נחתם: יגאל דמרי וקרן שקד יזרימו 150 מיליון שקל ליינות ביתן תמורת 30% מהאחזקה

רגע לפני שיחלוף המועד האחרון שנקבע להשלמת הכנסת משקיע לרשת יינות ביתן, סגר הבעלים נחום ביתן עסקה חלופית לעסקאות העומדות על הפרק: לכלכליסט נודע כי ביתן חתם על מזכר הבנות עם יגאל דמרי וכן עם קרן שקד בראשות גיל דויטש, אורי רובין וענת הולנדר, שיזרימו 150 מיליון שקל ליינות ביתן תמורת כ-30% מהאחזקות. מדובר בהלוואה להמרה, לקראת תשקיף שיתבצע על בסיס תוצאות 2020. השליטה תישאר בידי ביתן. העסקה צפויה להתבצע באופן פרטי ולא תחת החברה הציבורית של דמרי.

הצדדים ניהלו מו״מ במשך השבועות האחרונים ואתמול (ה') הגיעו להבנות סופיות, שנדרשות לקבל את אישור הבנקים. ההערכות הן כי ביתן מבקש להוסיף לסכום ההלוואה של דמרי ושקד עוד עשרות מיליוני שקלים שנצברו מכרטיסי אשראי, אלא שברשת נהגו עד לאחרונה לנכות את כרטיסי האשראי בכל שבוע, כך שספק אם נצבר סכום כזה שניתן לשימוש.

בכדי לרשום שעבוד של הרשת לטובת דמרי וקרן שקד, נדרש ביתן לסלק את חוב החברה לנאמני מגה ולבנקים, בסכום של כ-330 מיליון שקל. על פניו, לנאמנים ולבנקים לא אמורה להיות העדפה לגורם מסוים, אלא עניין בהשבת החוב, שגם אם תאושר העסקה עדיין יצטרך ביתן לכסות על 180 מיליון שקל ממנו. בעוד שביתן מעריך שיוכל לקבל את אישורם גם ללא פירעון מלא, ספק אם הבנקים יוותרו על הצעה שמבוססת על הזרמת הון ולא הלוואה, שתמשיך להכביד על החברה.

צילום: צביקה טישלר

הצרות ברשת יינות ביתן

ברקע הדברים, המשבר הפיננסי המתמשך בקבוצת יינות ביתן שייסד נחום ביתן. המשבר התפתח לאחר רצף עסקאות להתרחבות ובראשן, רכישת כמעט חינם ב-2013 תמורת כ-350 מיליון שקל ורכישת מגה שלוש שנים לאחר מכן בתמורה לכ-450 מיליון שקל.

מחנק האשראי ברשת הקמעונאית ולחצי הבנקים אילצו את ביתן לפנות את כיסא הניהול ולהכניס את שלמה רודב כיו״ר. רודב פעל לגייס משקיעים ורקם לפני כשלושה חודשים עסקה עם קבוצה בראשות הפניקס, לפיה תרכוש 45% מהחברה בתמורה ל-400 מיליון שקל. ביתן סירב לקבל את ההצעה, ניסה לפטר את רודב ופעל לגייס חלופות לאפשרות זו. ככל שחלף הזמן והתעצם הקושי להגיע להבנות עם משקיעים שונים ובהם עדי צים, זהבית כהן מאייפקס ואלקטרה צריכה, נרשמה הרעה בהצעת הפניקס שסיימה את בדיקת הנאותות והגישה הצעה להשקעה של 300 מיליון שקל בלבד. הבנקים מצדדים ברודב, ולכן נראה שביתן פנה למסלול של הלוואה, במטרה להשתחרר מהמחויבויות לבנקים ומרודב עצמו ולקדם הכנסת משקיע לבחירתו.