שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מט"ח וסחורות

השקל שב לזנק; היורו מתחת ל-4 שקלים

זאת לאחר הצגת חבילת הסיוע למשק בסך 80 מיליארד שקל, בשל משבר הקורונה - הדולר יורד ב-1.2% ל-3.54 שקלים, היורו נופל ב-2% ל-3.83 שקלים; לפי דוח בנק ישראל שפורסם הבוקר, לירידה באינפלציה ב-2019 תרם בעיקר הייסוף הניכר של השקל במהלך השנה; בשוקי המטבע העולמיים - הדולר מטפס גם היום אל מול היורו

נועם לנדמן 16:4531.03.20

לאחר שנסחר אתמול בעליות מתונות מול הדולר והיורו, המטבע המקומי קופץ היום (ג') מול המטבעות הזרים ביום השני למסחר השבוע. אמש הוצגה תוכנית הסיוע למשק בשל משבר הקורונה, בסך 80 מיליארד שקל. המטבע האמריקאי יורד ב-1.2% ונסחר על 3.54 שקלים, היורו נופל ב-2% לרמה של 3.83 שקלים. הפאונד צולל ב-1.3% לשיעור של 4.39 שקלים.

 

במקביל, בשוקי המטבע העולמיים, הדולר ממשיך להתחזק מול היורו והפאונד. היורו יורד ב-0.7% ל-1.09 דולר והפאונד יציב, נסחר על 1.24 דולר.

 

 

שקלים ודולרים שקלים ודולרים צילום: שאטרסטוק

 

הבוקר פורסם דו"ח בנק ישראל לשנת 2019: התמונה העולה מן הדוח לגבי 2019 מלמדת כי מצבו הטוב של המשק ערב משבר הקורונה הציב אותו בנקודת פתיחה נוחה יחסית לשם התמודדות עם ההשלכות הכלכליות מרחיקות הלכת של המשבר.

 

התוצר צמח בשנת 2019 ב-3.5%, בדומה לקצב צמיחתו בשנתיים הקודמות. ואולם בניכוי גורמים חריגים הצמיחה השנה הייתה נמוכה יותר. השיפור בתנאי הסחר והמדיניות המקרו-כלכלית המרחיבה תמכו בהתרחבות השימושים המקומיים. ההאטה בסחר העולמי והייסוף המתמשך של שער החליפין הריאלי הקשו על היצוא התעשייתי.

 

האינפלציה ב-2019 הסתכמה ב-0.6% – מתחת לגבול התחתון של היעד (1%–3%). קצב האינפלציה במחצית השנייה היה נמוך מאשר במחצית הראשונה ובשנה הקודמת. לירידה זו של האינפלציה תרם בעיקר הייסוף הניכר של השקל במהלך השנה. ציפיות האינפלציה לשנה התמתנו אף הן במחצית השנייה של 2019 לסביבת הגבול התחתון של היעד. ריבית בנק ישראל לא שונתה במהלך שנת 2019 ונותרה ברמה של 0.25%. עם זאת, לנוכח השינוי החד בסביבה העולמית במהלך השנה, המפנה בכיוון המדיניות המוניטרית במדינות רבות והירידה של סביבת האינפלציה בישראל, הפך התוואי הצפוי של הריבית בישראל מעולה ליורד. על רקע שינויים אלה בנסיבות, ובמסגרת מדיניותו המתמשכת, רכש בנק ישראל מטבע חוץ בהיקף נרחב ברבעון האחרון של השנה.

 

גירעון הממשלה הסתכם השנה ב-3.7 אחוזי תוצר – 0.8 אחוז תוצר מעל לתקרה ומעל לגירעון ב-2018. קצב גידולה של ההוצאה הציבורית התמתן השנה, אך נותר גבוה מזה שקובע כלל ההוצאה, שכן הממשלה החליטה להעלות את תקרת ההוצאה אל מעבר לקבוע בכלל. הגדלת ההוצאה הציבורית לצד הפחתות שיעורי המס בשנים האחרונות הגדילו את הגירעון המבני. יחס החוב הציבורי לתוצר ירד השנה בנקודת אחוז, ל-59.9 אחוזי תוצר, חרף הגירעון הגבוה. זאת בזכות הגידול המהיר של התוצר הנומינלי, ייסוף השקל והפחתת יתרות הממשלה בבנק ישראל.

x