$
שווקי חו"ל

השורה התחתונה

דווקא כשכולם עובדים מהבית: חברת הריהוט המשרדי סטילקייס יכולה להשתקם

לחברת הריהוט המשרדי הגדולה בעולם, הנסחרת בניו יורק, יש מפעלים ברחבי העולם שמשמרים את יכולת הייצור שלה, ופתרונות שמסייעים לגופים להצטמצם. ולמרות המיתון, יש בה יתרון על פני רכישת ריהוט משומש

אבישי ברקוביץ 07:5204.06.20

מספרי סיפורים אוהבים את דימוי המדבר. אין כמו גיבור שצועד באפיסת כוחות בהליכה ארוכה ויוצר מתח, האם יעמדו לו כוחותיו להגיע לצד השני. גם חברות יכולות להישען על הדימוי הזה, ומשקיעים צריכים לשאול לגביהן עד כמה ארוך המדבר של כל עסק - כמה מהר הוא יחזור לפעילות רגילה, והאם יש לו מספיק צידה לדרך, כלומר מזומנים.

 

סטילקייס (Steelcase) היא חברת הריהוט המשרדי הגדולה בעולם, הנסחרת בבורסת ניו יורק (סימול SCS). זוהי חברה חדשנית המתאימה את מוצריה לצורכי הלקוחות. המחשה ליכולת זו ניכרת כבר במוצר הראשון שלה, מ־1912. באותם ימים פרצו הרבה שריפות בגלל שילוב קטלני: משרדים שנבנו בעיקר מעץ, עומסי ניירת ואנשים מעשנים. סטילקייס המציאה את פח האשפה הראשון עשוי מתכת, וצמצמה את מספר השריפות.

 

סטילקייס צמחה ב־108 השנים שחלפו מאז. היא מציעה ריהוט משרדי, פריטי עיצוב, בדים, טקסטילים ופתרונות פרטיות, ריהוט לכיתות לימוד מגן ועד כיתה י"ב, תכנון וביצוע אופן ספייס ותחנות עבודה, משרדים, משרדים בעלי עיצובים עתידניים יותר, תחום הרפואה ועוד. כבר לפני כמה שנים זיהתה החברה צורך במשטחים ובמחיצות אנטי־בקטריאליות, והיום היא ערוכה עם קו מוצרים לקורונה. היא אף הפגינה סולידריות וחוש עסקי מפותח כשעברה לייצר במשבר מסכות וציוד הגנה.

 

 

אורך המדבר: היצע מול ביקוש

 

לכל עסק שצריך לעבור את המדבר העסקי יש שני צדדים, ההיצע והביקוש. צד ההיצע של סטילקייס בצל הקורונה טוב משל מתחרותיה. אלה מייצרות במדינה ספציפית, ואם במדינה מושת סגר, יכולת הייצור מושבתת. לסטילקייס יש מתקני ייצור בארה"ב, מקסיקו, צרפת, גרמניה, ספרד, אנגליה, צ'כיה, סין, מלזיה והודו. מתקני הייצור גמישים, כך שאותו מוצר יכול להיות מיוצר כמעט בכל אחד מהם ולהישלח הלאה.

 

כך, ייתכן שאמריקאי שהזמין מ־Orangebox, מותג הבית של החברה באנגליה, יקבל מוצרים שיוצרו במלזיה. מאפיין מיוחד נוסף של סטילקייס נוגע לייצור שלה, המאורגן בצורה של continuous one-piece flow, בדגש על העברה המשכית של מוצר מתחנה לתחנה. שיטת עבודה זו מצמצמת מלאים וגורמת לעבודה יעילה יותר, ומאפשרת ללקוחות גמישות והתאמה נרחבים. כל הזמנה יוצאת ללקוח בדרך כלל בתוך 6-2 שבועות.

 

הצד הנגדי של מדידת אורך המדבר הוא צד הביקוש. יש מוצרים שהביקוש אליהם לא יתאושש גם אחרי שהמשק ישוב לפעילות מלאה, בראשם מוצרי יוקרה. הביקוש למוצרי סטילקייס צפוי לעלות, שכן עסקים צריכים להתאים את משרדיהם לעידן הקורונה: מסביבות עבודה פתוחות ושיתופיות עוברים לעולם עם מחיצות, הפרדה וסטריליות.

 

בנוסף עסקים שישנו מיקום, בין שלטובת משרד גדול ובין שלטובת קטן יותר, יזדקקו לריהוט. יש שיטענו שעם מיתון בפתח, אין סיבה שלא יקנו ציוד משומש ובכך תיפגע הצמיחה של סטילקייס. אלא שזו טעות. השטח הממוצע הנדרש לעובד במשרד עם ריהוט מותאם עומד על כ־75 רגל רבוע. השטח הנדרש לעובד במשרד בלי התאמת הריהוט הוא כ־100 רגל רבוע. בהנחת שכירות חודשית של 3.5 דולר לרגל רבוע, משרד לא מותאם עולה כ־90 דולר יותר לעובד לחודש. עלות ריהוט חדש לעובד עומדת בממוצע על כ־1,500 דולר לעומת מחצית מכך עבור ריהוט משומש. לפיכך, משרד מותאם מחזיר את עלויות הריהוט בתוך כתשעה חודשים.

 

צידה מספקת: יתרות של כמיליארד דולר

 

לפני המדבר שיצרה הקורונה, כשחברות צעדו על אדמה ירוקה, הבנקים המרכזיים דחפו ליטול הלוואות ולא לחסוך. על פני השנים, סטילקייס עשתה שימוש נבון בכסף שהרוויחה, לדוגמה ברכישות עבר, כמו Orangebox, שעמדו בציפיות על פני זמן.

בתחילת מרץ, כשנראה היה שמחירי המניות יורדים לאפס, ביצעה החברה רכישה עצמית של 3 מיליון מניות, ב־12.86 דולר בממוצע למניה (לעומת כ־10 דולר היום) ובסכום כולל של 38.6 מיליון דולר. לחברה יש יתרות נזילות של קרוב למיליארד דולר, כנגד חוב לטווח ארוך של 443.3 מיליון דולר לפדיון ב־2029. כלומר, הסיכוי לחדלות פירעון בצל הקורונה נמוך.

 

להנהלת סטילקייס יש סיבה מצוינת לפעול בצורה שקולה. הדירקטורים בחברה מקבלים 40% מהתגמול שלהם במזומן ו־60% במניות החברה. התמריצים למנכ"ל ולהנהלה מתבססים על תשואה מנכסים מושקעים, כך שהמנכ"ל קם בבוקר וחושב איך להפיק עוד רווח לבעלי המניות - מבלי לדרוש עוד משאבים להגדלת הנכסים המושקעים.

 

בסופו של יום, בשביל להרוויח כסף, צריך לקנות חברות מתחת לשווי ההוגן שלהם, שנגזר מהערכה של רווחים ממוצעים. הרווח הממוצע של סטילקייס עומד על כ־170 מיליון דולר בשנה, ועם הגמישות התפעולית והפיננסית שלה, היא שווה כ־2.5 מיליארד דולר. הפעילים בשוק ההון מתקשים לראות מעבר לשני הרבעונים הקרובים ולהבין שלא רק שהחברה תשרוד, היא תצמח בעתיד; לפיכך הם מוכרים אותה לפי שווי של 1.15 מיליארד דולר. קצת כמו לזרוק שולחן רק משום שנשפך עליו קפה.

 

השורה התחתונה

בשוק שוכחים שלסטילקייס יש יתרות נזילות, הנהלה שקולה ויכולת לצמוח מהמשבר

 

הכותב הוא מנכ"ל זוז קפיטל, קרן השקעות המיועדת לחיסכון פרטי לטווח ארוך, וכן כותב את בלוג ההשקעות Avishaib.com

x