שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

ראיון כלכליסט

"יעד של 30% חשמל מאנרגיה ירוקה בתוך עשור הוא בר קיימא"

מנכ"ל אנרג'יקס אסא לוינגר יזם ב־2009 את הקמת זרוע האנרגיות המתחדשות של קבוצת אלוני חץ, בעקבות הצעה חיצונית לשכור את הגגות של החברה להצבת פאנלים סולאריים. "אנחנו יכולים לעשות זאת בעצמנו", אמר לבעל השליטה נתן חץ ; הוא מדבר על מהפכת האנרגיה הירוקה במונחים של המהפכה התעשייתית ומהפכת ההייטק, ומחמיא לרגולציה הישראלית לעומת המקבילה הפולנית, שבגללה נאלץ לפרוש מפרויקט בדקה ה־90; על הבוס הוא אומר: "נתן לעולם לא יתערב בהחלטה ניהולית של מנכ"ל"

אורי גלאור 08:0308.01.20

נתן חץ, בעל השליטה באלוני חץ, אמר באחרונה כי תחום האנרגיה הירוקה בארץ ובעולם עשוי להיות אף גדול יותר מהנדל"ן המניב. מי שמוביל את זרוע האנרגיה הירוקה של הקבוצה, חברת אנרג'יקס, הוא המנכ"ל אסא לוינגר, שמנהל אותה מיומה הראשון והביא אותה לשווי שוק של 4.9 מיליארד שקל - השווי הגבוה ביותר בין החברות הציבוריות בענף. אם להסתמך על האמירה של חץ עצמו, הרי שיש לאנרג'יקס אופק תשואה משמעותי לפניה, שכן חברת הנדל"ן המניב של אלוני חץ, אמות, נסחרת כיום לפי שווי של 9.7 מיליארד שקל. 

אתה בעצם ייסדת את אנרג'יקס, איך הכל התחיל?

"אני בכלל מהנדס חשמל, ועבדתי כמה שנים בתפקידי פיתוח בתחום ההייטק. אבל לקראת גיל 30 הרגשתי שאני לא במקום שבו אני רוצה להיות. ראיתי בהייטק איזשהו כלוב זהב, והבנתי שאני לא בצומתי קבלת ההחלטות. המשכורת היתה נהדרת, אבל אחרים אמרו לי מה לעשות, מבלי שהיתה לי השפעה מלאה על הדברים. כאשר סיימתי את התואר השני במינהל עסקים, פרשתי מההייטק. עבדתי קצת כסמנכ"ל פיתוח עסקי בקרן השקעות קטנה, והשכר שלי ירד ב־30%.

 

שנה לאחר מכן, ב־2008, הצטרפתי לאמות כעוזר מנכ"ל של אבי מוסלר. בערך שנה לאחר מכן החלו להגיע אלינו הצעות להשכיר את גגות המבנים של החברה לטובת מערכות סולאריות. למדתי את התחום הסולארי במשך לילות שלמים והכנתי למוסלר ולנתן חץ תוכנית עסקית. הצעתי שבמקום שנשכיר את הגגות לאחרים, שיפתחו עליהם פרויקטים סולאריים, כדאי שנעשה זאת בעצמנו. התוכנית הצביעה על כך שיש בתחום הזה תשואות יפות מאוד. הם השתכנעו והקצו לכך תקציב ראשוני של 10 מיליון שקל, כדי לראות אם זה מצליח".

 

"כדי לנצח צריך להיות הרוכב המהיר בנתיב הפילים"

 

לוינגר, שמגדיר את תחום האנרגיות המתחדשות כמהפכה, אומר כי זיהה את הפוטנציאל של התחום וביטא אותו כבר במצגת שהכין לחץ ולמוסלר. "טענתי כבר אז שיש לנו סיכוי לצמוח בתחום הזה ולהיות בו חברה גדולה מאוד. הוספתי גם שהשוק הזה יישלט, בסופו של דבר, בידי חברות גדולות, וכדי לנצח בו אנחנו חייבים להיות הרוכב המהיר בנתיב הפילים. זה משהו שמלווה אותנו עד היום.

 

"דבר נוסף, שהגיע מהבית של אלוני חץ, הוא שמהיום הראשון ראינו את הפרויקטים כהשקעה בנדל"ן מניב - השקעה לטווח ארוך, כדי להחזיק במתקן שנבנה לאורך שנים ולייצר חשמל במשך תקופה ארוכה. בתחילת הדרך נקראה החברה אמות אנרג'י, ומצבת העובדים כללה אותי כמנכ"ל, מזכירה ועובד אחד בלבד. את 2009 סיימנו עם 14 מערכות קטנות, ואחר כך הוספנו עוד 16. במאי 2011 הנפקנו את החברה לפי שווי של 144 מיליון שקל, כשההכנסות עמדו אז על 8.8 מיליון שקל עם מערכות בהספק של 5 מגה־ואט.

 
אסא לוינגר מנכ"ל אנרג'יקס
אסא לוינגר מנכ"ל אנרג'יקס צילום: אביגיל עוזי

 

 

"אחרי ההנפקה בחנו השקעות בחו"ל, וב־2012 החלטנו להיכנס לפולין. רכשנו פרויקט ועבדנו כשנה כדי להביא אותו לסגירה פיננסית, אבל הגענו למסקנה שהעסקה לא טובה מספיק. היו בפולין שינויים רגולטוריים שפגעו בתשואה. בסוף אותה שנה רכשנו את הזכויות בנאות חובב, שהיה הפרויקט הסולארי הגדול הראשון בישראל במתח עליון. לקח לנו שנה להכין אותו להקמה, ושנה נוספת להקימו, ובסוף 2014 הפרויקט חובר ושינה דרמטית את החברה. מהכנסות של 12 מיליון שקל זינקנו ל־60 מיליון שקל". 

 

 

מה היה הבסיס לאמונה הכל כך מוחלטת שלכם בתחום?

"במאה ה־19 היתה המהפכה התעשייתית, במאה ה־20 מהפכת ההייטק ובמאה ה־21 זו המהפכה הירוקה. מושקעים בתחום הזה מאות מיליארדי דולרים. בתחילת הדרך החשמל הירוק היה יקר מאוד והתבסס רק על סובסידיות, אבל הבנו שיש תוכניות להפחית את מחירו באופן דרמטי. לא האמנתי שההצלחה תהיה כה כבירה וכה מהירה, אבל כן האמנתי שהמחירים ילכו ויירדו. בחלומות הכי ורודים שלי חלמתי על הפיכת אנרג'יקס לחברה ששווייה יותר ממיליארד דולר, אבל לא יכולתי לדמיין כי אחרי 10 שנים תחום האנרגיות המתחדשות יהיה במקום שבו הוא נמצא כיום.

 

"לדוגמה, 30% מצריכת האנרגיה בעולם כיום היא לתחבורה, וזו עוברת מדלקים לחשמל. חברות רבות הודיעו שב־2030 כבר לא ייצרו רכבי בנזין, כך שיהיה ביקוש מטורף לחשמל. הערכות מדברות על כך שישראל של 2030 תצטרך כמות כפולה של חשמל לעומת הצריכה הנוכחית - והדרך הזולה ביותר לייצר חשמל היא באמצעות אנרגיה סולארית ורוח.

 

"אנחנו לא מתחרים בגז, אלא נעבוד יחד ונשלים זה את זה. אבל הפחם ייעלם לחלוטין. טוענים נגד האנרגיות המתחדשות שאנו לא אוגרים חשמל, ולכן קשה להסתמך על תחנות הכוח שלנו. אבל כאן הווקטורים מתחברים: מושקעים מיליארדי דולרים בייצור בטריות לרכבים חשמליים, וזה מוזיל משמעותית את עלותן, ואני אומר שגם מחיר האגירה יירד".

 

נתן חץ מעורב בניהול החברה והאסטרטגיה שלה?

"נתן הוא המנטור שלי. זו זכות גדולה מאוד לעבוד עם אחד מאנשי העסקים המובילים בישראל, גם בשל פשטות החשיבה שלו וגם בהיבט של סולם הערכים הגבוה מאוד שהוא מנחיל לנו. אין יום שבו נתן ואני לא יושבים ומדברים, ואין החלטה שהוא לא שותף לה. מצד אחד הוא מעורב בכל, ומצד שני הוא נותן לי המון חופש. נתן לעולם לא יתערב בהחלטה ניהולית של מנכ"ל, הוא רק יביע את דעתו, וזו תישמע. כשמקבלים החלטות בשניים, זה תמיד טוב יותר".

 

נתן חץ נתן חץ צילום: עמית שעל

 

 

אתם פועלים גם בפולין ובארה"ב. עד כמה הרגולציה והבירוקרטיה בישראל נוקשות לעומת מדינות אחרות?

"אולי זה לא ממש ישראלי מצדי, אבל אני די מפרגן לרגולטור שלנו, רשות החשמל ומשרד האנרגיה. בשנים האחרונות הם הפנימו את הפוטנציאל האדיר בתחום, והם תומכים ומקדמים את השוק. הרגולטור נהג בצורה אחראית כששחרר מכסות באופן שמצד אחד ייצר שוק ומצד שני לא יכביד על הכיס של צרכני החשמל. היום, לאחר שהמחירים ירדו, החשמל הירוק מסבסד, למעשה, את חברת החשמל או את הצרכנים. מנגד, הבירוקרטיה בישראל מאתגרת וגם יקרה. הליכים של היתרי בנייה, סטטוטוריקה וכדוגמתם, הם ארוכים, יקרים, מסורבלים ואפשר גם לומר מתישים - אבל זאת המדינה שלנו. לזכות הרגולטור הישראלי ייאמר כי הוא לא משנה את החוקים, כפי שעשו לנו תוך כדי תנועה בפולין. זה נותן לנו המון ביטחון להשקעה בישראל.

 

שר האנרגיה יובל שטייניץ מדבר על יעד חשמל מאנרגיות מתחדשות של 25%–30% עד שנת 2030. עד כמה זה ריאלי, בהתחשב בכך שכיום אנו עומדים על כ־7.5% בלבד?

"אין לי ספק שהיעד הוא בר־קיימא. רוב המדינות המפותחות בעולם הולכות לכיוון הזה. אני מאמין שיעד של 30% הוא רק ההתחלה, ואנרג'יקס רוצה להמשיך להוביל את תחום האנרגיות המתחדשות בישראל, כפי שאנחנו היום. במכרזים הסולאריים האחרונים שפורסמו אנחנו מהווים סדר גודל של כ־30% מהשוק. ממחקר של 'בלומברג' עולה כי בשנת 2050 תהיה מחצית מהחשמל בעולם ממקורות של אנרגיה מתחדשת, בעוד כיום, להערכתי, מדובר ב־7%–8% בלבד".

 

באיזה שלב לא תוכל כבר הירידה בעלויות ההקמה לכסות על הירידה בעלות החשמל — ותפגע ברווחיות הפרויקטים?

"הירידה במחיר החשמל נובעת מירידה בעלויות הציוד. בתחילת הדרך היתה עלות פאנל סולארי 2.53 דולר לוואט, וכיום העלות היא פחות מ־30 סנט. כלומר, מחיר הרכיב שמהווה כ־50% מעלויות המערכת הסולארית, ירד בכ־90% בעשור האחרון. בניגוד למרבית השחקנים, שרוכשים ציוד מסין, לנו יש שיתוף פעולה אסטרטגי עם החברה המובילה בעולם, First Solar האמריקאית. אחת הסיבות להצלחת אנרג'יקס היא שאנחנו יוזמים את הפרויקטים, מפתחים אותם, סוגרים פיננסית ומקימים אותם. אנחנו קונים את הפאנלים והציוד, ואז לוקחים קבלנים לביצוע העבודה. לכן, מעבר לחיסכון בעלויות ההקמה, אנו גם בונים את המתקנים שלהערכתנו איכותם היא הגבוהה ביותר האפשרית כיום. עלויות ההקמה שלנו דומות או נמוכות במקצת מהמתחרים, אבל תפוקת המתקנים שלנו גבוהה יותר.

 

שווי השוק של אנרג'יקס הגיע ל־4.6 מיליארד שקל, משווי של 770 מיליון שקל ב־2016. אתה לא חושב שיש קצת הייפ מוגזם סביב התחום שלכם?

"אנרג'יקס עברה שינוי דרמטי מאז 2017, וההספק וההכנסות גדלו משמעותית. יש לנו צבר פרויקטים מרשים: ב־2019 היינו עם 258 מגה־ואט מחוברים, ולקראת סוף 2021 אנחנו נחצה את ה־1 ג'יגה מחוברים. מדובר בפי ארבעה מההספק הקיים. ב־2017 היינו עם 168 מגה־ואט מחוברים, ובאותה שנה יצאנו עם תוכנית אסטרטגית לכניסה לארה"ב. בפרויקט אר"ן (חוות טורבינות רוח ברמת הגולן - א"ג) עברנו מחסום משמעותי של אישור ממשרד הביטחון, ושמנו לעצמנו כיעד להגיע בשנת 2022 להספק של 1 ג'יגה־ואט מחובר. אני אמרתי אז שבתוך חמש שנים נגדיל את ההספק פי שישה".

 

איך משפיעה סביבת הריבית האפסית על פעילותכם?

"היא משפיעה מאוד על עלות החוב שאנו לוקחים, שכן מדובר בתחום עם השקעות מסיביות, הבנוי על מימון של 70%–80% לפרויקט. כך שברגע שעלויות המימון יורדות, הפרויקטים נהפכים לאטרקטיביים יותר. אבל כמו בנדל"ן המניב - עלות החוב אמנם יורדת, אך גם התשואות בנכסים".

 

התשואות על הפרויקטים לא יורדות במקביל לירידה בעלות החוב?

"אצלנו זה קורה לאט יותר מאשר בנדל"ן המניב. התשואות שלנו בפרויקטים בארה"ב לפני מינוף הם 9%–10%. הריבית הנמוכה משפיעה גם על הערכת השווי. המשקיע מסתכל מה האלטרנטיבה, וכשהריבית נמוכה אז ריבית ההיוון יורדת בצורה דרמטית, ולכן השווי הכלכלי של הפרויקטים הקיימים עולה".

 

חוות טורבינות רוח של אנרג'יקס בפולין חוות טורבינות רוח של אנרג'יקס בפולין צילום: אנרג'יקס

 

 

מהם עקבי האכילס של האנרגיות המתחדשות?

"נצטרך בעוד כמה שנים לתת פתרון לנושא האגירה. וכמובן העובדה שאנחנו תלויי רגולציה".

 

מהם האתגרים שאתה פוגש בניהול הימיומי?

"האתגר העיקרי הוא ניהול אנשים - לגייס את אלה שמאמינים בערכי החברה, ולוודא שיהיה להם טוב בה. אחד האתגרים שלי כמנכ"ל הוא לדעת שהדרך ארוכה וצריך לסיים את המרתון. כל יום, לפני שאני הולך לישון, אני בוחן את החלטותיי. חלקן טובות, חלקן פחות, והמטרה היא לא לחזור על טעויות".

 

"ההסכם עם Shell פתח בפנינו את האפשרות לצמוח בארה"ב"

 

לוינגר לא מהסס כשהוא מתבקש להזכיר את שלושת האירועים המשמעותיים ביותר של אנרג'יקס: "הראשון היה רכישתנאות חובב, עסקה שנרקמה במהלך פגישה על ארוחת צהריים ונסגרה בתוך 24 שעות. אחר כך רכישת פרויקט באני בפולין, ואם נאות חובב הפך אותנו מחברה קטנה לבינונית, הפרויקט הזה הוא שהפך אותנו לחברה גדולה. ואבן הדרך השלישית היתה החתימה על ההסכם עם ענקית האנרגיה Shell, שהכניס אותנו לארה"ב. מדובר היה בעסקה ראשונה מסוגה בתחום הסולארי בארה"ב, שגרמה לי תחושת סיפוק גדולה מאוד".

 

האם יש לכם תוכניות לרכש או כניסה לתחומים נוספים?

"אני לא רואה אותנו נכנסים לתחומים שאינם במיקוד שלנו - סולארי ורוח. אני לא פוסל רכישת חברות, אבל אני לא מחפש כרגע בצורה אקטיבית".

 

איפה תהיה אנרג'יקס בעוד 5–10 שנים?

"בעשר השנים האחרונות הוכחנו יכולת, ועכשיו אנחנו יוצאים למסע. לפני חמש שנים רק הבנתי את גודל המהפכה, והאתגר עכשיו הוא איך אני לוקח את אנרג'יקס מחברה של מיליארד דולר לשווי של מיליארדי דולרים. אני מאוד מאמין בה, באנשיה, ביכולותיה וברוח הגבית החזקה שאנו מקבלים מהתחום. בעוד 5–10 שנים אני מצפה שנהיה יצרן חשמל פרטי מוביל בתחום האנרגיות המתחדשות בעולם, ומקווה שגם נוכל למכור חשמל באופן פרטי לצרכנים".

 

 

x