שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף נדל"ן מאי 2011

"בריכה כתחליף לדשא חוסכת מים"

ניני בלום, חקלאי לשעבר, הוא אחד מבעלי המקצוע שנשאבו לענף ההתקנה והתחזוק של בריכות השחייה. למרות האהבה לתחום, הוא עדיין חולם לחזור למטעים

דותן לוי 08:4916.05.11

עד לפני כעשור, כל אדם שבנה בחצר הבית בריכת שחייה נחשב מיד למיליונר. היום המצב כבר שונה, אומר ניני (נסים) בלום (51), בונה בריכות מקצועי. כבר לא צריך להיות מיליונר כדי להשתכשך במים בחצר הבית, "בריכה סטנדרטית עולה כיום בערך כמו רכב משפחתי חדש - 100–120 אלף שקל. כל מי שיש לו מקום בחצר יכול לבנות. גם התחזוקה השוטפת לא כל כך יקרה, סביב ה־500 שקל לחודש. מי שרוצה יכול לתחזק את הבריכה בעצמו, בעלות של 75 שקל בחודש, אבל זה הרבה עבודה, לנקות את כל הצנרת והפילטרים ולבדוק את החומרים ואת המים מדי שבוע".

 

למרות השינוי בגישה של הישראלים וירידת המחירים, מרבית בריכות השחייה שאותן התקין ובהן מטפל בלום, המתגורר בזכרון יעקב, הן עדיין בקיסריה הסמוכה. "בקיסריה יש כמעט בכל בית בריכה ובשכונות החדשות בכל בית ממש. בדרך כלל בונים את הבריכה לפני שבונים את הבית. בזכרון ובבנימינה אלה שבונים את הבריכות שייכים בעיקר לדור החדש, אנשי הייטק ובעלי מקצועות חופשיים שהתבססו בחיים. יש גם קצת צימרים.

 

"יש הבדל בתפיסה ובגודל של הבריכות: הגודל הסטנדרטי בקיסריה הוא 6 על 12 (מטר) ובבנימינה ובזכרון בדרך כלל בונים בריכות צרות וארוכות - 3 על 6 עד 9 מטרים. זה קורה גם כי יש פחות מקום בחצר, אבל גם כי המחשבה היא פונקציונלית יותר, אנשים באמת מתכוונים להשתמש בהן. בקיסריה לא תמיד משתמשים בבריכות, היתה לי משפחה שאף אחד בה לא ידע לשחות, אבל הם בנו בריכה - גם כדי להעלות את ערך הנכס וגם כי זה מקובל ביישוב. הבריכה הכי קטנה שעשיתי היא בזכרון, 5 על 4 מטרים עם עומק של מטר, והבריכה הכי גדולה שבניתי היתה בצורת דגל, 9 מטרים על 25 מטר אורך, כשהמקל של הדגל הוא באורך של 16 מטר על 2.5 מטרים. בריכה כזו עולה בערך 250 אלף שקל".

 

בלום. "כיום 80% מהעבודה שלי היא בתחזוקה ו-20% בבנייה. התחזוקה רווחית יותר" בלום. "כיום 80% מהעבודה שלי היא בתחזוקה ו-20% בבנייה. התחזוקה רווחית יותר" צילום: אלעד גרשגורן

 

אל תחום הבריכות הגיע בלום במקרה. במקור הוא בכלל חקלאי שגדל אל תוך המשק המשפחתי והמשיך לעבוד בו לצד אביו. גם אחרי שנכנס לתחום הבריכות המשיך לעבוד במשק, עד שב־2006, לאחר שהיקף העבודה כבר לא אפשר לו להחזיק בשתי העבודות, עזב את המשק, שמוחזק כיום על ידי אביו בן ה־75. "חבר שבאותה התקופה עבד כמנהל אחזקה בספורטן בזכרון יעקב קרא לי לעזרה לאחר שאחד העובדים פוטר. מכיוון שעבדתי בחקלאות עזרתי לו בשעות אחר הצהריים, והוא לקח על עצמו את משמרות הבוקר. כמו כל דבר בחיים, מה שזמני הפך להיות קבוע. אהבתי את התחום החדש ובאותה תקופה גם בניתי את ביתי והייתי צריך את הכסף".

 

"עם הזמן ראיתי שהתחום מלא בבעלי מקצוע חובבנים שעושים שטויות, כמו לבנות חדרי מכונות עם צנרת אינסופית ולמכור מוצרים מיותרים, רק כדי להגדיל את נפח העבודה. כשהחלטתי להתמקצע יותר נרשמתי ללימודי אחזקת בריכות בווינגייט. הכרתי שם בחורה מקיסריה שהציעה לי לתחזק לה את הבריכה בבית, ואחרי חודש כבר כל הרחוב היה שלי".

 

מיתוס נוסף שבלום מבקש לנפץ הוא שבריכות שחייה הן זללניות מים. "זה עולה בערך אלף שקל למלא בריכת שחייה סטנדרטית במים, אבל מי שמחליט להקים בריכה כתחליף לדשא יחסוך במים. יש לי בריכות בקיסריה שכבר שבע שנים לא החליפו בהן מים, ובדגימות שאני עושה יוצא שהמים יותר נקיים מהמים שאנחנו שותים מהברז".

 

בממוצע הוא בונה מדי חודש בריכה אחת. "כיום 80% מהעבודה שלי היא בתחזוקה ו־20% בבנייה. התחזוקה רווחית יותר. בתחום הבנייה יש תחרות אדירה, אנשים עושים הכל כדי להיכנס לתחום. בקיסריה אני כבר לא יכול לבנות כי יש כמה בעלי מקצוע שעובדים בלי רווח, אז אני מראש לא מתמודד ונמנע מלהגיש הצעות מחיר. כל אחד שעבד כמה חודשים בחברה חושב שהוא יכול להיות עצמאי וכדי לחדור לשוק מוריד מחירים. מי שסובל מכך הם בעלי המקצוע הוותיקים".

 

בניית הבריכה מתבצעת בדרך כלל בשלב בניית הבית. הקבלן שבונה את הבית בונה גם את המעטפת החיצונית של הבריכה, ובלום נכנס מיד אחריו ומכניס את הצנרת והסקימרים (קולטני מים). "בשוק קיימים שני סוגי בריכות: סקימרים וגלישה. בבריכות גלישה אני לא ממליץ לבנות יותר משתי פאות, כי בבריכה עם ארבע פאות מספיק שהבריכה זזה במילימטר כדי שהמים כבר לא יגלשו בכולן. זה נושא מאוד חשוב, כדאי שתמרקר את זה בכתבה".

 

"הטרנד העכשווי הוא בריכות מחוממות. בעלות מזערית יחסית אתה מרוויח את הבריכה כל השנה, ויש גם תנורים שמקררים את הבריכות בקיץ ל־28 מעלות. כשהן מגיעות לטמפרטורות של 31–32 מעלות אי אפשר לשחות בהן".

"מפריע לי שיש אנשים שמזלזלים במקצוע. ללקוח זה עולה אחר כך הרבה מאוד כסף לתקן את הנזקים שהם גורמים. הם משתמשים בחומרים זולים, ומי שלוקח אותם זה בעיקר 'קבלני מפתח' שרוצים שהבריכה תצא בזול ולא אכפת להם מה יקרה אחר כך. לאחרונה הזמינו אותי לבריכה בת שנה, שהיו צריכים להשקיע בה 8,000 שקל רק כדי לתקן את הנזקים שגרם מי שבנה אותה".

 

"אני מאוד רוצה לחזור לחקלאות. אני אוהב את העבודה במטעים, הבעיה היא שהמדינה שמה רגליים לחקלאים. אני מסתכל על אבא שלי ורואה שהוא לא מזדקן בכבוד בגלל זה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x