$
שווקי חו"ל

אובר וליפט במו"מ עם איגודי עובדים לשדרוג תנאי ההעסקה

בתגובה להצעת חוק בקליפורניה שתחייב להתייחס לעובדי כלכלת החלטורה כאל שכירים, פועלים נציגי החברות לגבש תנאים משופרים. אם יעבור החוק, ליפט תספוג עוד 290 מיליון דולר בהפסדים שנתיים והוצאות אובר יגדלו ב־500 מיליון דולר בשנה

שירות כלכליסט 20:0924.06.19

הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון ב"כלכליסט"

 

נציגים מטעם חברות שיתופי הנסיעות אובר וליפט וחברות נוספות המשתייכות לכלכלת החלטורה מנהלים בחודשים האחרונים מגעים עם בכירים בשני איגודי עובדים בקליפורניה. זאת במטרה לגבש הסכמים שיאפשרו לחברות השיתוף להמשיך ולהתייחס לעובדים כאל קבלנים עצמאיים, אך במקביל יעניקו להם הטבות והגנות שניתנות על פי רוב לעובדים שכירים - על כך מדווח ה"לוס אנג'לס טיימס".

 

 

 

המהלך מגיע בתגובה להצעת חוק בקליפורניה שבמסגרתה יחוייבו החברות להתייחס לעובדים במדינה כאל שכירים. אם תאושר הצעת החוק, שנידונה בימים אלה בסנאט של קליפורניה, עשויות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת על רווחיות החברות לטווח הארוך.

 

הפגנה של נהגי אובר על תנאי העסקתם הפגנה של נהגי אובר על תנאי העסקתם צילום: בלומברג

 

בשלב זה פורסמו רק פרטים מועטים בנוגע להצעה שאותה מנסות חברות השיתוף לגבש מול איגודי העובדים. עם זאת, שתיים מהחברות הללו, פוסטמייטס ודורדאש, כבר הזמינו סקרי דעת קהל בנושא.

 

המגעים מתנהלים מול האיגודים טימסטרס ו־Service Employees International Union, זאת בעוד פדרציית העבודה של קליפורניה, המייצגת את מרבית איגודי העובדים, ממשיכה לדרוש מעמד שכיר מלא לכל העובדים. מעמד זה יחייב את חברות הטכנולוגיה לוודא כי העובדים מרוויחים לפחות שכר מינימום, כמו גם שלל תשלומים אחרים, ובהם שעות נוספות, ביטוח רפואי, פיצויי פיטורים, הוצאות רכב וימי מחלה.

 

החברות מצידן טוענות כי הדרישות הללו יקשו עליהן לגייס עובדים ולעמוד בביקוש לשירותיהן, וכן יוסיפו עלויות משמעותיות למאזן, כאשר רובן טרם רווחיות.

 

עבור אובר, העלות הנוספת עשויה לעמוד על 500 מיליון דולר בשנה, כך לפי מחקר שערכו אנליסטים בברקליס. עבור ליפט המשמעות תהיה הפסד נוסף של 290 מיליון דולר בשנה. עבור הרבעון הראשון של 2019 דיווחה ליפט על הפסד בגובה 1.14 מיליארד דולר.

 

בדומה, לשכת המסחר של קליפורניה טענה בשבוע שעבר כי סיווגן של חברות שיתופי הנסיעות כמעסיקות "יערער על החדשנות של המודל העסקי שהוביל לצמיחה כלכלית במדינה". עוד ציינו כי תפגע גמישות הנהגים, והלקוחות ייאלצו להמתין זמן רב יותר לקבלת שירות.

 

העובדה שחברות כמו אובר מוכנות לקיים משא ומתן מצביעה על שינוי מגמה עבורן, זאת לאחר שעד כה הן נלחמו בטענות שהופנו נגדן מבחינת תנאי עבודה, בבתי המשפט כמו גם בזירת דעת הקהל. כך למשל, בתחילת השנה תבעה ליפט את עיריית ניו יורק בעקבות דרישתה לשלם שכר מינימום לנהגים.

 

זו גם הפעם הראשונה שהחברות עובדות בשיתוף פעולה כדי לפתור את הבעיה. "המטרה היא לשמור על עצמאות הנהגים", מסרה ליפט. "זאת תוך שמירה על רמת הכנסות מינימלית, גיבוש הטבות סוציאליות והקמת שותפות חדשה בשילוב איגודי עובדים, כדי לבחור את ההטבות שיתנו לעובדים את המענה הטוב ביותר".

 

בקרב העובדים הדעות כנראה חלוקות. בשיחה עם העיתון אמרה רבקה סטאק־מרטינז, שעובדת עבור אובר וגם ליפט, כי למרות שבתחילת הדרך היא העדיפה לעבוד כעצמאית, למען גמישות השעות, כעת היא מבינה את חשיבות החוק. "הנהגים כבר הפנימו שאי אפשר לסמוך על החברות שיעשו את הדבר הנכון, ולכן יש צורך בחקיקה שתחייב אותן". עם זאת, להערכתה יעדיפו רוב הנהגים להישאר עצמאיים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x