עד שנות השישים היפנית היחידה שהכרנו היתה קונטסה. אחר כך הגיעו גם סובארו, דייהטסו וסוזוקי, אבל המכוניות היפניות באמת נכנסו לכאן רק בשנות התשעים, והן הציעו משהו שנקרא "אמינות". מאז, הן הספיקו לרדת במכירות והיום, כמו כולם, הן מאוימות על ידי הסינים. איך תעשיית הרכב היפנית קמה? האם כל היפניות משעממות, ולמה היפנים חייבים שלכל דגם תהיה גם גרסה משוגעת?