השטח מבוססת על בלוק שירותים מרכזי המפריד בין האזורים השונים - שכולם מצויים באותו חלל. הקובייה הפכה לפתרון אדריכלי שכיח בניו יורק בשנים האחרונות.

 

תוכנית ההפרדה: חללי המגורים מופרדים בדלתות הזזה מעץ, תוצאה של עבודת נגרות מדויקת. במידת הצורך אפשר להזיז את הדלתות ולשפר מאוד את האוורור ואת התאורה בדירה. הדלתות ממשיכות את הקווים הטבעיים של הקובייה ותוחמות את חדר השינה משני כיוונים: מכיוון הכניסה לדירה ומכיוון היציאה למטבח. "המבט לא חנוק, כי העין תמיד מרגישה ספייס", מסביר רותם, "אני לא רואה את המטבח או את הכניסה לשירותים מהסלון, יש תחושה של אווריריות".

 

בכר מוסיפה: "יש לי אפילו מכונת כביסה ומייבש מאחורי הטלוויזיה".

 

 

מבט לכיוון הסלון מהמטבח מבט לכיוון הסלון מהמטבח צילום: תומי הרפז

 

3. האזור

 

כשבכר נשאלת מדוע העדיפה להישאר באזור, היא מחייכת בפליאה - ובצדק: עמנואל הרומי הוא גם רחוב מרכזי מאוד וגם שקט מאוד. "הכל נגיש, בימים שאני מחליטה לנסוע לעבודה באוטובוס, אני יורדת אחרי שתי תחנות בלבד. את הדרך חזרה אני עושה ברגל - שזה אחד הדברים שהכי חשובים לי; אין דבר שלא תוכלו למצוא באזור הזה". מי ששכנעה את בכר בסופו של דבר לשפץ ולא לרכוש דירה באזור אחר היתה סבתה, שכמו רבים מבני המשפחה היא תל־אביבית גאה.

 

הכניסה לשירותים, הספריה והסלון הכניסה לשירותים, הספריה והסלון צילום: תומי הרפז

 

4. אלי אלי - אין פיניש

 

"זו הפעם הראשונה שבה אני עובדת עם אדריכלים", מודה בכר. "בהתחלה חששתי מאוד שהטעם שלהם יחרוג מהתקציב שלי ושהם ירצו לצייד את הדירה בדברים הכי יקרים שיש. אבל לשמחתי נחסכה ממני הקלישאה של הארכיטקט הפלצן שמחוויר למשמע המילה 'איקאה'. לזכותם של ניר ובשמת ייאמר שהם חיפשו פתרונות שיתאימו לתקציב. לפעמים אפילו הרגשתי שהעמידה בתקציב חשובה להם יותר משהיא חשובה לי".

 

בלי ואליום: לפי רותם ובכר, השיפוץ התנהל על מי מנוחות, ללא משברים ראויים לציון. בכר: "לא היו היסטריות". רותם: "מה שתוכנן זה בדיוק מה שיצא בסוף, אולי זו גם פונקציה של גודל הדירה".

 

הטלוויזיה בסלון ומעליה מדפי הספרים הטלוויזיה בסלון ומעליה מדפי הספרים צילום: תומי הרפז

 

שלמות תל־אביבית: גם הלקוחה וגם האדריכלים אינם מרוצים מרמת הגימור. "מבחינת לוחות זמנים, הקבלן היה בסדר יחסית", אומר רותם, "אבל הפינישים שלו סבירים מינוס". בכר: "רמת הגימור אינה גבוהה, בפרט בכל הקשור לרצפה. כשאתה משקיע את מיטב כספך כדי לבנות את הבית שלך, אז אתה מצפה שבסוף זה יהיה מושלם. לזכותי ייאמר שהגיל כנראה מיתן אותי ואני כבר לא בוכה".

 

5. סיכום

 

"התוצאה עולה על הציפיות", מסכמת בכר. "הסיבה שבגללה שקלתי למכור את הדירה בעבר היתה שלא האמנתי שאפשר יהיה לגור בה בנוחות. עכשיו זו דירה פונקציונלית, ראויה מאוד למגורים - ואפילו מעבר לזה. יש לי מדפים ריקים בארונות, וזה אומר שיש לי יותר מקום אחסון ממה שאני צריכה. במצבה הקודם, הדירה התאימה לבן אדם אחד או ל'זוג מאוד אוהב', כמו שאני קוראת לזה. היום אני חושבת שזוג יכול לחיות כאן בכיף - יתרון חשוב כשחושבים על קונים פוטנציאליים". נדמה שבכר התאהבה ברעיון השיפוץ: "מאז שהוא הסתיים, אני רק רוצה לשפץ עוד. אם ארכוש עוד דירה, זה יהיה כדי לשפץ".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x