שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

הסתיימה הבוררות על מפעלי ים המלח: כיל שילמה למדינה עוד 250 מיליון שקל

סאגת הבוררות שהחלה ב-2011 על התמלוגים שנדרשה כיל לשלם עבור פעילות מפעל האשלג בשנים 2017-2000 הגיעה לסיומה; בסך הכל שילמה כיל למדינה תמלוגים של 1.08 מיליארד שקל; החברה תבצע הפרשה נוספת של 11 מיליון דולר בדוחות הרבעון הראשון

מיקי גרינפלד ועמרי מילמן 09:3929.04.19

ניתן פסק בוררות סופי בהליך בין מדינת ישראל לכיל בשאלת התמלוגים שעל מפעלי ים המלח לשלם למדינה עבור השנים 2000 עד 2017 - לאחר פתרון המחלוקת האחרונה בהליך שפרצה בשנת 2018. סכום התמלוגים ששילמה כיל בעקבות הליך הבוררות עומד על 300 מיליון דולר, 1.085 מיליארד שקל. המשמעות - תוספת של כ-250 מיליון שקל לסכום שנקבע בהליך בעבר.     

סכום התמלוגים הכולל ששילמה כיל עבור פעילות מפעלי ים המלח עומד על 1.3 מיליארד דולר. "בזאת הסתיימו הליכי הבוררות בין הצדדים שהחלו בשנת 2011", נאמר בהודעת כיל שפורסמה הבוקר בבורסה. כיל כבר ביצעה הפרשה בדוחות קודמים על התשלום הנדרש ועתה היא תבצע הפרשה נוספת של 11 מיליון דולר לאחר מס שתירשם בדוחות הרבעון הראשון של 2019.

 

עידן עופר בעל השליטה בכיל - ברקע מפעלי ים המלח עידן עופר בעל השליטה בכיל - ברקע מפעלי ים המלח צילום: Chris Ratcliffe; בלומברג

 

הבוררות שהחלה ב־2010 בין מי"ה (מפעלי ים המלח של כיל) לבין המדינה עוסקת בתמלוגים שעל החברה לשלם למדינה מאז שנת 2000. ברוב המכריע של הסוגיות שהיו על הפרק סביב שאלת התמלוגים, המדינה ניצחה, למעט קיזוזים מסוימים של הוצאות, כמו למשל עמלות מכירה.

 

לאחר שסוכמו העקרונות לגבי הדרך כיצד יחושבו התמלוגים, במאי 2014, כיל החלה לשלם למדינה 850 מיליון שקל במספר פרקים (מעל 150 מיליון דולר במהלך 2015 ועוד 10 מיליון דולר ו־250 מיליון שקל ריבית במרץ 2017). אותו סכום חושב למעשה על ידי כיל - הסיכום היה כי כיל שמחזיקה בכל הנתנים תחשב את גובה התמלוגים שעליה לשלם בהתאם לפסק הבוררות והמדינה באמצעות היועצים ששכרה תבדוק את החישוב.

 

ואולם ב-2018 נתגלעה מחלוקת בין הצדדים על האופן שבו חישבה כיל את התמלוגים והמדינה דרשה יותר מ־600 מיליון שקל, בנוסף ל־850 מיליון שקל שכבר שילמה כיל, בטענה כי חישוב התמלוגים על ידי החברה נעשה בניגוד לפסק הבוררות.

 

באוקטובר האחרון הוגשה חוות הדעת שנכתבה על ידי פרופסור אשר בלס ופרופסור חיים בן שחר שמצאה בין היתר כי בחישוב של כיל, החברה הפחיתה הוצאות רבות שלא על פי הנהוג בעולם ובסתירה לפסיקת הבוררות. כך למשל בתור הוצאה על סוכנים חיצוניים שניתן להפחית מההכנסות של החברה הכלילה כיל את התשלום על חברות בארגון הבינלאומי של יצרני אשלג. כלומר, תיאום הפעילות מול חברות כמו פוטאש נתפס בעיניהם כעמלת מכירה.מצד המדינה הוצגו גם טענות נוספות על בעיות בחישובים של כיל. כיל טענה מצידה שחישוביה נעשו בהתאם לפסיקת הבוררות: "החברה פעלה על פי החלטת הבוררים ושילמה את הסכומים שנפסקו על ידם. המחלוקות שנותרו עוסקות בתחשיב הסכומים הנובעים מהחלטות הבוררים, ואלה טרם הסתיימו", טענה בחודש אוקטובר. בעקבות אותה חוות דעת הגיעו הצדדים לסיכום לפיו תשלם כיל למדינה תוספת שעמדה - לפי כיל - על עוד 175 מיליון שקל. כעת מתווספים אליה 75 מיליון שקל, שסוגרים את הסכסוך בין הצדדים.

 

שאלת התמלוגים, אופן חישובם ודרך יישוב המחלוקות תעלה שוב כאשר משרד האוצר יקדם מחדש את יצירת הזכיון החדש לקראת 2030, אז זיכיונה של כיל על העבודה בים המלח יסתיים.

 

החשב הכללי רוני חזקיהו מסר כי "אגף החשב הכללי הפגין נחישות ועקביות בניהול המאבק על נכסי הציבור וזכויות המדינה, והצליח להשיב סכומים משמעותיים לקופת המדינה ולהסדיר את העברת התמלוגים בעתיד. במסגרת ניהול התביעה נעזרה המדינה בטובי המומחים, ולא חסכה משאבים ומיקוד ניהולי על מנת להחזיר לציבור את חלקו במשאבי הטבע".

 

המשנה לפרקליט המדינה, אורית קוטב: "תביעת המדינה הינה ביטוי למדיניות האכיפה היזומה בכלים אזרחיים אותה מובילה הפרקליטות האזרחית, במטרה להגן על נכסי המדינה, על הקופה הציבורית ועל האינטרס הציבורי. אני מבקשת להודות לכל הפרקליטים, אנשי החשב הכללי והיועצים החיצוניים על העבודה המסורה והמקצועית שהביאה לתוצאה ציבורית ראויה זו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x