לפני שני דורות, כשסבו של ראש העיר בית שאן נועם ג'ומעה עלה מכורדיסטן, הוא עבד בסלילת כבישים עם קיבוצניקים בעמק שפעם נשא את שמה של העיר וכיום נקרא עמק המעיינות. "כשהקיבוצניק היה חוזר הביתה, הוא היה מספר שהוא בונה את המדינה בעוד סבא שלי היה אומר 'הייתי בעבודה'", ג'ומעה מספר. "הסיפור שאנשים מספרים בונה מציאות, וזה מה שקרה לבית שאן ולאופן שבו היא התפתחה ואיך שראו אותה", הוא אומר.
ג'ומעה (46), שהחליף בשנה שעברה בתפקיד את ז'קי לוי לאחר כמעט שני עשורים, נחוש לשנות את תדמיתה של העיר וכך להעלות אותה על מסלול חדש. לדבריו, בית שאן היא עיר עם מערכת חינוך מצוינת וקהילה חזקה שתשמח לחבק את כל מי שירצה להצטרף אליה. "לנו אין שער צהוב. אין פה ועדות קבלה, ואנחנו גאים בזה", הוא שולח עקיצה לקיבוצים שמקיפים אותה.
זו הפעם הראשונה שג'ומעה מתראיין לעיתון ארצי והוא מתרגש לשווק אותה כ"עיר אטרקטיבית לקהלים חזקים", כפי שמכריזה כותרת המצגת שמתנוססת על מסך המחשב שבחדר. את ההשראה לשינוי המיוחל קיבל מבני ביטון, ראש העיר דימונה ב־12 השנים האחרונות. "בית שאן רוצה להיות דימונה. לפני 20 שנה אף אחד לא רצה לקחת שם דירות אבל היום יש שם תנופת בנייה מטורפת. דימונה השכילה לזהות את מנועי הצמיחה שלה", הוא אומר.
נדרשת לא מעט אופטימיות כדי להשתכנע שכל זה אפשרי. בשבוע השני של ספטמבר עדיין חם מאוד, ומרכז העיר, שמאופיין בתערובת אקראית של שאריות בתי אבן ערביים ישנים, מבנים הסתדרותיים למראה, ושיכונים חבוטים, נראה מותש, עני, מוזנח ונטוש.
בסתירה לכותרת המצגת שלו, ג'ומעה מודה בכך שבית שאן "אטרקטיבית מאוד בעיקר לקהלים מוחלשים. אנחנו נושאים פה בנטל של עול המדינה, והעיר קולטת מדי שנה כ־100 משפחות רווחה, שמופנות אלינו מיישובים אחרים", הוא אומר. עם זאת, לטענתו הסיבה לכך היא לא רק העובדה שהעיר זולה יחסית למקומות אחרים בארץ, אלא גם הקהילה שחיה בה, שהיא תומכת ומכילה. "כשאושרת בראל (סגנית וממלאת מקום ראש העיר — ג"נ) ואני הגענו לעירייה, הבנו שיש פה חינוך מצוין, ברמה הכי גבוהה בצפון. מעל 700 תלמידים, לא כולל חינוך מיוחד וגנים, מגיעים אלינו מדי יום מבקעת הירדן, מצפון הגולן, מעפולה, ממגדל העמק. אנחנו הופכים אותם לטופ של הטופ!", הוא מצהיר.
מבחינתו, ההוכחה לאיכויות הלא מוכרות של העיר היא בניה ובנותיה שהצליחו במקומות אחרים: "בשבוע שעבר התארחתי יחד עם ראשי עיר אחרים בירושלים, ותראה איזה דבר: חיים ביבס, ראש העיר מודיעין ויו"ר השלטון המקומי, בית שאני; עינב פרץ, מנהלת המחוז מטעם משרד הפנים, בית שאנית; ממלא המקום בפועל של ראש העיר חריש, יוחאי פרג'י, גם הוא מפה. מנכ"ל עיריית ירושלים לשעבר, איציק לארי (שהשבוע מונה ליו"ר מפעל הפיס) — גם הוא. בית שאן היא מעצמה של מצוינות".
"יצחק שמיר" ו"דוד לוי" עם 2,500 יחידות דיור
חלק חשוב בדרך הארוכה למימוש החזון השאפתני של ג'ומעה מתגלם בכמה שכונות חדשות שעתידות להתווסף לעיר. מהנדסת העיר, סימי מועלם, מספרת ששתיים מהן נמצאות בתהליך הקמה. "הדרום־מזרחית, המכונה גם 'יצחק שמיר', בחצייה בנויה ויהיו בה כ־1,400 יחידות דיור, והדרום־מערבית, המכונה 'דוד לוי', נמצאת בשלב פיתוח ראשוני ויהיו בה 1,100 יחידות דיור. השכונה השלישית, שבימים אלו נמצאת בשלב התכנון המפורט, היא מסילות מערב שבה ייבנו כ־3,000 יחידות דיור. בנוסף להן מתוכננת גם שכונה עם אלף יחידות דיור בין מסילות מערב לבין אזור התעסוקה החדש שליד תחנת הרכבת. מה שאנחנו מנסים עכשיו לעשות זה לקדם את הסכם הפיתוח הכוללני שחתמה איתנו המדינה ב־2023, לכיוון של הסכם גג. אם זה יקרה, המשמעות היא שנקבל מהמדינה מעטפת תקציבית לפתח תשתיות — הרחבה של דרכי הגישה, ניקוז ועוד כסף על כל בנייה".
בנוסף לפרויקטים הללו ביולי 2024 פרסמה רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) מכרזים לשיווק קרקע ל־402 יחידות דיור בחמישה מתחמים בשכונה הדרום־מערבית של העיר. 65% מהדירות הוצעו למכירה במחיר מוזל, והשאר במחירי שוק חופשי. אחד הזוכים במכרז היה אורן עמר, בעלים־שותף בחברת א.ש. אלפא שמספר בגאווה שמתוך 84 הדירות שהוצעו למכירה נותרו רק שבע, ושהדירות המסובסדות "נחטפו". "הרבה זוגות צעירים שקשה להם לקנות דירה באזור המרכז חוזרים למקורות", הוא אומר. "כאן הם יכולים להחזיר משכנתא".
נתוני אתר יד 2 לגבי שיווק דירות 4 חדרים בבית שאן תומכים בדבריו של עמר שלפיהם הנדל"ן למגורים בה אכן זול למדי. המחיר הממוצע למ"ר בחודשים יולי־אוגוסט השנה עמד על 9,011 שקל ושיקף מחיר של כ־1.1 מיליון שקל לדירה בגודל זה. מצד שני, אנליזה של כמות הביקושים, על פי התעניינות במודעות מכירה, הראתה שהשנה חלה בה ירידה של 20% ביחס ל־2024.
3 צפייה בגלריה
מרכז בית שאן. תערובת אקראית של שאריות בתי אבן ערביים ישנים, מבנים הסתדרותיים למראה, ושיכונים חבוטים
(צילום: אפי שריר)
לעומת ההתקדמות בבניית שכונות חדשות בעיר, רשימת הפרויקטים להתחדשות עירונית שהעיר מקדמת ושנועדו לטפל באחת הבעיות הקשות של בית שאן — מיקומה באזור מועד לרעידות אדמה — לא מעידה על כך שהן ייצאו לפועל בקרוב. תוכנית התחדשות אחת, המכונה "ירושלים הבירה", שהוכנה במימון הרשות להתחדשות עירונית ומציעה בנייה של 245 דירות חדשות במקום 40 קיימות, אומנם אושרה, אך אין צפי לתחילת בנייה. שש התוכניות הנוספות נמצאות ב"תחילת תהליך", ב"בדיקת היתכנות", ב"תכנון ראשוני", ו"לקראת דיון בוועדה המקומית". כך או כך, בתוכניות כלולות פחות ממחצית הדירות בעיר שלהן נדרש חיזוק דחוף, 1,363 מתוך 2,721.
על פי דו"ח מבקר המדינה ממרץ 2023, כמעט מחצית מכלל הדירות בבית שאן (5,815, לפי דו”ח הלמ"ס ל־2020) נמצאות בבניינים שדורשים חיזוק מיידי מפני רעידות אדמה. הדו"ח מציין גם כי תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים, תמ"א 38, לא יושמה בעיר "בשל התבססות התוכנית על מודל כלכלי שלפיו יישומה מעלה את שווי הנכסים באזורים שבהם ערך הקרקע גבוה". במילים פחות מכובסות: ליזמים לא השתלם להשקיע בעיר.
בראל, שמודעת לבעיה, קוראת למדינה לבוא לעזרה: "בית שאן היא העיר המסוכנת ביותר בישראל מבחינת חשש לרעידות אדמה. זה נכון שהרשות להתחדשות עירונית מימנה תכנון של שלושה מתחמים, אבל זה מעט שבמעט. אם לא יהיה סבסוד, התוכניות האלה לא יקרו וזה התפקיד של המדינה לשים 30 מיליון שקל כדי שמתחם ההתחדשות הראשון של בית שאן ייצא לדרך", היא אומרת. עם זאת, במקביל לביקורת, היא מחזקת את קו שינוי הנרטיב של ראש העיר: "העובדה שהיזמים מקדמים כבר עכשיו ארבע תוכניות נוספות, ללא סבסוד, היא ביטוי משמעותי של אמון".
ג'ומעה אומר שהוא לא חושש שהקמת השכונות החדשות תעכב את מימוש הפרויקטים להתחדשות העירונית. "יש אנשים שירצו לגור במקום יותר אורגני ויותר שוקק", הוא אומר. במקביל, הוא גם טוען שאינו מתרגש מכך שלא מעט מתושבי עירו עוברים בשנים האחרונות ליישובים הכפריים באזור, כמו חברת הכנסת והשרה לשעבר אורלי לוי־אבקסיס, שקבעה את ביתה ביישוב שלפים הסמוך. "מותר לה", אומר ג'ומעה. "לאנשים שונים מתאימים דברים שונים. מה שחשוב הוא שאין בעיר שכונות רפאים. אנשים באים לפה וגם במלחמה האחרונה היה לנו ניסיון לא רע עם אנשים שהגיעו, התאהבו ונשארו פה".
בראל מוסיפה: "ההנהגות הקודמות של העיר לא הסתכלו על העיר באומץ. הם פעלו בעיקר לטווח הקצר. חנכו כיכר, החליפו תאורה. אנחנו עובדים על דברים תשתיתיים שיבטיחו את הצמיחה של בית שאן ויביאו לפה קהלים חזקים. נכון שהרבה מתושבי בית שאן עברו לגור ביישובי עמק המעיינות, אבל את האיכויות שהם מציעים גם אנחנו ניתן. זו המטרה שלנו".
החזון ארוך הטווח: להפוך לשער החדש למזרח
כמו כל ראש עיר, גם ג'ומעה יודע היטב שכדי להניע קדימה את חזונו הוא זקוק להכנסות מארנונה, שכיום מועטות יחסית בגלל היעדר מבני תעסוקה ומסחר. "כדי שנוכל להיות רשות חזקה — לא רק עיר חזקה — אני צריך תעשייה, מסחר ותיירות", הוא אומר. "כיום הרכבת לא נכנסת לתוך בית שאן וכדי לגשר על הנתק בין העיר לבין התחנה אנחנו מתכננים אזור תעסוקה ומסחר חדש בשטח של כ־700 דונם. הדיון בהפקדת התוכנית יתקיים בקרוב. בנוסף, יש לנו פה פיל לבן — שלד של מבנה תעשייתי ענק שהוקם לפני 40 שנה וננטש. רמ"י הולכת לשווק אותו בקרוב למכרז וקשה להאמין כמה אנשים מתעניינים במבנה הזה כבר עכשיו".
מה גורם לך להאמין שאפשר ליצור כאן מרכז תעשייתי חזק?
"אנשים מבינים את הפוטנציאל של בית שאן, שיושבת על צירים מאוד מרכזיים, בין חיפה למעבר הגבול עם ירדן. העיר הזאת היא נמל יבשתי. כבר היום כמות המשאיות שנכנסת לירדן היא מטורפת. בית שאן תהיה השער לעולם".
בראל ממשיכה את הקו: "באומץ ותעוזה התמודדנו על כך שהקמפוס החדש של אנבידיה יקום פה, ושקלו את זה. לא נופנפנו. בסופו של דבר אנחנו אזור עדיפות לאומית א'. יש לנו 32% מענקי השקעה, 90% הנחה בערכי קרקע, שכירים שיעברו לפה יקבלו 12% במס, ומס החברות באזור מופחת ב־7.5%. למעסיקים יש תמריץ להגיע לכאן".
כשג'ומעה, איש ליכוד, נשאל על יחסה של המדינה לבית שאן, הוא נזהר בלשונו ומגדיר אותו "מורכב". "מצד אחד, בית שאן מתמודדת עם דברים שאין בשום מקום אחר בארץ כמו המצב הכלכלי והתשתיתי פה. זו העיר היחידה שנכנסה לתוכנית הבראה ב־2024 וזה קרה כי משרדי האוצר והפנים הבינו שכעת יש להם עם מי לדבר כאן. מצד שני, המדינה תיבחן בתקופה הקרובה אם היא תהיה מסוגלת לתת לבית שאן משהו שהוא מעבר לסיוע הראשוני".
ללוי, ראש העיר הקודם, חשוב להבהיר שהפרויקטים שעליהם ג'ומעה מדבר ושכוללים את הסכם הפיתוח ואת בניית שכונות המגורים והתעסוקה, קודמו כולם בתקופתו ומדגיש ש"הרכבת היא העוגן הכלכלי הכי גדול של העיר מכיוון שהיא הפכה את יקנעם ואת מגדל העמק לאזורי התעסוקה של בית שאן". את שגשוגה העתידי של העיר הוא תולה בכך שאם ימומשו הסכמי אברהם, אולי יום אחד יימתח קו הרכבת מנמל חיפה עד לסעודיה. אם זה יקרה, הוא אומר, "בית שאן תהפוך לנמל יבשתי".
כשאיתמר מטיאש, ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, נשאל על עתידו של האזור הוא מדגיש את שיתוף הפעולה בין בית שאן לבין המועצה. "אנחנו לא מול בית שאן, אנחנו יחד", הוא אומר. "בית שאן ועמק המעיינות הן שתי רשויות מופרדות ומובחנות שלכל אחת מהן יש מנועי צמיחה משלה. מצד שני, אנחנו חיים באותו מרחב — כלואים בין הגבול המזרחי של ישראל וג'נין, ולכן טבעי שנעשה דברים משותפים".
דוגמה לשיתוף פעולה שכזה הוא אזור התעסוקה "פארק הצבאים", שהרחבתו מקודמת בימים אלה ליד תחנת הרכבת של בית שאן, אך מטיאש מתרגש בעיקר מפארק התעסוקה "שער הירדן" שעליו החלו לפנטז לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן ב־1994. אזור התעסוקה הזה, אם יקום, יכלול תעשייה מסורתית ומרכז רפואי, ומטיאש אומר שהוא אינו חושש מכך שהמיזם יתחרה ב"פארק הצבאים". "אם יקום שם סניף של בית חולים גדול ממרכז הארץ, זה ישרת גם את בית שאן", הוא אומר. "אנחנו מנהלים את התהליך בשיתוף".
