שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

עלייה של 9% בהכנסות השנתיות בפנינסולה, הרווח טיפס ב-19%

חברת האשראי החוץ בנקאי מסכמת את 2018 עם הכנסות של 61 מיליון שקל ורווח של 23 מיליון שקל; המנכ"ל השותף מיכה אבני: "השוק התחיל להבין שיש אלטרנטיבה, אין לי ספק שהוא יכפיל את עצמו. הפיקוח על הבנקים עושה הכול כדי למנוע תחרות"

גולן חזני 11:5417.03.19

פנינסולהמסכמת רבעון רביעי מוצלח עם עלייה של 25% בשורת הרווח הנקי ל-7.3 מיליון שקל, בהשווה ל-5.8 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. בשורת ההכנסות הרבעונית רשמה פנינסולה עלייה של 18.3% ל-17.6 מיליון שקל.

 

ברמה השנתית חצו ההכנסות לראשונה את קו 60 מיליון השקלים ב-2018 ועמדו על 60.8 מיליון שקל, לעומת 55.7 מיליון ב-2017, עלייה של 9.2%. 79% מהכנסות פנינסולה ב-2018 היו מפעילות של נכיון צ'קים, 4% מדמי ניהול של קרן הצמיחה ו-17% מהלוואות שהעניקה. הרווח הנקי השנתי הסתכם ב-22.9 מיליון שקל, לעומת 19.2 מיליון ב-2017, עלייה של 19%. 

העלייה בהכנסות החברה נובעת מגידול תיק האשראי ללקוחות, מה שהביא גם לשיפור בהכנסות המימון של החברה שעמדו ב-2018 על 17 מיליון שקל לעומת 14.3 מיליון ב-2017. הוצאות המימון נותרו יציבות, על 9.6 מיליון לעומת 9.7 מיליון ב-2017.חלקן של הוצאות המימון בדוח רווח והפסד ל-2018 הסתכם בכ-16.4% מהכנסות המימון לעומת כ- 18.1% מהכנסות המימון ב-2017, בזכות שיפור בתנאיי האשראי ועליית חלקו של ההון העצמי במימון תיק האשראי ללקוחות.
 

גיוס אג"ח והנפקה פרטית של נע"מ (ניירות ערך מסחריים) למוסדיים שביצעה החברה ב-2018 היא אחרעים על עיקר הגידול במקורות למתן אשראי, כשתיק האשראי נטו גדל ל-734 מיליון שקל לעומת 55 מיליון בסוף 2017, עלייה של 32%.

 

החברה שבשליטת בית ההשקעות מיטב דש נוסדה ב-2004 ע"י מיכה אבני שמשמש כמנכ"ל החברה כיום, ובמקביל מכהן כיו"ר איגוד חברות האשראי בישראל בלשכת המסחר". מיטב דש ואבני מחזיקים בשליטה משותפת בפנינסולה.

 

"התוצאות הן ביטוי למאמצינו למימוש האסטרטגיה העסקית באו לידי ביטוי בתוצאות בכל הפרמטרים. גיוס ניירות ערך מסחריים מסייע לנו גם בהורדת עלויות ובמתן אשראי אטרקטיבי יותר ללקוחותינו – מה שמגביר גם את התחרות מול האשראי הבנקאי ותורם לשיפור תוצאות הפעילות של הקבוצה. שוק האשראי החוץ בנקאי נמצא בעיצומו של שינוי דרמטי שמשקף תהליכים שהבשילו בשנים האחרונות, ובכך מראה איתנות ובשלות לקראת קפיצת מדרגה נוספת בעתיד הקרוב", אמר אבני בשיחה עם "כלכליסט".

 

ההוצאות של פנינסולה בגין חובות מסופקים ירדו ב- 2018 והסתכמו בכ-0.40% מסך תיק האשראי לסוף התקופה בהשוואה לכ-0.75% מסך תיק האשראי ב-2017. פנינסולה משתמשת בקווי אשראי מארבעה בנקים בארץ למימון פעילותה. הונה העצמי של החברה עלה ל-158 מיליון שקל לעומת 147.6 מיליון בסוף 2017. דירקטוריון החברה החליט לעבור לחלוקת דיבידנד רבעונית ולא שנתית ובשבוע שעבר החליט על דיבידנד של 14 מיליון שקל.

 

בניגוד לחברות אשראי חוץ בנקאי רבות, פנינסולה מתמקדת במתן אשראי עסקי לחברות בינוניות וקטנות.

"השוק החוץ בנקאי נמצא בנקודת מפנה", עונה אבני, ומוסיף. "אין לי ספק שהשוק יכפיל את עצמו. כשהקמתי את פנינסולה לפני 15 שנה הבנקים שלטו בתחום. בשנים האחרוונות קרו כמה דברים שפתחו את השוק הזה. פתחנו את שוק המקורות. אנחנו יודעים לקבל אשראי בבנקים, לגייס בבורסה, להרים ני"ע מסחריים, וזה מאפשר לנו להציע כסף במחירים שאטרקטיביים ללקוחות. רק עכשיו השוק התחיל להבין שיש אלטרנטיבה. העובדה שיש הרבה חברות בתחום, הליך הרישוי שהמדינה דחפה עזרה לבנות מודעות ומוניטין. הלקוחות הטובים בשוק העיסקי התחילו להבין שיש אלטרנטיבה לבנקים. השוק החוץ בנקאי שהוא פחות מ-3% משוק האשראי, יכפיל את עצמו. כי יש חלופה".

 

זו חלופה יקרה יחסית, הריביות שלכם גבוהות.

"העלות האפקטיבית של פנינסולה ללקוח היא 2% מעל או מתחת הריבית שהוא משלם בבנקים. המחיר הוא לא השיקול הבלעדי. לפעמים עסק מעדיף לקחת סכוםפ גבוה יותר גם במחיר של ריבית גבוהה יותר. פנינסולה היא סיירת מטכ"ל של הבנקאות. כשאנחנו באים לנתח לקוח אנחנו מבינים אותו יותר טוב. לבנק יש סניפים מבוזרים בארץ, ומנהל הסניף הוא מעין ש.ג כשהלקוח מגיע. אצלנו הצוות הרבה יותר קטן והרבה יותר מקצועי, ויכול לתת יותר כסף. הבנקים מבינים את זה. אנשים שלנו עברו לעבוד בבנקים, והפוך, מנהלים של בנקים באים אלינו לשוק החוץ בנקאי".

 

אבני מתכוון בעיקר לצבי זיו מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ואורי פז מנכ"ל בנק ירושלים שהם מנהלים בקרן צמיחה של פנינסולה שמעניקה אשראי לטווח ארוך לעסקים קטנים ובינוניים דוגמת רשת מכוני הכושר ספייס.

 

יש מספיק חברות בשוק האשראי החוץ בנקאי?

"יש כאלף חברות שהגישו בקשות לרשיון למתן אשראי. האתגר הוא מקצוענות וכסף, ומקורות. המערכת הבנקאית שולטת בשוק בזה שיש רגולציה ששומרת את השמנת אצלה. כדי לתת אשראי צריך מקורות - יכולת לגייס כסף. לבנקים יש יתרון שיכולים לגייס גם לא מהציבור. לבנקים יש גם מחנק בטחונות ובלעדיות שיש לבנקים בתחום הזה, והם לא מאפשרים לשתף את חברות האשראי החוץ בנקאי בבטחונות האלה. עד שהרגולטור לא יחייב את הבנקים להכניס אותנו אתו בבטחונות, העסק לא יתרומם. בנק יכניס בנק אחר. אבל שחקנים חוץ בנקאים הם מסרבים להכניס.

 

מי שאמור לתת את האפשרות הוא הפיקוח על הבנקים, אבל הפיקוח לאורך השנים שם מטרה אחת מול העיניים זה לדאוג למערכת הבנקאית והיציבות שלו. לא מעניין אותו לקוח הקצה. הוא דואג לבנקים חזקים יותר ולעבודה קלה יותר לעצמו, הוא עושה הכול כדי למנוע תחרות. הוא מונע כל שינוי וחקיקה שעוזרת לתחרות כמו יכולת לגייס כסף באופן חופשי כדי להתחרות בבנקים, או שינוי במבנה הבטחונות של עסק, או חוק המשכון שממליצים שנים לשנות את המבנה.

 

מיכה אבני מנכ"ל פנינסולה מיכה אבני מנכ"ל פנינסולה

 

 

אתה לא מגייס הרבה. הגיוסים שלכם הם של כ-100 מיליון שקל בשנה.

"יש לפנינסולה מקורות של מיליארד שקל, כולל קרן צמיחה וגיוסי אג"ח. לפני שנים כל מי שעבד בשוק החוץ בנקאי עבד עם ההון העצמי שלו. פנינסולה מדורגת A בידי מעלות וזה מאפשר גמישות בגיוס ומתן תנאים טובים יותר של ריבית ללקוחות. השנה גייסנו אג"ח לטווח בינוני ונייר ערך מסחרי במחיר מאד תחרותי. ככל שאני מגייס במחיר נמוך יותר אני יכול להיות יותר תחרותי ללקוח. בנע"מ גייסנו ב-1.1% לשנה. זה כמו פקדון שהגוף המשקיע יכול לדרוש הכסף חזרה. זה סכומים שאני צריך להיות ערוך להחזיר אותם בכל עת שאדרש. אם אתה מגייס כסף זול, זה מאפשר להציע מחיר יותר זול ללקוחות ולהתחרות בבנקים".

 

השוק החוץ בנקאי מוסדר מספיק לטעמך מבחינת רגולציה?

"לפני שנתיים התחיל מהלך של רישוי והסדרה של שוק האשראי החוץ בנקאי. המהלך הזה הוא כשלון. בשנתיים הוגשו אלף בקשות לרשיונות, רק 200 בקשות נבדקו בכלל. זה יוצר אי ודאות וחוסר אמון של הציבור במערכת הרגולטורית. היו לי תקווה גדולות שמהלך הרישוי ייצר הסדר אבל זה קורה מאד לאט כי משרד האוצר לא השקיע בזה את המשאבים הנדרשים. כדי לייצר מערך שבודק אלף חברות אתה צריך לבנות מערכת שמפקחת עליהם. עם הצוות הקיים באוצר אין דרך לעשות זה וצריך לגייס אנשים. אני בטוח שבעתיד תהיה רגולציה וכשתהיה רגולציה אפקטיבית ותחזק את הענף.

 

מפקח עלינו אגף שוק ההון, אותו אחד שנותן רשיון לגוף ביטוח. כשהוא לא בחן בקשות שנתיים השוק מסתכל ואומר זה לא רציני. זה כשל גדול, ולצערי זה לא באג'נדה של האוצר. אני משמש גם כיו"ר גופי האשראי החוץ בנקאי. פנינו למפקח החדש, משה ברקת כשנכנס ועד היום אין לנו אפילו תאריך לפגישה ראשונה וזה מראה איפה זה נמצא בסדרי עדיפויות.

 

למה צריך בכלל אלף גופים של אשראי חוץ בנקאי?

"בהליך חוקי הרישוי הכריזו שהכוונה היא לצמצם את הכמצות של גופים ולחזק את הגופים הגדולים כדי שיהיו תחרות לבנקים. בפועל זה לא קרה. הבנקים עדיין שולטים ב-97% מהאשראי לעסקים בינונים וקטנים. צריך להביא לחקיקה שגופי אשראי חוץ בנקאי יוכלו לגשת לכספי הציבור. רשות שוק ההון יודעת לפקח על כספי הביטוח. אם הוא יוכל לייצר את הרגולציה עלינו הוא יוכל לפקח גם על קבלת פקדונות למתן אשראי. עד לפני שלוש שנים כל חברה יכולה לגייס חוב, אלא אם הוא פועל בשוק האשראי. מאז היו שינויים אבל גם היום יש מצבים שאני לא יכול לגייס חוב מהציבור.

 

חלק גדול מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים משעבדים נכסי נדל"ן או דירות להשקעה כחלק ממבנה הבטחונות לעסק. בחוק הבנקאות כתוב שאם גוף גייס כסף מהציבור אסור לי להעמיד הכסף הזה כאשראי למי שהעמיד דירה כבטוחה. משרד האוצר התנגד להסיר את המגבלה הזו. אם בית של לקוח משועבד לדיסקונט, כשהלקוח בא אלי כדי שאתן לו אשראי, אין לו מה לתת לי בטחונות. גם עכשיו, בבחירות, פנו אלי מפלגות לקבל הלוואות כנגד מימון מפלגות עתידי. גיליתי שבחוק מימון מפלגות כתוב שרק בנק יכול לתת אשראי למפלגה פוליטית.

 

בכל חוק יש סעיפים קטנים שנותנים לבנקים יתרונות על השוק הפרטי. תיקון חוק הבנקאות הגביל את הגיוס מהציבור ל-5 מיליארד שקל. פנינסולה היא מיליארד שקל מהסכום. הוצע תיקון להגדיל ל-20 מיליארד וזה הבעיה הכי גדולה. זה חוק שנועד להיטיב על חברות כרטיסי האשראי בלבד כדי שהבנקים יוכלו למכור אותן במחיר יותר גבוה. הם היחידים שנמצאים בסדרי הגודל האלה. אין הבדל בין חברת כרטיסי האשראי לבנק. זה אותם עובדים ואותה שיטה".

 

בדיוק בגלל זה הפרידו אותם מהבנקים.

"כל מי שעובד בלאומי קארד וישרכארט זה עובדים של הבנקים. אני לא מאמין שהפרטת חברות כרטיסי האשראי תגביר את התחרות. זה מהלך פופוליסטי זול. פוליטית יש יותר עניין באשראי הצרכני כי זה משפיע על מיליוני אנשים, אבל טובת המשק היא בעידוד האשראי העסקי. לכחלון הייתה הצלחה גדולה בהורדת מחירי הסלולר. הוא רצה להוריד גם באשראי ללקוחות את הריבית. אבל מה שזה עשה זה הגדיל את ההיקפים, ניפח את הכסף בשוק האשראי הצרכני מבלי להוריד את המחירים וזה רק פוגע במשק.

 

פנינסולה מתעסקת באשראי עסקי. והעסק משתמש בעסק כדי לעבד את זה למוצר חדש ולגדול. באשראי צרכני אתה רוצה טלויזיה, אתה לוקח הלוואה. זה רק עוזר לך להגדיל את הבור בחשבון הבנק. השכר שלך לא גדל. כולנו נהיה משועבדים לבנקים ולכרטיסי האשראי. אין לזה ערך. פוליטיקאים לא מתעסקים באשראי העיסקי כי זה לא פופוליסטי, למרות שמדובר ב-10,000 עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים מאות אלפי עובדים. לציבור קשה להבין את התרומה שלהם למשק".

 

למה אתם לא נכנסים לתחום האשראי הצרכני?

"אנחנו בעסקים של אשראי עסקי מטעמי צייונות. ראיתי כמה חברים מהצבא מתקשים לגייס, וראינו הזדמנות עסקית. יש אנשים שאני עובד איתם 14 שנה ורואה מקרוב איך העסק גדל מ-30 ל-200 מיליון שקל מכירות בשנה. אנחנו לא באשראי צרכני כי אנחנו לא רואים את הערך החברתי באשראי צרכני. זה דבר שלילי שרק פוגע באנשים. אם אם אתה לא מסוגל לקנות משהו מהשכר שלך, כל דרך אחרת רק תשעבד אותך למערכת הבנקאית. העסקים הקטנים והבינוניים לעומת זאת, אשראי זה חומר הגלם שלהם. הם ירכשו בזה סחורה, וככל שנעמיד להם יותר אשראי העסקים יצמחו".

 

יש סיכונים לא קטנים בתחום העסקים הבינוניים והקטנים.

"יש. אבל זה המקצוע שלנו איך לנתח את הסיכונים האלה. כל עוד עסק עובד ורווחי הסיכון יותר נמוך. רוב האנשים לא עושים שטויות ומפוכחים במחשבות שלהם. מי שמגיע לרווחיות יודע לנהל את הלקוחות והעובדים ויכול להמשיך לגדול. אחוז הדיפולט שלנו הוא 0.65% מהכסף בחוץ. על מאה שקל אנחנו מפסידים 64 אגורות בממוצע שלא יחזרו. את הריבית מתמחרים לפי הסיכון של הלקוח. יש מיגוון ריביות. יש לקוח שמשלם 2% ולקוח אחר 20%. מימנו אלפי לקוחות לאורך שנים כי זה כדאי להם. הריבית שבנקים גובים מהלקוחות הם סוד כמוס. הם לעולם לא יגלו מה הריבית שהם גובים מעשרת הלקוחות היציבים ביותר או המסוכנים ביותר. כך אין לך בסיס להשוואה. אם הבנק לא מפרסם ממוצעים אתה לא יכול להבין איפה אתה עומד מול השוק. זה אחד האתגרים הגדולים ברמת הלקוחות והמאקרו. אנחנו באיגוד נלחמים על זה".

 

איפה תהיה פנינסולה עוד 5 שנים?

נמשיך לצמוח כמו לאורך 15 שנה אחרונות. החזון שלי להיות הגוף המוביל במתן פתרונות אשראי לתאגידים, ושנהיה הברירה הראשונה של כל עסק שמחפש אשראי. זה יקרה לאט. מהרגע שהפכנו רווחים לא היה רבעון שלא הרווחנו. 2018 היתה השנה הכי טובה שלנו אי פעם, ואני צופה שב-19, 20 ו-21 אוכל להגיד אותו דבר. כי המגמה בולטת של יציאה מהבנקים לשוק האשראי הצרני בגלל חוסר היעילות בבנקים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x