$
בורסת ת"א

החשיפה לדולר הורידה את קרן רעות למקום האחרון בתשואות

קרן ההשתלמות הגדילה חשיפה למטבע לעומת המתחרות, אלא שהדולר צנח בכמעט 8% ב־2019 וגרע מהתשואה של רעות כ־0.6%; יו"ר ועדת ההשקעות של הקרן: "השנה זה פעל לנו הפוך, אבל לאורך זמן אנחנו מאמינים שנכון לגדר את המטבע"

רחלי בינדמן 08:2224.12.19
ההתנגדות לגידור עלתה ביוקר: השנה האחרונה לא היתה טובה עבור 45 אלף עמיתי רעות, קרן השתלמות מפעלית שנוסדה ב־1979 עבור ציבור השכירים והעצמאים העוסקים במנהל. בין החוסכים בקרן ההשתלמות של רעות הם עובדים ברמת דרג מנהל בבנק הפועלים, שירותי בריאות כללית, מאוחדת, תנובה, נעמ"ת, משען, נבחרות ישראל בכדורסל, מאמנים ושופטי איגוד הכדורסל ועוד.

 

בדיקת "כלכליסט" מעלה כי התשואה שהשיגה הקרן - 6.15%, היתה הנמוכה ביותר בקרב כלל קרנות ההשתלמות במסלולים הכלליים, ב־12 החודשים האחרונים. מדובר במעל 30 קרנות השתלמות, שהשיגו תשואה ממוצעת של 7.6%. ל"כלכליסט" נודע כי מה שהוריד את רעות לתחתית טבלת התשואות הוא החלטה שהתקבלה בועדת ההשקעות של הקרן ב־2018 לפני כשנה להפחית משמעותית את גידור החשיפה המטבעית לדולר.  

 

יגאל דן, יו"ר דירקטוריון רעות יגאל דן, יו"ר דירקטוריון רעות צילום: אוראל כהן

 

במדיניות ההשקעות של קרן ההשתלמות, שעודכנה באפריל האחרון, נקבע כי החשיפה למט"ח של הקרן תעמוד על 23% בממוצע בטווח סטיה של 6% לכל כיוון — קרי בין 17% ל־29% מסך התיק. מט"ח אמנם כולל גם חשיפה למטבעות אחרים, אך ברוב הגופים מדובר בחשיפה של לפחות 75% לדולר ולרוב אף יותר מכך - וחשיפה של עד 25% ליורו.

 

בדיקת מדיניות ההשקעה של יתר קרנות ההשתלמות מעלה כי מדיניות זו חריגה כלפי מעלה. כך למשל, בקרן ההשתלמות של אלטשולר הוגדרה חשיפה למט"ח בממוצע של 13%. בפסגות החשיפה היא בממוצע של 19%, בילין לפידות החשיפה זהה לזו של פסגות ומתוכה 90% לדולר. במיטב־דש החשיפה לדולר מהווה 75% מהחשיפה למט"ח, שעומדת על ממוצע של 19%. היקף הנכסים המנוהל בקרן ההשתלמות של רעות עומד על 2.27 מיליארד שקל כך שהבחירה בדולר היתה ביחס להיקף נכסים של כחצי מיליארד שקל. אלא שהדולר צנח ב־12 החודשים האחרונים בכמעט 8%, ועודף החשיפה של רעות בהשוואה למתחרים שלה בממוצע, גרע מהתשואה שלה סביב 0.6%.

 

כדי להבין עד כמה ההחלטה של רעות היתה משמעותית, נציין כי ב־2018 טווח החשיפה למט"ח עמד על 15% בלבד ממוצע. במדיניות ההשקעות המוצהרת בתחילת 2019, לפני העדכון, הטווח עמד על בממוצע על 21% ובאפריל כאמור הוגדלה החשיפה למט"ח לממוצע של 23% כאמור. את ההחלטה קיבלה ועדת ההשקעות של רעות, שכוללת את יו"ר הדירקטוריון יגאל דן, ואיתו שני דח"צים -חיים אברהם ויוני זילפה.זילפה הוא דח"צ חדש שלא היה שותף להחלטת הגידור האמורה.

 

בשיחה עם יגאל דן הוא הסביר את הרציונל: "בשנים האחרונות הגדלנו חשיפה להשקעות בחו"ל בהיקף משמעותי ומטבע הדברים גם ההשקעה במטח עלתה בהתאמה. ב2018 קיבלנו החלטה לצמצם בהדרגה את גידור המטבע מאחר שעלות הגידור הגיעה לרמות גבוהות מתמיד, כ 2% עד 3% לשנה. עלות הגידור הפכה לגורם סיכון בפני עצמו שיש לנהלו. עצם ההחלטה על גידור היא החלטה לאבד מראש 2%-3% בשנה על כל השקעה במט"ח, ובעולם של תשואות נמוכות זה משמעותי מאוד.

 

שמנו לב לכל שלאורך זמן שער הדולר תנודתי בטווחים קצרים אך לאורך זמן הוא בסה״כ מתייצב. לדוגמה, בשנתיים האחרונות מחיר הדולר עבר תנודות חזקות אבל חזר לנקודת הפתיחה שבה היה ולא השתנה. כך יצא שמי שגידר הפסיד כ 4-6% תמורת הגנה שלא היתה אפקטיבית. ועדת ההשקעות שאחד מתפקידיה לנהל סיכון, החליטה שבתנאים אלו עדיף לגדר חלק קטן יותר ולחסוך חלק מעלויות הגידור. מנגד אנחנו מצמצמים סיכון באפיקים אחרים כמו למשל בבחירת מח"מ בינוני באג"ח. לצערינו, השנה זה פעל נגדנו, כי הארוכים עלו מאד והדולר ירד בלמעלה מ 7%, אולם זו היא חוכמת הבדיעבד. לאורך זמן אנחנו חושבים שהגידור היקר הוא דילמה רצינית שמחייבת הכרעה קשה כי בסופו של דבר מדובר על ניהול סיכון בעולם של אי ודאות. אני מניח שכשהדולר יתאושש מעט והריבית תעלה, התמונה תתהפך ויתקבל התיקון הטיבעי כפי שקורה בדרך כלל בתיק מהסוג הזה", הוסיף דן.  

 

ועדת ההשקעות, שאחד מתפקידיה הוא ניהול סיכונים, קבעה שאין באמת סיבה לגדר את כל החשיפה המטבעית. מנגד, אנחנו שמרנים יותר באפיקים אחרים, כמו החזקה של מח"מ בינוני באג"ח ממשלתי ולא ארוך. השנה זה אכן פעל לנו הפוך, כי הארוכים מאוד עלו והדולר ירד. אבל לאורך זמן אנחנו מאמינים שלא נכון לגדר את המטבע". כמו כן, המתנגדים לגידור טוענים כי הסיבה היחידה שמנהלי הפנסיה מגדרים חלק מהחשיפה היא תחרות התשואות החודשית, והחשש כי בחודש או שנה נתונה הדולר יחלש מול השקל, כמו ב־2019 ואז התשואות ייפגעו. לטענתם, לאורך זמן, עלות הגידור היקרה אינה מוצדקת.

 

על פי רוב, קופות הגמל המפעליות יותר סולידיות מהקופות בשוק הפרטי. מדובר בקופות שפועלות שלא למטרות רווח, עבור קהל סגור (מורים, רופאים, שופטים וכן הלאה). דמי הניהול המשולמים להן זולים משמעותית, אך מנגד הכסף מנוהל בצורה סולידית יותר ולשוני זה יש ביטוי בתשואות.

 

בראש הטבלה ב־12 החודשים האחרונים ניצבת קרן ההשתלמות הפרטית של אלטשולר שחם, שהשיגה תשואה של 11.5%. אחריה ניצבת קרן ההשתלמות הפרטית של ילין לפידות, עם תשואה של 9.35%. אלא שגם בהשוואה לקופות מפעליות התשואה של רעות חלשה: קרן ההשתלמות של הסתדרות המעו"ף, מינהל עובדי משק ופקידים רשמה תשואה של 7.98%, קרן ההשתלמות של ההנדסאים והטכנאים רשמה תשואה של 7.74% וקרן ההשתלמות של עובדי בנק ישראל רשמה תשואה של 7.7%.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x