$
בורסת ת"א

בלעדי לכלכליסט

שוק האקזיטים עשה רילוקיישן לאחוזת בית

בעוד גל הנפקות מוטה טכנולוגיה שוטף את אחוזת בית, שורה של שינויים רגולטוריים גרמו לשוק המיזוגים והרכישות בחברות פרטיות לקרוס ב־53% לעומת 2019. אבל ההספד יוכל להמתין

חזי שטרנליכט 07:3030.12.20

אחרי שבמשך שנים הורגלו המשקיעים לקבל חדשות על אקזיטים בחברות הייטק בעסקאות פרטיות ובלי הרבה מידע, נראה שגל ההנפקות מוטה הטכנולוגיה ששטף את הבורסה ב־2020 הצליח לשנות את המגמה. דו"ח העסקאות השנתי של פירמת פאהן קנה גרנט טורנטון לסיכום 2020 מלמד כי השנה נרשמה צניחה של 53.5% בעסקאות האקזיט (M&A, מיזוגים ורכישות בחברות פרטיות). הדו"ח גם בחן עסקאות שלא הסתיימו באקזיט, אלא בכניסת משקיעים פרטיים להשקעה, ומצא שנרשמה בהן עלייה של 27% על חשבון האקזיטים.

 

לפי הדו"ח שהוכן על ידי רו"ח שלומי ברטוב, מנכ"ל פאהן קנה יועצים, השנה בוצעו 317 עסקאות בהיקף כולל של 13.6 מיליארד דולר בישראל, כשמרבית העסקאות שבוצעו (79%) הן באוריינטציה טכנולוגית, כך שההייטק המשיך להוות קטר גם בשנה סוערת זו. חרף ההגבלות החמורות על התנועה במהלך המגפה, יותר משליש מהעסקאות (127) היו עם דומיננטיות של משקיעים אמריקאים - 91% מהן הוגדרו בינוניות, קרי עסקאות של בין 5 מיליון דולר לבין 100 מיליון דולר.

 

רוח גבית מרגולטור

אחד הגורמים הדומיננטיים שנשפו בעורף תעשיית האקזיטים המקומית הוא, כאמור, הבורסה לני"ע, כאשר מגמת גיוסי ההון באמצעות הנפקת מניות הלכה וגברה ככל שחלפו החודשים. מנתוני פאהן קנה עולה כי ב־11 החודשים הראשונים של 2020 בוצעו 21 הנפקות חדשות (IPO) שבהן גויסו 3.64 מיליארד שקל, במקביל מספר האקזיטים הלך וצלל, מ־6 אקזיטים בינואר, ערב פרוץ המגיפה, לאפס בנובמבר, נתון שחזר על עצמו שלוש פעמים במהלך השנה.

 

רו"ח שלומי ברטוב רו"ח שלומי ברטוב

גם מסיכום שנת 2020 שפרסמה הבורסה (כולל דצמבר) ניתן לראות עד כמה גיוסי ההון של חברות הטכנולוגיה עברו אליה. סך גיוסי ההון באמצעות מניות (כולל הנפקות חדשות וגיוסים שביצעו חברות וותיקות) זינק ב־43% לעומת התקופה המקבילה, ל־11.9 מיליארד שקל. מתוכם, 4.5 מיליארד שקל גויסו ב־26 הנפקות ראשוניות - המספר הגבוה מאז 2007 - לעומת 7 הנפקות ב־2019, כאשר 18 מתוך 26 המנפיקות החדשות היו חברות הייטק.

 

האקזיטים היו מעטים יותר, כאשר השניים הבולטים שבהם, שהיקפם היה גבוה ממיליארד דולר היו רכישת הבאנה לאבס על ידי אינטל, לפי שווי של שני מיליארד דולר, שהוכרזה בסוף 2019 ובוצעה במהלך 2020; ומכירת צ'קמארקס תמורת 1.15 מילארד דולר להלמן פרידמן ב־16 במרץ השנה, קצת לאחר התחלת הסגר הראשון.

 

 

 

ההנפקות הראשוניות הבולטות בתחום הטכנולוגיה היו של אקופיה ואקוואריוס, ששוויין בתום ההנפקה (לאחר הכסף) עמד על 1.23 מיליארד שקל ו־1.03 מיליארד שקל בהתאמה. אולם שיאניות ההנפקות השנה לא הגיעו מתחומי הטכנולוגיה, אלא דווקא מתחום האנרגיה הירוקה שהולך וצובר תאוצה, בהן נופר אנרגיה שגייסה לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל (אחרי הכסף). לפי הדו"ח, ההנפקות של חברות הטכנולוגיה יומן אקסטנשנס וסבוריט, שנעשו בנובמבר לפי שווי של 584 מיליון שקל ושל 154 מיליון שקל בהתאמה, באו כתחליף לאקזיט מסורתי.

 

פריחת האנרגיה הירוקה

כמו כן, בניגוד ל־2019 שבה לא בוצעו הנפקות ראשוניות (IPO) לציבור בתחומי הטכנולוגיה, ב־2020 חווה התחום פריחה עם 14 הנפקות (כולל אנרגיה ירוקה וביומד). הפריחה שאפשרה לבורסה לגנוב לענף האקזיטים חלק מהפעילות, מיוחסת לכך שבשנים האחרונות הבורסה, רשות ני"ע ורשות החדשנות פעלו כדי להפוך את הבורסה לאטרקטיבית יותר לחברות הטכנולוגיה. זאת, בין היתר, באמצעות ההנפקה הגלובלית של הבורסה ביולי 2019 המאפשרת לחברות הייטק ישראליות להנפיק בתל אביב וליהנות מהיתרונות של הנפקה בחו"ל והקלות בדיווחים.

 

צעד משמעותי נוסף שסייע לפריחה של הנפקות הטכנולוגיה היה הפעלתה של תוכנית הגנה למוסדיים, שבה השקעות שנתיות של 2 מיליארד שקל של כל אחד מהגופים שנבחרו על ידי רשות החדשנות יזכו להגנת המדינה בשיעור של 40% מגובה ההשקעה. בנוסף, המשקיעים ראו בבורסה ב־2020 פלטפורמה תחליפית להשקעה לאור הירידה במכפילי העסקה בשוק הפרטי.

 

בפאן קנה מעריכים ש"העלייה בהיקף ההשקעות ובמספר עסקאות ההשקעה בחברות פרטיות מלמד שבעתיד חברות אלו יגיעו לבשלות ולאקזיט או באמצעות מכירה לחברות רב־לאומיות או קרנות השקעה או באמצעות הנפקה בבורסה. משכך, מסתמן כי בטווח הארוך גם מספר האקזיטים יחזור לרמות של 60-50 אקזיטים בשנה". אבל חרף הצניחה במספר האקזיטים בישראל בינואר־נובמבר 2020, עדיין מספרם גדל ב־14% לעומת מספר האקזיטים שבוצעו ב־2019. זהו נתון מחמיא אם מביאים בחשבון שמספר האקזיטים שבוצעו מתחילת השנה במועדון היוקרתי של מדינות ה־OECD שבו חברה ישראל, ירד ב־24% לעומת האקזיטים ב־2019.

 

עם זאת, במונחים כספיים היקף האקזיטים שבוצעו בארץ ירד ב־7% מתחילת השנה, ל־13.6 מיליארד דולר. ועדיין, ביחס למדינות בולטות באירופה מצבה של ישראל טוב, כאשר בצרפת נרשמה ירידה של 36% בהיקף עסקאות אלה; בשוויץ ירידה של 20%; וב־OECD נרשמה ירידה ממוצעת של 24% לעומת התקופה המקבילה, ל־269.4 מיליארד דולר. כמו כן, שווי העסקה החציונית שבוצעה בישראל עמד על 23 מיליון דולר, בדומה לשנים האחרונות, בעוד ב־OECD שווי העסקה החציוני ירד ב־20% בממוצע לעומת השנה הקודמת.

 

נמצא התחליף לאקזיט

לדברי רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפאהן קנה, "השנה ראינו את שוק ההון מתעורר, כאשר ה־IPO מהווה תחליף לאקזיטים. ה־IPO בדרך כלל הוא שלב בדרך לאקזיט, אבל הוא נתפס בתעשייה כמו אקזיט. כי ברגע שיש מניות סחירות, מי שרוצה יכול למכור. זה קרה כתוצאה משילוב של כמה מרכיבים בהם הריבית הנמוכה שמביאה את שוק ההון לעליות וליצירת מכפילים גבוהים, ומאפשרת להנפיק במחירים טובים. ובמקביל הבורסה עשתה מהלכים של עידוד הנפקות וכך מצאנו גם חברות טכנולוגיה קטנות יחסית שמצטרפות אליה.

 

"גם ביחס לעולם אנחנו במצב טוב. עשינו פחות אקזיטים בארץ אבל היתה עלייה בעסקאות השקעה בחברות פרטיות. בין המדינות המתפתחות אנחנו כמעט היחידים שעלינו. בצרפת, אנגליה וספרד היו ירידות של 19%, 11% ו־31% במספר האקזיטים בהתאמה, בעוד אנחנו עלינו ב־14% בגלל שאנחנו מוטי טכנולוגיה. הקורונה עזרה לחברות טכנולוגיות להתקדם.

 

חברות מהעולם הרפואי הצליחו לגייס והסייבר תפס תאוצה, בעוד חברות שהייתי מגדיר פיזיות ספגו יותר. אף שבהיקף הכספי יש ירידה קלה, הופתענו מהעלייה המשמעותית במספרן הכולל של העסקאות (אקזיטים והשקעות בחברות פרטיות, ח"ש) שבוצעו בארץ, מ־279 בשנה שעברה ל־317 עסקאות השנה. זאת, בין היתר, בגלל שבעסקאות M&A, כשחברה מגיעה להבשלה, העסקאות נעשות במחירים גבוהים יותר. השוק ב־2020 נמנע מלעשות עסקאות M&A יקרות ובכך צמצם סיכון. החברות העדיפו לא לעשות אקזיט ובתמורה, המשקיעים נתנו לשוק להמשיך לחיות".

 

בפאהן קנה מעריכים כי "שוק ההשקעות צפוי להמשיך לגדול במהלך 2021 בדומה למגמות בשנים האחרונות. זאת מכיוון שמספר רב של חברות טכנולוגיה צפויות להמשיך לגייס בסבבי השקעה מתקדמים יותר וכן כתוצאה מצטרפות של מוסדיים ישראלים במסגרת תכנית ההגנה. לגבי האקזיטים, בהנחה שהעולם יתחסן והשווקים יחזרו לשגרה לאחר הקורונה, צפויה חזרה למספרים שאפיינו את שוק האקזיטים בשנים האחרנות".

 

 

מיקי בלומנטל: "השוק נמנע מלעשות עסקאות אקזיט יקרות ובכך צמצם סיכון. החברות העדיפו שלא לעשות אקזיט, ובתמורה המשקיעים נתנו לשוק להמשיך לחיות" מיקי בלומנטל: "השוק נמנע מלעשות עסקאות אקזיט יקרות ובכך צמצם סיכון. החברות העדיפו שלא לעשות אקזיט, ובתמורה המשקיעים נתנו לשוק להמשיך לחיות" צילום: איל טואג

 

x