"ההחלטות הכלכליות המשתנות משדרות בהלה - גדל הסיכון לפגיעה בדירוג של ישראל"

 פתיחת שבוע המסחר במט"ח: הדולר יורד ב-0.4% ל-3.43 שקלים, היורו עולה ב-0.2% ל-3.93 שקלים; בעולם מטפס היורו ב-0.3% -1.146 דולר, רמתו הגבוהה מזה 4 חודשים; הפאונד מתחזק ב-0.4% ל-1.261 דולר.   

ברקע למסחר ביורו: באירופה  ממתינים להכרעה של 27 המדינות החברות בשאלת חבילת השיקום למדינות החברות, בסכום של עד 750 מיליאדר דולר. שתי נקודות מחלוקת עדיין על הפרק - הראשונה והעיקרית נוגעת לתנאי המענק שיינתן למדינות החלשות, בראשן ספרד ואיטליה. 

כשהמדינות הצפוניות, בהובלת הולנד, מעוניינות שהסכום ייתנן בתמורה לרפורמות כלכליות ושחלקו הגדול יועבר כהלוואה ולא כמענק (ההסכמה של מדינות אלה היא למקסימום של 350 מיליארד דולר כמענקים והייתרה כהלוואות). נושא שני נוגע לדרישה של הולנד ולמדינות נוספות שלא לספק תמיכה למדינות שבהן אין הקפדה על שלטון החוק.

מארק רוטה ראש ממשלת הולנד צילום: אי פי איי

המדיניות של ממשלת ישראל

"ההחלטות על תוכניות כלכליות שונות שמתפרסמות מדי שבוע משדרות בהלה ומעלות סיכון לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל. עלייה בסיכון הפיננסי של ישראל בעקבות הרעה במצב הכלכלי ואופן ניהול המשבר מעלים סיכוי שהשקל יפסיק להיות כה אטרקטיבי למשקיעים הזרים, התומכים העיקריים בעוצמתו", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש. 

"לפי נתוני בנק ישראל, המשקיעים הזרים אחראים כמעט בלעדית לעוצמתו של השקל. מתחילת 2018 הם רכשו במצטבר שקלים בסכום כולל של כ-30 מיליארד דולר ולמעשה היו היחידים שקנו השקלים - מול המשקיעים המוסדיים, המגזר העסקי ובעיקר בנק ישראל שרכשו מט"ח.  רק במחצית הראשונה של השנה רכשו הזרים שקלים בכ-12.5 מיליארד דולר, יותר מכל אחת מהשנים הקודמות. הורדת הדירוג עלולה להשפיע על רצון הזרים להחזיק במטבע הישראלי ודרכו להשפיע על שוק האג"ח", מסביר זבז'ינסקי. .