$
בורסת ת"א

הבקשה לגילוי מסמכים נדחתה: "תגישו נגזרת נגד אלרוב"

בית המשפט מחק את בקשת גילוי המסמכים בנוגע לרכישת מניות כלל ביטוח בידי אלרוב נדל"ן. השופטת הזמינה את התובע רוי חכמי להגיש תביעה נגזרת

גולן חזני 07:0024.02.21

שופטת בית המשפט המחוזי רות רונן החליטה, בהסכמת שני הצדדים, למחוק את התביעה לגילוי מסמכים שהגיש רוי חכמי, בעל מניות באלרוב נדל"ן שבשליטת אלפרד אקירוב.

 

רונן הודיעה כי אין בכוונתה לדון בנושא שוב ושוב, וכי עורכי הדין של חכמי, שלומי מושקוביץ' ונתי פולינגר, רשאים להגיש בקשה לתביעה נגזרת נגד אלרוב נדל"ן. תביעה כזו, לדברי עורכי הדין, תוגש כבר בשבוע הבא.

 

התובע לא יקבל את המסמכים שדרש מהחברה — פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון או ועדותיו, או של ישיבות ההנהלה, שעסקו בהחלטה לפנות לממונה על שוק ההון ולבקש היתר אחזקה בכלל ביטוח. פרקליטי אקירוב טענו כי רכישת מניות כלל ביטוח אינה עסקת בעלי עניין, ולכן הדבר לא הובא כלל לדיון בדירקטוריון.

 

אלרוב רכשה מניות של כלל ביטוח ב־2019 תמורת 175 מיליון שקל, וחכמי טען בתביעתו, כי אקירוב ניצל את משאבי אלרוב להפעלת לחצים פסולים על כלל ביטוח, שבאותה עת — וגם כיום — מחזיקה ברוב מניות הציבור של אלרוב נדל"ן (13% מתוך כ־20%).

 

שני עורכי הדין בתביעה הנוכחית הם שהגישו גם את התביעה הנגזרת נגד עסקת לוקה. מדובר בחברה־בת של אלרוב נדל"ן, הפועלת בתחום המלונאות באירופה, ואשר ג'ורג'י אקירוב, בנו של אלפרד אקירוב, החזיק ב־15% ממניותיה, מבלי להשתתף במימון החברה, ובאחרונה הסכים לוותר ולהקפיא את מניותיו.

 

התובעים טענו כי אקירוב ביקש, באמצעות הלחצים הפסולים, להיטיב עם בני משפחתו באופן אישי, אף שיש לו ולבני משפחתו עניין אישי בעסקה זו, לאור העובדה שכלל ביטוח היא זו המאשרת את עסקאות בעלי העניין באלרוב.

 

תגובת אלרוב ואקירוב הוגשה בידי עוה"ד גיא נאמן ולילך קינן ממשרד בלטר גוט אלוני — אותם פרקליטים שגם מטפלים בתביעה הנגזרת בנושא לוקה, ובמסגרת כ־100 עמודי התגובה ואלפי הנספחים הם דחו את עמדת התובעים ממגוון רב של טעמים, ובהם שההליך הוא אקדמי ותיאורטי.

 

"לא מתקיימים המבחנים והתבחינים לקבלת הבקשה. יש לפסול את התובע ובאי כוחו, שנמצאים בניגוד עניינים, הטענות עצמן לא נכונות ונובעות מקריאה רבה מדי של העיתונות הכלכלית או מהרצון לשבש הליכי משפט ולהפעיל לחץ פסול במסגרת הנגזרת בנושא עסקת לוקה — מה שמכונה תביעת הפחדה.

 

כמו כן, הוצג שלא מתקיים כלל עניין אישי, לרבות במסגרת המבחנים האריתמטיים והכלכליים, נוכח שיעורי האחזקות של בעלי השליטה", טען אקירוב. תגובת אקירוב לוותה גם בייעוץ וחוות דעת מקצועית של רו"ח אודי רוזנברג, מנכ"ל גיזה. השופטת לא הטילה הוצאות על הצדדים. בסביבת אקירוב טוענים שהסכמת התובעים לדחייה ניתנה כדי להימנע מהוצאות.

 

עוד שלומי מושקוביץ' מסר בתגובה: "במאי 2020 הגשנו בקשה לקבל את הפרוטוקולים של ישיבת הדירקטוריון, שאישרה את עסקת בעלי העניין, שבמסגרתה אלרוב השקיעה כ־180 מיליון שקל בכלל ביטוח, כדי להפעיל עליה לחץ לאשר עסקאות בעלי עניין בכלל ביטוח. אלרוב התנגדה לבקשה והגישה תגובה וחוות דעת מומחה, ולא גילתה לבית המשפט שבכלל ביטוח אין פרוטוקולים, שכן העסקה אפילו לא הובאה לאישור הדירקטוריון.

 

"היום יצא המרצע מן השק, ומשהבינה אלרוב כי תיאלץ לחשוף את הפרוטוקולים שאינם קיימים, היא נאלצה לגלות כי אין כאלה. בנסיבות אלה, ובהמלצת בית המשפט, מרשנו יגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת בשל העסקה הבלתי חוקית. יש לתמוה כיצד מבוצעת באלרוב עסקת בעלי עניין חריגה, מבלי להביאה אפילו לאישור הדירקטוריון".

 

 

אלפרד אקירוב אלפרד אקירוב צילום: אוראל כהן

 

x