שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

בלעדי לכלכליסט

משרד המשפטים מקדם הסדרי חוב בהסכמה ובלי בית משפט

תזכיר חוק שצפוי להגיע בקרוב לכנסת קובע כי הסדרי חוב בהסכמה לחברות ציבוריות לא יחוייבו בפנייה לבית משפט; תתאפשר דחייה של עד שנה בפירעון חוב, בתנאי שלא מדובר ב"תספורת"; תאגידים ויחידים בקשיים יקבלו עיכוב הליכים ללא מינוי נאמן; המשנה ליועמ"ש: "זה הסדר חוב 'פלוס', או חדלות פירעון 'לייט'"

חברות ציבוריות שירצו לאשר דחייה קצרה במועד פירעון חוב לבעלי אג"ח לא יצטרכו את אישור בית המשפט וגם לא מינוי מומחה לבחינת הסדר החוב בתקופת משבר הקורונה. זאת, על פי רפורמה בתחום חדלות הפירעון שמקדמים משרד המשפטים והממונה על חדלות פירעון. כך נודע ל"כלכליסט".

 

כיום, לפי חוק חדלות פירעון, חברות ציבוריות שהנפיקו אג"ח לציבור צריכות להגיע לבית המשפט כשהן רוצות לעשות הסדר חוב מהותי. החברות צריכות לעשות זאת לא רק בשלב שבו הן רוצות לאשר את הסדר החוב, אלא כבר כשמתחילים המגעים למשא ומתן והן מגישות בקשה לבית המשפט שימנה מומחה שייבחן את הסדר החוב ואת תנאיו.

 

 

מימין: עורכי הדין מאיר לוין ומיכל אלבז מימין: עורכי הדין מאיר לוין ומיכל אלבז צילום: גיא אסיאג

 

במשרד המשפטים הבינו כי בתקופת משבר הקורונה יש צורך להקל על הסדרים, בעיקר על הסדרים שנעשים בהסכמה. לכן, במשרד מבקשים להקל על תאגידים שמבקשים לקדם הסדר חוב ועומדים במספר תנאים, כך שניתן יהיה לאשר את ההסדרים לפי חוק ני"ע ולא לחייב אותם לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי מומחה.

 

על פי הרפורמה, יהיה ניתן לוותר על מינוי מומחה ועל אישור בית המשפט בהסדרי חוב שעיקרם הוא דחייה קצרה יחסית (עד שנה) במועד פירעון החוב ולא הפחתת חוב ("תספורת") ‑ ובתנאי ששאר התנאים של הסדר החוב לא פוגעים במחזיקים. יודגש כי לא מדובר במתן אפשרות לחברות ציבוריות לכפות על המחזיקים דחייה במועד הפירעון, מאחר והסכמת המחזיקים נדרשת. החברות שיוכלו לעשות שימוש בהליך של דחייה במועד הפירעון יהיו חברות שלא מבקשות הפחתת חוב.

 

ההסדר לא כולל דחיית מועד פירעון של חוב העולה על שנה. ההסדר דורש כי במועד הקבוע התאגיד לא היה בחדלות פירעון וכי יתר תנאי הסדר החוב מבטיחים כי לא יפגעו זכויות מחזיקי האג"ח ביחס לנושים אחרים ועוד. הרפורמה צפויה להגיע לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית בכנסת בשבועות הקרובים.

 

בנוסף, כוללת הרפורמה אפשרות לתאגידים ויחידים, שנקלעו לקשיים כלכליים, לקבל עיכוב הליכים בלא מינוי נאמן.

 

 

לוין: "נסיבות חריגות של פעם במאה שנה"

 

המשבר הכלכלי המתלווה לנגיף הקורונה מובן לחלוטין לעו"ד מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום הכלכלי, אשר הציג שלשום את הרפורמה המתוכננת. "אלמלא הנסיבות החריגות ויוצאות הדופן, יהיו שיגידו נסיבות של פעם במאה שנה, כנראה שלא היינו סבורים שיש מקום לשנות. אבל אנחנו אכן בנסיבות חריגות ביותר", אמר לוין.

 

לדבריו, "חברות, עסקים ואנשים פרטיים נקלעו, נקלעים ועוד יקלעו, לצערנו, לקשיים אדירים, שסיבתם ביסודה בבעייה בריאותית, לא בבעייה כלכלית". לוין המשיך ואמר כי "המאבק בבעייה הבריאותית מחייב את הממשלה, את המגזר העסקי ואת הציבור לשינויי התנהגות תכופים, שיש להם השלכות כלכליות אדירות ומכאן הצורך בכלים ייחודים ויוצאי דופן".

 

לוין הציג, במסגרת רב־שיח מקוון, את תזכיר החוק שגיבשו עורכות הדין לירון נעים ומיכל אלבז מהמחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה, יחד עם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עו"ד סיגל יעקבי והמשנה שלה אורי ולרשטיין. מטרת תזכיר החוק נועדה לתת מענה לעלייה שמשרד המשפטים צופה בהיקפי הליכי חדלות הפירעון בעקבות מגיפת קורונה, ולמאפיינים של החייבים החדשים, שכנראה יהיו שונים מהלקוחות ה"רגילים" של הליכי חדלות פירעון.

 

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף בספטמבר 2019. החוק נועד לשמש את המשק גם במצבים כלכליים לא פשוטים. אחת המטרות המוצהרות שלו היא שיפור הוודאות של הדין ושיקומו של החייב. לכן עולה השאלה המתבקשת, למה צריך לשנות משהו?

 

עו"ד לוין ציין כי "הצורך שעלה הוא מתוך חוסר הוודאות. מתוך ההבנה שהמשבר לא פוגע בצורה שווה בכל המגזרים ולא כולם יוכלו לצאת ממנו באותה מהירות. נקודת הכניסה למשבר הייתה פתאומית ולא צפויה עבור כולם, ומכאן נובע התזכיר". החוק נועד לתמרץ יחידים ותאגידים לטפל בקשיים כלכליים בשלב מוקדם, בהנחה שזה משפר את הסיכוי לשיקום כלכלי ואת שיעור החוב שייפרע לנושים.

 

לכן, חוק חדלות הפירעון יוצר שני הסדרים. ההסדר הראשון הוא הסדר הליך חדלות פירעון מלא, במסגרתו ניתן צו לפתיחת הליכים. הוא כולל כלים ייחודיים להפעלת התאגיד בתקופת ההליכים, כאשר השליטה בנכסי החייב ובתוכנית השיקום עוברת לנאמן חיצוני. ההסדר השני הוא הליך אישור הסדר חוב, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של החוב, שרובו נעשה מחוץ לבית המשפט. עסקים שנקלעו לקושי כלכלי בגלל משבר הקורונה לא יכלו להיערך לכך בזמן ולטפל בקושי הכלכלי בשלב מוקדם שלו.

 

בנוסף, סיבות המשבר חיצוניות, ובמקרים רבים הבעיה התזרימית אינה נובעת מניהול לקוי או מתוכנית עסקית פגומה. עו"ד לוין ציין כי "המאפיינים האלו של המשבר, בשילוב עם הנחות המוצא של חוק חדלות פירעון, הובילו אותנו ליצור מסלול ייעודי לטיפול בחובות של חייבים שנפגעו מהמשבר, שיפעל לתקופה קצרה ומוגבלת".

 

לדבריו, "המטרה של המסלול היא להגיע להסדר חוב מוסכם לפירעון החובות, כחלופה להליכי חדלות פירעון פורמליים, אם ניתן. שכן עצם הכניסה להליך גורמת השמדת ערך, יוצרת השלכות שליליות על החייב וכרוכה בעלויות רבות ולכן לא תהווה פיתרון מיטבי לחייב, לנושים ולמשק".

 

לדברי לוין, "אנחנו חושבים על זה כהסדר חוב 'פלוס', או חדלות פירעון 'לייט'. הוא מאפשר לחייבים שיש להם סיכוי להגיע להסדר חוב את מרווח הנשימה שהם צריכים כדי לגבש אותו, וליהנות ממטריית ההגנה של עיכוב הליכים. זאת מבלי שימונה לחברה נאמן, ומבלי לאבד את השליטה בחברה, מצד אחד; ומצד שני בלי אפשרות להפעיל את ה"תותחים הכבדים" של הליכי חדלות פירעון, כמו ויתור על חוזים, ביטול עסקאות וכדומה", מציין לוין.

 

הממונה על חדלות פירעון, עו"ד סיגל יעקבי, ציינה כי "מדובר באירוע שניחת ללא התראה מוקדמת, מבלי שהייתה לאנשים יכולת להיערך למשבר מבעוד מועד ולטפל בקשיים בשלבים מוקדמים. לבסוף, וזה כנראה העיקר, סיבות המשבר הן חיצוניות ולא מדובר בהכרח בניהול לקוי, או בעסק שאין הצדקה לקיומו". לדבריה, "התזכיר גובש, כאמור, אחרי שיח וחשיבה ועדיין יש מקום לשמוע התייחסויות והערות. קיבלנו הערות טובות וחשובות, שאני מניחה שימצאו את מקומן בנוסח הסופי של התזכיר".

 

מנגד, טען עו"ד אורי גאון, שותף במשרד ב.לוינבוק, המייצג את איגוד הבנקים, כי "תזכיר החוק מפר את האיזונים והבלמים שנוצרו במסגרת החוק הקיים. העדר פיקוח על ידי בעל תפקיד עם סמכויות עלול לגרום נזק לכלל הנושים ולבריחת הסוסים מהאורווה, ובנוסף עלול לגרום לבעלי התאגיד ליטול סיכונים על מנת לנסות ולהציל את העסק. אם הסיכונים יתממשו חלילה, הם ייפלו, בסופו של דבר, על כתפי הנושים".

x