בורסת ת"א

בנק ישראל: "חשיפת המוסדיים לחו"ל גרמה לתגובות קיצוניות בתחילת המשבר"

דוח היציבות הפיננסית של בנק המרכזי מבקר את התנהלות הגופים המוסדיים, שכללה החזקת ביטחונות בדמות אג"ח ממשלתיות אל מול חוזים עתידיים על המניות בחו"ל; בבנק טוענים שניהול החשיפה הוביל לפיחות בשער השקל ולמצוקת נזילות בשוק ההחלף הדולרי

עירית אבישר 12:3517.01.21

בנק ישראל מביע ביקורת על ניהול החשיפה של הגופים המוסדיים להשקעות בחו"ל, ומאשים אותם במצוקת הנזילות בשוק המט"ח.  

בבנק המרכזי טוענים כי העובדה שהמוסדיים השתמשו באג"ח ממשלתיות מקומיות כבטוחה לחשיפה שלהם לחוזים עתידיים על מניות בחו"ל, הביאה לכך שבתחילת משבר הקורונה נוצר סיכון נזילות וסיכון מטבע משמעותי. אלה הביאו לעליית תשואות חריפה יותר בישראל ממה שנצפה בעולם בשוק האג"ח הממשלתיות, לפיחות בשער השקל ולמצוקת נזילות בשוק ההחלף הדולרי - מצוקה שגרמה לבנק ישראל להתערב ולהזרים נזילות של 7.5 מיליארד דולר. 

בניין בנק ישראל בניין בנק ישראל צילום: בלומברג

 

 

"החשיפה של המוסדיים לחוזים עתידיים על מניות בחו"ל, כוללת בעיקר שימוש באג"ח ממשלתיות מקומיות כבטוחה להשקעה בחוזים אלה, והדבר העצים את התגובה המקומית בשווקים ביחס לעולם", נכתב במסגרת דוח היציבות הפיננסי של בנק ישראל.

 

לפני תחילת משבר הקורונה עמד היקף החשיפה של המוסדיים לחוזים עתידיים על 110 מיליארד שקל. בתחילת המשבר החלו ירידות שערים בשוקי המניות - שוק המניות האמריקאי איבד 30% משוויו תוך מספר שבועות, ובמקביל גם הדולר התחזק מול המטבע המקומי, ובנוסף הריבית בשוק ה"החלף" הדולרי מול מטבעות אחרים ירדה בחדות.

 

כתוצאה משילוב הפרמטרים הללו, היו צריכים המוסדיים לחזק ביטחונות בהיקף מצטבר של מיליארדי דולרים בחודש מרץ, וכדי לעשות זאת הם נאלצו להנזיל חלק מהביטחונות, כלומר למכור חלק מהחזקות שלהם באג"ח ממשלתיות. מכירות אלה העצימו עוד יותר את המגמה השלילית בשוק האג"ח המקומי.

 

בנוסף לכך בבנק ישראל מציינים כי ביצוע הפעולות הללו גרם לצורכי נזילות גבוהים במט"ח, ונוצר חשש שייגרם משבר נזילות בשוק ה"החלף" במט"ח, ולכן אם מנת לשפר את המצב, החליטו בבנק ישראל בצעד חריג להפעיל תוכנית בשוק ה"ההחלף" שהזרימה נזילות של 7.5 מיליארד דולר, וסייעה לדבריהם לשוק לחזור לפעילות תקינה.

 

"החשיפה של המוסדיים לחוזים עתידיים, והשימוש בנכס שקלי כבטוחה המרכזית, יצרה סיכון מטבע ישיר ולא טבעי בין שוק המניות בארה"ב לשוק החוב המקומי והמט"ח, וזו העצימה את האירועים בשוק המקומי בתחילת משבר הקורונה ביחס לעולם. עוצמתו של הזעזוע והשלכותיו היו בין הגורמים שהניעו את בנק ישראל לנקוט צעדי מדיניות שונים לייצוב השווקים", כותבים בבנק המרכזי. יחד עם זאת, בבנק ישראל מציינים כי חלק מהמוסדיים כבר הפנימו את הלקח, והוא להחזיק כרית נזילות דולרית כנגד החשיפה לחוזים.

 

המשקיעים המוסדיים מנהלים כיום כמעט 2 טריליון שקל, כלומר הם כמעט הוכפלו בתוך עשור. מדובר בזינוק חד יותר לעומת הצמיחה בפעילות בשוק ההון המקומי, ולכן המוסדיים הגדילו יותר את החשיפה שלהם לשוקי חו"ל. מנתוני בנק ישראל עולה כי בעוד ב-2010 היקף החשיפה שלהם לחו"ל עמד על 15% מכלל הנכסים, היום הוא מגיע ל-32%. בבנק ישראל מציינים כי בשנים האחרונות הנטייה של המוסדיים היא להגדיל את החשיפה של החוזים העתידיים על פניי נכסים אחרים בחו"ל, בשל יתרונות בנושא נזילות ועלויות ההשקעה.

 

כמו כן השקעה בחוזה היא השקעה ממונפת, כלומר רק חלק מההשקעה מופנה לחוזה עצמו ולחשיפה בשער המטבע, והיתר מושקע באג"ח ממשלתיות, המשמות כבטחונות להשקעה בחוזים. בבנק ישראל מסבירים כי להשקעה בחוזים יש גם חיסרון- מכיוון שמדובר בנכס ממונף ותנודתי, המוסדיים חשופים לסיכוני מטבע ונזילות במקרה של תרחיש קיצוני של ירידות מתמשכות וחדות בשווקים, כפי שאירע בחודש מרץ אשתקד, עם פרוץ משבר הקורונה.

 

סיכון זה הועצם לא רק בגלל המפולת בשווקים, אלא גם מכיוון שהביטחונות (אג"ח ממשלתיות) היו בשקלים בעוד החוזה היה בדולרים, כלומר שווי הבטוחה נשחקה בשל היחלשות השקל בתחילת המשבר.

x