$
בורסת ת"א

תביעה בארה"ב חושפת את סוד הרווח החריג בקופקסון

אם נדמה היה שטבע מגלה סימני התייצבות, פרשה חדשה מהעבר מטלטלת אותה שוב. התביעה שהגיש משרד המשפטים האמריקאי חושפת את השיטה שבה פעלה החברה לניפוח מכירות הקופקסון בארה"ב. תרומות תמימות לכאורה לשתי עמותות אפשרו לה להקפיץ את מחיר התרופה פי 4, ולגרוף מיליארדי דולרים לקופתה על חשבון משלם המסים האמריקאי

סופי שולמן 06:5820.08.20

"מאשר תשלום תרומות קופקסון". כך כתב במייל איל דשא, מנהל הכספים הראשי דאז של החברה. מעט מוקדם יותר עובר בין סמנכ"לית בכירה בטבע ארה"ב לאחד מכפופיה מייל שמורה "לשחרר 25 מיליון דולר לתרומות קופקסון". עותק של המיילים האלה, מדצמבר 2014 וינואר 2015, מצורף כעת יחד עם התכתבויות פנימיות רבות בין עובדי טבע, לתביעה אזרחית שהגיש שלשום משרד המשפטים האמריקאי בבית המשפט בבוסטון נגד יצרנית התרופות הישראלית. 

 

מנכ"ל טבע קור שולץ. שורה של התראות לפני הגשת תביעה נגזרת שוגרו אתמול להנהלת טבע מנכ"ל טבע קור שולץ. שורה של התראות לפני הגשת תביעה נגזרת שוגרו אתמול להנהלת טבע צילום: אביגיל עוזי

 

מה דעתך על מניית טבע:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה
מה חושבים הגולשים ?
     
40% 20% 40%

התביעה טוענת כי במסווה של תרומות לעמותות צדקה שמסייעות לחולים כרוניים, ביצעה בפועל טבע תשלומים בלתי הולמים (kickbacks) שנועדו לנפח את המכירות של קופקסון, תרופת הדגל שלה לטיפול בטרשת נפוצה. דשא, כיום יו"ר ישראכרט, הוא לא התחנה האחרונה בסיפור הזה וגם מנכ"ל טבע לשעבר ארז ויגודמן, היה מודע היטב לתשלומים הבעייתיים של החברה, כמי שחייב לאשר אישית כל הוצאה של מעל 25 מיליון דולר.

 

מישהו שכח את הפתק

 

אז מהן בדיוק אותן התרומות קופקסון שאליהן מתייחסות ההודעות בתוך טבע ומדוע הן עלולות לעלות לחברה ביוקר? התביעה האמריקאית טוענת כי לא מדובר בתרומות, אלא בחלק מתוכנית מתוחכמת לנפח את המחירים ואת המכירות של הקופקסון, תרופת הדגל של טבע לטיפול בטרשת נפוצה שהיתה פרת המזומנים הגדולה שלה מאמצע שנות התשעים ועד לפני שנתיים. מי ששילם את המחיר, כך לטענת משרד המשפטים האמריקאי, הוא משלם המסים, מכיוון שבעלויות נשאה מדיקייר, התוכנית הפדרלית לסיוע בהוצאות בריאות לאוכלוסיות חלשות.

 

זריקת קופסקון זריקת קופסקון צילום: Flickr/MTSOfan

 

כך למשל, מתוך הכנסות של 3.2 מיליארד דולר ממכירות קופקסון בארה"ב ב־2015, שהיתה אחת השנים החזקות של התרופה, טוענת התביעה כי מדיקייר שילמה 1.1 מיליארד דולר. כתב התביעה המרתק פורס את התוכנית שעבדה במשך קרוב לעשור, בין 2007 ל־2014 כולל, באמצעות שתי עמותות עם שמות פשוטים דווקא כמו CDF (chronic disease fund), FAT (the assistance fund) ורשת בתי המרקחת ACS. התוכנית איפשרה לטבע להקפיץ את המחיר של טיפול שנתי בקופקסון מ־17 אלף דולר בסוף 2006 לסכום מדהים של 73 אלף דולר ב־2015. בסך הכל שילמה טבע לאותן העמותות 300 מיליון דולר וכעת דורשת התביעה פיצוי של פי שלושה, כלומר כ־900 מיליון דולר.

 

על אף שטבע ככל הנראה לא תצטרך לשלם סכום גבוה כל כך, שכן תביעות בפרופיל דומה בארה"ב, הסתיימו בפיצויים של עשרות מיליוני דולרים בודדים, שיטת העבודה בטבע שנחשפת בתביעה מעוררת תחושת אי נוחות בכל הקשור לעקיפת איסור מפורש של הרשויות האמריקאיות בסבסוד תרופות ישיר על ידי חברות התרופות.

 

 

 

וכך זה עבד. באוקטובר 2006 נחתם הסכם בין טבע לבין ACS (advanced care scripts), חברת בתי המרקחת שהוקמה על ידי אדוורד הנסלי וג'ף ספאפורד בעקבות שינויים שנערכו בתוכנית מדיקייר. בניגוד למה שהיה מקובל בעבר, שינויים בתוכנית איפשרו לאוכלוסיות הנעזרות במדיקייר לקבל תרופות יקרות יחסית בהשתתפות עצמית קטנה והשתתפות גדולה יותר של התוכנית הפדרלית. כפי שאמרה דניז לינץ' מי שניהלה את פעילות הקשר עם הצרכנים בטבע ונחשבת לבכירה יחסית, בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" ב־2006, טבע זיהתה מיד את ההזדמנות ואפילו שקלה להקים עמותה משל עצמה לצורך סיוע בתשלום השתתפות עצמית, אך בסופו של דבר נסוגה מהרעיון מתוך מחשבה כי הדבר בעייתי מבחינת הרגולטור והחליטה לעבוד דרך גורם שלישי.

 

רשת בתי המרקחת, שאגב גם היא נחקרה, הגיעה לפשרה במסגרתה שילמה קנס של 3.5 מיליון דולר וכנראה סיפקה לא מעט מידע על טבע, נבחרה להיות הגורם הזה. ACS עשתה עבור החברה את עבודת החיבורים לעמותות. מטופלים שקיבלו מרשם לקופקסון, הגיעו לרשת בתי המרקחת וזו סייעה להם הן בקבלת כיסוי במסגרת מדיקרייר, אם עוד לא היו זכאים לו, ואם כן, ACS ארגנה עבורם תרומה מאחת משתי העמותות לכיסוי ההשתתפות העצמית. על שירות זה קיבלו בבית המרחקת עמלה של 9% מטבע. בתי המרקחת דאגו לכך שאחת משתי העמותות תכסה את עלות השתתפות העצמית וכולם היו מרוצים, פרט למשלם המסים האמריקאי שהחל להרגיש כי הסכומים הולכים ומתנפחים.

 

 

 

כתב התביעה חושף גם כי למרות שבטבע ידעו שמה שהם עושים זה אסור, כלומר מתן תרומה לסבסוד התרופה, הם בכל זאת לא התאפקו ועשו חישוב של התשואה, אמנם על פתק ובכתב יד, אבל גם הוא הגיע לידי חוקרי FBI שעסקו בחקירת הפרשה. כך, הפתק הפשוט מספר את כל הסיפור – טבע תרמה לשתי העמותות 28 מיליון דולר, מה שמוגדר מבחינת החברה כ"הוצאה", הכסף הזה שימש לסיוע עבור 4,800 חולי טרשת נפוצה שקיבלו קופקסון. מכירות אלה של הקופקסון יצרו לטבע הכנסות של 114 מיליון דולר, אלה הגיעו מהכיסוי במסגרת תוכנית מדיקייר. כפי שמעידה ג'ני ג'קסון, אחת מעובדות טבע, בחברה נזהרו מאוד מחישוב תשואה ישירה על ההשקעה, מה שיוצר לכאורה את הקשר הברור בין מתן התרומה לציפייה לתמורה, אבל מישהו שכח את הפתק בתוך תיקיית "מדיקייר".

 

יתרה מכך, התביעה מציגה כי בטבע ידעו בדיוק כמה צריך לתרום לשתי העמותות, לא יותר מדי ולא מעט מדי, כדי לממן לחולי טרשת נפוצה את ההשתתפות העצמית הנדרשת. "לאורך כל התקופה ACS סיפקה לטבע רשימות מדויקות של מספר החולים המקבלים כיסוי במסגרת מדיקייר". הכל היה מסונכרן כך שגם 99% מבקשות הסיוע שהוגשו ל־TAF אושרו. עצם קיומה של TAF הוא הוכחה לכמה מדויק עבדה השיטה, שכן העמותה הוקמה ב־2010 על ידי הנסלי וספאפורד לאחר שהשניים מכרו את ACS ב־2009 לבעלים אחרים. שיתוף הפעולה נמשך למרות חילופי הבעלות.

 

"נמאס לי מחברות אחרות"

 

ג'ניפר קלארק, שהיתה אחראית על תקציב העמותות בטבע תיארה במדויק את תהליך קביעת גובה התרומה: "לקחתי את מספר המטופלים במסגרת מדיקייר, הכפלתי בעלות ההשתתפות העצמית הנדרשת במסגרת התוכנית והוספתי את העמלות הנדרשות של 9%".

 

בכתב התביעה מובאות התכתבויות רבות של עובדי טבע שאומרים בצורה מפורשת כי במידה ויצומצמו התרומות לעמותות, הדבר יתורגם לפספוס תחזית ההכנסות מקופקסון כי המשמעות המיידית תהיה פגיעה במכירות באמצעות מדיקייר.

 

גם דניז לינץ' מסגירה את המטרה האמיתית של התרומות – הגדלת מכירות הקופקסון. זו אמרה להנסלי בצורה מפורשת לפי התצהיר שלו כי טבע הפסיקה להעביר כסף לעמותה אחרת משום שזו השתמשה בכספי התרומה למימון תרופה לא מתוצרת טבע. "נמאס לי מחברות תרופות אחרות שרוכבות עלינו", אמרה לינץ'. על כן טבע העבירה תרומות רק לשתי העמותות שעומדות כעת במרכז התביעה CDF ו־TAF כי הן כיסוי הוצאות שקשורות בקופקסון בלבד. בתוך כך, שורה של התראות לפני הגשת תביעה נגזרת שוגרו אתמול להנהלת טבע. מניית טבע ירדה שלשום ב־10% ואתמול פתחה את המסחר בניו יורק במגמה שלילית.

 

טבע היא לא היחידה ולא הראשונה לבנות ולהשתמש בשיטה זו. בתקופה האחרונה הצליח הממשל האמריקאי לגבות קנסות בסכום מצטבר של מיליארד דולר מחברות תרופות, בהן גם שמות מובילים גמו פייזר, סאנופי ואמג'ן על אותה פעילות. במקרה של סאנופי מדובר אפילו בתרופה שמתחרה בקופקסון. סאנופי הסתפקה בקנס זעום של 12 מיליון דולר, כך שסביר להניח כי גם עבור טבע התביעה תסתיים בפשרה בסכום לא גבוה יחסית. בוודאי לעומת פרשות משפטיות אחרות בהן מסובכת טבע בימים אלה.

 

בטבע אמרו בהתייחס לתביעה כי "החברה היתה מחויבת מאז ומתמיד לבריאות המטופלים ולהנגשת תרופות ברות השגה, ובכלל זה להבטיח גישה לטיפולים עבור מטופלים הסובלים מטרשת נפוצה. תוכנית הצדקה לסיוע למטופלים בטרשת נפוצה נועדה לתמוך במטופלים הזקוקים לאפשרויות טיפול חשובות על ידי מתן תרומות לארגוני צדקה עצמאים אשר עזרו למטופלים לקבל גישה לתרופות, אשר רשמו להם רופאיהם. תביעה זו שהוגשה על ידי משרד המשפטים בנוגע לתרומות צדקה אלה רק מבקשת להגביל עוד יותר את הגישה של המטופלים לתרופות חשובות ולשירותי בריאות. החברה תגן על עצמה בנמרצות מפני טענות אלה".

 

x