$
מוסף נדל"ן נובמבר 2011

אינטראקטיביות בחולון

תערוכה דיגיטלית ועוד חמישה חידושי עיצוב

דקל גודוביץ 08:2516.11.11

תערוכה: העץ הבודד

 

במוזיאון חולון תיפתח מחרתיים התערוכה "די־קוד: חוויות עיצוב דיגיטלי". התערוכה הוצגה לראשונה במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון לפני שנתיים, והיא בוחנת חידושים בתחום העיצוב הדיגיטלי והאינטראקטיבי, מעבודות אנימציה על מסכים קטנים ועד מיצבים וסביבות חיים גדולות, שהצופה יכול להשפיע על צורתן.

 

בתערוכה מוצגות עבודות העושות שימוש בקוד מחשב כדי ליצור אובייקטים נזילים ומשתנים, כמו עבודתו של דניאל בראון, המציג טפט קיר של צמחים דמיוניים שממשיכים לגדול ולפרוח באמצעות טכנולוגיית מחשב. העבודה "עץ" של סימון הייג'דנס עוסקת בקשר שבין הטבע לבין סביבה מלאכותית. הייג'דנס חיבר חיישנים לעץ שנמצא מחוץ למוזיאון; כשהעץ מתנועע ומשיר עלים מתנועע גם מקבילו הווירטואלי המוצג בתערוכה.

 

מיצב של האמן האמריקאי סי.אי.בי ריס מיצב של האמן האמריקאי סי.אי.בי ריס צילום: טום בלנד

 

בין העבודות המוצגות של מעצבים ישראלים בולטת "קוביות", המגיבה לגירויים מהצופה, שיוצרה במעבדה האינטראקטיבית במכון הטכנולוגי בחולון. המעבדה גם תתועד בבלוג שינוהל באתר המוזיאון.

 

את התערוכה אוצרים לואיז שאנון, אוצרת האגף העכשווי במוזיאון ויקטוריה ואלברט, ושיין וולטר, מנהל פסטיבל האמנות הדיגיטלית onedotzero. חלק מהעבודות נוצרו כבר לפני שבע שנים, פרק זמן שנחשב נצח בעולם החידושים הדיגיטלי התזזיתי, ונותר לבחון אם הן עדיין רלבנטיות וחדשניות.

 

18 בנובמבר עד 10 במרץ, מוזיאון העיצוב, פנחס אילון 8 חולון

www.dmh.org.il

 

חומר: הבון טון של הבטון

 

בטון חשוף, החומר הטרנדי בשנים האחרונות לקירות, רצפות ותקרות, החל לאחרונה לחדור לתחומים מפתיעים. בעולם אפשר למצוא מעצבים שיוצקים מבטון כמעט כל דבר - כיורים, אמבטיות, ואפילו פסלים ויצירות אמנות. גם בארץ אפשר למצוא עוד ועוד יצירות מעניינות מהיציקה הכבדה והאפרורית: סטודיו קראפט, המתמחה במשטחי בטון צבעוניים למטבח ולחדר הרחצה, החל לייצר גם רהיטים ואביזרים מבטון, ובהם שולחנות למשרד, פינות ישיבה, שרפרפים ואפילו עציצים ובובות; המעצבת מרית מייסלר (סטודיו ceMMent) יוצרת ממנו חפצי יודאיקה, כמו פמוטים וחנוכיות; ובגלריה "צורהלה" במושב בצרה מוצגת כעת תערוכה של סטודיו ECO - Elegant Concrete, ובה מגוון של מוצרים מבטון מכופף וקל.

 

מי שרוצה להשיג את מראה הבטון לבית יכול להשתמש באריחים בצבעים דמויי בטון או בפורמייקה שנראית כמו בטון חשוף. אפשר גם להשתמש באריחים שעשויים מבטון, כמו אריחי "בטון אדריכלי" של אקרשטיין, בעלי הגימור החלק. באקרשטיין יוצרים מהחומר שולחנות, פופים ומיטות שיזוף. המעצב איתי בר און משתמש באריחי בטון לחיפוי בתים פרטיים, חנויות ומשרדים, והוא גם החל לייצר מהם גופי תאורה וכיורים. עוד עבודת בטון מושכת את העין יצר בוגר טרי של שנקר, שמואל לינסקי, שיצק מבטון רמקולים גדולים למערכות קולנוע ביתיות.

 

www.studiocraft.co.il

www.itaibaron.com

www.cemment.com

www.elegantconcrete.co.il

 www.linskiDesign.com

 

חנות: דרוש אוליגרך

 

האדריכלית אריאלה עזריה תכננה בצרפת בתים מפוארים לזמרים ומפורסמים אחרים, ובהם ג'וני הולידיי ופרנסיס לופז. לארץ היא עלתה כבר לפני 15 שנה, אך המשיכה לתכנן בתים ודירות בפריז. במקביל היא עוסקת גם כאן בעיצוב פנים, ליהודים צרפתים שעשו עלייה, כמוה. לאחרונה פתחה במרכז תל אביב חנות נוצצת בשם 2aaZ (מא' ועד ת'), הבולטת על רקע הרחוב המפויח. החנות מעוצבת כדירה לכל דבר וכוללת מטבח, סלון, פינת אוכל, חדר שינה וחדר רחצה - כל אחד מהם מרוהט עד הפרט האחרון.

 

החנות משמשת את עזריה גם כמשרד תכנון, והלקוחות יכולים להתרשם מסגנון העיצוב שלה וגם לרכוש את הפריטים. את פריטי הריהוט הגדולים עזריה מעצבת בעצמה ומייצרת בארץ. שאר הפריטים מיובאים מצרפת ומאיטליה.

 

החנות של אריאל עזריה מתוכננת כדירה מרוהטת החנות של אריאל עזריה מתוכננת כדירה מרוהטת

 

עזריה מעידה שהשקיעה בחנות קרוב למיליון שקל. סגנון העיצוב שלה הוא אוליגרכי קלאסי, עשיר בחומרים ובטקסטורות. בין הפריטים הנמכרים בחנות: שולחן מראה איטלקי (16 אלף שקל), מצעים של אונגרו (2,500 שקל), סירים מרהיבים של רופוני (1,500–3,500 שקל), ואפילו מראה עם עיטורי זכוכית מורנו במחיר 130 אלף שקל שטרם נקנתה. "לא אשקר, צריך אוליגרך בשבילה", צוחקת עזריה.

 

2aaZ, בוגרשוב 6 תל אביב

www.2aaz-deco.com

 

עולם: על גגות באזל

 

עבודה חדשה של אחד המשרדים המוכשרים בעולם, הרצוג ודה מורון, מוכיחה שעיצוב טוב לא חייב להיות מנקר עיניים ויכול גם להיות מתוחכם, מורכב ומשתלב בעדינות במרחב הקיים. צמד האדריכלים השוויצרי זוכה פרס פריצקר, ז'אק הרצוג ופייר דה מורון, שעם יצירותיהם המפורסמות נמנים מוזיאון טייט מודרן בלונדון ואצטדיון קן הציפור בבייג'ינג, תכננו הפעם פרויקט צנוע יחסית שנראה כעבודת צורפות עדינה - קומה נוספת למוזיאון לא גדול בבאזל.

 

המוזיאון, Museum der Kulturen, שנמצא בכיכר המרכזית בעיר השוויצרית, נבנה כבר ב־1849. כעת נוסף לו אגף חדש שמעליו גג בעל זוויות חדות המשובץ אריחי משושים מקרמיקה בגוון שחור־ירקרק מבריק, פרשנות עכשווית של הרצוג ודה מורון לגגות הרעפים המסורתיים שסביבו. בחלל החדש, כמו בשאר המוזיאון, מוצג מגוון רחב של עבודות אמנות מהעולם.

 

www.mkb.ch

 

ירוק: ט' זה טל

 

לפני חמש שנים זכו יוסי קורי ואייל מלכא, שני אדריכלים חיפאים צעירים וכישרוניים, בתחרות בינלאומית שארגנה חברת ARUP הבריטית כדי למצוא פתרון למשבר המים העולמי ההולך ומחריף. קורי ומלכא פיתחו את WatAir - בד תלוי בצורת משפך שאוגר במרכזו במשך הלילה מי טל. "הכל התחיל כשראיתי איך מי הטל שנקוו על גג הזכוכית המשופע במשרד שלי גולשים למטה", מספר קורי. מאז הזכייה הם הצליחו לפתח את הרעיון למוצר. הבד המקורי הפך ליריעה סולארית, שממנה יצרו אוהל קליל שאפשר להצניח לאזורי אסון ולהרכיב בקלות ובמהירות. מי הטל נאגרים במרכז ונאספים לנאד מים, שמשמש גם כמזרן. ביום ממוצע 10 מ"ר בד יכולים להניב כליטר מים. קורי מסביר כי המוצר, שמחירו נע בין 50 למאה דולר, לא נועד רק לאגירת מים, אלא גם מספק חשמל לתאורה וחימום. "למעשה זוהי יחידת הישרדות לאזורים מוכי אסון שיכולה לסייע עד שיגיעו כוחות החילוץ", הוא אומר. לאחרונה השתתפו קורי ומלכא בתחרות לפרס העיצוב היוקרתי אינדקס בקופנהגן, שמטרתו עיצוב לשיפור החיים. מבין אלפי ההצעות שמוגשות לאינדקס הצליח WatAir להעפיל לגמר בקטגוריה "קהילה", והוא מוצג כיום בתערוכה נודדת בעולם.

 

אוהל WatAir אוהל WatAir

 

ישראלי: לא רק צוללת צהובה

 

לפני שנתיים עיצבו בסטודיו OTOTO את הצוללת הצהובה (TeaSub) - תיון פלסטיק הצולל לתוך כוס. זהו מוצר פשוט ומשמח שנמכר ב־49 שקל. מאז יצירתו נמכרו 160 אלף יחידות שלו ברחבי העולם, והסטודיו הפך לאחת מחברות עיצוב המוצר הישראליות הצעירות המצליחות בחו"ל. את אוטוטו ייסדו אורי סעידי ודני גסנר שלמדו יחד בבית הספר לעיצוב אסכולה. מהסטודיו הקטן שלהם, שפועל במרתף בשכונת מונטיפיורי בתל אביב, הם משווקים בין השאר לאוסטרליה, אירופה ויפן.

 

"מאחורי כל מוצר שלנו יש רעיון מפתיע שמספר סיפור ומעלה חיוך על פני הצרכן", אומר גסנר. "המטרה שלנו היא לקחת דבר פשוט בתקציב הגיוני ולתת לו ערך מוסף. כי תה למשל אפשר לעשות במיליון דרכים", מוסיף סעידי.

 

צוללת צהובה צוללת צהובה

 

ב־2003 ייצרו את המוצר הראשון שלהם, Poing - קערת ברזל חתוך שמשמיעה צליל. בהמשך עברו לייצר בקרמיקה, למשל את האגרטל T-party, שאף הוצג בתערוכה "הישן החדש" במוזיאון העיצוב בחולון. כיום הם עובדים בעיקר עם פלסטיק וסיליקון, ומהם ייצרו כמה מהפריטים המצליחים ביותר שלהם, כמו שבלול מטר, כפות סלט שעומדות על רגליים ופקקי בורג לבקבוקי יין. המוצרים, כמו גם הסטודיו עצמו, קרויים בשמות קליטים באנגלית מתוך כוונה לפנות לשוק העולמי. אך להצלחה יש גם מחיר: "לשבלול יש חיקוי בסין ובארצות הברית, ואנחנו מנסים להילחם בכך משפטית, אבל זה קשה ויקר", מספר גסנר, "הפתרון שלנו הוא פשוט להמציא מוצר חדש".

 

בפברואר יוציא הסטודיו שלושה מוצרים חדשים: מכל להקפאת קרטיבים המעוצב כשפן הנשלף מכובע קסמים, צוללת לסבון נוזלי וסבונייה שניראית כמו בועות סבון שקופות (39–65 שקל לפריט).

 

את המוצרים של אוטוטו משווקת בעולם מונקי ביזנס, שגם היא חברה ישראלית מצליחה בחו"ל.

 

אז הצלחתם להתעשר מעיצוב?

"אנחנו לא מיליונרים, וזו גם לא השאיפה. אנחנו עדיין משתתפים בהפגנות המחאה, ורוצים להישאר רעבים, כי זה הכוח המניע ליצירה", אומר גסנר.

 

בתחילת הדרך עבדו סעידי וגסנר כמעצבים שכירים, אך בהמשך סירבו להצעות מפתות מגופים גדולים והעדיפו להתמקד בפיתוח מותג עצמאי משלהם. "אולי אם מסוכנות החלל נאסא היו באים ומבקשים שנעצב עבורם היינו מסכימים", צוחק גסנר.

 

ואיקאה?

"בשמחה רבה. זו רשת מאוד מעניינת".

 

www.ototodesign.com

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x