שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מט"ח וסחורות

פרסום ראשון

מחסור חריף בדולרים מקפיץ את הריביות לרמות היסטוריות

בנקאי בכיר: "מי שרוצה הלוואה בדולרים יצטרך לשלם 15% ריבית - זה שיעור עתק". הנפגעים העיקריים - המוסדיים שנאלצים בימים אלו לגדר השקעות

אדריאן פילוט 16:2415.03.20

מחסור חריף במט"ח בשוק ההון הישראלי אשר מקפיץ לשמיים את הריבית הדולרית לרמות היסטוריות. "מי שרוצה הלוואה בדולרים יצטרך לשלם ריבית של 15% - זה שיעור עתק", כך אמר ל"כלכליסט" בנקאי בכיר. בנקאי אחר הוסיף כי מדובר באירוע חסר תקדים ש'לא מדברים עליו'.

 

מתחילת חודש מרץ, אז החריף משבר הקורונה, זינק הדולר מול השקל בכ-7% לרמה של 3.67 שקלים. הלכה למשעה, אין שום משתנה כלכלי בסיסי (פונדמנטלי) שמסוגל להסביר את התופעה אלא להיפך: החשבון השוטף במאזן התשלומים שבר שוב שיא ב-2019 והוא הגבוה שנרשם מאז 2015 - אז נרשם שיא כל הזמנים.

 

עם זאת, הדרמה האמיתית איננה מתרחשת בספוט אלא בהלוואות הדולריות ובעסקאות סוואפ (החלף) במסגרתן מקבלים דולרים תמורת שקלים, תוך התחייבות להשיבם ולקבל בחזרה את השקלים במועד עתידי קבוע מראש. כתוצאה מכך עלו שיעורי הריבית אשר נקבעות על ידי מוסדיים אשר נאלצים לבצע אותם על רקע ההפסדים הענקיים בבורסות הזרות.

 

לפי הנתונים, המוסדיים הישראלים מחזיקים בנגזרים על מניות זרות בהיקף עצום של כ-30 מיליארד דולר. בעת ירידות חדות, הם מחויבים להשלים לבטחונות ולצורך כך הם חייבים בעסקאות עתידיות על הדולר. הערכה היא כי כל הירידות הנוכחיות מחייבות גיוסי דולרים בסך 3 מיליארד דולר (10% ירידות שערים בממוצע). "לצורך כך הם חייבים לשלם ריביות שיכולות להגיע גם ל-20%. כמובן שאת העלות הזו הם מגלגלים לציבור החוסכים", מסביר גורם בנקאי. "סיבה נוספת למחסור היא כי המשבר הפיננסי בארה"ב וחוסר הוודאות גרמה לכמה שחקנים זרים גדולים - פעילי מט"ח אך גם חברות ריאליות לרבות חברות הי-טק - למשוך פיקדונות דולריות שהחזיקו במהלך השנים האחרונות בבנקים הישראלים ו"להחזירם הביתה" - דבר שגרם למחסור.

אמיר ירון אמיר ירון צילום: שאטרסטוק, דוברות בנק ישראל

 

גם יבואנים שנאלצים לקחת הלוואות במט"ח, יצטרכו לשלם מחיר כבד כדי לקבל את המימון, אך הדרמה האמיתית היא בגזרת המוסדיים ורוב הפגיעה ממוקדת על החוסכים שממילא בימים אלו רואים איך הקופות והקרנות שלהם סופגות הפסדי עתק.

 

בנק ישראל יכול לפצות על ההמחסור, כאשר הוא מחזיק סכום עתק של יותר מ-131 מיליארד דולר, וזאת באמצעות מכירת דולרים ישירות לשוק או באמצעות "ריפו" בדולרים, בדומה למה שהחל לעשות היום במסגרת המדיניות החדשה שלו (הוא עושה זאת כעת רק בשקלים). למעשה, בנקים מרכזיים אחרים עושים זאת כבר כעת, וזאת על מנת להעניק נזילות דולרית למערכת. אגב, מי שנהנה ומקבל את הריביות האלו נכון לעכשיו הם בנקים אמריקאים.

 

התשובה מדוע בנק ישראל אינו עושה "ריפו" מתחלקת לשתיים. יש כאלו שטוענים כי בנק ישראל מייחל זה תקופה ארוכה לפיחות השקל אל מול הדולר וכעת הוא מקבל זאת במתנה בלי צורך לבצע רכישות. יתרה מזו, הנגיד החדש, אמיר ירון, מצביע על תיסוף השקל כגורם המכריע בהתמתנות האינפלציה בישראל שנמצאת הרחק מקו התחתון של יעד יציבת המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל-3%) ועם המיתון שמתקרב עלולה להפוך לדפלציה של ממש. אך יש סברה אחרת: מפני שבסך הכול עסקאות "ריפו" אינן משפיעות על שער חליפין בטווח הארוך (בסך הכול משלימים נזילות לכמה ימים) הסיבה אמיתית היא כי בנק ישראל אינו מבין את גודל המשבר ואת ההשלכות שלו ורק עוד כמה ימים הוא יבין שאין לו מנוס מלהקל על המערכת ולבצע את הריפו - הן בצורה של מתן דולרים תמורת נכסים פיננסים דולרים או הן באמצעות מסירת דולרים תמורת שקלים.

 

x