היחס לגג, מה שנקרא בעגה האדריכלית, החזית החמישית, עובר בשנים האחרונות שינוי רדיקלי. בעוד שבעבר היה הגג שטח לתשתיות טכניות, כמו קולטי שמש, מנועים של מערכות מיזוג או מחסנים, הרי שבשנים האחרונות הוא נתפס כמשאב קרקע חשוב. בתקופה האחרונה יש עוד ועוד דוגמאות מעניינות לשימושים האלה, גם כאן בישראל. העובדה שערים כמו ירושלים ותל אביב מכניסות את תכנון הגגות כאלמנט אינטגרטיבי לתוכניות מקודמות מלמדת שיש כאן תופעה: תכנונית, נדל"נית ותרבותית.
לתוך המגמה הזאת, וברקע הציפוף העירוני וההתחממות הגלובלית, נכנסים הגגות הירוקים. אדריכלית הנוף גילת לוינגר, שלקחה חלק פעיל בפסטיבל הגגות של ירושלים בקיץ, משלימה בימים אלה דוקטורט בטכניון בנושא מדיניות גגות פעילים לשימוש ציבורי ומשותף. בשיחה איתה מסבירה לוינגר שבשנים האחרונות מעבירות הרשויות המקומיות, בתמיכת המדינה, את האחריות על חלק מהשטחים המגוננים למגזר הפרטי, ושלתוך מבני מגורים, משרדים, מסחר ותעסוקה נכנסים עוד ועוד שימושים ציבוריים, כולל גינות ופארקים על הגג.
אבל אם עד כה היינו רגילים לקהילות ולאזרחים שחולקים גג ירוק משותף, כעת המגמה מחלחלת גם לחברות גדולות. חברות הייטק, משרדי עורכי דין וחללי עבודה משותפים רואים בגג כעוד ערך מוסף המוענק לעובדים. "כלכליסט" מציג חמישה גגות יוצאי דופן בשוק העבודה.
לייטריקס, ירושלים
"מרפסות ירוקות היו תנאי למעבר לבניין החדש"
מטה חברת לייטריקס, שמתמחה ביצירת מודלי וידאו מבוססי AI, צמח במבנים הטרומיים החד־קומתיים של מעונות האלף, בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. לפני כשנה עברה החברה ל"פארק העברית" שחברת גב־ים הקימה בדופן המערבית של הקמפוס, ולאחר השלמת האכלוס יכלול כ־270 אלף מ"ר משרדים. לייטריקס, שמעסיקה בגבעת רם כ־450 עובדים, שוכרת באתר כ־16 אלף מ"ר של משרדים, ובהם כ־2,200 מ"ר של גגות ומרפסות.
"הגינון הוא מבחינתנו לא טרנד", אומרת ניצן רוט, סמנכ"לית התפעול בחברה, "עוד כשישבנו במעונות האלף היה לנו ברור שקשה לאמוד במחיר את ההשפעה של הסביבה הירוקה. המעבר ממעונות האלף לבניינים החדשים לא היה לנו פשוט, והעובדים חוו אותו כמעבר מהכפר לעיר. משום כך, והבהרנו את זה לאדריכלי חברת גב־ים, מרפסות ירוקות היו תנאי למעבר לבניין החדש.
"יש לנו כיום חמישה גננים שמלווים אותנו עוד משלב תכנון המבנים וכיום עובדים כחלק מהצוות, וזה שוני משמעותי לעומת חברות אחרות".
וויקס, רמת השרון
"להרחיב את טווח הדברים שניתן לעשות בזמן העבודה"
חברת וויקס מספקת לגולשים כלים לבנייה של אתרי אינטרנט ויש לה כ־250 מיליון משתמשים ברחבי העולם. מטה החברה שתכנן האדריכל משה צור ממוקם בסמוך לצומת גלילות, והחברה שוכרת בו כ־65 אלף מ"ר מעל הקרקע, ועוד כ־70 אלף מ"ר מתחת לקרקע. עובדים בו כ־5,000 איש.
"בקמפוס החדש יש 13 אזורי גגות, בשטח של כ־10 אלף מ"ר", אומר אסף אלכסנדר, סמנכ"ל נכסים גלובלי בוויקס. "מעבר לאפשרות לעבוד בחוץ, יש אצלנו גידול של פרחים, ירקות, שטח ליוגה ומגרשי כדורסל וכדורעף. מבחינתנו, הגגות משרתים פונקציות שמרחיבות את טווח הדברים שניתן לעשות בזמן העבודה".
בניין כלל, ירושלים
"מחזירים את האנרגיה החלוצית לעיר"
הקמת מרכז כלל ברחוב יפו בירושלים החלה בשנות השבעים אך הושלמה רק לפני כ־20 שנה. במשך שנים רבות נתפס הבניין, שתכנן האדריכל דן איתן, ככישלון. קהילת מוסללה — קבוצה של אמנים, אנשי סביבה וחינוך המקדישה את עצמה לריפוי המרחב העירוני בעיר מאז 2009 — הגיעה לבניין ב־2014. הקהילה חוכרת את גג הבניין ששטחו כ־2 דונם מחברת הניהול של הבניין בסכום נמוך. יש להם מעט הכנסות, אך הם מקבלים תמיכה מהעירייה, מהמדינה ומתורמים.
המקום משרת את עובדי הבניין, כמו גם את הקהילה מסביב. "בניין כלל היה אמור להיות הלב הכלכלי של מרכז העיר, אבל זה לא צלח והקורונה נתנה פה את המכה האחרונה", מספר מתן ישראלי, מנהל מוסללה, "כשבאנו לפה הבנו שהסיפור הוא לייצר בו־זמנית, כל הזמן, שלושה ערכים: כלכלי, חברתי וסביבתי. הבניין בנוי כמו ספירלה והיה לנו ברור שצריך לייצר נקודת עוגן. הבנו שאם נקים פארק על הגג זה יהיה הסיפור החדש של הבניין. בשנים האחרונות עוד ועוד אנשים מגיעים לפה כי יש כאן גן, ספסלים, כנסים ואירועי תרבות. בימים אלה אנחנו מוסיפים עגלת קפה שתעסיק צעירים מהספקטרום האוטיסטי, שיעבדו עם חומרי גלם מקומיים - מצרכי מזון שגודלו באזור, כלים רב־פעמיים וקומפוסט שאנחנו מייצרים. אנחנו עושים טרנספורמציה לאנרגיה החלוצית של פעם ומחזירים אותה לתוך העיר. המטרה היא להשתמש במשאב הזה ולהרחיב את האימפקט לגגות אחרים ולערים אחרות".
משרדי הרצוג פוקס נאמן, תל אביב
"במגדלים היום אי אפשר לפתוח חלון ולנשום אוויר"
משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, שבו עובדים כ־850 איש, עבר ב־2021 מבית אסיה במרכז תל אביב למגדלי תאומי רובינשטיין ברחוב יצחק שדה. בשונה מבית אסיה, שם היו המשרדים מרוכזים בשתי קומות, במיקום החדש המשרדים, שמתפרסים על פני 25 אלף מ"ר, מפוזרים בין 16 קומות. בהרצוג פוקס נאמן הכשירו מרפסת ארוכה וצרה בשטח של 250 מ"ר שנמצאת בהמשך הקפטריה, והיא מהווה את האזור הירוק של החברה.
עו"ד גיל וייט, שותף מנהל שהיה אחראי על הקמת קומפלקס המשרדים החדש, מספר: "כשישבנו בבית אסיה, שתוכנן בשנות השבעים, היתה לנו מעין וילה פרטית ללא קשר עם העולם החיצון. אחת הסיבות העיקריות למעבר למשרדים החדשים היתה רווחת העובדים. במגדלים היום אי אפשר לפתוח חלון ולנשום אוויר. מצד שני, יש מעט מאוד מגדלים עם מרפסות. העובדים שלנו עובדים במשך שעות ארוכות וכמו שיש אצלנו חדרי מוזיקה ופינג פונג והנקה, החלטנו להשקיע המון כסף בצמחייה כדי שהמקום יהיה נעים ומזמין".
מגדל הספירלה, תל אביב
"רוצים להיות כמו ההייליין בניו יורק"
מגדל הספירלה מוקם בימים אלה על המגרש שבו עמד בית ידיעות אחרונות בפינת דרך בגין ורחוב מוזס. הוא יתנשא לגובה של כ־90 קומות, ובניגוד לשלושה המבנים הקיימים במתחם מרכז עזריאלי הסמוך שהמגדל החדש יתחבר אליו, יהיו בו לא רק שטחי משרדים, מסחר ומלונאות, אלא גם מגורים בהיקף 27 אלף מ"ר. התכנון הוא של חברת האדריכלות Kohn Pedersen Fox.
על גג המגדל מתוכנן כיום גג ירוק רחב ממדים לטובת עובדי כל המשרדים שיהיו בו. גבי בועז־עובד, האדריכל הראשי של קבוצת עזריאלי, מספר כי "לפני חודש פתחנו גינה קהילתית על גג הקניון. ההשראה שלנו היתה טיילת ההייליין בניו יורק. הכוונה היא להגדיל את הגג הקיים, שמחבר בין שלושה המגדלים גם לכיוון מגדל הספירלה החדש, כך שייווצר שטח פתוח מגונן לאלה שיגורו, יעבדו ויבקרו בו. בין היתר, ניתן יהיה לקיים פגישות בחוץ וגם להשתמש באזורי הספורט".
