שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מט"ח וסחורות

"בנק ישראל עושה טעות ניווט קשה בדולר שתגרום להייטק לנזק עצום"

הדולר שובר שיאים שליליים מול השקל אבל בבנק ישראל משדרים עסקים כרגיל. פרופ' דודי גרשון, מייסד סופרדריבטיבס, "המתקפה הספקולנטית בעיצומה ולא רואים את הסוף". הוא קורא לנגיד לשנות תפיסה ולעצור את ההתחזקות בצורה קולנית ואסרטיבית

אדריאן פילוט ונעמי צורף 06:4814.01.21

צלילת הדולר, התחזקות השקל ושתיקת בנק ישראל: בשנה האחרונה צלל הדולר בכ־10% ביחס לשקל, כאשר רק בשבוע האחרון הוא ירד ב־2.5%. בהשוואה לשיא שבו היה הדולר השנה בסוף מרץ – אז עמד שער הדולר על 3.86 שקל – הרי שמדובר כבר בצניחה חריגה של 18.8%.

 

 

 

"בנק ישראל מתכוון להמשיך את מדיניות הרכישה בשוק המט"ח גם ב־2021 ולרכוש מט"ח בכמות שתידרש כדי למנוע הימשכות של הייסוף מעבר למה שנגזר מהנתונים הבסיסיים של המשק", מסר הבנק.

 

נגיד הבנק אמיר ירון הסביר בתקופה האחרונה כי "מדיניות רכישות המט"ח הנה נדבך אחד במדיניות המוניטרית של בנק ישראל, ומצטרפת לסט צעדים נרחב שנקטנו במשבר. בין היתר הבטחת הריבית הנמוכה, רכישות האג"ח הממשלתיות והאג"ח הקונצרניות, והתוכניות המיוחדות להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים ולדחיית הלוואות. כל אלו ביחד מספקים תמיכה נרחבת למגזר העסקי על כל רבדיו ונמשיך לעשות כן ככל שיידרש".

 

 

עוד מציינים בבנק ישראל כי רכישות המט"ח של הבנק הגיעו לכ־17 מיליארד דולר (עד חודש נובמבר כאשר רק בדצמבר הבנק רכש עוד 4.4 מיליארד דולר, א.פ.) ולפי הנגיד "מיתנו את קצב הייסוף, כך ששער החליפין אינו מתחזק מהותית מעבר למה שתואם את החלון הדינמי הנגזר מהכוחות הבסיסיים".

 

 

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון נגיד בנק ישראל, אמיר ירון צילום: שאטרסטוק, דוברות בנק ישראל

 

"ייגרם נזק עצום"

 

"ישנה כאן טעות ניווט קשה של בנק ישראל שתגרום למשק בכלל ולמגזר ההייטק בפרט לנזק עצום", אומר לכלכליסט פרופ' דודי גרשון, מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, מומחה למודלים פיננסיים ומייסד חברת סופרדריבטיבס שנמכרה לפני שש שנים ב־350 מיליון דולר. לדבריו, "המתקפה הספקולטיבית בעיצומה ולא רואים את הסוף. לכמה נגיע? ל־3 שקל, ל־2.8 שקל? הרי השקל כבר מיוסף מעבר למחיר שווי המשקל שלו בכ־15% וחישובי התוצר שפורסמו לא מחשבים נכון את השפעת שער הדולר עליו ונותנים תמונה הרבה יותר אופטימית מהמציאות".

 

 

פרופ' דודי גרשון פרופ' דודי גרשון צילום: אוראל כהן

 

הוא קורא לנגיד בנק ישראל לשנות תפיסה ולעצור את ההתחזקות בצורה קולנית ואסרטיבית כפי שנעשה בשוויץ וסין "ואפילו על ידי סטנלי פישר". "כסוחר אופציות במטבעות בוול סטריט נכחתי במקרים רבים בהם הבנקים מרכזיים הכתיבו מדיניות מטבע. מה שקורה כיום הוא מדיניות של 'לתת לשוק לקבוע את השווי'. זה לא זמן נכון למדיניות כזו כשהמשק באמצע משבר". גרשון גם מציע פתרונות: "על בנק ישראל להצהיר שהשקל כרגע נסחר ברמה הרבה יותר גבוהה מרמתו המתאימה בלפחות 10%; להודיע שבנק ישראל לא יאפשר לשקל להמשיך במגמת ההתחזקות; לרכוש דולרים בשוק באופן שהשוק יודע שהבנק מתערב במסחר; להעלות את השער במהירות ללפחות 3.25 בזמן שהמסחר דליל ומאותו רגע לא לתת לו לרדת – פשוט צריך לייאש את הספקולנטים". הוא מציין כי "בעידן זה לא ייגרם נזק משמעותי אם יתרות המטח שלנו יעברו גם את 200 מיליארד הדולרים".

 

גם יוסי פרנק, פעיל מט"ח ותיק ומנכ״ל אנרג׳ פייננס לניהול סיכונים, שותף לדעתו של גרשון: "בנק ישראל טועה לאורך כל הדרך. הנגיד מסתמן בעולם כנגיד חלש מאוד שמדבר הרבה ועושה מעט. הוא 'איים' לא פעם ולא פעמיים בכלי נשק נוספים, איום בעלמא, אבל בפועל לא עשה מאומה למעט הרכישות. הבנק ממשיך לרכוש בנאיביות, בשבלוניות, בשעות לא נכונות, ללא שום חשיבה אסטרטגית, מגיב כשאין צורך ולא מגיב כשצריך והוא אף פעם לא מפתיע. התוצאה היא שהשחקנים במט"ח צוחקים עליו. כשכל שחקן מתחיל בעולם רואה שהשקל הוא מכרה זהב מה הפלא שכולם נוהרים לכאן? התחזקות כזו של השקל בארבעה חודשים זה דבר לא נורמלי וכל נגיד אחר לא היה נותן לשערוריה כזאת להתרחש במשמרת שלו – לא משנה מה גרם לכך".

 

"זה לא יקרה בלי התערבות"

 

"התרסקות הדולר היא אירוע מאוד משמעותי מבחינת תעשיית ההייטק. לצורך העניין חברה שהכינה תקציב של 100 מיליון דולר לפני חודש וחצי לפי שער דולר 3.3, נמצאת בבעיה גדולה מאוד כאשר היום הדולר נמצא ב־3.18, אנחנו מדברים על הפסד של מיליוני דולרים לחברות פרטיות שנשענות על גיוסי כספים", אמר בועז דינטי, מייסד ושותף מנהל בקרן הצמיחה קומרה קפיטל. לדבריו, "הרבה מהסטרט־אפים נמצאים עכשיו בדילמה. קודם כל הם צריכים להתחיל לעדכן תקציבים. יתרת המזומנים השתנתה וצריך לתפעל את האירוע הזה כדי לא להגיע למצב שהכסף נגמר שלושה חודשים לפני התכנון. יכול להיות שיצטרכו להקדים גיוסים".

 

משה ליפסקר משה ליפסקר צילום: Imperva

 

גם משה ליפסקר, מנהל הפעילות של חברת הסייבר אימפרבה בישראל וסגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת המו"פ העולמית של החברה מצטרף לקריאה להתערבות המדינה. "שוק ההייטק מחזיק נתח גדול מהתל"ג והמדינה צריכה להבין שיש פה אירוע גדול שהיא צריכה לטפל בו וצריכים לחזק את הדולר. הארגונים הגדולים לא יוכלו להמשיך לממן את הדבר הזה לבד, המדינה צריכה להבטיח את היציבות של השוק. זה לא יכול לקרות ללא התערבות, אי אפשר פשוט לתת ליד הגורל לשלוט במה שקורה, אסור שהאירוע הזה ימשיך".

 

 

בועז דינטי בועז דינטי צילום: מאיר כהן

 

תומר לוי מנכ"ל הסטארט־אפ לוגז (LOGZׂׂ) אומר: "כמנהל של חברה אתה קם בבוקר, מנסה לעשות תקציב ומבין שיש לך 10% פחות כסף, כלומר אתה צריך להוציא פחות. אנחנו אמנם חברה שנמצאת בצמיחה מאוד מהירה אז אנחנו לא עוצרים את תהליכי הגיוס שלנו אבל אם שער הדולר היה כמו בתחילת 2020 היינו יכולים לגייס עוד, בסוף פחות כסף זה פחות כוח לרוץ מהר. 10% פחות כסף זה 10% פחות אנשים מוכשרים שהיו יכולים להריץ את החברה קדימה".

 

אחד הפתרונות למצב שנוצר הוא להעסיק עובדים זולים יותר. "יש עולם גלובלי שבו ניתן לשכור עובדים מרחוק כשאין לך כסף", אומר לוי. "אתה יכול ללכת למלטה, לדרום אמריקה ואפילו לארה"ב ולקבל עובדים מאוד מוכשרים בעלות יותר נמוכה מבארץ. חברה שאין לה ברירה אני אמליץ לה לעשות את זה, עם כל הציונות והרצון לראות אנשים בעיניים כשאין ברירה צריך לעשות הכל".

 

x