רפורמת הדוחות: יותר שקיפות, פחות מניפולציות

מהפכה צפויה בדו"חות הכספיים: לאחר שנים שבהן התמקדה התקינה הבינלאומית בפרסום תקנים חדשים שהשפיעו בעיקר בהיבטי המדידה בדו"חות הכספיים, לראשונה מוצע שינוי מהפכני בהיבט של הצגת הדו"חות הכספיים עצמם והמידע הכספי המסופק בהם.

זאת במטרה להגביר את השקיפות, יכולת הניתוח וההשוואתיות בקרב המשקיעים והמשתמשים בדו"חות. שינוי מהפכני זה, שהוצע בדצמבר 2019, כולל את הדרישה לסיווג פריטים בדו"ח רווח והפסד על פי כללים מוגדרים מראש, בניגוד למצב כיום, שבו סיווג הסעיפים ברווח והפסד היה נתון לשיקול דעתה של הנהלת החברה וגרם לחוסר אחידות וקושי בהשוואתיות בין חברות.

שינוי מהפכני נוסף הנו הכנסת מדדי ה־Non-GAAP (מדדים שאינם חשבונאיים, דוגמת EBITDA, FFO, NOI, רווח Non-GAAP וכיו"ב) אל הדו"חות החשבונאיים. פרמטרים אלו מפורסמים כיום אצל חלק מהחברות הציבוריות בישראל בדו"חות הדירקטוריון או במצגות המשקיעים, אך אינם מבוקרים על ידי רואי החשבון וכל חברה מציגה אותם לפי ראות עיניה.

הסברה היא כי כאשר הנתונים יהיו מבוקרים על ידי רואי החשבון, יהיה פחות פתח למניפולציות מצד החברות לחישובי מדדים אלו. בנוסף, תחת ההצעה החדשה פרמטרים אלו צפויים להיות מלווים בגילוי נרחב ושקיפות מלאה.

דוח כספי צילום: shutterstock

"במצב הקיים, תוצאות הביניים נתונות לשיקול דעתה של החברה המציגה"

רו"ח יעל ג'רסי, שותפה וראש המחלקה המקצועית (משותף) בפירמת PwC ישראל ויו"ר ועדת חשבונאות בלשכת רואי החשבון, השיבה לכמה שאלות על ההצעה לרפורמה החדשה.

מהן הבעיות הקיימות מבחינת הצגת הדו"חות הכספיים במצב הנוכחי בתקינת ה־IFRS?

"במצב הנוכחי קיימות שלוש בעיות מרכזיות בהצגת דו"ח רווח והפסד: הבעיה הראשונה היא שהתקינה הקיימת לא מגדירה חתכי רווחיות נדרשים בהצגת דו"ח רווח והפסד (דוגמת רווח גולמי, רווח תפעולי וכו').

"כלומר, במצב הקיים, חברה מחויבת להציג את שורת ההכנסות ואת שורת הרווח הנקי בדו"ח רווח והפסד שלה, כאשר כל תוצאות הביניים המוצגות בין שתי שורות אלה נתונות לכאורה לשיקול דעתה. הבעיה השנייה היא חוסר בהירות וקיומן של חלופות שונות להצגת פריטים מסוימים.

"בהינתן וחברה מציגה חתכי רווחיות בדו"ח רווח והפסד שלה, הרי שבפרקטיקה קיימות חלופות שונות ומגוונות (בהיעדר תקינה ברורה) בהיבט של סיווג רווחים/הפסדים והכנסות/הוצאות מסוימים מחוץ או בתוך הרווח התפעולי.

"הבעיה השלישית היא חוסר העקביות בין שני דו"חות משמעותיים עבור המשקיעים - דו"ח רווח והפסד ודו"ח על תזרימי המזומנים. הדבר ניכר בסיווג א־סימטרי של פריטים מסוימים, כחלק מהרווחיות התפעולית בדו"ח רווח והפסד ומאידך, מחוץ לתזרים מפעילות שוטפת בדו"ח על תזרימי המזומנים, או להפך".

מהם השינויים העיקריים המוצעים על בסיס ההצעה לרפורמה בהצגת הדו"חות הכספיים?

"השינוי העיקרי הראשון יהיה במבנה דו"ח רווח והפסד, שיחולק לשלוש פעילויות מרכזיות: 1. רווח או הפסד מפעילות תפעולית - רווחיות, המבוססת על הפעילויות העסקיות העיקריות של החברה.

"מלבד הדרישה המחייבת להצגת מדד רווחיות זה, לראשונה אף הובהר אילו פריטים הוא יכלול. הרווחיות התפעולית תכלול, בין היתר, חלק בתוצאות של חברות מוחזקות שמטופלות לפי שיטת השווי המאזני אם הן אינטגרליות לפעילות של החברה. תוצאות של חברות מוחזקות שאינן אינטגרליות לא יהוו חלק מהרווחיות התפעולית של החברה אלא יסווגו למדד הרווחיות מפעילות ההשקעה.

"2. רווח או הפסד מפעילות השקעה - רווחיות אשר תכלול רווחים או הפסדים מהשקעות בנכסים פיננסיים, כגון הכנסות ריבית, הכנסות מדיבידנד, שינויים בשווי ההוגן, רווח או הפסד ממכירה, וכן רווחי אקוויטי בגין מוחזקות שהן חברות כלולות או עסקאות משותפות שאינן אינטגרליות לפעילות החברה.

"3. רווח או הפסד מפעילות מימון, שתכלול הכנסות מימון ממזומנים ומשווי מזומנים והוצאות בגין פעילות מימון. לדוגמה, רווח או הפסד מאיגרות חוב והלוואות שהתקבלו (כגון הוצאות ריבית, רווח/הפסד מפדיון מוקדם). לאחר הצגת שלוש הפעילויות הללו יופיעו שורות הרווח הנקי לפני מס, הוצאות המס והרווח הנקי".

האם להערכתך חוסר האחידות ייפתר בעקבות ההצעה?

"התקינה החדשה מגדירה לראשונה בצורה ברורה כיצד יסווגו פריטים לחתכי הרווחיות השונים בדו"ח רווח והפסד, כאשר הכלל המנחה הנו ביחס לפעילויות העסקיות העיקריות של החברה. הכלים החדשים יצמצמו את השונות הקיימת כיום, אשר יוצרת חוסר השוואתיות בין חברות מדווחות לגבי סיווג פריטים מסוימים".

מה החשיבות העיקרית של השינויים המוצעים?

"חתכי הרווחיות החדשים הנדרשים בדו"ח רווח והפסד 'מדברים' לראשונה עם שלוש הפעילויות הקיימות בדו"ח תזרימי המזומנים (פעילות שוטפת, פעילות השקעה ופעילות מימון), שהוא משמעותי עבור משקיעים. שינוי זה יהפוך גם את דו"ח רווח והפסד לרלבנטי יותר עבור המשקיעים. על מנת לחזק את העקביות בין דו"חות אלה, הוצע במקביל לצמצם את חלופות הבחירה שקיימות כיום לסיווג פריטים מסוימים בדו"ח על תזרימי המזומנים, אשר הביאו לאי־עקביות וחוסר השוואתיות בין חברות".

לדברי ג'רסי, "השינוי העיקרי השני הוא הכללת מדדי ביצוע מסוימים של ההנהלה בביאורים לדו"חות הכספיים. שינוי זה נועד לספק מידע נוסף אשר חשוב ורלבנטי, לדעת ההנהלה, עבור משקיעים ומשתמשים אחרים, לשם הבנה וניתוח של הדו"חות הכספיים".

רו"ח יעל ג'רסי צילום: חגית גורן

"הכוונה היא למדדי רווחיות מנקודת ראותה של ההנהלה (למשל, EBITDA) שנכון להיום, אנו רגילים לראות מחוץ לדו"חות הכספיים. נתונים אלו ילוו בגילוי נרחב, לרבות אופן חישובם. יתרה מכך, התקן החדש אף מציע לתקן את תקן הרווח למניה הקיים (33 IAS), כך שיאפשר לחברות לספק למשקיעים נתוני רווחיות המבוססים על נתוני הנהלה פר מניה, דבר שהיה אסור עד כה".

האם נתוני ה־Non-GAAP יהיו מבוקרים על ידי רואה החשבון המבקר?

"לשינוי זה השלכות בכמה היבטים. ראשית, הנתונים יהיו מבוקרים, זאת בהינתן שייכללו בדו"חות הכספיים השנתיים. שנית, מדובר עדיין במידע שלגביו לא קיימים הגדרות או כללים מפורשים, היבט שהופך את ההתמודדות של ההנהלה ושל הרואה החשבון המבקר למורכבת יותר.

"שלישית, התקן החדש עוסק גם בהרחבת הגילוי הרלבנטי שתספק החברה למשקיעים במסגרת דו"חותיה הכספיים. בהתאם לתקן המוצע, חברה תספק גילוי בדבר הוצאות או הכנסות חריגות – אם מבחינת סכום ואם מבחינת מהות - אשר לא צפויות לחזור על עצמן בשנים הקרובות".

לדברי ג'רסי, "להיבט זה כמה משמעויות חשובות: האחת, הקביעה האם הוצאה או הכנסה הנה חריגה כפופה לשיקול דעת משמעותי של ההנהלה. כמו כן, גילוי זה לא ישפיע על הסיווג של הפריטים בדו"ח רווח והפסד. בנוסף, הגילוי יספק מידע נוסף למשקיעים, אשר יאפשר להם לנטרל את אותן הוצאות/הכנסות מהתוצאות של החברה המדווחות לפי GAAP".

"הדרמה האמיתית ברפורמה היא הכללת מידע ה־Non-GAAP בתוך ה־ GAAP"

רו"ח שלומי שוב, מומחה IFRS, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דקאן בית ספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי, אמר ל"כלכליסט" כי "הדרמה האמיתית ברפורמה היא הכללת מידע ה־Non-GAAP בתוך ה־GAAP. זה ממש 'כפירה בעיקר'.

רו"ח שלומי שוב צילום: אוראל כהן

"בכך ה־IFRS מסמן במידה רבה את העשור החדש כעשור חשבונאי מוטה משקיעים — ומציב את הדו"חות הכספיים בחזרה על הבמה המרכזית. זאת, לאחר שבשני העשורים האחרונים דיווחי ה־Non-GAAP של החברות 'גנבו את ההצגה' מהדו"חות הכספיים - מה שהוביל לשחיקה מתמדת במעמדם של האחרונים".

עוד אמר שוב כי "לגבי שינוי המבנה של דו"ח רווח והפסד - זהו צעד מתבקש, שבין היתר עונה לביקורת שהופנתה כלפי ה־IFRS לאור השימוש בשווי הוגן, בעיקר בנדל"ן המניב שהוא נתן דגש למאזן ופגע ברלבנטיות של דו"ח רווח והפסד. מסתבר שעם קצת חשיבה אפשר לשפר גם את הרלבנטיות של דו"ח רווח והפסד".

לגבי הכללת המידע על רווח ה־Non-GAAP אמר שוב "זה צעד לא טריוויאלי. לדוגמה, בתגמול הוני, כיצד ייתכן שאם החשבונאות חושבת שמבחינה כלכלית מדובר בהוצאה, היא גם מוכנה לקבל ובכלל לתת לגיטימציה לאמירה שזאת לא הוצאה. אני אישית בעד להציג את המידע הרב־ממדי הזה, אבל לא ניתן להתעלם מהבעייתיות הרבה הטמונה בכך".

לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון, "כל שינוי בתקינה שמטרתו לייעל ולפשט את אופן הצגת הנתונים לציבור בכלל, ולציבור המשקיעים בפרט, הנו יוזמה חיובית. במיוחד שינוי שהופך את הדו"חות הכספיים לרלבנטיים יותר ובעלי ערך מוסף למשקיעים ומשתמשים אחרים בדו"חות הכספיים. מדובר בצעד שנועד להקל בשקיפות הנתונים של הדו"חות הכספיים בחברות ציבוריות, ולמעשה לסייע לייעל את שוק ההון.

"כמו כן, התאמת הרווח והפסד לתזרים והגברת השוואתיות בין חברות הנן משמעותיות. זאת, גם לצורך הסביבה המקומית וגם לצורך שימוש בשפה גלובלית ואחידה".

רו"ח איריס שטרק צילום: ניב קנטור