שוק הנדל"ן מצוי כבר כמה חודשים בתקופה לא פשוטה: הביקוש נמוך, המכירות בשפל והיצע הדירות על המדף בשיא. מבצעי המימון, שזכו לכינוי 20–80, היו מה שהותיר את הקבלנים עם הראש מעל המים. אבל באפריל שעבר שפך בנק ישראל מים קרים על חגיגות המבצעים — הוא הטיל מגבלות משמעותיות עליהם, וגרם לשוק לנסות ולמצוא פתרונות יצירתיים כדי לתמרץ מכירות.
אחד הפתרונות הללו היה מבצעי טרייד־אין על דירה, קמפיין שאיתו פתחה חברת ההתחדשות העירונית אב־גד, שהמניה שלה ירדה ב־24% בחצי השנה האחרונה. החברה למעשה הציעה לרכוש את הדירה יד־שנייה של הרוכש הפוטנציאלי, כדי לאפשר לו לקנות דירה חדשה מהמלאי של החברה. הרעיון נולד אצל מיכאל (מיכי) רצון (73), המייסד ויו"ר החברה, ובעל השליטה בה לצד בנו, ראם. "פתרונות מימון אנחנו נותנים כמו כולם, אבל חיפשנו משהו מחוץ לקופסה", מספר רצון, "בשוק הרכב מבצעי טרייד־אין עובדים, גם אם נותנים על הרכב שלך מחיר קצת יותר נמוך. ניתחנו את זה כדי להבין איך מסירים את העול מאנשים שצריכים למכור דירה, כי ההאטה בשוק הנדל"ן פוגעת לא רק בדירות החדשות, אלא גם בדירות יד־שנייה.
"בשנת 2025 שהיתה משברית המכירות צנחו כי קבלנים לא הורידו מחירים. הבעיה היא שבדירות יד־שנייה, שזה רוב העסקאות בשוק, המחיר כן נפל. אז רצינו לפתור את הבעיה למשפרי הדיור, לתת להם הגנה".
6 צפייה בגלריה
על בעיית העובדים: כאן התפיסה שלי מנוגדת לדעתי הפוליטית. אפשר להביא פועלים מחו"ל, אבל אי אפשר להיות צבועים. אם אתה חי עם ערבים, הם צריכים להתפרנס. מה ההבדל בין טירה לקלקיליה? 5 דקות?"
(צילום: אוראל כהן)
אבל אתם קובעים את מחיר הדירה הישנה, לא?
"כן. שמאי מתוך רשימה שלנו קובע את מחיר הדירה, ממנו אני מוריד 6% כי זה הסיכון שלי. אני מאפשר לרוכש למכור את הדירה בעצמו לאורך כל משך החיים של הפרויקט, כי לא באתי לעשות עליו ביזנס שני, רק לעזור לו למכור את הדירה. אם מכרת במחיר טוב ממני, העסקה שלך".
וגם אם זה לא עבד — לפחות הקמפיין עורר תשומת לב.
"צודקת במיליון אחוז, וזאת גישה נכונה. חברה בהיקף שלנו עושה גם מיתוג, משקיעה כסף בהחדרת השם לשוק. זה מצליח כי אני רואה חברות שמעתיקות את זה, אבל מבחינה מיתוגית זה שם אותנו בפרונט. הטרייד־אין היה שינוי בתפיסת השיווק של הנדל"ן בארץ".
גם אתם תקועים עם מלאי דירות אדיר בשיווק. אתם מורידים מחירים?
"מוצאים את האיזון. לא נוריד מחירים מתחת לדו"ח אפס (שמציג את שיעורי הרווחיות של הפרויקט והוא תנאי קבלת ליווי פיננסי, דב"נ). יש דו”ח אפס? זה ספר התנ"ך. צריך לשמור על אמון מול גופים פיננסיים שמלווים את החברה. בדרך כלל אנחנו מוכרים יותר גבוה מהדו"ח אפס, אבל היום אנחנו מתפשרים, לא מפנטזים על המספרים הגדולים. אנחנו יותר מציאותיים, אבל לא נרד מתחת לדו"ח אפס, זה לא יקרה".
כמה הורדתם במחיר?
"פרויקט בבלי בת"א הוא דוגמה קלאסית. ירדנו מ־68 אלף ל־55 אלף שקל למ"ר. אתה לא יכול למכור ביותר מזה. זה לא מה שחשבנו שיהיה. כרגע השקענו בעיקר בשכונות הפריפריאליות היותר זולות בדרום העיר, יפו ויד אליהו, שם נמכור ב־45–35 אלף שקל למ"ר. בצפון תל אביב יש לנו מעט ואנחנו לא מחויבים להתחיל עכשיו. אני רואה בעצמי לפני הכל מנהל הסיכונים של החברה, עוסק בבחירה בין האלטרנטיבות".
הלמ"ס מציגה נתונים על עליית מחירים, או לפחות יציבות, וזה סותר את מה שקורה בשוק. איך זה קורה?
"במחירונים שלנו יש טור של תשלום ליניארי, וטור של תשלום 20–80. זה מחיר אחר. ויש גם את הדו"ח אפס, שהוא הרצפה שממנה לא זזים. ברור שהמבצע מגולם במחיר. אני רוצה להאמין שהלמ"ס מבינה את זה, הרי יזם לא ימכור במחיר הפסד ויפשוט רגל. אז הוא מתמחר את המימון שהוא עושה. כשהוא נותן אפס ריבית זאת עזרה לא קטנה במימון. הוא מסייע לבנות את תזרים התשלומים נכון יותר מבחינת הלקוח, וזה לגיטימי, זה לא אומר שהוא מוריד את המחיר".
6 צפייה בגלריה
פרויקט אב־גד בבבלי ת"א. "יש בעיר הצפה של היצע וכמות הקונים שיכולה לקנות במחירים האלה מוגבלת"
(הדמיה: אדר אדריכלים)
ועכשיו סבב נוסף מול איראן. אם המכירות לפני כן היו חלשות, מה קורה אצלכם עכשיו?
"אני מאלה שלא מוכנים שינהלו להם את החיים, היה לי קצת ויכוח עם העובדים בנושא ההגעה למשרד. אנחנו מאפשרים לעובדים עם ילדים לעבוד מהבית, הרי לא תשאיר ילדים קטנים לבד, אבל ביתר המקרים עדיף לבוא למשרד. זה לא בריא לנפש להתחפר כל הזמן עם הפחדים האלה. אצלנו כל האתרים פעילים.
"בכל הקשור לשיווק — אין פעילות מכירות כמעט. מכרנו קצת, אבל כאלה שהיינו איתם בתהליך מתקדם לפני. ביום ראשון האחרון (שבוע לאחר פתיחת המבצע באיראן — דב"נ) חזרנו לפרסם, בעיקר ברשתות החברתיות, אז יש לידים, ומעטים באים לפגישות. זאת לא תקופה למכירות. לבוא לבקר באתר בנייה בימים כאלה זה יותר מורכב.
"חזרנו לפרסם כדי לשמור על קו התעניינות. יש תחושה שהשוק ייפתח, אבל זה לא דבר שיודעים בוודאות. השוק גם די סכיזופרני, הבורסה עולה ביום אחד וביום אחר יורדת. לפעמים היא מדד למצב רוח. טראמפ אומר מצד אחד שהמלחמה לא תימשך זמן רב, ומצד שני שהם לא יותירו את המשטר על כנו. זה לא מתחבר יחד. סביר שאלו ניסיונות הרגעה כדי להרגיע את מחירי הנפט, וזה הצליח, אבל אף אחד לא יודע אם הוא ילך עד הסוף. אנחנו מודעים לזה שנצטרך להתאזר בסבלנות עד שהמלחמה תחלוף".
אין לך פיק ברכיים שבועת הנדל"ן התפוצצה?
"לא, כי בסוף צריך קורת גג. אי אפשר לחיות ברחוב. זה הדבר הבסיסי ביותר. אנשים בתקופות האלה תקועים עם העכשוויזם. מסתכלים על מה שקורה עכשיו, אבל העכשיו הוא האתמול. צריך להסתכל קדימה. השקעות בדרום ובצפון יהיו ענקיות, המדינה צומחת. בעוד 30-25 שנה יהיו פה 20 מיליון אנשים. תל אביב, ירושלים, רעננה יהיו כפול 2, אז איפה תשימי את האנשים? צריך תשתיות, ולעלות דירות לגובה כי המדינה קטנה. אז עכשיו אנחנו במשבר והאטה זה האתמול. כדי להבין מה יהיה צריך להסתכל קדימה".
6 צפייה בגלריה
אסי טוכמאייר (מימין) וברק רוזן, מבעלי השליטה בישראל קנדה. על המיזוג עם אקרו: "ירידת ערך של 30% זו מכה קשה"
(הדמיה: רפי דלויה)
"המניה שלנו נסחרת ב־25% פחות מהשווי האמיתי שלה"
תנועת המניה של אב־גד, שהונפקה ב־2021 לפי שווי של 111 מיליון שקל, משקפת במידה מסוימת את הלך הרוח בנדל"ן בשנתיים האחרונות. בדצמבר 2024 נסחרה בשווי שיא של 567 מיליון שקל, אך בשנת 2025 שמזוהה עם סימנים לירידה במחירי הנדל”ן למגורים ובהיקף המכירות - ירדה לשווי של 286 מיליון שקל.
דוחות אב־גד לסיכום 2025 חושפים תמונה מעורבת: הכנסות החברה ממכירת דירות עלו ב־13.4% אבל הוצאות המימון והריבית הכבידו על החברה והובילו לצניחה ברווח הגולמי ולסיום עם הפסד בשורה התחתונה של 11 מיליון שקל. אב־גד מכרה בשנה החולפת 66 דירות, לעומת 71 דירות ב־2024. "אני רוצה למכור השנה 250 דירות, אם השוק ייפתח אגיע לזה", אומר רצון, "אם לא, נמכור כמה שנמכור. חצי השנה הראשונה די אבודה בגלל המלחמה, בהמשך השנה אני מאמין שהכל ייראה אחרת".
בינתיים אב־גד ממשיכה לצבור פרויקטים עתידיים בהילוך גבוה. היא זכתה בהתמודדות על מכרזי ענק של פינוי־בינוי בכרמיאל (1,550 יחידות דיור), וקיבלה היתר בנייה למיזם התחדשות עירונית גדול ברמלה בן 530 יחידות דיור. מנגד רשמה סכסוך עם בעלי הקרקע בפרויקט ענק משמעותי ליד הכנרת (500 יחידות דיור הצופות לכנרת, לצד 1,000 חדרי מלון, מרכז קונגרסים ואמפי) שנמצא בהליכי תכנון.
"המניה שלנו נסחרת ב־25% מתחת לשווי האמיתי אם מנתחים אותה ביחס לנכסים ולציפיות, וזה רק בגלל התקופה", אומר רצון. "רק על פי שווי הצבר, של לפחות 26 אלף יחידות דיור עתידיות מדווחות — החברה צריכה להיות שווה מעל 800 מיליון שקל. אבל השווי כרגע לא משנה, משבר יש בכל הארץ, שלא נטעה. אבל המחצית השנייה של 2026 יכולה להיות נקודת המפנה".
למה מפנה?
"כי אני מאמין שביוני־יולי השוק ייפתח, אחרי שנגמור עם סיפור איראן, ובטח אחרי מערכת בחירות באוקטובר. במערכת בחירות אין מיתון, פותחים את השערים, הכל פופוליסטי. אף אחד פה לא ממציא את הגלגל. יתחנפו לבוחר בכל מיני פטנטים, יורידו מסים, לא יודע מה אבל ימציאו כל מיני דברים. גם האווירה תשתנה. ביום שאחרי איראן ועזה את יודעת איזו אופוריה תהיה פה?".
6 צפייה בגלריה
הדמיית פרויקט אב־גד ברמת גן. "אם קבלן מסייע תזרימית, זה לא אומר שהוא הוריד מחירים"
(הדמיה: זית לב אדריכלים)
התחלתם בשרון, נכנסתם לתל אביב, עכשיו אתם שמים דגש חזק על דרום וצפון הארץ. למה לתת גז בתקופה מסוכנת כזאת?
"כל הארץ היום היא פינוי־בינוי. אנחנו בקריות, באשקלון, בבאר שבע. השבוע קיבלנו היתר לבניית 530 יחידות דיור ברמלה, בכניסה לעיר. זה דרמטי, עם מחיר 24-23 אלף שקל למ”ר במרכז הארץ, סמוך לכל צירי התחבורה. ברמלה כעיר יש בעיות אלימות שמטופלות אבל לדעתי זה מציאה. בכרמיאל זכינו במכרז להקמת 1,550 יחידות דיור במקום 280 שייהרסו. הבנו שאחרי המלחמה המדינה תשקיע בצפון ובדרום, לכן שמנו שם עוגנים כי העשור הקרוב לדעתנו יסביר להם פנים".
מנגד החברה נמצאת בסכסוך משפטי עם בעלי הקרקע ביחס לפרויקט גדול ומהותי מתוכנן בטבריה שנמצא בסכנה.
"היו אי־הבנות בינינו לבין בעלי הקרקע. העמדה של 60 מיליון שקל שהובטחו היתה כפופה למימון בנקאי, אבל התב"ע לא סגורה. היה קונה לזכויות הבנייה של החברה, לא קיבלנו ממנו תשובה סופית עדיין. זה סכסוך עסקי שייפתר, אנחנו נפגשים השבוע".
סטרס גדול להיות היום בתחום הנדל"ן.
"אני זוכר תקופות קשות, ב־1995 עם העלייה הרוסית, ב־2008 עם המשבר העולמי, אבל תקופה כזאת עוד לא היתה. שילוב של קיטוב חברתי שלא תורם למצב הרוח, מלחמה שכמוה לא חווינו, ריביות גבוהות, רגולטור שלא פעל להורדתן ודיכא את השוק, מחסור בעובדים — זה שילוב ייחודי לתקופה, אבל בסוף צולחים אותה".
הקונצנזוס כיום הוא שהריבית תישאר גבוהה עוד זמן לא קצר.
"זה חוסר אחריות. זה פוגע בשלוש רמות: הראשונה היא במשקי הבית. אנשים משלמים ריביות מטורפות שרק הבנקים מרוויחים מהן. השנייה היא ברמת הדולר. זה פוגע פגיעה קשה ביצוא, ענף ההייטק מבוסס על תשלומים בדולרים, יש מי שבקושי מחזיקים מעמד. והרמה השלישית היא כמובן בנדל"ן, שם הפגיעה היא קשה. השוק גם ככה נאנק, מרמת המשכנתאות ועד לכל הענף שמבוסס על עלויות מימון. הריביות רצחניות. אם לא יורידו ריבית כדי להרגיע את השוק יהיו חברות שיקרסו. המשק עובד ומתפקד, למה לא לפתוח אותו, לתת לו לעבוד? זה נכון שזה משפיע עליי, אבל כל הענף ומשקי הבית נאנקים. למה לפרנס את הבנקים? מדובר ברווחים של עשרות מליארדים. המשק במצב טוב, אין לריבית הגבוהה הצדקה".
העסקה שבמסגרתה אקרו תמוזג לתוך ישראל קנדה לפי שווי של 30% ממחיר ההנפקה, על מה היא מבשרת?
"יש פה שתי חברות ענק מתחרות שמוכרות דירות ברמה היקרה, שחברו אחת לשנייה, והפכו להיות מפלצת. מרבית העסקים שלהן הם בתל אביב שחטפה מכה, וסביר שזה פגע בהן. ירידת ערך של 30% זו מכה קשה. זה קרה להרבה חברות נדל"ן, גם לנו. לכן יש ציפייה מהנגיד לבשר על הורדת ריבית שתקל על חברות. לפי הפרסומים הן מכרו 84 דירות בשלושה רבעונים במקום 280, שזה באמת ירידה דרמטית של 77%, וזה נובע מהמיקום שלהן בתל אביב".
הדיור בתל אביב נבנה עבור שכבה סוציו־אקונומית ספציפית, של הייטקיסטים. אולי גם עבורם רמות המחיר הן כבר יותר מדי?
"המחירים בטופ, והגיעו לרמה שאנשים כבר לא יכולים לקנות. יש תקרת זכוכית במחיר וגם בכמות. בתל אביב בנו עד לפני כמה שנים 25 אלף יחידות דיור בשנה, והביקושים העלו מחירים. היום בונים 150 אלף יחידות דיור. יש הצפה של היצע בעיר וכמות הקונים שיכולה לקנות במחירים האלה מוגבלת. תוסיפי להצפה הזאת את הריבית ועלויות המימון על הקרקעות - בשדה דב רצו למכור ב־82 אלף למ”ר – זה עבד עד שהפסיק לעבוד.
"יש גבול לכמה אנשים מוכנים לשלם, והכלכלה בסוף מאזנת. גם מעמד הביניים האמיד לא יכול לקנות בכאלה רמות מחיר, אז המחיר צונח. דירות של עד 3.5 מיליון שקל יימכרו, גם אם יותר לאט. דירות של 4 מיליון שקל ומעלה בקושי נמכרות, ובתל אביב דירות מתחילות מהמחירים האלה".
באזור המרכז נהרסו הרבה בתים עוד בעם כלביא. אם נחכה לבירוקרטיה של מדינת ישראל, לא יהיו לתושבים שם בתים חדשים בקרוב. מה צריך לקרות לדעתך?
"צריך לקבוע מסלולים מהירים, קצרים, בעיקר של הרשות המקומית אבל בגיבוי השלטון המרכזי וועדות התכנון — להרס הבניינים או לשיקום שלהם. בכל בניין פגוע שבו אין ממ"דים הייתי הורס ובונה חדש. חייבים לבנות מסלול ירוק שיאפשר קיצור תהליכים להביא להריסה ובנייה מהירים. יש תשומת לב לזה, אבל עוד לא נתנו לזה פתרון מעשי".
פרשת הזיהום בשדה דב משפיעה על המכירות? צרכנים מודעים לזה ושואלים על כך?
"קרקע מזוהמת חייבת לעבור טיהור, תלוי בסוג הזיהום. בימי שדה התעופה היו באזור דלקים, לא ידוע לי על משהו היסטורי אחר. יש מקומות שהיו בהם מפעלים שבהם הקרקע מזוהמת וצריכה לעבור טיפול. זו עבודה יקרה וחשובה, זה זיהום שיכול להגיע למי תהום. אי אפשר לאכלס אנשים על קרקע מזוהמת. אין לי מידע על ההשפעה על המכירות. אני יכול להניח שמי שקנה את הקרקע מודע לתהליך. בתל אביב הבעיה של המכירות קטסטרופלית, וזה לא קשור לבעיית זיהום הקרקע. אני שומע כל הזמן על יזמים שפונים אליהם להוריד תמורות, חוששים להתחייב על בנייה, מפחדים להיכנס לזה".
"יזמים היום לא רוצים להשכיב כסף על קרקע. אני רוצה להיות מיני רמ"י"
רצון הוא משפטן בהשכלתו ואלוף משנה במילואים, שבתפקידו האחרון היה סמ"פ בגולני. הוא נשוי לפרופ' נאוה רצון, מרפאה בעיסוק, בתפקידה האחרון ראש בית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל אביב. הוא מתגורר בכוכב יאיר, אב ל־5 ילדים, אחד מאומץ, הוא מספר: “לא מתוך אילוץ. רצינו לעשות טוב".
רצון מוכר יותר בציבור מתקופתו כח"כ מטעם הליכוד שנמנה עם "המורדים", שהתנגדו לתוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ב־2005. "אמרתי לשרון 'אני סומך עליך אבל לא יודע מה המציאות הביטחונית שההתנתקות תשאיר למי שיבוא אחריך'", הוא מספר. לאחר מכן הוא כיהן כסגן שר התמ"ת בממשלת אולמרט.
אשתו, הוא מספר, מחזיקה בדעות פוליטיות שונות מאוד ממנו. "אשתי שמאל־מרכז, היא דתייה ואני חילוני", הוא אומר, "אחרי 49 שנות נישואין כל אחד יודע איפה השני עומד. ערוץ 11 הוא ערוץ הקונצנזוס בינינו. כל אחד אומר את שלו. 7 באוקטובר שינה את פני המדינה, אין היום שמאל או ימין באמת. בקצוות ודאי שכן, אבל המרכז הוא פרגמטי עם הבדלים בדגשים".
רצון פרש מהפוליטיקה ב־2006 ואז נכנס לתחום ההתחדשות העירונית. עוד קודם לכן הוביל פרויקט אחד של התחדשות עירונית של כ־800 דירות בראש העין כיזם פרטי ב־2002, וב־2006 החליט לעשות את זה יחד עם בנו, ראם, כיום מנכ"ל החברה. רצון ובנו הם בעלי השליטה באב־גד עם כ־51% מהמניות. שותפם הפרטי הוא עמית גלר שמחזיק ב־8%. יתר ההחזקות (41%) הן בידי הציבור, בין היתר בידי מור, הפניקס, סיגמא ואיילון.
"אחרי פרויקט ההתחדשות העירונית הראשון שלי במעברה בראש העין, הבנתי את הפוטנציאל", הוא מתאר את הדרך להקמת אב־גד. "ב־2005 יצא חוק התמ"א 38, הבן שלי שלמד משפטים, מינהל עסקים וכלכלה, רצה להקים עסק יחד. אמרתי 'רק התחדשות עירונית', וככה בנינו את אב־גד, מאסטרטגיה ברורה: לא קונים קרקעות. היום אנחנו הכי חזקים בהתחדשות עירונית, במובן של זכייה בפרויקטים, פיצחנו את הצופן.
"למי היה עד אז מונופול על קרקעות וזכויות בנייה? לרמ"י. אבל 76% מהמכרזים שלה ב־2025 נכשלו כי יזמים לא רוצים לקנות קרקעות היום. למה להשכיב כסף שצריך לשלם עליו ריבית? גם אם נגיע לאוטופיה של ריבית 3%-2%, עדיין לא כדאי להשקיע כסף שאתה משלם עליו עוד לפני שהתחלת לבנות.
6 צפייה בגלריה
על ההתנגדות להתנתקות והכהונה תחת אריאל שרון (בתמונה): אמרתי לשרון 'אני סומך עליך אבל לא יודע מה המציאות הביטחונית שההתנתקות תשאיר למי שיבוא אחריך'"
(צילום: שאול גולן)
"אז אני רוצה להיות מיני רמ"י, להביא מאסות של פרויקטים להתחדשות עירונית בכל הארץ. אני אוחז בזכויות בנייה אבל לא חייב לבנות את הכל. אני אשביח את הקרקע עד שיזם מבצע, אפריקה מגורים נניח, יקנה את הפרויקט. אני אחראי ואמשיך להיות אחראי כלפי הדיירים עד הסוף, אבל אכניס איתי מישהו בשותפות משלב ההבשלה לבנייה. השנה אנחנו עומדים על קרוב ל־30 אלף יחידות דיור (מדווחות) ורוצים להגיע ל־50 אלף".
כמה דירות לא מכורות יש במלאי הארצי ושלכם? המצב יוצר לכם אתגר גדול.
"בהתאחדות הקבלנים יש בערך 14 אלף יחידות דיור גמורות על המדף. רובן בפריפריה, חלקן בתל אביב. ויש בערך 83 אלף יחידות דיור בשיווק שהן לא על המדף. אצלי יש היום 14 פרויקטים בשיווק. מתוכם אחד עומד להסתיים ובו נשארה לי דירה אחת ברעננה. בראשון לציון נשארו לי 4 דירות בפרויקט שיסתיים באפריל. זהו. זה מה שיש לי על המדף. היתר זה שנתיים או ארבע צפונה. כאלה יש לי 790 דירות. אני מניח שזה אצל כולם ככה. איפה הבעיה? לא בחוסר עובדים שבוכים עליו, אלא בעיקר בגלל שיזמים לא מתחילים לבנות. מפחדים לבנות, לא לוקחים סיכונים. אנשים שהגיעו למצב של תב"ע מוכנה או היתר – ולא מתחילים בנייה. יש המונים כאלה, שלא בונים בגלל מצב השוק. וזה ייצר חוסר, כי ביקוש לא משתנה. הוא קשיח. אנשים ידחו את רכישת הדירה ויישנו אצל ההורים שלהם עוד קצת, אבל בסוף צריך לקנות דירות".
איך כן נכון להוריד את מחירי הדיור?
"השליטה של המדינה במסים היא אבסולוטית, והיא יכולה להוריד אותם. אם היא רוצה להקל דרך הצרכן ישירות, שתוריד מע"מ. רוצים דרכי? תורידי מס רכישה, היטלי השבחה, אגרות. 50% ממחיר הדירה הם מסים".
מה לגבי מיסוי המשקיעים?
"8% מס על המשקיעים הוא לא הגיוני. מה אכפת למדינה שמשקיעים, בעיקר זרים, יקנו דירות, מה זה מפריע? זה יוריד את שכר הדירה. אני לא מבין את כל הגישה הזאת. לי יש 5 דירות, אני לא מוכר כדי לא לקנות. אחרת הייתי קונה דירות עכשיו. אם היה לי עודף כסף הייתי קונה, אבל אין אז אני לא קונה וגם לא מוכר. לדעתי אף אחד לא מעיז לקדם את ביטול המס לפני בחירות, אבל אולי זה יקרה אחריהן. אין בזה שום היגיון ולא צריך לפחד. צריך להוריד את מס הרכישה ולאפשר למשקיעים וגם לזרים לרכוש. השוק יעשה את שלו. פעם הוא יהיה למעלה, פעם למטה, צריך לדעת לחיות עם העליות ועם הירידות האלה. מה זה עוזר שבונים בכספי ישראלים בקפריסין אינסוף דירות? אין הצדקה כלכלית וגם לא לוגית".
עסקת בנושא העובדים הפלסטינים כשהיית במשרד התמ"ת. מה אתה חושב על איסור כניסת פועלים פלסטינים?
"פה התפיסה שלי היא מנוגדת לדעתי הפוליטית. אפשר להביא פועלים מחו"ל, אבל אי אפשר להיות צבועים. אם אתה חי עם הערבים, הם צריכים גם להתפרנס. אני לא יכול לחנך אותם ובטח שלא יכול להסכים שבתמורה לזה שאני נותן להם לעבוד כאן, הם יעשו פה פיגועים. צריך שיבדקו כמו שצריך את מי שיכול להגיע, אבל אתה חי איתם? אין מה לעשות, הם צריכים לחיות. וכל זה בלי לוותר במילימטר על הביטחון. הם צריכים להתפרנס ואנחנו אחראים. אמרתי כבר שהעכשיו זה האתמול. בסוף הפחד ייעלם, החרדות יידחו. נגיע לשקט מהר ממה שחושבים. אנחנו מעצמה היום, ברגע שסיפור איראן ייגמר ותוכנית טראמפ בעזה תתקדם, האזור פה משתנה לחלוטין.
"הציבור בארץ צריך זמן לעכל את זה — אבל בסוף צריך לחיות פה יחד. מה ההבדל בין מי שחיים בטייבה וטירה למי שבקלקיליה? 5 דקות? אבל תושב טירה הוא אזרח מדינת ישראל וקלקיליה לא. האידיאולוגיה המקורית של הליכוד היא ללמוד לחיות איתם".
למלחמה הנוכחית תהיה השפעה גם על הגעת עובדים זרים לענף?
"כרגע עובדים זרים לא יבואו, אבל גם לא צריך. לא פותחים כרגע פרויקטים, רק משוגעים כמונו שממשיכים כאילו לא קרה כלום. אבל אחרי האירוע הזה השוק ייפתח ומטבע הדברים יהיו חייבים להביא עובדים. שאלת השאלות היא האם יבואו עובדים זרים. יש כרגע 50 אלף בבנייה והמדינה רוצה להכפיל את המספר, או שיפתחו סלקטיבי בלבד את השוק לעובדים מאיו"ש — מבוגרים יחסית שאפשר לעקוב אחריהם. אם רוצים להניע את שוק הנדל"ן חייבים להביא עובדים. כרגע אין מכירות, אז לא צריך. אבל ביום שאחרי המלחמה לא יהיה מנוס".
אתה מתגעגע לפוליטיקה?
"הלכתי לפוליטיקה כדי לשרת ציבור. לכן בהתנתקות עמדתי מול שרון שהיה כמו אבא שלי ואמרתי: 'לא אתמוך בתהליך שמסכן את ביטחון מדינת ישראל'. אני רוצה להשפיע על מה שקורה פה, אבל לשלם מחירים בדרך אני לא מוכן. לא לרוץ אחרי חברי מרכז, או צירים בוועידה, או שמישהו יגיד לי 'אם לא תיתן לי, לא אצביע לך'. יש לי טראומה מאירועים".
