שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

אייל לפידות סלל את הדרך לזינוק בשכר הבכירים

מנכ"ל הפניקס לשעבר, שמשך את עגלת השכר של בכירי המערכת הפיננסית, עושה זאת שוב; מאז שמונה למנכ"ל שיכון, עם שכר בעלות שנתית של 21 מיליון שקל, בכירים בסקטור הריאלי מנסים להדביק אותו; ארבע חברות כבר קיבלו אישור להעלות את שכרם של 6 בכירים; בראש משפרי השכר מנכ"ל אפי נכסים שעלות שכרו זינקה ב־76%; בסיבוב הקודם החגיגה של לפידות הסתיימה בחוק להגבלת שכר הבכירים

חזי שטרנליכט 06:5601.08.19

מינויו של אייל לפידות, מי שהיה שיאן השכר בחברות הפיננסיות בעבר, למנכ"ל שיכון ובינוי, מפוגג את ההשפעה המצננת שהיתה לחוק הגבלת שכר הבכירים גם על המערכת הריאלית. לפידות, שקיבל ב־2018 שכר בעלות של 3.5 מיליון שקל בחברת הביטוח הפניקס, הביא איתו לתפקידו החדש שאליו נכנס במאי האחרון את הסטנדרטים שאליהם הורגל, והצליח לארגן לעצמו חבילת שכר בעלות שנתית של 21 מיליון שקל עבור שיכון ובינוי. חודש לאחר מכן החל להסתמן בחברות הציבוריות הריאליות גל של העלאות שכר ושיפור בתגמול נושאי משרה בכירים, שמעיד כנראה על מגמה של שינוי בהרגלי הצריכה.

 

 

 

מתחילת יוני ארבע חברות ציבוריות – אפי נכסים, גב ים, שופרסל ועזריאלי – ביקשו מבעלי המניות לאשר העלה בתגמול של 7 נושאי משרה בכירים – מנכ"לים ויו"רים, בשיעורים שהגיעו לעשרות אחוזים. 6 בקשות כאלה אושרו ביולי, ורק אחת, של יו"ר שופרסל מאוריסיו ביאור עדיין ממתינה לאישור בעלי המניות. בכיר באחד מבתי ההשקעות אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "אחרי כל מה שהיה עם תנאי השכר של לפידות בשיכון ובינוי, המניה זינקה והשוק התלהב. זה פתח את התיאבון למנהלים. זה תמיד מתחיל בשקט, בצעדים קטנים, שליד לפידות נראים קטנוניים. אבל לדעתי זה יילך ויתגבר. בטח כשמדדי הבורסה שוברים שיאים".

 

כשדורית סלינגר עצרה את לפידות

 

שכר הבכירים במערכת הפיננסית, שהיו משיאני השכר של החברות הציבוריות, גרר ביקורת רבה במשך שנים. ב־2014, כאשר לפידות כיהן כמנכ"ל הפניקס, הוא ביקש להגדיל את עלות שכרו לתקרה שנתית של 14.6 מיליון שקל. דבר זה עורר את זעמה של הממונה על שוק ההון דורית סלינגר שפרסמה טיוטת הוראות שגבילה אותו. הקרב על אותה חבילת שכר היה בין המהלכים שיצרו תהודה ציבורית שזרעה את הזרעים לחקיקה. אבל לא רק לפידות. השיאנים במערכת הבנקאית, מנכ"ל הפועלים צבי זיו שהתפטר מתפקידו עם פרסום דו"חות 2008, קיבל באותה שנה שכר בעלות של 33 מיליון שקל, בעוד הבנק רשם הפסד של חצי מיליארד שקל בתקופה המדווחת. חברת הכנסת שלי יחימובץ' (עבודה) העלתה ב־2008 את הצעת החוק הראשונה להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית, חוק שעבר תהפוכות רבות, דחיות ועיכובים, עד שאושר במרץ 2016.

 

 

 צילומים: שאול גולן, עמית שעל, אוראל כהן
 צילומים: שאול גולן, עמית שעל, אוראל כהן
 צילומים: שאול גולן, עמית שעל, אוראל כהן

 

 

טרם החלת החוק קיבלה מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח שכר בעלות של 8.1 מיליון שקל עבור 2015, שכר בעלות של 14.6 מיליון שקל ב־2016 ושל 6.9 מיליון שקל ב־2017, אז שולמו לה גם זכויות עבר. ב־2018 קיבלה מנכ"לית לאומי, שהודיעה כי תפרוש מהתפקיד, שכר בעלות של 3.1 מיליון שקל בלבד. אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים, קיבל ב־2018 שכר בעלות של 2.5 מיליון שקל, בדומה לזה ששולם לו ב־2017. לשם השוואה, ב־2016, שבה נכנס פינטו לתפקידו ב־1 באוגוסט הוא קיבל שכר בעלות של 4.4 מיליון שקל עבור חמישה חודשי עבודה בלבד. ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים דאז קיבל ב־2015 שכר בעלות של 7.9 מיליון שקל, היו"ר יאיר סרוסי קיבל 7.7 מיליון שקל ואילו דוד ברודט קיבל שכר בעלות שנתית של 5.8 מיליון שקל.

 

חוק הגבלת שכר המנהלים בתאגידים פיננסיים – הבנקים וחברות הביטוח – העמיד את תקרת עלות השכר השנתית על 2.5 מיליון שקל תוך שהוא קובע גם כי שכר הבכירים לא יכול לעלות על פי 35 משכרו של עובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה. לפי החוק, כל תוספת שכר שמעבר לתקרה המותרת לא תוכר לחברה לצורכי מס. השפעת החוק היתה מיידית, וכבר ב־2017 נרשמה ברוב חברות הביטוח הגדולות ירידה משמעותית בפער בין השכר הממוצע (ללא חמשת הבכירים בארגון) לבין שכר המנכ"ל. בהראל ביטוח, למשל, עמד הפער בין שכר המנכ"ל מישל סיבני לשכר הממוצע בחברה על פי 13.3 לעומת פער של פי 24.7 ב־2016. זאת, בעיקר, בשל קיצוץ עלות שכר המנכ"ל מ־6 מיליון שקל ב־2016 לעלות של 3.39 מיליון שקל בשנה שלאחר מכן. כדי שסיבוני יוכל לזכות בשכר בעלות שנתית של יותר מ־2.5 מיליון שקל ב־2016 העלתה הראל בסוף אותה שנה את שכר המינימום בארגון ל־6,000 שקל בחודש, לעומת שכר מינימום של 5,300 שקל באותה תקופה.

 

טבלת שיאני השכר משורטטת מחדש

 

החוק החדש השפיע דרמטית על המערכת הבנקאית, ו־2018 היתה השנה הראשונה שבה בכירי הבנקים לא נכללו ב־20 המקומות הראשונים. בעשירייה הראשונה כיכבו בעיקר מנהלי חברות התרופות, הראשון בהם קור שולץ מנכ"ל טבע שעלות שכרו עמדה על 122 מיליון שקל. אך נראה שהחוק השפיע גם על כלל השוק, כאשר ב־2015, שנה לפני אישור החוק, עלות השכר הכוללת של עשרת השיאנים עמדה 200 מיליון שקל והיא צנחה בכמעט 20% בשנה שלאחר מכן לשכר בעלות כוללת של 161 מיליון שקל, כאשר רוסק־עמינח היתה הבנקאית היחידה שהתברגה למקום ה־7 ברשימה ב־2016. אבל החוק השפיע לא רק על טבלת שיאני השכר, והוביל גם לגל של עזיבות. ראשון המתפטרים היה דני ציון המשנה למנכ"לית בנק לאומי, שתלה את התפטרותו בחוש החדש ואמר: "חוק זה, שעל סבירותו תעיד ההיסטוריה של ישראל בשנים הקרובות, משדר מסר שהוא נורא בעיני, כאילו המערכת הפיננסית הינה אויב הציבור ולכן היא מותרת בפגיעה". גם מנכ"לית לאומי פרשה מתפקידה והיא בדרך לאיתור השקעות בתחום ההייטק, כך גם מנכ"לית בנק דיסקונט, לילך אשר טופילסקי שהצטרפה לקרן פימי כשותפה בכירה ומנכ"ל הפועלים אריק פינטו שפורש אחרי 40 שנים בבנק לקראת סוף השנה.

 

באפריל האחרון התבקשו בעלי המניות של שיכון ובינוי לאשר ללפידות תנאי שכר מפליגים בעלות שנתית של 21 מיליון שקל למשך חמש שנים, שהורכבה מתגמול שנתי קבוע של 4 מיליון שקל, בונוס מרבי של 4 מיליון שקל ואופציות בשווי שנתי של 13 מיליון שקל. השכר המנופח לא הרתיע את בעלי המניות בשיכון ובינוי ואולי להיפך. מניית החברה הוסיפה לערכה 100% מתחילת השנה, כשעיקר העלייה נרשמה ממרץ, אז נודע על הגעתו של לפידות לחברה. ואישור זה משליך, כאמור, על חברות ריאליות נוספות.

 

מימין: משה כחלון, שלי יחימוביץ' ודורית סלינגר מימין: משה כחלון, שלי יחימוביץ' ודורית סלינגר צילומים: שאול גולן, עמית שעל, אוראל כהן

 

כך, למשל, באסיפה שקיימה אפי נכסים בתחילת החודש אישרו בעלי המניות שיפור בחבילת התגמול של מנכ"ל החברה, אבי ברזילי. עלות שכרו השנתית של ברזילי זינקה ב־72% בעקבות זאת, מ־2.54 מיליון שקל ב־2018 לתקרת עלות של 4.38 מיליון שקל ב־2019. חבילת השכר הזו כוללת בונוס שנתי תלוי יעדים שלא יחרוג מ־660 אלף שקל ובונוס נוסף שיינתן "במקרים מיוחדים של מאמץ מיוחד ו/או הישג ראוי להערכה", שבהם תוכל ועדת התגמול לאשר לו מענק חד־פעמי של עד 330 אלף שקל, שיביא את הבונוסים לתקרה של 990 אלף שקל.

 

בחברת נדל"ן אחרת, גב ים, שמוחזקת (40%) על ידי נכסים ובניין ומהווה חלק מהשרשור באחזקות דסק"ש של אדוארדו אלשטיין, אישרה האסיפה הכללית בשבוע הראשון של יולי מדיניות תגמול מעודכנת שמשפרת את תנאי שכרו של המנכ"ל אבי יעקובוביץ. לפי המדיניות החדשה עלות שכרו השנתית של יעקובוביץ' זינקה ב־54% לעומת 2018, והוא ימשוך בשנה הקרובה שכר בעלות של 4.82 מיליון שקל. שכרו של יעקובוביץ' יורכב מתגמול קבוע של 2.5 מיליון שקל, בונוס של 1.12 מיליון שקל ואופציות של 1.2 מיליון שקל. זאת, לעומת שכר בעלות של 3.13 מיליון שקל ב־2018 שהורכבה מתגמול קבוע של 2.31 מיליון שקל ובונוס של 815 אלף שקל.

 

מינויו של בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי ליו"ר פעיל בגב ים שיפר גם מצבו של אלשטיין. ב־2018 משך אלשטיין 130 שקל בלבד, שכר דירקטור, מכל קבוצת אי.די.בי והחברות־הבנות שלה. עם הפיכתו ליו"ר פעיל ב־45% משרה, ימשוך אלשטיין שכר שנתי בעלות של 1.1 מיליון שקל, זהה לעלות השכר שקיבל קודמו בתפקיד, אחיו אלחנדרו אלשטיין, במהלך 2018. בזימון המקורי לאסיפת בעלי המניות ביקש אלשטיין למשוך שכר בעלות שנתית של 2.5 מיליון שקל ל־45% משרה, אולם בלחצם של המוסדיים הוא נאלץ לקצץ את ההצעה.

 

אברכהן נתקל בהתנגדות המוסדיים

 

גם בשופרסל החליטו לשנות את תנאי העסקתו של המנכ"ל איציק אברכהן, מהלך שלא עבר חלק מול המוסדיים. במקור ביקשה שופרסל לשפר את עלות שכרו של אברכהן מ־4.83 מיליון שקל ב־2018 לשכר בעלות של 10.66 מיליון שקל ב־2019 שיכלול תגמול קבוע של 1.82 מיליון שקל ואופציות בשווי של 9 מיליון שקל. בסופו של דבר, ולאחר דיונים מול המוסדיים, נקבע לאברכהן שכר בעלות של 6.78 מיליון שקל, רטרואקטיבית מתחילת 2019, שיכלול בונוס שנתי תלוי יעדים בתקרה של 2.9 מיליון שקל. שופרסל ביקשה גם לשפר את עלות עלות שכרו של היו"ר החדש מאוריסיו ביאור מ־1.2 מיליון שקל שקיבל קודמו ב־2018 עבור 40% משרה לשכר בעלות של 1.8 מיליון שקל בהיקף העסקה דומה. שכרו של ביאור עדיין ממתין לאישור בעלי המניות.

 

מי שעוד קפצה על גל העלאות שכר הבכירים היא חברת הנדל"ן עזריאלי. התגמול הקבוע בשכרה של היו"רית ובעלת השליטה דנה עזריאלי עלה מ־2.7 מיליון שקל ב־2018 ל־3 מיליון שקל ב־2019; תקרת הבונוס לעזריאלי עלתה מ־1.5 מיליון שקל ל־2 מיליון שקל, מה שמביא את תקרת עלות שכרה השנתית ל־5.2 מיליון שקל, זאת לעומת שכר בעלות של 4.4 מיליון שקל ב־2018 שכלל דמי ניהול של 2.9 מיליון שקל ובונוס של 1.5 מיליון שקל. גם שכרו של מנכ"ל עזריאלי אייל חנקין זינק. התגמול הקבוע עלה מ־2.9 מיליון שקל ב־2018 לתגמול קבוע של 3.35 מיליון שקל ב־2019. גם הבונוס שלו זכאי חנקין עלה לתקרה של 2.8 מליון שקל, מה שמביא את עלות שכרו השנתית ל־6.8 מיליון שקל ב־2019, לעומת שכר בעלות של 6.6 מיליון שקל ב־2018.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x