שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

הכנסות פתאל צמחו ב-75%, התקן החשבונאי החדש הוריד את הרווח

קבוצת המלונאות הגדולה בישראל רשמה ברבעון ירידה של 35% ברווח הנקי ל-62 מיליון שקל - ללא יישום התקן טיפס הרווח ב-24% ל-119 מיליון שקל; ההכנסה היומית הממוצעת לחדר: בישראל 873 שקלים, באירופה 529 שקלים

חזי שטרנליכט 09:0625.08.19

רשת המלונות פתאל החזקותשבשליטת דוד פתאל (59.71%) פרסמה אתמול את הדו"חות הכספיים של לרבעון השני של 2019. הנתונים הושפעו מהכנסת התקן החשבונאי החדש IFRS16 לתוקף. התקן החדש קובע כי על חברות להכיר בחוזי חכירה ארוכי טווח כנסים מצד אחד, ומאפשר לרשום את ההוצאות של הפחת בשורת הוצאות המימון. לכן הוא מקפיץ את נתון הרווח לפני מסים, פחת והפחתות (EBITDA) וגם נתון דומה שמושפע מתשלום דמי שכירות — EBITDAR.  

במקרה של פתאל, ה־EBITDAR זינק ב־69% והגיע ל־547.8 מיליון שקל ברבעון השני. ואילו ה-EBITDA זינק ב־143% ל־522 מיליון שקל. מנגד, הרווח הנקי צלל. את הרבעון השני של השנה הרשת סיכמה עם רווח נקי של 61.6 מיליון שקל — צלילה של 35% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. אלמלא יישום התקן החשבונאי, הרווח הנקי היה עולה ב־24% ומגיע ל־119 מיליון שקל. את המחצית הראשונה של השנה פתאל חתמה בהפסד של 25 מיליון שקל, זאת בשעה שבמחצית הראשונה של 2018 הרווח הנקי של החברה עמד על 71 מיליון שקל. בנטרול התקן החשבונאי, הרווח הנקי במחצית היה יורד במעט ומסתכם ב־67 מיליון שקל.

 

לדברי סמנכ"ל הרשת שחר עקה, הנתון שמייצג בצורה הנאמנה ביותר את מצבה הפיננסי של פתאל הוא ה־FFO (תזרים מפעילות שוטפת), שמציג את הרווח הנקי בניכוי הוצאות מימון, מסים ושכירות. ה־FFO של החברה ברבעון השני של השנה עלה ב־44.3% והסתכם ב־231 מיליון שקל. ואכן, נראה שהמשקיעים הגיבו בחיוב לד"וחות הכספיים ושלחו את המניה לעליות של 3.5%. זאת, לאחר שבתחילת היום המניה ירדה, ככל הנראה בעקבות המפולת בוול סטריט.

 

שווי השוק של החברה עמד בסוף יום המסחר על 7.2 מיליארד שקל — זינוק של 89% בהשוואה לשווי שלפיו הונפקה החברה בפברואר אשתקד: 3.8 מיליארד שקל. בעקבות העלייה החדה במחיר המניה, שווי האחזקות של דוד פתאל, מנכ"ל ובעל השליטה ברשת (59.7%), עומד על 4.3 מיליארד שקל. שווי האחזקות של גרושתו, הדסה פתאל, שמחזיקה ב־7.6% ממניות הרשת, עומד על 547 מיליון שקל. את הרבעון השני של השנה חתמה הרשת עם זינוק של 74.6% בהכנסות, שהגיעו ל־1.5 מיליארד שקל.

 

 

 

החששות מסגירת שדה דב והשדה באילת הופרכו

התוצאות הטובות הפריכו את החששות מסגירת שדה דב בתל אביב ושדה התעופה באילת, אותם הביע בתחילת חודש יוני פתאל עצמו. סמנכ"ל הכספים של הרשת, שחר עקה, אף אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי "חודש יולי היה מצוין באילת. באוגוסט נרשמה ירידה, שהיתה צפויה בשל תשעה באב, שחל השנה ב־11 באוגוסט. אבל לפי מצב ההזמנות בספטמבר, אני לא רואה השפעה". עם זאת, עקה מציין כי לפי ההערכות בענף התיירות, ירידה בתנועת התיירים הישראלים שמגיעים לאילת עלולה להתרחש בחורף הקרוב. כמו כן, קיימת הערכה לפיה עשויה להיות עלייה בתעבורת הנוסעים לחו"ל מנמל התעופה החדש רמון שנמצא 18 ק"מ מאילת, והיא עשויה לקזז את הירידה.

 

פתאל מחזיקה 10 מלונות באילת, מתוך 210 מלונות בסך הכל בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה, שבהם 40.6 אלף חדרים. ואכן, עיקר השיפור בתוצאות מיוחס למלונות שהתווספו לפורטפוליו של הרשת, בין אם בצורה של רכישה ובין אם בצורה של הקמה או חכירה. כך, למשל, במרץ 2019 חכרה החברה 4 בתי מלון של רשת גרנז' בלונדון ל־30 שנה תמורת שכירות שנתית של 55 מיליון ליש"ט. הסכמי השכירות הינם לתקופה של 25 שנים עם אופציה להארכה ב־5 שנים נוספות. במסגרת ההסכם מתחייב בעלי המלונות להעמיד 34.5 מיליון ליש"ט לטובת שיפוץ כולל של בתי המלון וכן להפקיד סך של דמי השלמה לשכירות שלא יפחתו מ־34.5 מיליון ליש"ט בחמש שנים הראשונות. כמו כן השלימה הרשת הקמת מלון לאונרדו חדש באמסטרדם ב־50 מיליון יורו.

 

"יציבות בישראל וצמיחה חזקה בחו"ל"

דיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון, אמר בתגובה לתוצאות כי "הדו"חות מציגים פעילות עם יציבות בישראל וצמיחה חזקה בחו"ל, למרות ייסוף השקל. המגזר של אנגליה ואירלנד עדיין צעיר ולא כולל נתוני השוואה של ממש, כך שמוקדם להביע דיעה נחרצת על הפעילות". דטנר הוסיף כי הדו"חות סובלים מ"המון רעשים במספרים", שנובעים בחלקם מעלייה משמעותית במספר החדרים של הרשת, בעיקר באירופה, תוך שינוי משמעותי בתמהיל בין המלונות בבעלות למלונות בחכירה, לטובת המלונות בחכירה.

 

לדבריו, "בבריטניה ואירלנד ההשוואה אינה רלבנטית כלל, בשל האיחוד של פעילות ג'וריז אין, שברבעון הקודם נרשמה כדמי ניהול, ותוספת של מלונות גרנג' בלונדון, שלא רק משנים את הפרופיל של הפעילות, אלא גם כוללים מנגנון שמעוות את המספרים". אחד הנתונים המסקרנים שניתן למצוא בדו"חות נוגע לגובה ההכנסה היומי הממוצע לחדר במלון. נכון למחצית הראשונה של השנה, ההכנסה היומית הממוצעת בישראל היא 873 שקל לחדר — ירידה קלה של 0.3% ביחס למחצית המקבילה בשנת 2018. לדברי סמנכ"ל הכספים של הרשת שחר עקה, מקור הירידה טמון דווקא בעלייה בתפוסה: "העלייה בתפוסה משמעותה שיותר אנשים מזמינים חדרים לאמצע שבוע וזה מוריד מעט את ההכנסה הממוצעת מחדרי מלון".

 

אך למרות הירידה הקלה, ההכנסה הממוצעת מחדר בישראל עדיין גבוהה באופן משמעותי ביחס להכנסה היומית הממוצעת באירופה, ומשקפת את יוקר המחיה בישראל. ההכנסה היומית מחדר באירופה במחצית הראשונה של השנה עמדה על 529 שקל — עלייה של 5.1% בהשוואה למחצית המקבילה ב-2018 ורק 60.6% מההכנסה בישראל עם זאת, שיעור הרווחיות של הרשת באירופה עמד על 37% לעומת 25% בישראל. באיזור בריטניה ואירלנד ההכנסה היומית הממוצעת עלתה ב־5.4% והגיעה ל־486 שקל — 55.6% מההכנסה בישראל, אך עם שיעור רווחיות גבוה יותר, של 37%. ביתר מלונות החברה עמדה ההכנסה הממוצעת על 503 שקל ללילה ושיעור הרווחיות עמד על 16%.

 

 

דוד פתאל בעל השליטה בפתאל החזקות
דוד פתאל בעל השליטה בפתאל החזקות צילום: רוני רוקי

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x