שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

גיל שויד: "יותר קל להשבית מדינה בסייבר מאשר בפצצות"

באירוע טרום פתיחה של בניין צ'ק פוינט באוניברסיטת תל אביב דיבר מייסד החברה על תחילת דרכו: "בגיל 10-11 התחלתי ללמוד בנוער שוחר מדע"; על הקשר בין אקדמיה להייטק: "רוב הרעיונות שמשתמשים בהם כיום יש להם בסיס אקדמי לפני 15 שנה וגם 30 שנה"; ועל שילוב נשים בתעשייה: "אני לא חושב שיש סיבות טובות למיעוט הנשים"

צלי גרינברג 20:4414.04.19

"כל יום אני שואל את עצמי מה האתגרים הבאים, אבל עוד לא גמרנו את האתגרים של צ'ק פוינט, כי צריך עוד לאבטח את העולם. ולא מבינים כמה זה קשה לאבטח את הרמזורים, ומערכות שונות ומגוונות בכל תחומי החיים. המלחמות הבאות יהיו בעולמות הסייבר. יותר קל להשבית מדינה בסייבר מפצצות". כך אמר מנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד באירוע טרום פתיחה של בניין צ'ק פוינט באוניברסיטת תל אביב, שישמש כבית ספר למדעי המחשב ואוניברסיטת תל אביב לנוער. אבן פינה לבניין הונחה באוגוסט 2016. 

 

במסגרת האירוע, שנערך במסגרת פעילות המועדון האקדמי עסקי של אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב, שוחח שויד עם מור פיפק, דוקטורנטית למדעי המחשב, רזי מוקטרן, בוגר תוכנית נוער שוחר מדע ומישל קלמן, תלמידת תוכנית אודיסיאה וסיפר על אהבתו לתחום המחשבים כבר מגיל צעיר. "בגיל 10-11 התחלתי ללמוד בנוער שוחר מדע בירושלים ואת הרעיון שלי ידעתי שארצה לבנות כבר כשהגעתי לצבא", אמר שויד. "בשנת 1993 הגעתי להתחיל ליישם את הרעיון של צ'ק פוינט. וכשראיתי שהרשת של האינטרנט עוברת מהאוניברסיטה כרשת אקדמית לרשת ציבורית - הרעיון שלי הפך לאטרקטיבי. ואז התחלנו את צ'ק פוינט.

 

"תמיד אהבתי לפתח תוכנה כאהבה ליצירה. זה שאיפות של כל יוצר מכל תחום, ותמיד עניין אותי שישתמשו בזה. ישראל הפכה למעצמה בתחום אמנם, אבל זה היה רק אחד מהתחומים שעסקתי בהם, כמו תקשורת, מכשירים רפואיים ועוד. וכשמצאתי את החיבור בין רעיון טוב, שותפים טובים, ושוק אטרקטיבי - פתאום כל הדברים האלה היו ביחד, וזה היה טיימינג מתאים. חיפשתי במשך שלוש שנים את המיקס של הדברים הנכונים וכשהגיעה הנקודה שהתלכדו הדברים התאפשר לנו ליישם".

גיל שויד ודור העתיד גיל שויד ודור העתיד צילום: איציק בירן

 

אמנון דיק וגיל שויד אמנון דיק וגיל שויד צילום: איציק בירן

 

מימין: אמנון דיק, גיל שויד, יוסף קלפטר, עדי אולמרט מימין: אמנון דיק, גיל שויד, יוסף קלפטר, עדי אולמרט צילום: איציק בירן

 

 

שויד דיבר גם על הקשר ההדוק בין עולם האקדמיה לעולם ההייטק: "יש גשר בין התעשייה לאוניברסיטה ויש בוגרים שנחשפים ונכנסים לתעשייה, גם לצ'ק פוינט. אני מקווה שהשם צ'ק פוינט במרכז האוניברסיטה יאפשר לקדם יוזמות מסוג גשר לשילוב סטודנטים ובוגרים בצ'ק פוינט מחד ומחקרים שייעשו באקדמיה יחד עם צ'ק פוינט.

 

"לשמחתי, בתחום של תוכנה לא צריך לחכות 50 שנה כדי לראות תוצאות וסטארט-אפ מראה מוצר בשוק תוך פחות משנה. וזו ההזדמנות גם לכם שלומדים פה. מגיל 12 בערך עבדתי, אבל תמיד עבדתי בסביבות קשורות לעשייה של מחשב, ובגיל 14 כבר עבדתי באוניברסיטה. והאוניברסיטה פותחת את הראש, בעוד התעשייה מאוד פרגמטית. רוב הרעיונות שמשתמשים בהם כיום יש להם בסיס אקדמי לפני 15 שנה וגם 30 שנה.

 

"אנחנו צריכים את בוגרי האוניברסיטה בתעשייה שלנו. זה כנראה המקום הכי טוב להתחיל בו קריירה בהייטק, לא מצאנו גורם יותר טוב מהאוניברסיטה. אחוז הנשים בתעשייה עומד על בין 20% ל-30%, ואצלנו 50% מההנהלה הן נשים. אני לא חושב שיש סיבות טובות למיעוט הנשים, אבל זה מתחיל בגיל מאוד צעיר עם עידוד ושכנוע של בנות צעירות ללמוד מדעי המחשב. אז קודם כל זה הרצון, כי אין מגבלות מערכתיות או אחרות".

 

בדבריו התייחס שויד למעמדה של צ'ק פוינט בשוק העולמי: "99% מהביזנס שלנו לייצוא, וגדלות פה חברות של 100 מיליון דולר, ומיליארד דולר, וכולם חולמים על לייצר חברות ענק, ואני בעד, אבל אין כאלה הרבה בעולם. צ'ק פוינט היא בין ה-20 הגדולות בעולם, ולא יכולות להיות 10 חברות מתוך ה-20 ישראליות, יכולות אולי 2. מריוס (נכט), השותף שלי, מנסה לייצר כזה בתחום מדעי החיים".

 

הבניין באוניברסיטת תל אביב הבניין באוניברסיטת תל אביב צילום: צלי גרינברג

 

 

אדריכל המבנה איתן קימל אמר באירוע: "כדי שיהיה בניין טוב, צריך מזמין רציני שיוביל את זה. התוצאה של שבע שנות עבודה אינטנסיבית, שהחלה ב-2012, מראה שהצלחנו לעמוד בדרישה לעשות בניין למדעי המחשב שיהיה הכי מיוחד בעולם. חשבנו על בניין שיהיה חצי וירטואלי, חצי אמורפי, דומה חיצונית ובאופיו לענן - מעולם מדעי המחשב, שצף לו כמבנה בסביבה הנוקשה של האוניברסיטה".

 

פרופ' יוסי קלפטר, נשיא האוניברסיטה: "עבורי זו מתנת פרידה בתום כהונתי השנייה כנשיא האוניברסיטה. תודה לגיל על התרומה יוצאת הדופן של הבניין, שאי אפשר להתעלם ממנו. הבניין התחיל כמשכן לנוער שוחר מדע, וחנינא ברנדס היה זה שגלגל את הבניין לשרת גם את מדעי המחשב.

 

"פרויקט בראשית היה מבצע נפלא, שיצא משלושה בוגרים, שניים מהם מאוניברסיטת תל אביב. יוצאי נוער שוחר מדע יהיו אלה שיכשירו את אלה שיוציאו את בראשית 3 ו-4. כי בראשית 2 כבר מוריס קאהן תפס. הבניין הזה מאוד יפה, אך כשבגין אמר שיפרוש הוא אמר שהוא יילך לפתחה של עזה כדי לכתוב זכרונותיו. אני לא מבטיח לכתוב זכרונות, אך בפרישתי אלך למשרד בבניין".

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >> 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x