$
בורסת ת"א

"לשווקים לא ממש משנה מה המצב האמיתי של הכלכלה ושל בריאות הציבור"

בית ההשקעות אלטשולר שחם הגיע למשבר הקורונה עם אפס אחזקה באג"ח קונצרניות. עכשיו הם אוספים סחורה ומשנים תמהיל • "יש נתק בין המגזר הפיננסי לכלכלה האמיתית", אומר המנכ"ל המשותף רן שחם, "הנבוט הכלכלי עדיין לא ירד" • "השווקים עולים בזכות הטריליונים שהוזרמו אליהם, ובעולם של ריבית אפסית אין ממש אלטרנטיבה" • ודבר אחד נשאר קבוע: "כל מי שיוצא מהשוק, לא יידע מתי לחזור"

ירדן רוז'נסקי 08:0730.04.20
הבורסות כבר נרפאו מהקורונה: מי שמסתכל אך ורק על מסכי הבורסות בימים אלה עלול לשכוח שברחבי העולם משתולל נגיף שמדביק מאות אלפים ומשתק כלכלות. המסכים - שמאמצע ינואר נצבעו באדום בוהק בשל התפרצות נגיף הקורונה - הפכו מאז סוף מרץ ירוקים ירוקים. חלק מהחברות חזרו לשוויין ערב המשבר, ומתחילת השנה נאסד"ק כבר בטריטוריה חיובית.

 

"יש נתק בין המגזר הפיננסי לכלכלה האמיתית. אין מתאם בין ההרגשה של כולנו לבין השווקים", אמר ל"כלכליסט" רן שחם, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם. לדבריו, "השווקים תמיד צעד אחד לפני כולם. בארה"ב השוק ירד ב־30% עוד לפני שאדם אחד במדינה מת מקורונה. היום מתים שם 2,000 איש ביום ויותר, אבל המדדים עולים. ההתאוששות של הבורסה בארה"ב היתה אגרסיבית, והשוק בישראל מתואם לחלוטין עם השווקים בעולם".

 

 

רן שחם, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם רן שחם, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם צילום: אוראל כהן

 

 

מה הוביל להתאוששות הזו?

 

"ראשית, הטריליונים ששפכו לשווקים הבנקים המרכזיים ברחבי העולם. אלה מהלכים שפתרו בעיות נזילות וגרמו לשווקים לעלות. שנית, אין לכסף אלטרנטיבה. הריבית בעולם תישאר אפסית לזמן ארוך, כך שבסופו של דבר ניתן להשיג תשואה כמעט רק בנכסי סיכון. ולכן נוצר הנתק הזה. לשווקים לא משנה ממש מה המצב האמיתי של הכלכלה ומה מצב בריאות הציבור".

 

לדברי שחם, הנתק הזה טומן בחובו סיכון. "הנבוט הכלכלי עדיין לא ירד. אנשים עוד לא הפנימו את המצב החדש. היינו במצב של מלחמה, והאדרנלין בגוף זרם בהתאם, ועכשיו, עם התחלת שחרור המשק, המסר שמשודר לציבור הוא 'זהו, חוזרים לשגרה'. אבל בפועל, האדרנלין שוקע והאבק נשאר. עוד נתעורר למציאות כלכלית לא פשוטה".

 

 

אז אולי השוק טועה בתחזיות שלו ולא באמת מקדים את המציאות?

 

"אם הכל אכן יחזור לקדמותו בעוד שנה, אז השוק מתנהג בצורה הגיונית. אבל אם בקרוב יהיו גל הידבקויות גדול ושיעור תמותה גבוה יותר, אז השוק מתנהג בצורה שגויה".

 

בנוסף, לדעת שחם, "השוק כבר לא מתנהג כמו שוק במובן של מקשה אחידה. יש הבדלים גדולים בתוכו. יש חברות טובות שהגיעו מוכנות למשבר מכל סוג שהוא, ויש חברות ממונפות שלא משנה מה יעשו עכשיו, הן בבעיה. לכן לא נכון לדבר על השוק כמקשה אחת. איך שלא נסובב את זה, חברות הנדל"ן בבעיה, וגם חברות הריטייל. אבל חברות הטכנולוגיה החזקות ייצאו מהמשבר הזה עוד יותר חזקות".

 

 

במרץ, כשהשוק ירד בחדות, היו פדיונות ענק של עשרות מיליארדי שקלים מהחסכונות של הציבור. זה היה צעד נכון?

 

"לאורך כל הדרך אמרנו ללקוחות שהתייעצו איתנו שאף אחד לא יודע לתזמן את השוק. כל מי שיוצא מהשוק, לא יידע מתי לחזור. זה ניכר לאורך ההיסטוריה פעם אחרי פעם; מי שפדה את התיק שלו בעיצומו של המשבר, הפסיד בסופו של דבר, כי הדרך למעלה מהירה ואגרסיבית. ורואים את התיקון שהתחיל בסוף מרץ. עם זאת, ייתכן שגל נוסף של ירידות, אולי אפילו חדות יותר, עוד לפנינו. אם סוף העולם הגיע וכולנו נמות בתוך חודשים בודדים, לא ממש משנה מה עושים עם התיק. אבל זה תרחיש בלתי סביר. בתרחיש סביר יותר, העולם ימשיך, גם אחרי הברקס הרציני שהכלכלה חטפה, והשוק יחזור לעלות, כי ככה הוא עובד, במחזוריות. עם זאת, יש ענפים שקשה לדעת מה יהיה איתם, כמו תעופה ושיט".

 

בהקשר זה, של חוסר הידיעה, לשחם יש גם ביקורת על העיתונות, שנוהרת אחר כותרות דרמטיות. לדבריו, "לעיתונות יש אחריות כלפי הציבור במשבר הזה. לפעמים התקשורת לא נותנת לעובדות לבלבל אותה. הייתי שמח אם התקשורת היתה שוקלת את תגובת הציבור לכותרות שהיא מייצרת, כי היא צינור החמצן של הציבור בנוגע לידע. עליה לנהוג באחריות ולשקף את האמת כמו שהיא, גם אם האמת הזו מייצרת כותרות שמוכרות פחות עיתונים. הרי אם אני הייתי דואג קודם לבעלי המניות שלי ולא ללקוחות שלי, הייתי נשחט, ובצדק. עכשיו גם התקשורת סוג־של עושה את זה".

 

 

ניצלתם את הירידות החדות בשווקים כדי לאסוף סחורה טובה בזול?

 

"אנחנו תמיד קונים. במידה רבה, הגענו מוכנים לאירוע. אני לא אומר שידענו שיהיה אירוע כזה, כן? אבל עוד לפני שהמשבר פרץ, חשבנו שרמת המחירים בשוק גבוהה מדי ומכרנו מניות. למשבר הגענו עם 0% אג"ח קונצרניות. היום בגזרת האג"ח אנחנו מושקעים בעיקר באג"ח מדינה, שגם הן ספגו פגיעה. עכשיו אנחנו אוספים סחורה ומשנים תמהיל. למשל, אם יש שתי מניות שירדו בשיעור דומה ולדעתנו פוטנציאל ההתאוששות של אחת מהן גדול יותר, נשקיע בה. אבל יש לנו גם מגבלות. די להסתכל על המחזורים ולהבין את זה. גם כשזה נוגע למניות של חברות גדולות, המחזורים הם מיליוני שקלים בודדים ואנחנו מנהלים 150 מיליארד שקל. גם אם נרצה להתפרע עם רכישות, אין מספיק סחורה".

 

 

הבורסה פה קטנה עליכם. לא רק עליכם, על כל תעשיית החיסכון וניהול הכסף.

 

"כן, יש כאן גופי ענק עם המון כסף. לכן אנחנו מתמקדים בחו"ל, בעיקר בארה"ב. שני שלישים מתיק המניות שלנו מושקעים בחו"ל. בגזרת אג"ח מדינה אנחנו משקיעים בעיקר בארץ. אבל בימים אלה יש הרבה שינויים".

 

שחם (49) אמנם חושב שהבורסה המקומית קטנה על בית ההשקעות שהוא מנהל יחד עם גילעד אלטשולר, השותף לשליטה של אביו קלמן שחם, אך סבור שהמצב יכול להשתנות. והמפתח בידי אדם אחד — מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב. "אני סומך עליו, מאמין בו ומקווה שהוא יצליח בתוכנית שלו לשקם את הבורסה ולהביא לפה עוד חברות. אם יש מישהו אחד שיכול לעשות את זה, זה הוא. עד אז, אנחנו נשקיע בעיקר בחו"ל".

 

 

אילו תחומי השקעה אתם מסמנים כמנוע צמיחה? יש תחום שבו לא תהיו מוכנים להשקיע בשום אופן?

 

"בסופו של דבר, עלינו להשיא תשואה ללקוחות שלנו, אז אנחנו בוחנים הכל. לא נשקיע במפעלי טבק או בחברות פחם. גם במגזר הנפט אנחנו כמעט לא נמצאים. אנחנו מאוד מאמינים בקיימות, בכל תחום ההשקעות של ה־ESG (השקעות אחראיות מבחינת איכות סביבה, חברה וממשל — י"ר). אנחנו מאמינים שעסק שדואג לעובדים שלו ולסביבה שלו, הוא עסק טוב לטווח ארוך יותר. בכל הנוגע ל־ESG, אנחנו מקיימים תקשורת טובה וצמודה עם ענקית ההשקעות בלאקרוק, שאנחנו מייצגים בארץ, שיש לה מדדי קיימות שניתן להשקיע בהם. לצערנו, אין מספיק אפשרויות השקעה כאלה. העולם עוד לא התאים את עצמו לאפיק ההשקעה הזה, והוא צריך לעשות זאת".

 

 

אתם מקדמים רעיונות כאלה בצורה אקטיבית?

 

"כן, פנינו למשרד האוצר כדי לפתוח פנסיית ESG, כדי שאנשים שמאמינים בתחום הזה יוכלו לומר שהם רוצים שהפנסיה שלהם מושקעת בחברות מסוג זה. אנחנו נעזרים בבלאקרוק גם בנוגע למוצר הזה. לדעתי, הדור הצעיר יודע וילמד להעריך זאת".

 

פנסיה היא נושא היקר ללבו של שחם, מבחינות אישיות ועסקיות. "זה הנכס הפיננסי הכי חשוב של בני אדם", הוא אומר. "תוחלת החיים עומדת בממוצע על 81 שנים, גברים יוצאים לפנסיה בגיל 67 ונשים עוד קודם לכן. כלומר, מדובר בנכס שצריך 'לסחוב' אותך כלכלית בערך 20 שנה. ולא מספיק מדברים על זה. גם בעיתונות כותבים על קרנות השתלמות, על קופות גמל, אבל לא מספיק מדברים על פנסיה, ואותה יש לכולם מתוקף חוק. רבים לא יודעים איפה הפנסיה שלהם מנוהלת, כמה דמי ניהול הם משלמים ומה התשואות שהיא משיגה. וזה מידע קריטי".

 

 

אולי הציבור לא מתעניין מספיק כי הוא מדחיק חרדת מוות.

 

"אבל זה בדיוק להפך - אלה החיים עצמם".

 

 

היום אתם השחקן הכי גדול ודומיננטי בגמל, אבל בפנסיה אתם שחקן קטן.

 

"כן, אנחנו קטנים מאוד. נכנסנו לתחום לפני עשר שנים בלבד. היום אנחנו גדלים בזכות זה שאנחנו קרן ברירת מחדל של משרד האוצר, וזה בהחלט מנוע צמיחה לעתיד, שכן תעשיות כמו קרנות נאמנות וניהול תיקים נמצאות במגמת ירידה. היום אנחנו חולשים על 20% משוק הגמל, שבו אנחנו הכי גדולים, ואני שואף לגדול דרמטית גם בפנסיה. אין סיבה שמישהו יהיה יותר גדול מאיתנו בפנסיה, שלא יהיה לנו נתח שוק דומה לשל חברת ביטוח. כיום חמש חברות ביטוח חולשות על 96% מהשוק. ולמרות זאת, אפשר לגדול בתחום הזה, כי הוא גדל בקצב מסחרר. השוק הזה גדל ב־40 מיליארד שקל השנה, ובכל שנה הוא יגדל בעוד 10%. כלומר, בשנה הבאה הוא יגדל ב־44 מיליארד שקל וכן הלאה. לשם השוואה, שוק הגמל גדל ב־3%-2% בלבד כל שנה".

 

 

איך אתם מתכוונים לנגוס בנתח גדול יותר מהשוק?

 

"מנהלים קמפיינים גדולים בטלוויזיה, מדברים עם מעסיקים, עושים שימוש בערוצי השיווק המסורתיים. ואנחנו גדלים יפה, אבל אנחנו רוצים יותר. אנחנו יכולים לקלוט יותר כסף".

 

מאז הנפקתם את אלטשולר שחם גמל ופנסיה ביולי האחרון, החברה יותר מהכפילה את שווייה, בין היתר בזכות התשואות הגבוהות שמשכו הרבה כסף. לאורך השנים היינו עדים לכוכבי תשואות שמגנטו הרבה כסף ואז דעכו. אתם חוששים מכוכב חדש שיגיע וימשוך לקוחות?

"זה בהחלט יכול לקרות. וזה גם קרה. אבל אנחנו מנהלים את הכסף שלנו באותה הרצינות מהיום הראשון. אנחנו מנהלים את 150 מיליארד השקלים האלו כמו שניהלנו את המיליארד הראשון. זה מה שאנחנו יודעים לעשות, זה הלחם והחמאה שלנו. אם ננהל טוב את ההשקעות, הציבור יראה את זה ויגיע אלינו. אם יהיה כוכב שיעקוף אותנו ויגייס הרבה כסף, יש סיכוי שהוא ייחלש ואחר כך הציבור שוב יגיע אלינו. אנחנו לא מודאגים כל זמן שאנחנו מנהלים טוב את הכסף".

 

 

 

"אנחנו לא צריכים להפוך לבעלי הבית, אבל כן להביא למינוי דירקטורים ראויים"

 

 

איפה נקודת החולשה של אלטשולר כעסק?

 

"השיווק פה חלש. ואני אחראי על השיווק, כן? אבל גם זה נובע מהמיקוד שלנו בניהול כסף. וזה יוצר ויכוח גדול בין אנשי ההשקעות לאנשי השיווק. נגיד בכל הנוגע לקרנות נאמנות. בשיווק תומכים בכך שיהיו לנו כמה קרנות של 90/10 (שבהן 90% מהכסף מושקעים באג"ח והיתר במניות — י"ר), כמו בבתי השקעות אחרים, כדי למשוך כמה שיותר לקוחות. אבל גילעד אלטשולר, שמנהל את ההשקעות, מתנגד. הוא מבחינתו אומר 'אני שם את כל השכל כאן, בקרן אחת', כי מבחינתו ריבוי קרנות זו שיטת מצליח, שאכן מאפשרת לגייס בזכות קרן אחת שהולך לה. אבל ביום הדין זה פוגע במי שעושה שימוש בשיטה הזו. ואפשר לראות זאת ממש בימים אלה".

 

 

יש לכם מחשבות על הנפקת בית ההשקעות כולו?

 

"זו אפשרות, אבל לא נראה לי שיש סיבה לעשות את זה".

 

 

אז למה כן הנפקתם את חברת הגמל והפנסיה?

 

"בחברה הזו יש בעלי מניות שונים. המנכ"ל יאיר לוינשטיין החזיק ב־20% לפני ההנפקה, ורצינו לאפשר לבעלי המניות להנזיל את האחזקות שלהם. ההנפקה גם אפשרה לנו לתת לעובדים להשתתף בהצלחה, והם קיבלו אופציות במסגרתה".

 

בשל היקף הנכסים שלו, אלטשולר שחם הוא שחקן מרכזי בחברות רבות במשק, כולל בחברות ללא גרעין שליטה — תופעה חדשה יחסית במשק הישראלי.

 

 

החברות בישראל ערוכות לעולם החדש שבו אין גרעין שליטה? עשו שינוי חשיבה בעניין?

 

"זה נושא מורכב. זה באמת עולם חדש, בניגוד לארה"ב, שם התופעה רווחת כבר שנים רבות בהיקפים גדולים. השוק המקומי עוד מתרגל אליה, והרגולטורים בארץ צריכים לשתף פעולה כדי לעשות את ההתאמות הנדרשות בו. נדרשת הסדרה, ובכל מקרה שום הסדרה לא תהיה מושלמת".

מה התפקיד של הגופים המוסדיים בעולם הזה?

 

"להיות חלק ממערכת האיזונים והבלמים. אנחנו לא צריכים להפוך בעצמנו לבעלי הבית בחברות שבהן אנחנו משקיעים, אבל כן צריכים להביא למינוי דירקטורים שיהיו הראויים ביותר בעינינו. נכון יהיה להתיר למוסדיים לשתף פעולה בנושא הזה. מעבר לזה, תם הטקס. אנחנו לא צריכים להיות מעורבים בניהול השוטף ולקבל מידע עודף ביחס לציבור. כמובן שבכל הנוגע לנושאים שיגיעו לאסיפת בעלי מניות, נשמיע את קולנו בהתאם למדיניות שלנו".

 

 

העולם הזה נולד, בין היתר, בעקבות חוק הריכוזיות. בעיניך זה חוק מוצלח?

 

"זה היה חוק הכרחי לזמנו, אבל הוא הוליד תוצרים מיותרים. אני מבין למה צריך להפריד בין קבוצת דלק לחברת הביטוח הפניקס במקרה של יצחק תשובה, למשל, אבל לא ברור לי למה ההפרדה הזו חלה על בתי ההשקעות, שכן אנחנו מנהלים כסף של עמיתים, לא שלנו. אם אני רוצה להגיע לאחזקה של 10% באלוני חץ, למשל, עבור העמיתים, אני מנוע מזה היום. לא לזה התכוון המשורר כשהוא כתב את החוק, אבל זה המצב. אני מבין שאף אחד לא רוצה לגעת בחוק היום, אבל אחר כך שואלים אותנו למה אנחנו לא משקיעים מספיק בשוק הישראלי. הידיים שלנו קשורות".

 

 

אתם מנסים לקדם שינוי של החוק?

 

"מנסים לקדם, אבל התשדורת שאנחנו מקבלים היא 'חבר'ה, עזבו, אל תבלבלו לנו את הראש'".

 

 

ומה לגבי חוק הגבלת השכר במגזר הפיננסי?

 

"אני חושב שהחוק הזה צריך לחול על כולם או על אף אחד. החוק הזה מיותר, ואני אומר את זה רק כי אני לא רוצה להשתמש במילים גסות. נכון שבבנקים היתה היסחפות בזמנו, אבל יש בחוק הזה גם עיוותים, ואני בטוח שהפסידו בגללו מנהלים טובים. בסופו של דבר הציבור מפסיד. הרי לאן הולכים המנהלים האלה במקום? לקרנות גידור וקרנות פרייבט אקוויטי, שבהן רק הציבור הכשיר והעשיר יכול להשקיע".

 

 

איפה אתה מאתר את הבטן הרכה של המשק היום?

 

"הפערים החברתיים. זו בטן רכה מאוד. יש לצמצם אותם כמה שיותר. יש פה דבר אחד שעובד כמו שצריך — ההייטק, שסוחב על הגב שלו את כל המדינה, והוא עובד לא בזכות החלטות מנהיגותיות. למעשה, הפוליטיקאים רק מושכים אותנו אחורה. הטוב שקורה לנו פה, קורה בלי קשר אליהם".

 

 

"כשאני בבית, אני בבית. אני לא פותח מסך בכלל. אני יכול להרשות את זה לעצמי"

 

שחם נכנס לתפקיד המנכ"ל המשותף במקום אביו בשנת 2008, לאחר שמילא בבית ההשקעות שורה של תפקידים, הראשון שבהם היה אנליסט במשרה חלקית. היום הוא מנהל אופרציה שכוללת כאלף עובדים. בשיא משבר הקורונה נוצר מצב שבו רק 8% מהעובדים עבדו מהמשרדים, והיתר מהבית. כיום בין שליש למחצית מהעובדים מגיעים למשרדי בית ההשקעות, ואלה מהם שיושבים באופן ספייס יושבים בצל מחיצות בגובה 1.8 מטר, שמפרידות בין עובד לעובד לפי הוראות משרד הבריאות. שחם מספר שהיום הוא "מתעסק בכל חוץ מבהשקעות. את זה גילעד עושה. אני מנהל את העסק, את השיווק, את האופרציה, את העובדים. אני תמיד מסתכל על מה קורה בשוק, אבל לא עוסק בהשקעות. אני פוגש לקוחות ושותפים פוטנציאליים. עושה פיתוח עסקי. בשנים האחרונות פתחנו חברה שעוסקת במט"ח, חברה שעוסקת בהכוונה לפרישה ואת קרן הנדל"ן אלטשולר שחם פרופרטיז".

 

 

כמה שעות ביום אתה עובד?

 

"אני מגיע למשרד ב־09:30 והולך הביתה באזור 18:30. וכשאני בבית, אני בבית. אני לא פותח מסך בכלל. עד לפני שבע שנים המסך תמיד היה פתוח. היום לא. אני יכול להרשות את זה לעצמי כי יאיר מנהל את פעילות הגמל כמעט לבד, ושם נמצאים רוב העובדים. וגילעד עובד בכל מה שקשור להשקעות 24/7".

 

את הזמן הפנוי היחסית רב שלו מנצל שחם לפעילות עם הילדים שלו, בני 10 ו־14, לצפייה בספורט ולמשחק המחשב ציביליזציה, "שאני משחק הרבה שנים, כמו גילעד. אבל בניגוד אליו, אני משחק נגד המחשב".

 

 

 

 

"נכון, אבל זו משפחה ממש. את ליל הסדר של השנה שעברה עשינו יחד, וגם את ראש השנה. אנחנו נוסעים לחופשות יחד. הוא סומך עליי במה שאני עושה, ואני סומך עליו בעיניים עצומות במה שהוא עושה. הוא שחקן ההשקעות מספר 1, ברמה עולמית. למדתי ממנו הרבה, ולא רק אני - יש פה דור שלם שהוא מגדל. יש לנו 30-20 מנהלי השקעות, שהעבודה פה היתה הג'וב הראשון שלהם, וממוצע הוותק שלהם עומד על 13 שנה. הוא מלמד אותם איך לחשוב, להיות חדים וברורים, ולנתח באופן רחב כדי לנסות לראות את כל הצדדים ולאתר ברבורים שחורים".

 

המשפחתיות בבית ההשקעות בולטת. בזמן השיחה עם שחם נכנסים לחדר אביו קלמן, לוינשטיין ואשתו של אלטשולר, שחולקת עם השניים את אהבתם לספורט.

 

 

אתה תצא לפנסיה?

 

"אבא שלי בן 74 ומגיע לכאן בכל יום. גם כשאני אומר לו שיישאר בבית בימי הקורונה האלה. אנחנו נהנים ממה שאנחנו עושים. זה מה שאנחנו יודעים לעשות ואנחנו אוהבים את זה, אז נראה לי שאני אמשיך".

 

x