שווקי חו"ל

ג'יי.פי מורגן יוצא מעוד הונאת ענק עם קנס עלוב

לבנק האמריקאי הגדול בעולם יש חוקים משלו. הוא מבצע בכל פעם מניפולציה בשוק, נתפס, נקנס, ועובר לאחרת ⋅ כעת ארבעה מסוחריו נאשמים בפלילים מתוקף חוק ששמור לארגוני פשע ⋅ העונש: קנס כביכול מסנוור, אבל בפועל שוויו כ־2.5% מהרווח של הבנק בשנה שעברה ⋅ מה מונע ממנו להמשיך בנחת להונאה הבאה, כולל על חשבון לקוחותיו? שום דבר

ויקי אוסלנדר 07:2107.10.20

זהו סיפור על מערכת בנקאית שאין לה שום סיבה להשתנות. במרכזו עומד ג'יי.פי מורגן צ'ייס, הבנק האמריקאי הגדול בעולם, ששנה אחר שנה מבצע מניפולציות ללא מורא בשוק ההון עד שהוא נתפס, נקנס - וחוזר לעשות את שלו. המניפולציה הפעם כללה שתי תוכניות הונאה ומסחר לא חוקי, האחת בשוק ההון האמריקאי והשנייה בשוקי המתכות היקרות והחוזים העתידיים.

 

לפי מסמכי הרשויות, זה נמשך לפחות שמונה שנים, בין 2008 ל־2016. בפעילות שכללה מניפולציה שיטתית במחירי השוק כדי למקסם רווחים ולצמצם הפסדים היו מעורבים 15 סוחרים, חלקם ותיקים יותר, חלקם בכירים פחות, במה שכינה משרד המשפטים "תקופת הקונספירציה" של "תוכנית מסיבית רב־שנתית לתמרון השווקים".  

מתוך הסוחרים זוהו עד כה שישה, כולם מדסק המתכות היקרות. נגד ארבעה עומדים אישומים פליליים מתוקף חוק ריקו (RICO), ששמור לארגוני פשע מאורגן וגנגסטרים ושימש נגד טיפוסים מפוקפקים כמו משפחת גמבינו וג'ון גוטי הידוע לשמצה. מטרת משרד המשפטים היתה ברורה: להראות שמה שהתרחש בדסק המתכות היקרות היה לא פחות מ"מפעל" לפעילות לא חוקית. מפעל שנגמר ומתחיל בסוחרים, ואין לו קשר לבנק.

 

כך קרה שעל ג'יי.פי מורגן צ'ייס לא מונה מפקח עצמאי שיוודא שהבנק מיישם שינויים הכרחיים; הוא לא חויב בגילוי מלא של כל העובדות והאישים המעורבים; ואין כל הודאה באשמה פלילית. הוא אפילו לא זכה להגדרה המשפטית של "שחקן רע" שבכוחן של הרשויות להעניק, ועל כן לא הוטלה כל מגבלה או סנקציה על פעילותו העסקית.

 

במקום זה הבנק הסדיר את כל החקירות נגדו שהתנהלו מול שלוש רשויות - רשות ניירות ערך (SEC), משרד המשפטים (DOJ) והרשות לפיקוח על הבורסות לחוזים עתידיים (CFTC) — תמורת 920 מיליון דולר. "שוב ג'יי.פי מורגן צ'ייס רשאי להשתמש בכספי בעלי המניות כדי לשלם קנס", כותבים בארגון ללא מטרות רווח Better Markets, שקם בעקבות המשבר הפיננסי, "בפועל, כדי לקנות כרטיס יציאה מהכלא למנהליו".

 

 
ג'יימי דיימון מנכ"ל ג'יי.פי מורגן
ג'יימי דיימון מנכ"ל ג'יי.פי מורגן צילוםם: בלומברג

 

 

הסכום שאליו הגיעו הרשויות מורכב מקנס של 436.4 מיליון דולר, תשלום של 311.7 מיליון דולר לצדדים שנפגעו ו־172 מיליון דולר להחזר רווחים שהושגו לא כדין. עדיין לא ברור מי יקבל את הכסף שייכנס לקרן מיוחדת, ואיך ייתכן שהונאה של שמונה שנים (לפחות) בשוקי מסחר ענקיים ובהיקף "שאין שני לו" לדברי ה־CFTC, יצרה רק 172 מיליון דולר ברווחים עודפים.

 

ב־CFTC התגאו שוב ושוב בהסדר "הגבוה ביותר שאי פעם הוסכם עליו בהונאות מסוג זה". אחד מנימוקי הרשויות לגובה הקנס הוא הרקורד המביש של הבנק. באותה "תקופת קונספירציה" מדוברת היה ג'יי.פי מורגן צ'ייס תחת חקירות מתמשכות על חלקו בשלל שערוריות, מהמשבר הפיננסי העולמי, שעליו הוא שילם לא פחות מ־13 מיליארד דולר ב־2013, ועד חלקו במניפולציה בשוק המט"ח, שסוחריו כינו "הקרטל", שעליה שילם כ־550 מיליון דולר ב־2015. כבר אז הצביעה מי שהיתה נציבת ה־SEC קארה שטיין על העבריינות החוזרת של ג'יי.פי מורגן צ'ייס. "אני מוטרדת ממקרים חוזרים ונשנים של אי־ציות במוסדות פיננסיים גלובליים אלה", היא כתבה כמתנגדת היחידה להסדר, "אלה עשויים להעיד על תרבות מתמשכת של התנהגות משפטית ואתית לא נאותה".

 

למעשה, לפי Better Markets, מאז המשבר הפיננסי ננקטו מול ג'יי.פי מורגן צ'ייס 47 פעולות משפטיות פליליות, שהגיעו להסדרים כספיים בסכום מצטבר של 5 מיליארד דולר על כל עבירת צווארון לבן אפשרית: הלבנות הון, מניפולציות שוק, פעולות אנטי תחרותיות, שימוש לרעה בהליכים משפטיים, שוחד וניגוד עניינים. כל הזמן הזה ג'יימי דימון נותר יו"ר הבנק. הכלבים נובחים וההרתעה כושלת.

 

אין מה להסתנוור מהמספרים. ההסדר הנוכחי מסתכם בפחות מ־2.53% מהרווח הנקי של ג'יי.פי מורגן צ'ייס ב־2019, שעמד על 36.4 מיליארד דולר. זה הסדר כה זניח עבור הבנק שבהצהרה לעיתונות הם ציינו באגביות כי "הבנק אינו מצפה להפרעה בשירות ללקוחות כתוצאה מהחלטות אלה".

 

 

קישוטים ונצנצים כדי להונות את האלגו

הפרשה נחשפה בשלהי 2018, אז הגיש משרד המשפטים כתב אישום יוצא דופן נגד שלושה סוחרים של הבנק: ראש המסחר במתכות יקרות בבנק, מי שהיה ילד הפלא מייקל נובאק (46), כמנהיג "כנופיית הפשע", יחד עם גרג סמית' (56) וכריסטופר ג'ורדן (48). בנובמבר האחרון נוסף לתביעה גם הנאשם המנהל הבכיר ג'פרי רופו (56), כולם סוחרים בדסק המתכות היקרות בבנק, כולם נאשמו בקשירת קשר לביצוע הונאות בנקאיות, הונאת סחורות, מניפולציות במחירים וזיוף - וכולם כופרים באשמה. שני סוחרים נוספים, ג'ונתן אדמונדס (38) וכריסטיאן טרונז, הודו חודשים קודם לכן שתמרנו ורימו את שוק המתכות היקרות באסטרטגיות שלמדו מאותם סוחרים בכירים. עדותם היתה מהותית להשגת ההסדר הנוכחי וכתבי האישום. עונשם טרם נקבע.

 

במרכז ההונאות בשוק המתכות היקרות והאג"ח עומדת אסטרטגיית ספופינג (Spoofing). מטרתה לעוות את הדינמיקה בשוק ולשטות במערכות הממוחשבות שמתקיים היצע או ביקוש מסוים. זו פעולה אסורה על פי החוק האמריקאי, אך סוחרי ג'יי.פי מורגן צ'ייס ביצעו אותה מאות אלפי פעמים, או כמו שכינה זאת אחד הסוחרים "קצת קישוטים ונצנצים כדי להונות את האלגו" (a little razzle dazzle to juke the algo).

 

דפוס הפעולה היה קבוע: סוחר היה מזרים פקודה קטנה יחסית למכירה או קנייה של חוזים עתידיים על מתכת או אג"ח (פעילות אמיתית), פעמים רבות הפקודה היתה קטנה בהרבה מהכוונה המקורית (מה שמכונה קרחון). לפני או אחרי הוא היה מכניס פקודה הופכית גדולה שלא היתה לו כל כוונה לממש (אם למשל רצה לקנות חוזה, הציב פקודות מכירה רבות), או לחלופין היה מכניס מספר רב של פקודות הופכיות (שכבות של ספופינג). היקפי הקנייה או המכירה המזויפים היו תמיד גדולים יותר מהפקודה המקורית של הסוחר, כדי ליצור רושם מוטעה של ביקוש או היצע וכך להונות את השחקנים בשוק. השחקנים האלו, אגב, היו פעמים רבות הלקוחות של הבנק עצמו.

 

 

 

 

האישומים החמורים נגד הסוחרים תחת חוק ריקו נועדו לסייע למשרד המשפטים היכן שהוא נכשל — להוכיח שהפעולות האלה אינן דוגמאות לחריפות מקצועית סבירה, או העמדת פנים כחלק מפעילות השוק הטבעית. למזלו של משרד המשפטים, מערכת חדשה, שבכלל נועדה לזהות פעילות חשודה בשוק התרופות, מצאה שובל של עדויות דיגיטליות מכריעות.

 

כך, למשל, בפברואר 2009 בשעה 7:35:35 בבוקר סמית' מציע למכירה שבעה חוזים על זהב, כל אחד במחיר של 988.90 דולר. בשעה 7:36:22, פחות מדקה אחר כך, מציף סמית' את המערכת ב־11 הצעות קנייה, לא מכירה, לכל אחד משבעת החוזים (סך הכל 77 הצעות) שנעו בין המחירים 988.69 ל־988.80 דולר, מעט פחות מהצעת המכירה שלו. עשירית השנייה אחרי שהעלה את הצעות הקנייה, שלוש מתוך שבעה החוזים שהוא הציע נמכרים, ועשירית השנייה אחר כך סמית' מבטל את כל 77 הצעות הרכישה המזויפות שלו.

 

את הטכניקה הזו, טענו במשרד המשפטים, הביא סמית' עמו לבנק מתקופתו בבר סטרנס, הבנק פושט הרגל שג'יי.פי מורגן צ'ייס רכש ב־2008. עד אז נהגו בג'יי.פי מורגן צ'ייס להעלות ולהסיר הצעות מכירה או קנייה בודדות. אך סמית' וחבריו בבר סטרנס הבינו שכדי להתל היטב במערכות הממוחשבות, יש להציע הצעות רבות ובמחירים שונים שיהיו בסך הכל גדולות הרבה יותר מההצעה המקורית, או ספופינג מרובה שכבות (Layering). לפי כתב האישום, סמית' השתמש בשיטה זו לפחות 3,600 פעמים מתועדות נוספות.

 

השיטה כאמור לא היתה רק של סוחרי המתכות. ב־29 ביולי 2015, למשל, סוחרים בדסק האג"ח הממשלתיות הציעו למכירה חמישה לוט (יחידות מסחר) של אג"ח ארה"ב ל־5 שנים במחיר 100.070 דולר, הרבה מעל למחיר השוק. לאחר כמעט דקה שעברה ללא הצעת קנייה, הזרימו בדסק סדרת הצעות מכירה אחרות בשלוש רמות מחיר, מעל למחיר שהציעו (בין 100.085 ל־100.101 דולר). במקביל הם הגדילו את היקף האג"ח למכירה. שמונה שניות אחרי ביצוע פעולות אלו, רכשו גורמים חיצוניים את האג"ח והסוחרים ביטלו מיד את כל הצעות המכירה.

 

הרשויות מעמידות פנים שהבעיה טופלה

במשך שנים הביעו משקיעים בודדים את תסכולם מפעילות הסוחרים הגדולים בשוק הזהב והכסף. אלה, שכונו "Gold Bugs", האשימו את ג'יי.פי מורגן צ'ייס שהוא שולט, יחד עם HSBC, בתזרים העולמי של המסחר בזהב ובכסף, ומזין את השוק במחירים לא הוגנים. הבנק וסוחרים גדולים אחרים, לטענתם, אחראים לירידות ועליות מהותיות במחיר הזהב. ההאשמות נדחו שוב ושוב כתיאוריות קונספירציה ואת הסוחרים הבודדים ביטלו כ"רדופים".

 

התעקשותם של אותם פשפשי הזהב הובילה לשורת תביעות אזרחיות. בין היתר תביעה מ־2015 של דניאל שק, שחקן פוקר מקצועי, ושני סוחרי מתכות, מארק גרומט ותומאס ווקר, שטענו כי הפסידו עשרות מיליוני דולרים מהתנהגות סוחרי הבנק. הבנק הגיע בחודשים האחרונים להסדר גם בתביעה זו, אך פרטיו לא ידועים. כל אלה יצרו עניין גובר של משרד המשפטים וה־CFTC בפעילות ג'יי.פי מורגן בשוק המתכות, ובשלב מסוים אף נעצרו הדיונים בתביעות האזרחיות.

 

"ספופינג הוא לא חוקי, חד וחלק", אמר הית' טרברט, יו"ר ה־CFTC, על ההסדר שהושג עם הבנק שלפיו הוא יודה בעובדות ולא באשמה. "פעולת אכיפה בהיקפי שיא זו מדגימה את מחויבות ה־CFTC להיות קשוחה כלפי מי שעובר בכוונה על הכללים, לא משנה מי הוא", אמר, מעמיד פנים שהבעיה טופלה בעוד הבנק ממשיך להיות סוחר דומיננטי בשוק שהונה במשך עשור.

 

"התנהלותם של המוזכרים בהחלטות אינה מקובלת והם אינם נמצאים עוד בחברה", אמר בשבוע שעבר דניאל פינטו, נשיא משותף של ג'יי.פי מורגן צ'ייס ומנכ"ל בנק התאגידים וההשקעות, ביום שבו הבנק הודה כי הגיע להסדר. "אנו מעריכים שהמשאבים הניכרים שהקדשנו לבקרות פנימיות הוכרו על ידי משרד המשפטים, כולל שיפורים במדיניות התאימות, מערכות מעקב ותוכניות הכשרה".

 

אותו פינטו הציג בפברואר 2017, בפגישת משקיעים שנתית, מצגת שכללה נתון אחד יוצא מן הכלל. בשקופית בודדת הראה כי בסיכומו של כל אחד מימי המסחר בשנה קודם לכן, הבנק לא הפסיד אף לא פעם אחת. לפחות בחלק מהמקרים, ההסבר לביצועים הפנומנליים של הבנק נחשף רק עכשיו. לא רק זאת: למרות דבריו של פינטו, הבנק לא באמת טיפל בכל האחראים לדבר.

 

מההסדרים שהושגו מול ג'יי.פי מורגן צ'ייס עולה כי גם הבנק, על כל בכיריו, היה חלק מדבר העבירה. "ג'יי.פי מורגן צ'ייס נדרש לבצע מעקב ולזהות מניפולציות פוטנציאליות בשוק או פעילות מסחר אסורה אחרת", כתבו וציינו לרעה את הבנק, שלא שיתף פעולה עם החקירה בשלביה הראשונים. "לפני 2014 מערכת המעקב של הבנק נעדרה את היכולת לזהות ביעילות מניפולציות. אך למרות השימוש בכלי מעקב חדש יותר החל מ־2014, ולמרות דגלים אדומים רבים, כולל התראות מעקב פנימיות, פניות מ־CME (מי שמפעילה את בורסת המסחר הגדולה בעולם לאופציות וחוזים עתידיים — ו"א) והרשויות וטענות פנימיות על התנהלות לא נכונה של סוחרי הבנק - ג'יי.פי מורגן צ'ייס עדיין לא הצליח לפקח על עובדיו כדי לזהות, לחקור ולהפסיק את דסק המתכות היקרות מהפעילות הפסולה".

 

כך מופנית שוב תשומת הלב הציבורית לקנס המסנוור לכאורה, בעוד משרד המשפטים הסכים (שוב) לדחות את התביעה הפלילית נגד הבנק. ושוב, שום דין וחשבון לא יתקיים בדרגים הבכירים של הבנק, בין שהיו שותפים פעילים ובין שרק יצרו את התרבות הארגונית שאפשרה את השערורייה האחרונה. דבר אחד צלול וברור: ג'יי.פי מורגן צ'ייס לא רק גדול מכדי ליפול, גדול מכדי ללכת לכלא או גדול מכדי להסדיר, הוא גם גדול מכדי לפקח על עצמו.

 

 

 צילום: רויטרס

x