שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

פרשנות

יח"צ לכל דח"צ

אף שחוק החברות מתיר לכל דירקטור לקבל ייעוץ ממומחים, הרי שמספר יועצי התקשורת ועוה"ד ששכרו יו"ר כלל ביטוח והדירקטורים, כל אחד בנפרד, מעלה את השאלה אם הדבר נעשה לטובת החברה ובעלי המניות או לטובת נושאי המשרה

רחלי בינדמן 08:2314.05.20

מאבקי הכוח בין הקודקודים של כלל ביטוח שנחשפו בשבוע האחרון מייצרים חומרים שיכולים לפרנס סדרה נוסח בית הקלפים. בעלי המניות, היו"ר דני נוה והמנכ"ל יורם נוה השתמשו בבמה התקשורתית כדי לתקוף זה את זה, עוד לפני שהשתמשו בכלים המקובלים בחברות ציבוריות, ובראשם הדיווח לבורסה.

 

כפי שנחשף ב"כלכליסט" אתמול, בקלחת מעורבים גם יועצי תקשורת. היו"ר דני נוה שכר את שירותיו של יועץ התקשורת המנוסה ליאור חורב, כדי שזה יגן על שמו הטוב. הדירקטוריון לעומת זאת, שנתון כעת לבדיקה של השופט בדימוס יורם דנציגר שמונה לבדוק את סוגיית הדחת המנכ"ל על ידי הממונה על שוק ההון משה ברקת, שכר יועץ תקשורת אחר – אלי דווידוביץ'.

 

משמאל: דני נוה יו"ר כלל ביטוח ויורם נוה, מנכ"ל החברה משמאל: דני נוה יו"ר כלל ביטוח ויורם נוה, מנכ"ל החברה צילומים: עמית שעל

 

 

כמו כן, דני נווה שכר את שירותיהם המשפטיים של עורכי הדין אילנית לנדסמן ואודי סול. מנגד, חלק מחברי הדירקטוריון של כלל ביטוח, וכן של החברה־האם כלל אחזקות, שכרו גם הם, כל אחד בנפרד, עורכי דין. גם עורכי דין אלה מקבלים את ליטרת השכר שלהם.

 

העובדה שהיו"ר ויתר הדירקטורים שכרו שירותי ייעוץ תקשורתי וייעוץ משפטי נפרדים עשויה לרמז שגם בתוך הדירקטוריון ישנם חילוקי דעות. בעלות של כל היועצים האלו נושאת כלל ביטוח עצמה. מכיוון שלחברת הביטוח אין גרעין שליטה, פירוש הדבר הוא שאת סוללת היועצים הזו מממן הציבור, שמחזיק במרבית (78.34%) המניות של כלל ביטוח באמצעות כספי הפנסיה שלו.

 

לכלל ביטוח יש מחלקה משפטית שיכולה לספק את השירותים המשפטיים הנדרשים. כמו כן, כלל ביטוח מעסיקה משרד יחסי ציבור באופן שוטף – משרד גילאב – שמקבל ממנה תשלום בכל חודש עבור שירותיו. משום כך עולות שאלות כמו האם סוללת היועצים המנופחת הזו מיטיבה עם החברה ובעלי המניות שלה, או עם היו"ר והדירקטורים? האם הדירקטורים חושבים אך ורק על טובת החברה ובעלי המניות שלה, או שכל אחד מהם מנסה להציל את עורו וכבודו?

 

יש לציין כי חוק החברות מתיר באופן מפורש לדירקטור לקבל ייעוץ ממומחים, בכפוף לאישור החברה. בדרך כלל מדובר במומחים מתחומי המשפט והכלכלה שמסייעים, בין היתר, בבחינת עסקאות מורכבות, כלי בידי הדירקטורים כדי לבדוק אם אינם מקבלים החלטות שגויות. אחרי הכל, הם אלה שגם נושאים באחריות משפטית להחלטותיהם. החוק אף קובע מפורשות כי ככל שסוגיית שכירת מומחה על ידי דירקטור תגיע לפתחו של בית המשפט עליו לשקול "האם המומחים של החברה אינם מספקים הנדרש לדירקטור לצורך מילוי תפקידו ואת הסבירות של הסכום המבוקש בהתחשב בעילה לבקשת הייעוץ".

 

נושאי משרה אלה אמורים להיעזר במומחים מקצועיים כדי לקבל החלטות נכונות ולא כדי להגן בדיעבד על ההחלטות שקיבלו, ובוודאי שלא כשהם רואים לנגד עיניהם כותרות שליליות בתקשורת הקשורות במאבקים אישיים בין בכירים בחברה. אולי אם הדירקטורים והיו"ר היו שוכרים יועצים בטרם קיבלו החלטות ‑ לא היו נקלעים לכל הקלחת הזו.

 

"כלכליסט" פנה לכלל ביטוח באמצעות משרד יחסי הציבור שלה, וכן באמצעות היועצים החיצוניים החדשים, על מנת לקבל את המידע שנוגע לעלות שבה החברה הסכימה לשאת בכל הנוגע למימון שלל היועצים האלו, אך החברה סירבה למסור את הפרטים.

 

מכיוון שהריטיינר של יועצי תקשורת נע סביב 10—20 אלף שקל בחודש על פי רוב, ניתן להניח שהעלות לכלל ביטוח נעה סביב הסכומים האלו בהכפלה של מספר יועצי התקשורת השונים שנשכרו לצורך העניין.

x