שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

ראיון כלכליסט

"הקנאביס תופס 50% מזמני, כי אין לי הרבה לקדם בהיעדר ממשלה"

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אחראי גם על היחידה לקנאביס רפואי, המפקחת על אחד התחומים החמים בשוק ההון. "הבכירים לא מפחידים אותי", הוא אומר על מצעד הידוענים שהצטרף לענף, ומעריך שיצוא הקנאביס - שאושר בממשלה - יחל במחצית הראשונה של 2020: "כשההיצע יעבור את הביקוש המקומי". והבג"ץ של עמותת מטופלי הקנאביס הרפואי? "אני לא רואה מצב שהרפורמה תבוטל"

צלי גרינברג 11:2525.12.19

פרופ' איתמר גרוטו (55) תכנן להיות גינקולוג, אך התגלגל לניהול קנאביס רפואי. אף שכמשנה למנכ"ל משרד הבריאות הוא מנהל תקציב של 1.5 מיליארד שקל ואחראי על חטיבת הבריאות - הכוללת את שירותי בריאות הציבור, המדען הראשי ו־13 יחידות אחרות - הרי שכמחצית מזמנו הוא מקדיש בחודשים האחרונים לאחת הקטנות שבהן, היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק"ר).

 

 

למרות תקציבה הנמוך יחסית, כ־13 מיליון שקל בלבד, ממגנטת אליה היחידה גלריה של דמויות מוכרות בישראל, וזאת בזכות הצפי שתעשיית הקנאביס העולמית תגיע להכנסות של 75 מיליארד דולר בשנת 2030. מראשי ממשלה בעבר, דרך שרים, חברי כנסת, שגרירים, רמטכ"לים, קציני משטרה ואלופים בדימוס, ועד אנשי מפתח באצולת הממון המקומית - כולם רוצים פרוסה מהעוגה הזו.

 

הרפורמה תכפיל את מחיר הקנאביס

 

באחרונה מצא את עצמו משרד הבריאות במאבק שמאיים לערער את יסודות הרפורמה שהוא מנסה לקדם, להסדרת הקנאביס הרפואי בתקינה ובשיווק למטופלים, בעקבות בג"ץ שהגישה עמותת מטופלי הקנאביס הרפואי. בסוף מרץ עתרה העמותה נגד הרפורמה, שמייקרת את מחיר הקנאביס הממוצע מכ־10 שקלים לגרם לכ־20 שקלים. במקביל נאלץ המשרד להיאבק במגדלות ובחברות הקנאביס הרפואי, ובאחרונה גם ברוקחים שנכנסו לתחום, וגרוטו, המכהן בתפקידו מאז יוני 2017, מוצא עצמו פעם אחר פעם בחזית.

 

כל הנוגעים בתחום מפנים אליכם אצבע מאשימה.

"הכיוון שלנו כמשרד היה ונשאר זהה - מוצר בטוח למטופלים עם תקינה מסודרת. בדיעבד, יש דברים שאולי כדאי היה לנסות לעשות אחרת, למשל הקביעה שרק אחרי סיום הגידול הראשוני של 180 שתילים תיבחן אפשרותו של המגדל לעבור לגידול גידול מסחרי. הרעיון היה לעזור לחקלאי, כך שאם התוצרת שלו לא תעמוד בתקינה הנדרשת הוא לא יצטרך להשמיד כמה דונמים אלא רק 180 שתילים. מצד שני, הסבירות היא שמרביתם כן יצליחו לעמוד בתקינה בחממות החדשות, ולכן אפשר היה להשאיר זאת לשיקול דעתו של החקלאי, ולאפשר בכך הכנסה של תוצרת נוספת לשוק. גם הגמישות לאפשר למטופלים לבחור את זן הקנאביס היא חשובה, אבל הם מתלוננים בעיקר על כך שאנו לא מכירים את הבעיות שלהם. כמובן שאנו מכירים את הבעיות, ולעומק, אבל ייתכן שהיו צריכים להיות מצדנו יותר קשב ושקיפות מולם.

 

"לגבי המגדלים הסיפור שונה מעט. הם רצו לשמור את השוק לעצמם, וזו חשיבה לגיטימית, אבל משרד הבריאות הוא הרגולטור לנושא, ותפקידנו לשרת את הציבור. לקח להם קצת יותר מדי זמן, לטעמי, להבין שהרפורמה שהתחלנו בה הולכת לקרות, וייתכן שהיה צורך להרחיב את השיח, כדי לראות איך עושים זאת נכון יותר יחד. זה כולל גם התגמשות מצדנו".

 

פרופ' איתמר גרוטו. על נהירת הבכירים לתחום: "עידו נחושתן הוא מומחה לקנאביס? הם פרזנטורים, בעוד ההחלטות שאנחנו נדרשים לקבל הן מקצועיות" פרופ' איתמר גרוטו. על נהירת הבכירים לתחום: "עידו נחושתן הוא מומחה לקנאביס? הם פרזנטורים, בעוד ההחלטות שאנחנו נדרשים לקבל הן מקצועיות" צילום: אוראל כהן

 

בית המשפט העליון הוא שלקח על עצמו כרגע את מושכות ניהול שוק הקנאביס. אתם לא רואים בכך כישלון? זה נובע רק מחוסר קשב?

"משרד הבריאות נחשב לרגולטור קשוח, ורגולציית הקנאביס אינה שונה בבסיסה מתחומים אחרים שהמשרד אמון עליהם. הרי זכורים המקרים שבהם שואלים איפה היה משרד הבריאות כשמוצאים כשל כזה או אחר במוצרי מזון או בריאות. אבל הקנאביס נופל בין הכיסאות, כי הרגולציה של המשרד מותאמת למזון או לתרופות, והקנאביס הוא לא זה ולא זה, וצריך למצוא לו רגולציה מתאימה. אז במה הכישלון? בכך שלא הצלחנו לשכנע את האוצר לגבי הצורך בפיקוח על המחירים בתחום?".

 

בכך שהמטופלים הגישו בג"ץ נגד רפורמה שאמורה לסייע להם, ובינתיים בג"ץ מגבה את עמדתם על פני עמדתכם.

"דברים רבים נעשים נגד עמדת המדינה, אבל לעתים זה דווקא מסלול לפתרון בעיות, בעיקר כאשר המחלוקות הן בינמשרדיות. היועץ המשפטי לממשלה הוא הגורם המפשר בין שני משרדי ממשלה החלוקים ביניהם, אבל יש מחלוקות שאינן נפתרות ברמת הממשלה, ואז בג"ץ נדרש להתערב. העובדה שבג"ץ החליט להתערב בנושא מחיר הקנאביס היא דבר חיובי. בבג"ץ הקנאביס אנו רואים לנגד עינינו שתי חלופות, שאנו גם בוחנים אותן: או שבג"ץ מחזיר אותנו לשולחן השרטוט ולניהול משא ומתן עם המטופלים, או שהוא לוקח על עצמו להחליט בנושא".

 

יש מצב שבג"ץ יבטל את הרפורמה, וכל השקעות העתק שנעשו לקראתה יירדו לטמיון?

"אני לא רואה מצב כזה. זו תהיה אמירה כללית מדי מצדו. הרי אי אפשר לבטל את הרפורמה, אלא להאיר דברים מסוימים בה שלא עובדים. צריך אמירה מדויקת יותר לגבי דברים ספציפיים, שלדעת בג"ץ מצריכים ליטוש, תיקון או שינוי. אבל אני לא חושב שבג"ץ יתערב בכללי האיכות, לדוגמה".

 

חברות הקנאביס טוענות שכללי האיכות שלכם מכבידים, ואם הם יכולים לעמוד בכללי האיכות האירופיים, מדוע נדרשים בנוסף כללים ישראליים?

"אין תקן אחיד בעולם, לא בתרופות ולא במזון. בתחום התרופות יש לנו הסכם הכרה הדדית עם אירופה, אבל עם ארה"ב אין. תרופה שנרשמת פה לא יכולה להירשם בארה"ב, ולהפך. היא מצריכה תאימות לתקן הישראלי, ואם רוצים למכור אותה בשוק האמריקאי היא צריכה תאימות לתקן שם. גם בקנאביס זה כך. למשל, יש תקינה ישראלית להדברה בתחום הקנאביס, ויש המבקשים מאיתנו לאמץ את התקינה האמריקאית או האירופית. לנו יש כאן שתי בעיות: אם נבחר באחת מהתקינות, הצד שלא בחרנו בו יתלונן לארגון הסחר הבינלאומי, שישראל חברה בו, שאנו עושים חסמי סחר. בנוסף, תקנים נקבעים על פי צורכי האוכלוסייה, והצרכים שלנו שונים משל האמריקאים והאירופים. בישראל, למשל, אוכלים יותר פירות וירקות מאשר באירופה, ולכן התקנים להדברת מזון מבוססים על הצריכה היומית של תושבי כל אחת מהמדינות. אבל המשרד עוסק גם בהתאמת תקנים בינלאומיים לישראל בתחומי המזון, תוספי התזונה, ובמה שאפשר יהיה גם בקנאביס.

 

"לגבי כללי האיכות והתקינה אציין כי שלב בדיקות התוצרת קיים מ־2015, אבל לא היה מפוקח. כיום יש פיקוח. החובה להקרין את התוצרת נועדה להוריד זיהומים ופטריות מהצמח - בוודאי כשמדובר בכזו שמגיעה לחולים שמערכת החיסון שלהם ירודה, כמו חולי סרטן. ההקרנה אינה המצאה של משרד הבריאות, אלא של המגדלים עצמם. הם החלו להקרין לאחר שלא הצליחו להגיע לתקן התוצרת הנדרש ללא זיהומים וחיידקים. שילבנו את זה ברפורמה, אבל אם בדיקה של קנאביס עוברת את התקינה ללא הקרנה - אין בה צורך. אם מישהו יוכיח לאורך זמן כי הוא יכול לייצר מוצר נקי והיגייני, לא נחייבו בהקרנה. לנו חשוב שהמוצר הסופי יהיה בהתאם לתקן, וזו לא גחמה לצורך עמידה במשטר מסוים, אלא לצורך מניעת זיהומים שגורמים למחלות. מרבים גם לשאול אותנו למה הורדנו ל־15% את שיעורי ה־THC (הרכיב הפסיכואקטיבי בקנאביס) במוצרים שהמגדלים היו מגדירים קודם לכן כ־20%. אבל האמת היא שלא הורדנו, אלא כהגנה על המטופלים פשוט חייבנו אותם לפרסם את הרמות האמיתיות של הרכיבים השונים. הרי המגדלים לא באמת גידלו וייצרו מוצרים בשיעורים שנטענו. ומשהו אחרון לגביהם, וחשוב לא פחות הוא המחיר שהם גבו בהתאם להסדרה החדשה - כ־200 שקל ל־10 גרם קנאביס רפואי - שלדעתי ולדעת המשרד הוא גבוה מדי. ייתכן שהם צריכים להחזיר למשקיעים כספים שהוצאו לבניית האופרציה, אבל למה עכשיו? אפשר להחזיר אותם בשלבים מאוחרים יותר".

 

המשקיעים והעוסקים בתחום זקוקים לוודאות. לדוגמה, למרות שהיצוא אושר בממשלה, אתם מונעים אותו.

"יצרנו מתווה, שבמסגרתו כל תוצרת עודפת מעבר לצורכי השוק המקומי תאושר ליצוא. אנו מעריכים שזה יהיה במהלך המחצית הראשונה של 2020. הכנו תחזית של עלייה במספר המטופלים, שמייצרים כיום ביקוש של כ־2 טונות קנאביס רפואי בחודש, וביקשנו מכל המגדלים צפי להיצע שיוכלו לספק לשוק בטווח של שנה קדימה. ברגע שנראה היכן ההיצע עובר את הביקוש נדע מתי אפשר יהיה להתיר את היצוא. בסופו של דבר, אנו משרד הבריאות הישראלי, ומטרתנו היא קודם כל לדאוג למטופלים הישראלים. החברות זקוקות לוודאות, וזה מובן, אבל היא צריכה להיות הדדית. חשוב גם להדגיש שהיצוא ייעשה לפי קטגוריות. אם, למשל, ייווצר כבר בעוד חודש עודף בשמני קנאביס, אז נאשר כבר בעוד חודש יצוא שלו. בהיבט זה, ייתכן שיהיו מוצרים מסוימים שיאושרו ליצוא לפני אחרים".

 

מבין כל ה"שמות" שנכנסו לענף הקנאביס היה מישהו שניסה ללחוץ עליך או להיעזר בך?

"הבכירים שנכנסו לקנאביס לא מפחידים אותי. כקוריוז אני יכול לספר על שרת הבריאות של פרו, יהודייה בשם סילביה פסח, שבצעירותה עלתה לישראל ועשתה אצלי התמחות בבריאות הציבור. אחרי שסיימה את כהונתה כשרה, ביקשה להיפגש עימי, והגיעה עם הכדורסלן עמרי כספי. היא רצתה שאעזור לקדם הכרה הדדית בתחום התרופות בין פרו לישראל, ועם כספי רצתה לקדם יצוא קנאביס רפואי מישראל לפרו. נושא ההכרה ההדדית היה על שולחני עוד לפני הפגישה איתה, ונשאר תקוע אצלי גם לאחריה. עובדת היותה שרה לשעבר - שהגיעה מלווה בכוכב ספורט - לא שינתה לי. עוד דוגמה? דני נוה, שהיה שר הבריאות, כיהן כיו"ר חברת קנאביס, אבל זה לא השפיע עליי. עידו נחושתן (מפקד חיל האוויר לשעבר - צ"ג) הוא מומחה קנאביס? הם פרזנטורים, בעוד ההחלטות שאנחנו נדרשים לקבל הן מקצועיות".

 

מוצרי CBD: כשתקום ועדת בריאות

 

בדרכם לאחזקה בחברות הקנאביס עוברים כל הבכירים שהצטרפו בשנים האחרונות לתחום אצל מנהל היחידה לקנאביס רפואי, יובל שמחה לנדשפט, שכפוף ישירות לגרוטו. "יש כאלה שלא יודעים שהיק"ר זו יחידה בתוך משרד הבריאות", אומר גרוטו. "כשנכנסתי לתפקידי ירשתי גם את הנושא הזה, ואחרי שלמדתי אותו, התחלתי להיות מעורב יותר. כמנהל, כשאתה מבטל החלטות של הדרג המקצועי, אתה צריך להבין בנושא, ומאז גם היו כמה כאלה".

 

 

משקאות אנרגיה מבוססי CBD. "בנוגע למזון, זה קצת יותר מפחיד אותנו כרגע" משקאות אנרגיה מבוססי CBD. "בנוגע למזון, זה קצת יותר מפחיד אותנו כרגע" צילום: בלומברג

 

 

עד כמה זה כאב ראש לעומת שאר הדברים בטיפולך?

"זה תופס כיום כ־50% מזמני, אבל התזמון יצא טוב, כי בהיעדר ממשלה אין לי הרבה מה לקדם. תחום הקנאביס הרוויח, כי יש לי יותר יכולת לעסוק בו".

 

למה לא מאשרים את ה־CBD (קנבינואיד, הרכיב שאינו פסיכוטי בצמח הקנאביס) ליבוא ויצוא?

"יש טיוטה מוכנה, שבמסגרתה מוצרי קנאביס שיש בהם רכיב THC נמוך מ־0.2%, שהיא התקינה האירופית המחמירה, ועד 0.3%, שזו התקינה בארה"ב, לא ייחשבו כסם מסוכן, אבל בתנאי שזה ישווק כתוסף תזונה בצורת שמן. לאחר הבחירות תקום מחדש ועדת הבריאות, זה יעלה בה, ובהנחה שזה יעבור, יוכלו יצרני ויבואני ה־CBD למכור זאת כתוסף תזונה בשוק המקומי. המטרה היא להרחיב את זה גם לקוסמטיקה, ויכול להיות שזה יעלה לוועדה יחד עם ה־CBD כתוספי תזונה. בנוגע למזון, זה קצת יותר מפחיד אותנו כרגע. החסם במקרה זה הוא לא משרד הבריאות ולא היק"ר".

 

איפה יהיה הקנאביס הרפואי בעוד חמש שנים?

"בקופות החולים, ולדעתי זה יהיה כלי שיתמרץ מעבר לקוחות ביניהן. יהיו הרבה יותר מטופלים והתוויות נוספות. הידע לא יבוסס על חצי הוכחות וחצי חוכמת המונים, אלא יותר על הטיפול. טוענים נגדנו שהמשרד לא מקשיב למטופלים, אבל הספר הירוק (חוברת הדרכה שהוציא משרד הבריאות) מבוסס מצד אחד על מחקרים עדכניים, ומצד שני על חוכמת ההמונים. למרות שלילת הקנאביס כיום בספרות המקצועית כגורם טיפולי רפואי, אצלנו יש מטופלים שמדווחים על הקלה. אז על בסיס אותה חוכמת המונים אנו נותנים את הקנאביס הרפואי. לכן אי אפשר להגיד שהמשרד לא מקשיב. יתרה מזאת, אפילו פרסמנו הנחיות לרופאים, שמחריגות את הקנאביס מהמדע, שמהווה בסיס לכל החלטה רפואית. למעשה, בקנאביס הרפואי שחטנו את הפרה הקדושה של הרפואה - שהיא מבוססת מדע".

x