שווקי חו"ל

ראיון כלכליסט

"לא יודע אם זו בועה. זה פשוט שוק חזק כי יש הרבה כסף"

לן רוזן היה מנכ"ל ליהמן ברדרס ישראל ב־2008, כשהבנק קרס במשבר הגלובלי, ועבר לנהל את הסניף הישראלי של ברקליס שהוקם על חורבות ליהמן. כעת הוא מספר למה עבר לבנק בוטיקי, מה דעתו על ספאקים ולמה קשה לזהות בועה בזמן אמת

גולן חזני 07:0124.02.21

אחת המשרות המבוקשות ביותר בשוק הפיננסי המקומי היא זו של מנכ"ל שלוחה ישראלית של בנק השקעות זר. זו משרה כמעט חלומית. הביצועים של האוחז בה נמדדים בקורלציה לביצועי הבנק בעולם, והדרישות מהמנכ"ל המקומי לא נוטות להיות נוקשות מדי.  

יש צורך בסכין בין השיניים, כדי להיאבק על הנפקות גדולות, אולם גם בזירה הזו הצמרת נראית פחות או יותר אותו דבר ולכל אחד מהגדולים — גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן, בנק אוף אמריקה וסיטי — יש החלק שלו. אז התפקיד אכן דורש היעדרות ממושכת מהבית, אולם מושבי מחלקת העסקים מפצים על שעות הטיסה הרבות, וזה עוד לפני שמדברים על השכר המתגמל.

 

משום כך, מנכ"לי השלוחות המקומיות נדבקים לכיסא ונשארים בתפקיד גם 10, 15 ו־20 שנים. כך, למשל, בועז שוורץ, מנכ"ל דויטשה בנק ישראל, פרש בחודש דצמבר האחרון אחרי 24 שנים בתפקיד.

 

לכן לן רוזן, אחד הבנקאים הוותיקים בארץ, הוא חריג בנוף. ב־2008 עוד עבד בליהמן ברדרס, ולאחר שהבנק קרס במשבר הסאב־פריים בארה"ב ופעילות ההשקעות שלו נרכשה על ידי ברקליס, רוזן מונה לנהל את הפעילות המקומית של ברקליס שאותה הוביל במשך 11 שנים ובמסגרתה ניהל פעילות בינלאומית חובקת עולם, עד שלפני שנה נטש את אזור הנוחות, והחליט לעבור יחד עם דניאל שפונגין וליאור שמעוני לבנק ההשקעות הקטן והבוטיקי אוורקור (Evercore), שפתח סניף בישראל.

 

אוורקור, שמרכזו בארה"ב, פעיל בעיקר בתחומי המיזוגים והרכישות וההנפקות, ולא בבנקאות המסורתית, זאת בשונה מענקי הבנקאות, ומאז הקמתו ב־1995 סיפק שירותי ייעוץ בעסקאות מיזוג ורכישה בהיקף כולל של יותר מ־4 טריליון דולר.

 

מקדמים הנפקות בזום

זמן קצר לאחר שרוזן ביצע את המעבר התפרצה הקורונה לחיינו, והחיים של הבנקאים השתנו. מנסיעות של פעם בשבוע לחוף המזרחי בארה"ב או ללונדון, הם מצאו את עצמם מקדמים הנפקות בזום ומקורקעים לישראל. חלקם אהבו את השינוי, אחרים פחות. רוזן שייך לסוג השני ולא מסתיר את הגעגוע לארה"ב.

 

"אנחנו יכולים לעשות הכל בזום, כל עסקה, וזה בסדר גמור. לפני הקורונה היינו טסים יום שלם בשביל פגישה אחת של 5 שעות וחוזרים", אמר רוזן ל"כלכליסט". "בזמן הנפקה היינו עושים 7 פגישות ביום אחד, תוך שהיינו נוסעים לקנזס סיטי לשתי פגישות ומשם לפגישות ביוטה. עכשיו דרך הזום אנחנו עושים 12 פגישות ולפעמים יותר. הזום גם שיפר את איכות שיחות הוועידה והווידיאו, אבל לא תמיד הכל עובד כמו שצריך. בשורה התחתונה, ההוצאות של אוורקור ירדו משמעותית בעקבות הקורונה".

 

נשמע נפלא. אז מה הבעיה?

"החיסרון נעוץ בפער שישנו במפגש עם אנשים חדשים, בהיכרות העסקית עם הלקוחות. בזום זה לוקח שתי דקות, ולא לוחצים ידיים. זה לא מספיק להיכרות של ממש. אבל לסגור דילים בזום זה לא בהכרח דבר רע. לפני שנה היינו מכנסים מפגשים של שבוע כדי להתקדם בתשקיף. עכשיו סוגרים את זה בכמה שעות. לא חשבנו אי פעם שהזום יוכל להחליף את הפגישה האישית, אבל מסתבר שהחיים יותר חזקים. 2020 היתה שנת שיא בעולם מבחינת עסקאות" 

 

 

לן רוזן לן רוזן צילום: אוראל כהן

 

 

עם פרוץ המשבר, כל מה שעשינו היה קשור לקורונה. היו חברות שהרוויחו מהקורונה וכאלה שנכנסו לצרות בגללה. כשהעולם הבין שהמגפה תיגמר, והשווקים נרגעו עם הסיוע הממשלתי, השוק הגיב חזק עם הרבה עסקאות".

 

המכפילים שבהם נסחרות החברות הם מכפילים עצומים, בעיקר בספאקים.

"כשחברה מגיעה לגודל מסוים, יש התלבטות אם להנפיק או למכור. אתה יוצא לדרך מקבילה, מצד אחד מכינים תשקיף ומצד שני מדברים עם רוכשים. ככה אתה מעביר מסר לקונה, אם לא תקנה עכשיו, המחיר יהיה יותר יקר. אבל עכשיו לחברות יש כבר אופציה שלישית במקביל.

 

עד השנה שעברה הספאק לא היה בהכרח האופציה הטובה ביותר עבור חברות הטובות ביותר. היום זו אלטרנטיבה חזקה להנפקה. הסיבה להעדיף את הספאק זו המהירות שזה נעשה, וזה שהדבר דורש פחות תקשור ושיווק של המסר — להסביר מי זו החברה.

 

"אם הסיפור של החברה מורכב יותר, קשה להעביר את המסר להרבה משקיעים בשבוע או שבועיים של רוד שואו, ויותר קל לדבר עם ספאק אחד. גם שלב ה־PIPE בספאק נעשה מול מספר קטן יחסית של משקיעים מהנפקה, וגם התהליך מול ה־SEC קל יותר. מצד שני, המשמעות היא שחלק מהערך שנוצר עובר למשקיעים בספאק.

 

באוורקור אנחנו יודעים לקחת את הטובים בכל תחום מבנקים אחרים, וגייסנו מסיטי את איש הספאק המנוסה ביותר בוול סטריט. בשנה האחרונה שימשנו יועצים למיזוגים של ספאקים בשווי של 22 מיליארד דולר, כולל מיזוג של 7 מיליארד דולר בשבוע שעבר בין CCC Information Services ל־Dragoneer Corp.

 

"גם בכניסה לנאסד"ק דרך ספאק, החברה בסופו של דבר נסחרת ככל חברה ציבורית אחרת וכמוהן היא צריכה לעמוד ביעדים ובציפיות המשקיעים. ככלל, יש שני סוגי מיזוגים בספאקים: חברות שחשבו להנפיק, ראו את שוק הספאק הרותח והחליטו לבחור בדרך הזו, ויש חברות אחרות שלא יכולות להנפיק בגלל השלב המוקדם שבו הן נמצאות, אבל מקבלות טלפונים מספאקים — וזה יותר בעייתי. אבל בכל מקרה הספאקים שינו את כללי המשחק ויישארו פה להרבה זמן".

 

אתה בעד התופעה?

"בהחלט, זו דרך נוספת להיכנס לבורסה. חברות חוששות מפרק הזמן מרגע ההחלטה להנפיק ועד להכנת התשקיף, השוק יכול ליפול בתקופת הביניים. אבל יש חברות שעדיין לא בנויות להיות ציבוריות. יש שתי סיבות להנפיק. הראשונה היא לייצר נזילות, שאנשים יוכלו להשקיע בך, והשנייה היא לגייס כסף. חברות טכנולוגיה מגייסות בשלב ראשון מהסביבה הקרובה של היזמים, מיליון דולר לדוגמה, סבב שני 5 מיליון, שלישי 20, ואז סבב של קדם הנפקה. ספאק מאפשר לך לקבל כבר בשלב הזה הרבה כסף ולהיכנס לבורסה.

 

וזה לא בא על הגב של המשקיעים?

"אני לא בעד זה שחברות שלא מוכנות עדיין, ייכנסו לספאק. אני לא אומר שהן לא יכולות להיות ציבוריות, אבל יש לחץ אחרי שאתה ציבורי לעשות תוצאות, ואז הן בבעיה. כשחברות כאלה פונות אליי, אני מציע להן לחשוב שוב".

 

אנחנו בתוך בועה?

"בכל פעם שאמרתי שאין בועה, כמו ב־2000, זה התפוצץ והתבדיתי. כשיש בועה, אתה לא יודע שזו בועה. אז אני לא יודע אם זו בועה. זה פשוט שוק חזק. למה? כי יש הרבה כסף, יש תחזיות ואפשר לראות את העתיד אחרי הקורונה".

 

מהו שווי ראוי לחברות?

 

מנגד, חברה בלי הכנסות כמו אוטונומו נכנסת לספאק עם שווי של 1.4 מיליארד דולר.

"כי יש חברות שמביאות מהפך בעולם ומקבלות הערכות גבוהות. לפני הרבה שנים אנשים נסעו בסוס ועגלה. אז באה המכונית והסוס והעגלה נעלמו. הטכנולוגיה היום מאוד חזקה ויש חברות שמייצרות מהפכות. אז מה השווי הראוי לחברות כאלו? אתה יכול להגיד שגם אמזון הונפקה בשווי גבוה מדי בזמנו. אבל מאז הם עלו ביותר מ־1,000%.

 

ב־2004 הובלתי את ההנפקה של בלקברי, שהיתה גם היא טכנולוגיה מהפכנית לשעתה. אחרי ההנפקה נפגשתי עם מנכ"ל בלקברי. היה לו לוח לבן על הקיר, הוא צייר עליו והסביר לי, 'סטיב ג'ובס לא מבין כלום. האייפון לא יצליח'. הוא עשה טבלה, שם את בלקברי למעלה ואת אייפון למטה ואמר שאייפון לא יתפוס. לכולם היה אז בלקברי. ככה נראות מהפכות. והוא פספס".

 

השוק הופך לקזינו

 

עקבת מן הסתם אחרי תופעת גיימסטופ ורובינהוד.

"אני חושב שאנשים שם לא מבינים כמה זה מסוכן. כל מניה היא חלק מחברה. לגולדמן זאקס יש 500 אלף מניות, לג'נרל מוטורס מיליון, אני סתם אומר מספר. אבל אם הקשר בין השווי של המניה לשווי של החברה מתנתק, השוק הופך לקזינו. יש אנשים שחושבים שזה קזינו, אבל זה לא. משקיעים יכולים להעריך אם מניה תעלה או תרד, אבל יש קשר בין מחיר המניה לשווי החברה. בלי זה זה הופך באמת לרולטה.

 

"תאר לך שאירוע כזה קורה בארץ ואנשי הרדיט מחליטים לקחת מניה ולהקפיץ אותה. הרי בסוף אלה חברות עם הרבה עובדים והרבה משקיעים וכולם עלולים לאבד הכל. הסיבה שיש שוק הון זה שיש איפה לשים את הכסף עם סיכון שאתה יכול לכמת ולהעריך. התופעה לא תחזיק הרבה זמן. אנשים לא רוצים להפסיד כסף".

אפשר גם להגיד שקבוצות שקמות נגד הממסד הן דבר מרענן.

 

"הם היו נגד השורטיסטים. שורטיסטים יכולים להעלות או להוריד חברה. גם אלה וגם אלה הם לא דבר טוב. נכון, יש שורטיסטים שחושבים ששווי של חברה מנופח ועושים עליה שורט וזה בסדר. אבל יש כאלה שרוצים להוריד ערך של חברה, עושים עליה שורט ואז כותבים שהחברה גרועה.

 

תחום נוסף שהפעילות בו התגברה בשנים האחרונות הוא קרנות אקטיביסטיות אשר בניגוד לשורטיסטים קונות מניות בחברה ומנסות לייצר שינוי וערך דרך החלפת חברי דירקטוריון או הנהלה. בארה"ב לקחנו מגולדמן זאקס את הצוות הטוב ביותר בתחום, ואנחנו הגדולים ביותר בייעוץ לחברות בתחום".

 

מה גרם לך לעבור מברקליס, ארגון עם בנק קמעונאי גדול מאחוריו, לאוורקור שהוא בוטיק?

"לאוורקור יש המומחיות במיזוגים ורכישות. בשוק המיזוגים אוורקור היה הראשון השנה בארץ בהיקף המיזוגים. עשינו את הפיצול של ורינט וקוגנייט. אוורקור היו היועצים המובילים בעסקת צ'ק מרקס ועשו שתי הנפקות לגמידה סל. בעולם עשינו את הרכישה הגדולה בתחום הביופארמה שבה אסטרהזניקה רכשה את אלקסיון ב־40 מיליארד דולר.

 

כשבואינג עמדה להתרסק ולקחת כסף מהממשלה, הצענו להם לגייס 25 מיליארד דולר וזו היתה ההנפקה הגדולה בהיסטוריה של אג"ח שלא במסגרת רכישה, וזה הציל אותם. בתחום הטכנולוגיה ייעצנו בשישה מתוך תשעת המיזוגים הגדולים בהיסטוריה. ב־2020 ייעצנו בארבעה מתוך עשרת המיזוגים הגדולים בעולם, כולל

 

המכירה של SPEEDWAY ל־7-Eleven תמורת 21 מיליארד דולר. אוורקור הוא מותג פרימיום בעולם בעסקאות המיזוגים והרכישות.

 

"אנחנו הראשונים בעולם בין הבנקים העצמאיים ובמקום החמישי בעולם בדירוג שכולל את הגדולים אחרי גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן, סטנלי ובנק אוף אמריקה, ולפני בנקים אחרים שמעסיקים פי עשרה אנשים. זו הסיבה שעברתי לשם. אנחנו לא נותנים אשראי לחברות ואז מנפיקים אותן. אין לנו הלוואות לקרנות גידור שמשתתפות בהנפקות. אנחנו נקיים מניגודי עניינים. אז אם חברה כמו אוורקור נתנה לי הזדמנות לעשות בארץ משהו חדש ופרימיום — אז למה שלא אקח?".

 

בוא נחזור ל־2008. אתה מנכ"ל ליהמן ברדרס ישראל. הבנק נופל, ואחרי תקופה אתה עובר עם כל הצוות לברקליס.

"הבן שלי נולד יום אחרי פשיטת הרגל של ליהמן. אחד העיתונאים חיפש אותי באותו יום ואני ניתקתי את הטלפון. הוא התקשר לאשתי שהיתה בחדר לידה. היא לא ידעה במי מדובר ואמרה שלן לא יכול לדבר. זה היה אירוע קשה להרבה אנשים. אני אסיר תודה שיכולתי לקחת את כל הצוות שלי לברקליס ולא לפטר אף עובד בזמן הזה. לא חשבתי שדבר כזה יכול לקרות. עכשיו אני יודע שכן, ושקורונה יכולה לקרות".

 

השוק הרותח יימשך עוד זמן רב?

"השוק חזק. ובשוק חזק יהיו הנפקות ויהיו רכישות. ינואר היה טוב מאוד".

 

 

x