$
בורסת ת"א

בלעדי לכלכליסט

רשות ני"ע מסתייגת מפרסום המחזורים: רק יחזק את החזקים

בבורסה רוצים לפרסם את מחזורי המסחר של חבריה כדי להעלות למודעות את קיומה של תחרות זולה לבנקים; אלא שדווקא ברוקר חוץ־בנקאי, אקסלנס, פנה לרשות ני"ע והסתייג מהמהלך; החשש: הציבור יראה שהבנקים שולטים בתחום - וידבק בהם

רחלי בינדמן 08:2006.02.20
הגברת התחרות או קיבוע המצב הקיים? בעוד בבורסה הציעו מהלך תקדימי של חשיפת מחזורי הפעילות של חברי הבורסה, ברשות ניירות ערך מביעים הסתייגות. באוקטובר האחרון פרסמה הבורסה, בניהולו של איתי בן זאב, הצעה לפרסם לראשונה דירוג של חברי הבורסה על בסיס מחזורי המסחר שלהם מדי רבעון. הנתונים הללו הם סוג של סוד כמוס בתעשייה, ואף שידוע כי הבנקים הגדולים שולטים ברוב המסחר של הציבור הרחב - יותר מ־90% לפי הערכות הבנקים - נתונם כאלה לא מפורסמים לציבור, בניגוד גמור לנהוג בעולם.

 

ל"כלכליסט" נודע כי רשות ניירות ערך, שהיוזמה כפופה לאישורה, קיבלה פניות המתנגדות לה. זאת, בין היתר, מבית ההשקעות אקסלנס, שמנכ"ל פעילות חבר הבורסה שלו הוא אלעד בנבג'י. בית ההשקעות הוא אחד מארבעת הברוקרים הפרטיים הישראליים שאינם בנקים (לצד מיטב דש, פסגות ואי.בי.אי). באקסלנס ביקשו להיפגש עם יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה כדי לדון במהלך.

 

 

 

מימין: מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, ויו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה מימין: מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, ויו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה צילומים: אוראל כהן

 

 

להגביר את השקיפות ואת התחרות בעמלות המסחר

 

בבורסה סבורים כי הצגת מחזורי המסחר של השחקנים השונים תגביר את השקיפות ואת התחרות. בראש ובראשונה הציבור יוכל להבין שיש חלופות לניהול תיק ניירות הערך שלו מחוץ לכותלי הבנק - ובעמלות זולות יותר. הדירוג הרבעוני יאפשר גם לראות אילו שחקנים מתחזקים, והאם המאמצים של הבורסה ורשות ני"ע להגברת התחרות בתחום עמלות המסחר נושאים פרי.

 

אלא שבסביבת הרשות החלו לצוף קולות שמעלים חשש כי פרסום הנתונים דווקא ייתן משנה כוח לבנקים. זאת משום שהציבור יראה שהם השולטים הבלתי מעורערים בתחום, ויעדיף להמשיך לסחור דרכם. כך, למשל, עד לפני שנתיים, חמש קרנות הפנסיה הגדולות של חברות הביטוח (מנורה, מגדל, כלל, הראל והפניקס) שלטו בלי עוררין בשוק החיסכון ארוך הטווח. זאת בעוד קרנות הפנסיה הקטנות של בתי ההשקעות לא הצליחו לגייס לקוחות חדשים. תופעה זו התהפכה לגמרי עם כניסת רפורמת פנסיית ברירת המחדל. במסגרתה זכו במכרז של משרד האוצר דווקא ארבע קרנות פנסיה קטנות, שהתחייבו לדמי ניהול נמוכים מאד לכל מי שיצטרף אליהן.

אם לא די בכך, הרפורמה חייבה מעסיקים לצרף עובדים חדשים לאחת הקרנות המוזלות כל עוד לא בחרו אקטיבית בקרן אחרת. ארבע הקרנות הללו צומחות כעת בקצב הרבה יותר מהיר מנתח השוק שלהן, וניכר שמחסום הגודל מתחיל להישבר. בן זאב מקווה כי באופן דומה, הציבור יעז לעזוב את הבנקים ולסחור באמצעות בתי ההשקעות.

 

 

להעביר את תיק ניירות הערך מבלי להגיע לבנק

 

אתמול התפרסמה טיוטת הוראה משמעותית של בנק ישראל. לפיה, בנקים יחויבו לאפשר ללקוחות להעביר את תיק ניירות הערך שלהם לבתי השקעות דרך האינטרנט - מבלי להגיע לסניפי הבנק ולחתום על טפסים. המהלך אמור להסיר חסם מעבר משמעותי לשחקנים החוץ־בנקאיים.

 

לפני שנה החלה הבורסה לפרסם השוואה של עמלות המסחר שגובים כלל הברוקרים. זו מבחינה בין עמלת דמי ניהול תיק ניירות ערך (שלא קשורה להיקפי הפעילות) לעמלות קנייה ומכירה של מניות, אג"ח ונגזרים. ברוב מוחלט של המקרים, הברוקרים החוץ־בנקאיים מציעים עמלות זולות יותר, אך לא תמיד הציבור מודע לקיומם. ישנו חשש בציבור מפני הוצאת הכספים מהבנק לגוף חיצוני, שעלול להיתפס כפחות בטוח. זאת אף שהכספים שוכבים אצלו בנאמנות בדיוק כמו בבנקים.

 

בבורסה וברשות מחפשים גוף שירים את הכפפה ויצטרף כחבר בורסה דיגיטלי. גוף כזה יציע מסחר מקוון בעמלות מוזלות לציבור ויקים מערכת לדירוג קרנות נאמנות, שתאפשר גם למשקיעים של סכומים קטנים לקבל המלצות קנייה. כיום לקוחות עם פחות מ־200-100 אלף שקל כלל לא זכאים לייעוץ פיננסי בבנק, וחוסר ההבנה בתחום גורם להם לא פעם להשאיר את חסכונותיהם בפיקדונות עם ריבית אפסית או בחשבון העו"ש שלהם.

x