סגור
18.11.2026
"הריבית לא משפיעה. האווירה כן"

"המרווח בין קונה למוכר הוא הגדול ביותר שהיה אי פעם"

עומרי שילה, מנכ"ל קרנות האקוויטי של ריאליטי, מתמחה בזיהוי פוטנציאל במקומות שבהם אחרים רואים סיבוכים, ואז רותם את הרשויות כדי לממש אותו. כשאקזיט מהיר מאחוריו ופרויקטים חדשים בקנה, הוא חולם סוף סוף להפוך את קניון ארנה להצלחה ונזהר משוק המשרדים: "עסקה צריכה להיות אטרקטיבית מאוד"
מגזין נדל"ן 18.11.26 עו"ד עומרי שילה מכהן כמנכ"ל קרנות ריאליטי אקוויטי
שילה. "השוק קטן ואני יודע לטרגט את האנשים שאני רוצה ויכול למכור להם"(צילום: יובל חן)
במשך 22 שנים עורך הדין עומרי שילה (47) עזר ליזמי נדל"ן לסגור עסקאות ענקיות. לפני שמונה חודשים הוא החליף כיסא. משותף בכיר במשרד פישר בכר חן הוא הפך למנכ"ל קרנות האקוויטי של ריאליטי, שאת הצד המשפטי של עסקאותיה ליווה במשך שנים. כעת הוא זה שמחליט אילו עסקאות מצדיקות את כספם של המשקיעים.
כשאנחנו נפגשים בחדר הישיבות הגדול של הקרן ברמת החייל הוא מתאר מסלול הדרגתי אבל ממוקד מאוד: "התחלתי בפישר כמתמחה ב־2004 וסיימתי כשותף בכיר במחלקת הנדל"ן שאותה ניהלתי עם אמיר חן. מרבית העסקאות הגדולות, המהותיות, שהיו במשרד טופלו על ידיי. טיפלתי במגוון של לקוחות, מפרויקטים מניבים, דרך רכישת קרקעות ועד הליכי תכנון ובנייה מורכבים".
מדוע העסקאות שלכם תמיד במתחמים מורכבים שדורשים הליכים ממושכים של תכנון ומשא ומתן?
"בקרקע שהיא דקה לפני היתר בנייה היכולת שלי להביא השבחה לא קיימת מפני שתהליך ההשבחה כבר מוצה וכעת זה עובר לתחום היזמות. דווקא במקומות שיש בהם בעיות, משפטיות, תכנוניות, רגולטוריות, שם בא לידי ביטוי הערך המוסף והיכולות שאנחנו יודעים להביא. אנחנו יודעים לקחת נכסים שיש בהם בעייתיות ולהביא אותם לתשואה שאנחנו רוצים. גם אם זה לוקח טיפה יותר זמן, אנחנו מצליחים לפצח את זה".
אחד הנכסים המאתגרים של ריאליטי הוא קניון ארנה בהרצליה, שידוע כמרכז מסחרי שעל אף הפריים לוקיישן שלו, פשוט לא מצליח להתרומם. הקרן ושותפים רכשו את הקניון ב־2016 ב־335 מיליון שקל מחברת ארנה גרופ. כעת מתוכננת השקעה של כ־200 מיליון שקל בפיצול הקניון לשבעה מבנים פתוחים, עם מסחר, בילוי ושימושים נוספים. זה מקרה נדיר שבו הקרן תמכור נכס לאחר שתשקיע בבינוי שלו.
בדרך כלל העסקה מתבצעת לאחר אישור תוכנית משביחה, את העבודות מבצע כבר הקונה.
"במקרה הזה לקחנו את תהליך ההשבחה צעד קדימה וגם נבצע את הליך הבנייה, ביחד עם השותפים שלנו בנכס, הפניקס ותדהר. אנחנו מתכוונים למכור את הבניינים האלה — כל אחד בנפרד — לרוכשי קצה. אלה מבנים דו־קומתיים עצמאיים, ששטח כל אחד מהם כ־6,000-3,500 מ"ר, והם יחליפו את הקניון הסגור. כל מבנה יוכל לפעול עם זהות וקהל משלו, ובמקביל ליהנות מהיתרונות של ניהול משותף. עבודות ההריסה מתחילות בימים אלה וצפויות להתבצע בהדרגה. בין המבנים יהיו מעברים פתוחים ורחבות שיחברו את הרצליה פיתוח למרינה ולחוף כדי ליצור מוקד בילוי, עסקים ופנאי פתוח לים, שחי לאורך היום והערב".
מה הוביל להחלטה להרוס חלקים מהקניון?
"הגענו למסקנה שדרוש בארנה שינוי תפיסתי. הקניון מוקם לא נכון, ובנוי לא נכון. תפקידנו הוא למצות פוטנציאל ולהשביח. ולכן זה לא עניין של זהות הבעלים ולא של תמהיל החנויות. אנחנו מתכוונים לנצל את המשאב העיקרי שיש לו — הים. נשקיע המון כסף בפיתוח סביבתי. זה לא יהיה מתחם שמגיעים אליו כדי להסתובב, אלא כי רוצים מוצר ספציפי ברמה גבוהה. אנשים יוכלו ליהנות מהקולינריה האיכותית שתהיה שם, או ממוצר מסוים, וולנס, בית, רכב, סוג מסוים של אופנה, סופרמרקט מסוים שכבר פועל שם ויעבור מיקום בתוך המתחם. אנחנו רוצים להאמין שפיצחנו את העניין".
פנאי קניון ארנה הרצליה ב 2025
פנאי קניון ארנה הרצליה ב 2025
קניון ארנה ב־2025
(צילום: יריב כץ)
"הריבית לא משפיעה על רוכשי הדירות. האווירה כן"
קבוצת ריאליטי, שמנהלת כיום נכסים בשווי של יותר מ־14 מיליארד שקל, הוקמה לפני כ־19 שנה על ידי ד"ר מיכאל (מיקי) ורדי, לשעבר מנהל מינהל (היום רשות) מקרקעי ישראל, בנו אסף ורדי, ואוהד רוזן. אסף ורדי ורוזן הם המייסדים והשותפים המנהלים שמובילים את הקבוצה כיום. דן מנחם הוא שותף מנהל בריאליטי אקוויטי, שאותה מנהל שילה.
כששילה מתבקש לתאר את אופי הפעילות של ריאליטי, הוא משתמש במילים פשוטות: "זו קרן השבחת נדל"ן מסורתית. קונים נכס, משבחים אותו ומוכרים אותו. מטבע הדברים, עם התפתחות שוק הנדל"ן וההתפתחות הקרן, העסקאות הפכו ליותר מורכבות ויותר גדולות והיום אנחנו כבר נמצאים בקרן החמישית שנוסדה לפני שנתיים. הקרן הזו גייסה כ־1.8 מיליארד שקל שמושקעים בימים אלה, ואנחנו פועלים לגייס קרן שישית. אנו מאמינים בכלכלה הישראלית ובשוק הנדל"ן הישראלי, ומשוכנעים שיש לאן להתפתח בו ולפתח אותו".
באופן מפתיע לאור עליית ריבית בנק ישראל בשנתיים האחרונות והדשדוש בשוק הנדל"ן, שילה אומר שהוא נתקל בקשיים למצוא כעת עסקאות אטרקטיביות. "כיום המרווח בין קונה למוכר הוא הגדול ביותר שהיה אי פעם", הוא מסביר. "המחיר שמוכר דורש וקונה מבקש לא נפגשים בעסקת מזומן, כי המוכר לא לחוץ והוא אופטימי וחושב שהנכס שווה יותר. בה בעת, הקונה רואה שוק חלש ולכן הם לא נפגשים בעסקה פשוטה. אנחנו נמצאים בשני הצדדים, גם כקונים וגם כמוכרים".
אז מה עושים?
"הדרך היחידה לעשות עסקאות בשוק כזה היא לשלב מנגנונים כגון שותפות או עסקאות שבהן חלק משולם במניות. לפעמים אלה עסקאות ארוכות טווח שמתבססות על מודל של הצלחה (תשלום למוכר על פי הצלחת הקונה במכירות — א"ג). אנחנו מתמחים בזה, זה ידע שאני צברתי".
בנק ישראל הוביל להתייקרות ריבית הפריים בתוך שנה מ־1.6% ל־6.25%, כעת שיעור הפריים 4.75%, נמוך מהשיא אך רחוק בהרבה מסביבת הריבית שהיתה כאן עד אמצע 2022. עד כמה השינויים האלה השפיעו אליכם?
"חומר הגלם של הדירה שנמכרת בסוף הדרך נמצא פה, ולכן אנחנו מושפעים. אנחנו לא חיים בוואקום אבל דווקא בתקופה המאתגרת יותר נמדדת היזמות: היכולת להביא ערך מוסף ולספק הסתכלות אחרת, יותר רחבה".
מגזין נדל"ן 18.11.26 הדמיה של קניון ארנה ה מתוכנן ב הרצליה
מגזין נדל"ן 18.11.26 הדמיה של קניון ארנה ה מתוכנן ב הרצליה
הדמיה של המתחם החדש. מבנים דו־קומתיים עצמאיים ששטח כל אחד מהם כ־3,500–6,000 מ"ר יחליפו את הקניון הסגור
(הדמיה: סטודיו 84)
אתה מעריך שמגמת הדשדוש וירידת מחירי הדירות תימשך?
"אני מאוד אופטימי. בתחומי המגורים, התעסוקה והמסחר הביקושים קשיחים. כעת הם קפואים, אבל הם יפרצו מתישהו. שינוי מגמה בשוק הוא תהליך שלוקח לא מעט זמן. לכן להשקפתי צפויה תקופה לא קצרה של קיפאון, דשדוש, ירידה, שבסופה תגיע העלייה. אני לא יודע לשים את האצבע מתי זה יהיה, אני רק יודע שזה לא יקרה מחר ולא מחרתיים".
הבעיה היא רק הריבית הגבוהה יחסית?
"לא. זו גם אווירה. אני לא בטוח שירידה של הריבית ב־0.25% היא מה שגורם למשק בית לקנות דירה. דווקא מחיר הדירה יותר משפיע, ובהחלט האווירה. אם צפויה ירידת מחירים, לא קונים דירות. בני אדם פועלים כעדר: אם כולם לא קונים, גם אני לא קונה, אם כולם קונים, גם אני אקנה. האווירה הזו עוד תשתנה גם אם זה ייקח זמן".
אתם מתכוונים להשקיע במשרדים?
"תחום המשרדים מאתגר מאוד כי עולם התעסוקה מושפע מתופעות כלל־עולמיות אבל גם בתוך השוק המאתגר הזה רואים שינויים. שוק המשרדים באזורים שקרובים לשכונות מגורים מתפתח. באזורים רוויי תעסוקה יותר קשה. משום כך אנחנו נבחן ונקנה במשורה. בשוק הנוכחי העסקה צריכה להיות אטרקטיבית מאוד או כזו שמשלבת אלמנטים נוספים כגון שטחי ציבור, מסחר, מגורים סמוכים, נגישות תחבורתית לצד התעסוקה — כדי שנעשה אותה. עם זאת, בהחלט נוצרה רוויה בלא מעט אזורים".

"רשויות מבינות את הצורך לתמוך ביזמים כדי לפתח"

אחד האתגרים הגדולים שעמם מתמודדים אנשי נדל"ן מאז ומעולם הוא פרקי הזמן הארוכים שחולפים בין יציאתו לדרך של פרויקט לבין מימושו. בשנים שחולפות, הנסיבות הכלכליות, החברתיות הדמוגרפיות והגיאוגרפיות עשויות להשתנות באופן קיצוני.
יש מתחמים שקניתם כששוק הדיור רתח. בחלוף הזמן ובעקבות ירידת המחירים, העסקאות עדיין משתלמות?
"מלכתחילה אנחנו יודעים שהשבחה ותכנון בישראל הם הליכים ארוכי טווח שכרוכים במאבקים והתנהלות מול רשויות, וזה נלקח בחשבון. אנחנו מצליחים להביא את התשואה הנדרשת. מבחינת כמותית (דירות, ושטח בנוי — א"ג) אני יודע להביא יותר מאשר חשבתי שאביא בהתחלה וגם הרשויות מבינות את זה. מכיוון שיש להן רצון לפתח את העיר, ליצור מקומות תעסוקה ומגורים ראויים, הן מבינות את הצורך לתמוך כלכלית בפעילות היזמית. בחלק גדול מהמקרים יש הקשבה וניסיון למצוא פתרונות יחד כדי לייצר כמותית ואיכותית פתרונות שישפרו את הכלכליות".
ואיך אתם מצליחים ליצור תשואה בשוק מורכב כפי שאתה מתאר אותו?
"אנחנו עובדים קשה בשביל המשקיעים שלנו באמצעות תכנון טוב יותר שמקצר זמנים, משא ומתן מול הרשויות, היכולת שלנו לדבר עם גורמים כאלה ולחבור לגורמים אחרים כדי לייצר משהו גדול וטוב טוב יותר. אלה יכולות שנרכשו פה ב־20 שנות הפעילות של הקרן, ומכיוון שהשוק בישראל מוגבל בהיקפו, אנחנו צריכים לפתח אלטרנטיבות נוספות להשקעה שבמסגרתן נוכל להביא את הערך המוסף שלנו לכדי ביטוי".
אילו אלטרנטיבות?
"נרצה לחזק את תחום רכישת השליטה בחברות. למשל, כפי שעשינו באקו סיטי שרכשנו 75% ממניותיה ביולי שנה שעברה בתמורה ל־255 מיליון שקל. נפתח גם תחומים אחרים שמשיקים לנדל"ן. אנחנו בוחנים הקמה של זרוע פעילות בתחום הלוגיסטיקה. היום כבר יש לנו זרוע פעילות בעולם האנרגיה".
אתם בוחנים רכישה של עוד חברות משום שהאטה בשוק יצרה הזדמנויות?
"אני לא יודע אם לקרוא לזה הזדמנויות, אבל יש היום לא מעט חברות שנמצאות על המדף".
מצב השוק והקושי למכור דירות משפיע על המוטיבציה למכור חברות?
"אני מניח שהמאקרו משפיע, אבל אני לא נתקל בהרבה חברות שמציעות לך עסקאות בהנחה. מכיוון שאנחנו פונים לחברות טובות, זה לאו דווקא נובע מצורך כלכלי, אלא עשוי להיות קשור לסיבות אחרות הגעה לבשלות, מעבר בין־דורי, או סכסוכי שותפים. אנשים רוצים להיות שותפים שלנו, גם אם אנחנו בעלי השליטה, כי יש לנו שם טוב והם יודעים שאנחנו מביאים ערכים מוספים לתוך החברות".
המודל שלכם היום הוא מכירה של נכס לאחר השבחתו. האם הרחבת הפעילות לאנרגיה ולוגיסטיקה תכלול גם החזקה של נכסים מניבים?
"אפשר לקדם הליכי השבחה במקביל לפעילות התפעולית של נכס כזה ולייצר מאותו נכס שני אפיקי השקעה ושני אפיקי השבחה. אחד כפונקציה של הפעילות התפעולית שמתבצעת בו ואחד כפונקציה של השבחה תכנונית. בעזרת הליכי תכנון אקבל משוואה של אחד ועוד אחד שווה יותר משניים".
מגזין נדל"ן 18.11.26 הדמיה של פרויקט פרדס שניר
מגזין נדל"ן 18.11.26 הדמיה של פרויקט פרדס שניר
הדמיה של פרויקט פרדס שניר, בסמוך לאצטדיון בלומפילד ביפו. במקום ייבנו כ־900 דירות, שטחי מסחר ותעסוקה
לאקו סיטי יש פרויקטים של התחדשות עירונית בתל אביב שבשנים האחרונות קשה למכור בה דירות. האם הסיטואציה הזו איפשרה לכם לקנות את החברה במחיר אטרקטיבי?
"אני לא יודע להגיד אם זה היה מחיר הזדמנותי. אנחנו שמחים שעשינו את העסקה, יש שם הנהלה מצוינת וזו חברה שמוכרת טוב יותר מאחרות גם בשוק המאתגר הזה. במחצית הראשונה של 2026 הציגה גידול של למעלה מ־30% בהיקף המכירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, תוך שמירה על רמות מחירים גבוהות ביחס למתחרות שלה. בחודשים האחרונים השלימה החברה עסקאות בהיקף של כ־100 מיליון שקל, ועסקאות נוספות בהיקף של כ־50 מיליון שקל נמצאות בשלבי סגירה. זו חברה שבונה טוב ומנהלת טוב ויש בה אנשים ישרים שאפשר להסתדר איתם".
מה התוכניות שלך לגביה?
"הפעילות בתל אביב טובה אבל אני רוצה לפתח את החברה גם מחוץ לעיר ואנחנו רוצים להרחיב את פעילותה לטבעת הראשונה שסביבה, ואז לטבעת שנייה ולפריפריה. כמו כן, אקו סיטי לא תישאר רק חברת התחדשות, אלא נפתח אותה גם כחברת יזמות או שנרכוש חברות נוספות וניצור משהו יותר גדול".
ומה לגבי כלל הפעילות של הקרן?
"קרן ריאליטי המסורתית פועלת ותמשיך לפעול באלמנטים המסורתיים של קניית נכס, השבחה ומכירה. בצד זה אנחנו פועלים בסגמנטים נוספים ונרצה להגדיל אותם. יש לנו את ההון הנדרש ואנחנו יודעים לבצע שותפויות עם גורמים נוספים. זה נושא שאנחנו משקיעים בו המון זמן, כסף, ומחשבה".
התחלתם לבחון חברות נוספות לרכישה?
"אנחנו בוחנים מספר לא מועט של חברות יזמיות מכל מיני תחומים: כאלה שמשלבות מגורים עם תעסוקה ומסחר, כאלה שמשלבות בין יזמות לבין מניבים, וכאלה שפעילות במגוון אזורים. נמשיך לעשות את זה כדי למצוא את העסקאות הנכונות".
בעוד השבחת הארנה נמשכת בינתיים עשור, את מתחם נס הגויים בתל אביב שמאפשר בנייה של 500 דירות מכרתם בפברואר השנה לחברות גושן ודמרי ב־450 מיליון שקל רק שלושה חודשים לאחר שקניתם אותו מרמ"י ב־353 מיליון שקל, כולל הוצאות פיתוח. מדוע מכרתם כל כך מהר, והאם במקרה הזה מיציתם את פוטנציאל ההשבחה?
"העבודה שלנו היא לייצר תשואה למשקיעים שלנו. אם באה הזדמנות לייצר תשואה גבוהה במהירות, אנחנו לא פוסלים אותה. בנס לגויים היתה סיטואציה שאיפשרה לייצר תשואה פנומנלית בהליך מהיר מאוד. אם אפסול את זה רק בגלל שזה קרה מהר, אחטא לעבודה שלי. כשקנינו, לא ידענו שמהר מאוד יהיה קונה במחיר כזה. זה לא היה מתוכנן".
אתם נחשבים למומחים בתהליכים. יש משהו שהמדינה צריכה לעשות אחרת כדי שתהליכי התכנון והבנייה יהיו יותר קצרים?
"בגלל שהליכי הרישוי בישראל ארוכים, לפעמים התכנון שבוצע בתחילת הדרך לא פוגש את השוק בסוף הדרך בגלל הזמן הרב שעובר. אם התהליכים יהיו מנוהלים ומסונכרנים בין כלל הרשויות ומשרדי הממשלה דברים יקרו יותר מהר. צריך שיהיה קשב לצרכים, שימנו פרויקטורים לתהליכים".
תסביר.
"אנחנו פועלים היום ב־20 רשויות שונות ברחבי הארץ, מנהריה בצפון ועד אשדוד וירושלים. לא נקנה נכס שנמצא ברשות מקומית שאטומה בפני פיתוחו, כי יש לה תעדוף אחר. אנחנו גם שחקנים של זמן, ובסיטואציה כזאת, כשאני יודע שקרקע מסוימת או נכס מסוים הולכים לשכב כאבן שאין לה הופכין לאורך תקופה כי הרשות לא רוצה לקדם אותם, זה שיקול מאוד כבד בהחלטה שלי אם לקנות את הנכס. יחד עם זה, התפקיד שלי הוא למצוא את אותו סדק שיאפשר לי לרתום את הרשות לעניין. ועשינו את זה לא מעט".
"העבודה היא למצות את תהליך ההשבחה ולממש את הנכסים"
דוגמה לכך היא פעילות הקרן בנהריה. באוגוסט 2021 קרן ריאליטי רכשה ממשפחת זוגלובק 11 דונם בכניסה לעיר שעליהם נמצא מפעל הנקניקים של המשפחה ושילמה תמורתם 77.5 מיליון שקל. מאז מקדמת הקרן תוכנית חדשה שתהפוך את המקום למתחם מגורים, תעסוקה ומסחר. לדברי שילה, "למיטב ידיעתי, זה המתחם הפנוי הכי גדול בעיר. השכונה תכלול עירוב שימושים, מגורים, תעסוקה, מסחר ותיירות. יהיו בה מאות יחידות דיור והחלק שלנו בו יכלול כ־400 יחידות דיור ועוד כ־10,000 מ"ר לתעסוקה ו־3,000 מ"ר למסחר. זה עוד יכול להשתנות כי התוכנית בתהליך, אבל זה מה שמסתמן. התב"ע תאושר סופית בתוך תשעה חודשים עד שנה".
יש מספיק ביקוש בנהריה?
"כן, אם מישהו רוצה לגור בשכונה קטנה במרכז העיר, אין לו אלטרנטיבות אחרות, כי שאר הפרויקטים הם בניינים בודדים. במתחם שלנו אנשים ירכשו דירות באזור שבו יהיו מסחר, שטחי ציבור חדשים ושירותים שלא ניתן לקבל כשבונים בניין בודד. הטבות המס שמקבלים תושבי נהריה גם משרתות את המקום".
לאחר אישור התב"ע תמכרו את המתחם?
"נמכור כשנגיע לנקודת שיווי המשקל שבה נבין שמיצינו את הליך ההשבחה ואז נממש את הנכסים. זאת העבודה שלנו וגם זה יקרה גם בנהריה".
חלק מהליך ההשבחה כולל את המפעל הישן. בעוד הפעילות של זוגלובק עברה לשלומי, אזור המפעל שהפך למתחם תרבות, אמנות וקהילה בשם "קומפלקס 8" פועל בשטח בזמן שתוכנית הבנייה העתידית ממשיכה להיות מקודמת. "במהלך תקופת ההשבחה כשהנכס נמצא מצד אחד בבעלותנו, אך מצד שני עוד לא מוצו תהליכי ההשבחה, אנחנו עושים פעילויות ביניים", שילה מסביר. "בדרך כלל הפעילויות האלה הן חברתיות או סמי־מסחריות, אבל הן בעיקר משרתות קהילה. אנחנו מאמינים שזה יוצר השבחה וזה נותן סיפור לנכס וכך מושך אליו קהל. הפעילות הזו נעשית גם בשיתוף הרשות המקומית".
במקביל לפעילות בצפון, נראה שהאקזיט המשמעותי הבא של הקרן יהיה במתחם של 55 דונם שמכונה פרדס שניר ונמצא ליד אצטדיון בלומפילד ביפובין הרחובות התחיה, היסוד והזרם. ריאליטי רכשה אותו עם חברת קרדן ממשפחת קדם ב־2021 תמורת 335 מיליון שקל. "לתפיסתנו זהו רובע המגורים הבא של העיר", אומר שילה. "אנחנו רואים באזור את השכונה הבאה אחרי פלורנטין ושאם אדם רוצה לגור בשכונת מגורים בתל אביב, האלטרנטיבה שלו היא ממזרח לאיילון או שם. בזכות צירי התחבורה שם, שבילי אופניים, ובעתיד הרכבת הקלה, אפשר יהיה להגיע מהאזור לכל מקום בתוך העיר במהירות. אין בשוק הרבה עסקאות כאלה שמאפשרות לקנות מסה כזאת של יחידות דיור מושבחות בתוך תל אביב".
כמה דירות אפשר לבנות במקום?
"התב"ע שמאושרת שם מאפשרת בנייה של כ־900 יחידות דיור ועוד שטחי מסחר ותעסוקה. חלק מהליך ההשבחה היה משא ומתן עם אנשים שחיו שם בפחונים. השקענו הרבה זמן, משאבים, סבלנות, ופתרנו את זה. העירייה מעודדת את פיתוח המתחם הזה כחלק מהשכונה. אחד המגרשים מיועד למוסד חינוכי ואנחנו מכוונים לכך שיהיה בו גוף מוביל שיהווה מוקד למשיכת תושבים. התב"ע שם אושרה בתוך שנה וחצי, פרק הזמן הכי מהיר שאני מכיר. זה קרה בזכות היכולות שלנו והתמיכה של עיריית תל אביב".
לא פוגשים כזו יעילות בכל עירייה.
"נכון. זה לא קורה בכל עירייה ולא קורה בכל מתחם באותה עיר. יש אזורים שעירייה רוצה יותר לקדם והם מקבלים תעדוף".
אתם מתכוונים למכור את המתחם במכרז תחרותי או בהליך התמחרות?
"השוק קטן ואני יודע לטרגט את האנשים שאני רוצה ויכול למכור להם נכסים כאלה. הם מכירים אותי, ואז יש מפגש אם באמצעות מתווכים ואם בצורה ישירה. אני יודע לבדוק הצעות נוספות גם בלי לקיים את הליך ההתמחרות הרשמי. יזמים רגילים בדרך כלל פעילים בתחום אחד — מגורים, מסחר, תעסוקה, מניבים. כך אנחנו יודעים מי הגורמים הרלבנטיים לרכישה של נכס כזה או אחר. תהליך התמחרות מוביל לעתים לירידה במחיר המשולם, כי אנשים לא אוהבים להשתתף בהם. יש משמעות לכך שאצא במכרז פומבי ובסופו אצטרך להתקפל, כי לא אקבל את המחיר המבוקש".