סגור
18.11.2026
AI בשכונה

מהמרתף ועד הגג: חוות השרתים פולשות לערים הגדולות

בזמן שהקמת חוות שרתים חדשות בפריפריה מתעכבת בגלל תשתיות לא מספקות, והחוות הקיימות מעוררות התנגדות בשל הנזק הסביבתי שהן גורמות, מתפתח מודל חדש: חוות קטנות ומבוזרות שימוקמו באזורים מאוכלסים, קרוב למשתמשים ולתשתיות החשמל, ועל גורדי שחקים. יזמים זריזים כבר מזהים הזדמנויות בתחום, אבל הרגולטורים בישראל עדיין לא נכנסו לאירוע
מגזין נדל"ן 18.11.26 איור חוות שרתים
חוות שרתים פולשות לערים(איור : יזהר כהן)
תושבי שכונת קולוניאל היל שבסאות'הייבן שבמיסיסיפי זוכים בשבועות האחרונים לביקורי בית מפתיעים. סוכני נדל"ן שמעסיקה חברת הבינה המלאכותית של אלון מאסק, xAI, עוברים מדלת לדלת ומציעים להם למכור לחברה את בתיהם ולפנות את השטח במהירות. ההיגיון של המהלך אכזרי ופשוט: כדי שבעלי הבתים לא יצטרפו לתביעה שכבר הוגשה נגד החברה בשל הרעש שמייצרת תחנת כוח שמספקת את החשמל הדרוש להפעלת מרכז נתונים (Data Center) סמוך של xAI, מאסק החליט שיהיה לו זול יותר לרכוש מהם את הבתים. לפי אחת השיחות שהוקלטו, החברה שואפת לרכוש 418 בתים בשכונה. 18 בעלי בתים כבר הסכימו למכור.
הסיפור הלא ייאמן הזה הוא רק דוגמה אחת לבעיות הייחודיות שמגיעות עם הדרישה ההולכת וגוברת למשאבי מחשוב שמניעים את מהפכת הבינה המלאכותית. כדי לספק למודלים את היכולת להנפיק תשובות במהירות רבה, הם נזקקים לעוד ועוד שרתים. התוצאה: בולמוס בנייה כלל־עולמי של מרכזי נתונים עצומים בגודלם, שבדרך כלל מוקמים באזורי ספר או בפאתי יישובים, ופעמים רבות הקמתם והפעלתם כרוכה בפגיעה בסביבה, בבעלי חיים ובבני אדם.
כך למשל בפינלנד הצטוותה גוגל בחודש שעבר לעצור את עבודות התשתית והבנייה של שני מרכזים במדינה, לאחר שהתברר שהחברה כרתה כרבע מיליון עצים באופן לא חוקי כדי לפנות להם שטח; בטארלובדה שבהודו, מנהלים תושבים מאבק ציבורי נגד הקמת מרכז נתונים עצום של החברה ושל קבוצת אדאני בטענה שהוא צפוי לפגוע באספקת המים ובחיות הבר באזור; ובארצות הברית, מצביעים רפובליקניים סוף סוף עניין בנושאים סביבתיים, והכל בגלל השרתים. זאת, רק לאחר שהתברר להם שקהילותיהם מושפעות באופן ישיר מהרעש הלבן שהמרכזים או תחנות הכוח שלידם מייצרות, ומכך שנצרכים כמויות עצומות של מים הנדרשים לקירור השרתים שבהם. ובישראל? רשות החשמל נאלצה לאחרונה להתערב ולעשות סדר בשטף הבקשות שהוגשו להקמת חוות שרתים. בעוד הרשות ביקשה להסדיר את נושא החשמל שהמרכזים יצרכו, ואכן קבעה מגבלה של 200 מגה ואט לכל מרכז חדש — נושא אחד טרם הוסדר: כמה קרקעות פנויות יש במדינה קטנה וצפופה עבור אותם שרתי ענק.
מגזין נדל"ן 18.11.26 חוות שרתים זעירה של חברת הסטארט אפ Span המשתף פעולה עם אנבידיה
מגזין נדל"ן 18.11.26 חוות שרתים זעירה של חברת הסטארט אפ Span המשתף פעולה עם אנבידיה
חוות שרתים זעירה של חברת הסטארט־אפ Span המשתף פעולה עם אנבידיה. המיזם מציע לבעלי בתים בארצות הברית לקבל 150 דולר בחודש תמורת הסכמתם לארח אותה
(צילום : אתר החברה)
הבעיות הללו מביאות בזמן האחרון להתפתחות חדשה בתחום: הקמת מרכז נתונים בתוך המרחב העירוני. חלקם מיועדים לספק את צורכי המחשוב של בניין שלם, בלי להסתמך על חוות מרוחקות; אחרים מוקמים על פני קומות שלמות במגדלי משרדים, וישנן חברות שמציעות למלא חדרים פנויים בבנייני מגורים בשרתים, ולהעניק לבעלי הדירות הכנסה מהשכרתם. השינוי הזה כבר מתרחש, והוא רק צפוי להתגבר.
הסיבה העיקרית לבנייתם של מרכזי נתונים בערים היא שבעוד שבנייתם באזורי ספר עשויה להימשך שנים בגלל הצורך להקים בשבילן תשתיות הולכה, לברא שטחים, ולהתמודד עם מכשולים רגולטוריים והתנגדות ציבורית, בערים החשמל כבר זורם וניתן למצוא להם פתרונות באמצעות עירוב שימושים במבנים שכבר קיימים. וכך — מנטרלים לא רק חסמים, אלא גם את אלמנט הקרקע.
כמו כן, המגמה נשענת על התחזית הטכנולוגית לשנים הבאות. עד היום התמקדה תעשיית ה־AI באימון המודלים שלה — תהליך שדורש כוח מחשוב רב, אך אינו מחייב קרבה למשתמשים. בשנים הקרובות, צופה חברת הייעוץ מקינזי, יעבור מרכז הכובד של התעשייה לשלב ההסקה, כלומר להפעלת המודלים בכל פעם שמשתמש שואל שאלה, מכונית אוטונומית מזהה הולך רגל או רובוט מקבל החלטה. בניגוד לאימון, ההסקה מחייבת תגובה מהירה, ולכן יש יתרון להצבת השרתים קרוב למשתמשים.

שרת לכל שוכר

הטרנד עוד בחיתוליו, אבל לפי חברת המחקר The Insight Partners, ב־2025 הושקעו במרכזי נתונים עירוניים כ־10.9 מיליארד דולר. היקף זה צפוי להגיע, לפי החברה, ל־118.8 מיליארד ב־2034, לפי קצב צמיחה שנתי של כ־30%. לפי המחקר, המגבלות בשטח ישפיעו: המחסור באתרים זמינים הוא שישפיע על הנהירה לעיר.
מגזין נדל"ן 18.11.26 עינב זיו
מגזין נדל"ן 18.11.26 עינב זיו
עינב זיו, מילוסלבסקי אדריכלים: "גורדי שחקים של 120 קומות הם מיני־עיר. הבניינים האלה יהיו מנוהלים באמצעות AI ונצטרך להוסיף להם קומה שבה יהיו שרתים שיספקו את צורכי הבניין"
(צילום: באדיבות מילוסלבסקי אדריכלים)
מיזם EdgeUp AI של חברת סוויצ'אפ שמנהלת כ־300 אלף מ"ר של משרדים הוא אחד הראשונים שמייבא את המגמה לישראל. המתחם, שנבנה בימים אלה בת"א, צפוי לשלב לראשונה שטחי משרדים ושטחי תשתיות, בין היתר למרכזי נתונים. בן ברוורמן, שותף־מנהל בחברה, אומר כי בימים אלה מקימה סוויצ'אפ בניין שחלקים בו הוקצו מלכתחילה ל־16 שרתים שכוח המחשוב שלהם ישרת את החברות ששוכרות משרדים בבניין. לדבריו, הקרבה לשרתים תקצר באופן משמעותי את הפערים בין סימולציה למציאות ותפחית עלויות עבור החברה שישכרו שטחים בבניין.
ברוורמן מסביר שהגישה שלו חוסכת לחברות את הצורך להתעסק בהקמת שרתים לעצמן, ומשרטט חזון: "ניקח קומה או חצי קומה בבניין, נחתוך אותה לקוביות של כ־50 מ"ר, וחברות שישכירו אצלנו מעבדות יקבלו חוות שרתים שנמצאות ממש מאחורי המהנדסים שלהן. כל חברה שהולכת להשתמש בסוכני AI על המידע הפנים־ארגוני שלה תצטרך שרת בבעלותה שלא נמצא בענן".
בנוסף, הוא אומר, "אם יש לי 20 בניינים אני יכול לקשר ביניהם ולייצר ענן. אם לא יהיה ביקוש לכוח המחשוב הזה, תמיד אוכל למכור אותו בענן הלאה. אנחנו רוצים למצוא אתרים כגון בנייני משרדים, מלונות, ומבנים חדשים באזורי תעשייה ולהקים בהם הרבה חוות שרתים קטנות. לא מעט בניינים יכולים לעמוד בקריטריונים שנדרשים לנו, וכשמוצאים בניין כזה, בתוך פחות משנה המערכות שנכניס לתוכו יכולות כבר לעבוד".
לדבריו, "חברות טכנולוגיה הן כרגע יותר מתקדמות ונמצאות בקצה ברמת ההבנה של הצורך, אבל אנחנו מבינים שלשם העולם הולך. ככל שסוכנים ייכנסו יותר לחברות, הן יצטרכו יותר שרתים לוקאלים. בדרך הזאת, חברה שגייסה 3-4 מיליון דולר, לא תצטרך להשכיב כמה מיליונים בשביל השרת".
מגזין נדל"ן 18.11.26 רון אייפר
מגזין נדל"ן 18.11.26 רון אייפר
רון אייפר, משרד האנרגיה: "חוות שרתים עירוניות ידרשו מהמערכת כמויות חשמל נוספות שיצריכו הקמה של עוד תחנות כוח, כך שמבחינת משק האנרגיה הישראלי, זה לא פתרון קסם"
(צילום : שלומי אמסלם, לע""מ)
לא רק את נושא העלויות משנים מרכזי הנתונים בערים, אלא גם את משך ההקמה. בעולם מדברים על הסבה של שטחי בניינים למיקרו חוות בתוך 90 יום, לעומת שנים להקמת חוות ענק. תמר מגדל, שותפה במשרד עורכי הדין מיתר, אומרת כי בישראל, בניית חוות שרתים קטנות עשויה להיטיב עם אזורי תעשייה שאינם מאוכלסים במלואם. "אנחנו יודעים שבמעגל המטרופוליני השני בישראל יש עודף שטחי תעסוקה שהשוק לא יכול להכיל, כמו למשל בקרית אריה בפתח תקוה, אבל לא רק. לכן רואים יזמים שבוחנים הקמת חוות שרתים על קרקעות שעד כה שימשו לתעסוקה. בעוד לחוות גדולות צריך תוכנית ויש קושי בחיבור לחשמל, למרכזים קטנים מתייחסים במידה מסוימת כמו לשטחי לוגיסטיקה. זה מוצר משלים".

חווה לכל מגדל

בעוד ברוב העולם המגמה עוד בראשיתה ונמצאת בעיקר על שולחנות התכנון, בשיקגו ניתן לראות כבר מיקרו מרכזים במרחב העירוני. החשמל הזול, האקלים הקר שמאפשר קירור נוח למעבדים, המים הזמינים מהאגמים הגדולים, הסיכון הנמוך לאסונות טבע ומלאי נדל"ני זול של מבני תעשייה ישנים, הופכים את העיר למוקד לוהט למרכזי נתונים עירוניים, עם צפי לרבים שעוד יקומו בשנים הבאות.
אלה בניינים בלב רקמה עירונית צפופה: מפעלי דפוס ישנים, בנייני משרדים ובניינים חדשים של כמה קומות: שילוב של נדל"ן, תשתית ושכונות.
מגזין נדל"ן 18.11.26 בן ברוורמן שותף ב EdgeUp AI
מגזין נדל"ן 18.11.26 בן ברוורמן שותף ב EdgeUp AI
בן ברוורמן, שותף ב-EdgeUp AI: ניקח קומה או חצי קומה בבניין, נחתוך אותה לקוביות של כ־50 מ"ר, וחברות שישכירו אצלנו מעבדות, יקבלו חוות שרתים ממש מאחורי המהנדסים שלהן"
לפי העירייה יש בתחומי שיקגו 39 מרכזי נתונים, ורבים מהם מרוכזים באזורים צפופים כמו הסאות' לופ. ברחוב סרמאק 350 תמצאו את מפעל הדפוס הישן של Donnelley. הוא נסגר בראשית שמנות התשעים, ולאחר מכן הוסב למרכז חיבור לספקי תקשורת. כיום הוא משמש חוות שרתים. הבניין לשעבר של בורסת האופציות CBOE נקנה לפני שנתיים ב־12 מיליון דולר, בערך מחצית משוויו לפני הקורונה. שנה לאחר מכן הוא נמכר שוב ב־40 מיליון דולר, הפעם לאחר שהוסב כולו למרכז נתונים בהספק של 33 מגה־וואט. שם מעריכים שניתן להשכיר את החלל במחיר גבוה פי 4 מחלל המשרדים הקודם שהיה בו. בנוסף, ברחוב אדמס 300 מערב ניצב בניין משרדים בין 12 קומות שדייריו יחלקו בקרוב 5 קומות עם חוות שרתים.
בנוסף למה שכבר קורה בשטח, בניינים רבים עוד מתוכננים להפוך לחוות שרתים ברחבי שיקגו.
מדובר בנקודת חיכוך משמעותית בין התושבים והתעשייה: מרכזי הנתונים הופכים למוקדי רעש וזיהום בשל גנרטורים של דיזל ומערכות קירור שפועלות 24 שעות ביממה ומרעישות כמו חיים ליד כביש סואן, לצד עלויות חשמל ומים שמתגלגלות לחשבונות של כלל הצרכנים. וכך, ב־2024 העבירה מועצת העיר תקנה שנועדה לעודד הקמת מרכזי נתונים בשיקגו, באמצעות דרישה שנתוני העירייה יאוחסנו בתוך ארה"ב. היום אותה עירייה מנסה לבלום אותם.
מגזין נדל"ן 18.11.26 Equinix
מגזין נדל"ן 18.11.26 Equinix
מרכז הנתונים Equinix באמסטרדם. מתוך 12 הקומות, 8 מאכלסות את חוות השרתים
(צילום: Benthem Crouwel Architects)
לדברי האדריכלית עינב זיו, שותפה ומנהלת מחלקת קונספט במשרד מילוסלבסקי אדריכלים, בעתיד הלא רחוק לא רק בנייני משרדים יכללו שטחים שבהן ייבנו חוות שרתים, אלא גם מגדלי מגורים יצטרכו להקצות לכך שטח. "כשמתכננים גורדי שחקים של 120 קומות, צריך להסתכל עליהם כמיני־עיר. הבניינים האלה יהיו מנוהלים באמצעות בינה מלאכותית: פינוי אשפה, חניונים אוטומטים ועוד. בבניינים גדולים כבר כיום יש שתיים או שלוש קומות טכניות, ואני מאמינה שלהן נצטרך להוסיף עוד קומה שבה יהיו שרתים שיטפלו בצריכה העצמית של הבניין משום שהיא תהיה כל כך גבוהה".
מילקובסקי מוסיפה כי הבניינים העתידיים ינצלו את החום העז שנפלט מחוות השרתים לתועלתם: למשל כדי לספק מים חמים לדיירים, לחמם את מי בריכת השחייה של הבניין או ליצור באמצעותו רשת חימום שכונתית. "מכיוון שהחוות האלה פולטות הרבה מאוד חום, אנחנו בוחנים דרכים לאגירת מי גשמים כדי לקרר את השרתים. הרעיון הוא שההשפעה הסביבתית של החווה או המרכז תיכנס היישר למחזוריות של הבניינים האלו שיתחזקו את עצמם. אולי זה נשמע כמו משהו שיקרה בעתיד הרחוק, אבל אלה נושאים שכבר עכשיו אנחנו לוקחים את זה בחשבון בתכנון ונראה אותם באים לידי ביטוי בעיקר במגדלים".
נושא אחר שכבר נבחן בפיילוטים שמתקיימים במקומות שונים בעולם הוא האפשרות שבעלי בתים להרוויח כסף מהצבה של חוות שרתים זעירות על קירות בתיהם. לאחרונה הכריזו חברת הסטארט־אפ Span, ענקית השבבים אנבידיה וחברת הבנייה PulteGroup על כוונתן להציע לבעלי בתים פרטיים בארצות הברית לארח בשטחם חוות שרתים זעירה. חוות השרתים הזעירה, שמוצמדת לקיר המבנה, מכילה בקרביה 16 מעבדים גרפיים. חלק ניכר מצריכת החשמל שלה אמור להגיע מפאנלים סולאריים שמוצבים על גג הבית. בתמורה להסכמתם לארח את האופרציה, בעלי הבתים יקבלו 150 דולר בחודש לחשמל ולאינטרנט. עד סוף השנה מתכוונת החברה להתקין 100 מערכות כאלה ובמידה שהניסוי יעלה יפה היא מתכוונת לפרוס 80 אלף יחידות במהלך 2027.
מגזין נדל"ן 18.11.26 Equinix
מגזין נדל"ן 18.11.26 Equinix
מרכז הנתונים Equinix באמסטרדם
(צילום: Benthem Crouwel Architects)

המגמה מקדימה את הרגולציה

בדומה למקומות אחרים בעולם, גם בישראל הדהירה היזמית לסיפוק צורכי הטכנולוגיה מקדימה בהרבה את הרגולציה בתחום. בזמן שהרשויות בהתמודדות עם הרצון להקים חוות שרתים גדולות טרם גובשה מדיניות באשר לשיבוץ חוות שרתים זעירות בתוך המרקם העירוני. מטבע הדברים, דחיית ההתמודדות עם הנושא עשויה לייצר בעתיד כאוס שהרגולטורים יתקשו להתמודד.
רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, אומר כי "כבר היום יש לחברות רבות במרחב העירוני חוות שרתים קטנות בתוך המבנים שלהן — למשל הבנקים שצורכים כח מחשוב רב במרכזי הערים". לדבריו, חוות שרתים גדולות יעילות יותר באנרגיה אך המשק הישראלי מתמודד עם שני אתגרים מרכזיים שמעכבים את הקמתם. "הבעיה הראשונה שלנו היא שאין מספיק חשמל בישראל כדי לספק את כל הבקשות להקמת חוות שרתים חדשות, ולכן הגבלנו את היקף חוות השרתים שיוקמו בישראל בעשור הקרוב, כך שעד לא יותר מ־20% מצריכת החשמל בישראל תלך למטרה זו. הבעיה השנייה היא העומס על רשת הולכת החשמל והאתגר להוליך את החשמל למרכז הארץ. משום כך, הקמתן של חוות שרתים בגוש דן יכבידו עוד יותר על מערכת ההולכה לאזור. משום כך הקמה של חוות שרתים במרכזים אורבניים עשויה לתת מענה לבעיה השניה בתנאים מסוימים", אומר אייפר.
איך למשל?
"בניין שלא מנצל את כל גודל חיבור החשמל שלו, יכול לעשות שימוש יעיל ברשת החשמל הקיימת עבורו ולנצל אותה להקמת חוות שרתים קטנה, אבל חוות השרתים העירונית הזו עדיין תדרוש מהמערכת כמויות חשמל נוספות שיצריכו הקמה של תחנות כוח נוספות, כך שמבחינת משק האנרגיה הישראלי, זה לא פתרון קסם בכלל".
מגזין נדל"ן 18.11.26 בניין חוות שרתים שיקאגו Telegraph Building CoreSite Data Center ht’s CH1 data center at 427 S. LaSalle St.
מגזין נדל"ן 18.11.26 בניין חוות שרתים שיקאגו Telegraph Building CoreSite Data Center ht’s CH1 data center at 427 S. LaSalle St.
בניין משרדים במרכז שיקגו שהפך למרכז נתונים. 39 בניינים בעיר כבר הוסבו
(צילום: wikimapia)
מה לגבי החום העודף שמרכזי נתונים ייצרו אם באמת הם ייבנו בהמוניהם בתוך ערים?
"הקמה של חוות שרתים במרחב האורבני יכולה להיות יותר אטרקטיבית במדינות קרות מישראל, שם יש שימושים רבים לחום השיורי שיפלט מהן. למשל, במרכז שטוקהולם החום שנפלט מחוות השרתים יכול לחמם בתים ברחבי העיר. עשו את זה בעבר הלא רחוק בהרבה ערים אירופאיות באמצעות החום שנפלט מתחנות כוח. בישראל שימוש בחום של חוות שרתים הוא פחות אטרקטיבי, בעיקר כי הוא לא בטמפרטורות גבוהות מספיק שהיו מאפשרות לעשות בו שימוש דווקא לקירור באמצעות צ'ילרים שכל כך נדרש בישראל. בעיני, התמריץ הגלובלי להקמת חוות שרתים במרחב העירוני יהיה בהקשר של פתרונות חשמול מהירים ולאו דווקא בגלל טכנולוגיות חימום או קירור".
אתה לא נשמע נלהב מהאפשרות שנתחיל לראות חוות שרתים קטנות בכל מקום.
"מבחינת משק האנרגיה, לא מדובר בבשורה גדולה. חוות השרתים, גם אם הן קטנות ומבוזרות, עדיין דורשות חשמל והרבה מאוד ממנו, ולא משנה איפה הן קמות. אם כי מבחינה נדל"נית אני מבין שהקמה של חוות קטנות בערים הגדולות יכולה להיות הזדמנות ודרך מהירה להתחבר לרשת החשמל, תוך ניצול תשתית חשמלית קיימת. מבחינה טכנולוגית, מרכזי נתונים גדולים הם יעילים יותר, אבל לשימושים טכנולוגיים מסוימים יש דווקא יתרון בקרבה לצרכנים".
מגזין נדל"ן 18.11.26 בניין עם חוות שרתים ב שיקאגו 400 S LaSalle St. Chicago
מגזין נדל"ן 18.11.26 בניין עם חוות שרתים ב שיקאגו 400 S LaSalle St. Chicago
בניין עם חוות שרתים בשיקאגו
(צילום: Brett Bulthuis/CoStar)

ככל שמרכזי הנתונים מתקרבים לאזורים מיושבים, יצטרכו הרגולטורים להתמודד גם עם נושא הקרינה. השאלה העיקרית אינה בנוגע למרכז הנתונים עצמו, אלא איפה ממוקמים השנאים ומערכות החשמל שלו, מה תהיה החשיפה בדירות הסמוכות, ומה נמדד כשהמתקן עובד בעומס. מיקום מרכז נתונים בקומה אחת אינו קובע לבדו את החשיפה בקומות שמעליו: היא תלויה בעוצמת הזרם, במיקום הכבלים והציוד ובמרחק מחדרי מגורים. כך יצטרכו רגולטורים לקבוע תנאים מחייבים, כמו למשל הצבת חדרי שנאים ולוחות חשמל רחוק מחדרי שינה ומחללים שבהם שוהים ילדים; להפריד ולתכנן כבלים כך שיצמצמו שדות; ולדאוג למיגון מתאים, כמו ריפוד חדר החשמל בלוחות פלדה או אלומיניום, כפי שכבר נעשה בחדרי שנאים כיום. ככל שמרכזי הנתונים יתרכזו באזורים תעשיתיים, כך הפתרונות יהיו פשוטים יותר.